חוכמת הדעת והלב: מודל אינטגרטיבי ללמידה משמעותית של מיומנויות רגשיות-חברתיות וקוגניטיביות (מיומנויות המאה ה- 21) בבתי ספר יסודיים פרופ' מיכל ציון, אוניברסיטת בר אילן פרופ' זמירה מברך, אוניברסיטת חיפה פרופ' עפרה מייזלס, אוניברסיטת חיפה ד"ר שירי לביא, אוניברסיטת חיפה פרופ' רוזה לייקין, אוניברסיטת חיפה תמצית המחקר מערכת החינוך של היום עומדת בפני אתגרים רבים שהמרכזי שבהם הוא כיצד ללמד ולחנך צעירים בעולם שבו קצב השינויים הוא מהיר ביותר ולכן למעשה איננו יודעים מה צופן להם העתיד שאליו אנו רוצים להכין אותם. מתוך התייחסות לאתגר זה מסמכי מדיניות מרכזיים באירופה ובארה"ב מציעים כיום התבוננות מהפכנית באשר לנושאים שאותם צריך ללמד תלמידים ולגבי האופן בו יש ללמדם. הקול הקורא שבעקבותיו אנו מציעים מחקר זה National ) שעמדו בראש ועדה רחבה של מומחים מטעם 2012 התבסס על הדו"ח המקיף של פלגרינו והילטון ( . ועדה זו יצאה בסדרת המלצות וביניהן שהתכנים שיש להתמודד איתם היום הינם מה Research Council שמקובל לכנות מיומנויות המאה ה- שכוללות שלושה תחומי תוכן מרכזיים : מיומנויות תוך אישיות (שכוללות, למשל, בטחון עצמי, חוללות עצמית, מוטיבציה אינטרינזית, וויסות רגשי ולימודי) ;מיומנויות בין-אישיות (למשל אמפתיה, יכולת הקשבה, שיתוף פעולה ועבודה בצוות); ומיומנויות קוגניטיביות (למשל מטה-קוגניציה, יצירתיות, וחשיבה ביקורתית) .לתפיסתם, האופן הנכון ביותר ללמד מיומנויות אלו הינו דרך למידה משמעותית או למידה מעמיקה, שמשמעותה למידה שמאפשרת העברת המיומנויות להקשרים אחרים מאלו שבהם הן נלמדו .התפיסה הן מיומנויות ברות העברה ,שגם אם הן נלמדות 21 - שעומדת בבסיס מסקנות הועדה היא שמיומנויות המאה ה בהקשר מסוים אפשר לדעת ליישמן בהקשרים אחרים. בכך למעשה הן מכינות את הצעיר לעתיד הבלתי צפוי. למרות החשיבות הרבה שמיוחסת לכיוון חדשני זה, יש כיום יחסית מעט ידע מחקרי לגבי הדרך הטובה והאופטימלית ללמד מיומנויות אלו כמכלול בבתי הספר, ועוד פחות ידוע על האופנים בהם כדאי ללמד מיומנויות אלו כדי שההוראה אכן תקדם יכולת העברה והכללה מתחום תוכן אחד לשני. המחקר המוצע מבקש לענות על צורך משמעותי זה של מערכת החינוך בישראל ולמעשה . אלו (רגשיות, חברתיות וקוגניטיביות) 21 בעולם כולו בזיהוי הדרך האופטימלית ללמד צעירים מיומנויות מאה הפרויקט המחקרי שאנו מציעות כולל מחקר רחב היקף וקפדני שעושה שימוש בתובנות ממחקרים קודמים ושיאפשר זיהוי של מודל התערבות אופטימלי בבתי ספר יסודיים בישראל. במסגרת המחקר, המודל המוצע בתי ספר) ובמיגוון בתי ספר [באחוזוני טיפוח 40 - (וחלקים שונים שלו). שונים ומסקטורים שונים (ממלכתי, ממלכתי-דתי, ערבי)] ובאופן כזה שיאפשר אחר כך ליישמו בבתי ספר נוספים בקלות יחסית. מטרות המחקר עידוד מצוינות מחקרית בתחומי ההוראה והלמידה המשמעותית.עידוד יוזמות מחקריות בינתחומיות שמתמקדות בלמידה משמעותית. פיתוח כלים חדשים לשילוב מחקר אקדמי איכותי ביישום בבתי הספר.יישומו של המחקר הבסיסי בתחומי הלמידה במערכת החינוך, ובכלל זאתעידוד מורים לקחת חלק ביישום דרכי הוראה המקדמות למידה משמעותיתבשיתוף עם המזכירות הפדגוגית, המינהל הפדגוגי, מינהל עובדי הוראה תוצרי מחקר הצעת מחקר (תקציר)