בסוף שנת הלימודים תשס"ו הקים מנכ"ל משרד החינוך ועדה בראשות המדען הראשי של המשרד (ועדת שטראוס 2006-20077), על מנת לבחון מחדש את מדדי הטיפוח של המשרד ואת שיטת הקצאת שעות התקן בחינוך היסודי. מדדי הטיפוח של המשרד קיימים בנפרד עבור כל שלב חינוך (יסודי, חט"ב, חט"ע) והם מודדים חסך חינוכי בישויות שונות (מוסד, רשות, ישוב, שכונה).
לאחר סקירת ספרות מקיפה של השיטות הקיימות בעולם, התייעצות עם אנשי אקדמיה המומחים בתחומים הרלוונטיים ובחינת מודלים רבים, הועדה החליטה שמדד הטיפוח של המשרד יורכב מהרכיבים הבאים:
- השכלת ההורה המשכיל ביותר (40%)
- רמת ההכנסה לנפש במשפחה (20%)
- פריפריאליות בית הספר (20%)
- שילוב של הגירה וארץ מצוקה (20%)
מדד הטיפוח מחושב לכל תלמיד לפי שלב חינוך ועל-ידי כך נוצר "ציון" לכל ילד. ציוני מדד הטיפוח יוצרים רצף שאותו מחלקים לעשר קטגוריות שוות שכיחות (עשירונים), מהנמוכה ביותר (עשירון 1 – אוכלוסייה חזקה שלא זקוקה לטיפוח נוסף) לגבוהה ביותר (עשירון 10 – אוכלוסייה חלשה הזקוקה ביותר לטיפוח נוסף). ערך המדד של בית ספר הוא ממוצע העשירונים של התלמידים הלומדים בו. ערך המדד ברשות, ישוב או שכונה הוא ממוצע העשירונים של התלמידים שגרים שם.
חשוב מאד לציין שלא משתמשים במדד ברמת התלמיד הבודד, שם הדיוק לא מספק, אלא רק בממוצע של המדד בקרב קבוצות של תלמידים.
המודל החדש של מדד הטיפוח החדש מחושב לשלב חינוך יסודי החל משנת הלימודים תשס"ח ובשלבי חינוך חט"ב וחט"ע החל משנת תשס"ט.
בכל שנה מעודכן מדד הטיפוח לכל התלמידים. בית הספר מקבל לקראת סיום שנת הלימודים את מדד הטיפוח שחושב לגביו לשנת הלימודים הבאה.
מדד הטיפוח מהווה מרכיב בחישוב של מדדים אחרים הקיימים במערכת החינוך כגון: סל טיפוח ומדד מורכבות. חשוב לציין שמדדים אלו אינם זהים למדד הטיפוח ואינם בטיפולה ובאחריותה של לשכת המדען הראשי.
מדד הטיפוח ניתן למנהלי מוסדות החינוך בלבד ואינו מתפרסם ברבים מהטעם של פגיעה בפרטיות. לשכת המדען הראשי נותנת היתרים לגורמים מחוץ למשרד לקבלת מדד הטיפוח לצורך מחקרי בלבד. ניתן לפנות ללשכת המדען בבקשה מנומקת לקבלת היתר.
ועדת שטראוס
ביום 27.2.06 ניתן פסה"ד בבג"ץ 11163/03, בו נקבע כי החלטת ממשלה מס' 2288 – שעניינה אזורי העדיפות הלאומית, ככל שהיא נוגעת לתחום החינוך – תתבטל תוך 12 חודשים ממועד מתן פסה"ד. בעקבות פסה"ד וביטול מרכיב עדיפות לאומית שהיה אחד ממרכיבי מדד שושני, החליט מנכ"ל משרד החינוך דאז, מר שמואל אבוהב על הקמת ועדה חדשה בראשות המדען הראשי של המשרד, פרופ' סידני שטראוס. לוועדה הוגדרו ארבעה תפקידים. הראשון שבהם היה להציע מדד טיפוח אשר באמצעותו חולקו משאבים לבתי הספר היסודיים, לחטיבות הביניים ולחטיבות העליונות. המדד ישקף את מדיניות המשרד. התפקיד השני היה לבחון את מודל ההקצאה הנהוג בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים ולהציע שינויים לפי הצורך, כך שישקף את מדיניות המשרד (ראה כתב המינוי בנספח א' לדו"ח).
חברי הועדה:
פרופ' סידני שטראוס (יו"ר), המדען הראשי
ד"ר חיים גת (מרכז הועדה), מינהל תקשוב ומערכות מידע
ד"ר שי כנעני, מנהל מינהל הפיתוח
גב' דפנה לב, מנהלת מחוז מרכז לשעבר
גב' סופיה מינץ, מנהלת מינהל תקשוב ומערכות מידע
ד"ר סולי נתן, מנהלת מחוז מרכז
גב' רות פרלמן, מינהל הפיתוח
גב' לאה רוזנברג, סמנכ"לית ומנהלת המינהל הפדגוגי
גב' אורית ריזל, מינהל כלכלה ותקציבים
מר משה שגיא, סגן מנהל מינהל כלכלה ותקציבים
במהלך עבודת הועדה, קויימו 10 ישיבות. כמו כן, הוזמנו שני יועצים להתייעצויות: פרופ' סורל קאהן, מבית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית ופרופ' יוסי שביט מהחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב.
בנוסף, הועדה הזמינה ניירות רקע מפרופ' סורל קאהן ומד"ר נחום בלס, ממכון טאוב.
עדכונים לקביעת המדד
חישוב הפריפריאליות:
קביעת ארץ מצוקה מתבצעת על בסיס מדד HDI (Human Development Index) של האו"ם.
בחישוב הקצאת שעות לכיתה נורמטיבית:
פותחו מדדי טיפוח עבור חט"ב ועבור חט"ע, עם אותם מרכיבים ומשקלות.
פותחו מדדי טיפוח: רשותי, ישובי ושכונתי.
שעות הטיפוח של חט"ב ניתנות על בסיס מדד הטיפוח החדש.