מלגות ע"ש זלמן ארן לדוקטורנטים מצטיינים

טל נורמן, אוניברסיטת תל אביב

שם המחקר: סימולציה ויזואלית בשתי המיספרות המוח במהלך הבנת שפה ראשונה ושנייה

תמצית המחקר:

המחקר הנוכחי בוחן את המנגנונים הקוגניטיביים והמוחיים העומדים בבסיס הבנת שפה ראשונה ושנייה אצל דו-לשוניים מאוחרים. מחקרים שהתמקדו בהבנת שפה ראשונה מצאו כי אותם מנגנונים מוחיים המשתתפים בתפיסה של אירוע מסויים, פועלים גם בזמן שאנחנו קוראים או שומעים על האירוע. ממצאים אלה תומכים בגישה מולטי-מודאלית לעיבוד שפה, המניחה כי תהליכי ההבנה כרוכים בסימולציה סנסורית-מוטורית של הסיטואציה המתוארת בתוכן הלשוני. לפי גישה זו, הבנת שפה מערבת לא רק ידע לשוני, אלא גם ידע סנסורי-מוטורי הקשור לאובייקטים ולאירועים המתוארים. אולם, בשונה משפה ראשונה, רכישת שפה שנייה בגיל מאוחר ובמסגרת פורמלית מנותקת לרוב מהחוויות שלנו במציאות, והשימוש בה הוא מוגבל. לכן, ייתכן כי אחד ההבדלים המהותיים הקיימים בין הבנת שפה ראשונה ושנייה הוא ביכולת לבנות סימולציה עשירה ומורכבת של האירועים המתוארים בתוכן הלשוני.
בהתאם לכך, המחקר הנוכחי בודק האם במהלך הבנת שפה שנייה, דו-לשוניים מאוחרים מעוררים ידע תפיסתי הנחוץ לשם בניית הסימולציה, והאם רמת המיומנות בשפה השנייה משפיעה על קיומה או על חוזקה של סימולציה זו. בנוסף, המחקר בוחן את התשתית הביולוגית של תהליכים אלה, ובאופן ספציפי את התרומה היחסית של שתי המיספרות המוח לבניית סימולציה ויזואלית במהלך הבנת שפה ראשונה ושנייה. מערך המחקר כולל סדרה של ניסויים התנהגותיים המתמקדים ביכולתו של הקורא הדו-לשוני לעורר ידע תפיסתי-ויזואלי (מרחבי וצורני) במהלך קריאה והבנה של מילים ומשפטים. על מנת לבחון את ההבדלים בין עיבוד שפה ראשונה לשנייה, נבדקים דוברי עברית כשפה ראשונה ואנגלית כשפה שנייה, מבצעים את הניסויים גם בשפתם הראשונה וגם בשפתם השנייה. בכדי לבחון את היכולת של שתי המיספרות המוח לעורר ידע תפיסתי-ויזואלי בזמן הבנת שפה ראשונה ושנייה, הגירויים הקריטיים במטלות ההבנה מוצגים בשדה הראיה המרכזי לשתי המיספרות המוח, בשדה הראיה השמאלי להמיספרה הימנית, או בשדה הראיה הימני להמיספרה השמאלית.
במציאות הרב-לשונית שבה אנו חיים חשיבות השליטה בשפה שנייה היא עצומה. ממצאי המחקר הנוכחי יתרמו להבנה מעמיקה יותר של התשתית המוחית והקוגניטיבית העומדת בבסיס הרכישה והעיבוד של שפה שנייה. הבנה זו הכרחית לשם מציאת דרכי לימוד שיובילו לרכישת שפה יעילה יותר.

מנחה :

פרופ' אורנה פלג, אוניברסיטת תל אביב

לצפייה בעברית לחץ כאן

לצפייה באנגלית לחץ כאן

עינב קיסר, אוניברסיטת חיפה

 שם המחקר :השתנות נורמות הפתרון בהתמודדות עם בעיות מידול

תמצית המחקר:

פתרון בעיות מסורתיות הוא תהליך מפורש בו התלמידים מיישמים טכניקות שונות. מאפייני הבעיות, דרך ההוראה והאינטראקציה בין התלמידים למורה מובילים להתפתחות הדרגתית של הרגלים המוגדרים "נורמות סוציו מתמטיות" (Yackel & Cobb, 1996).
בעיות מידול מערבות סיטואציות מציאותיות שצריכות להיות מפורשות בדרך מתמטית. היכולת לארגן את הסיטואציה, להתמקד במידע הרלוונטי ולבנות מודלים מתמטיים תוך שימוש בייצוגים שונים, מוגדרים כישורי מידול. התפתחות כישורים אלו מהווה את אחת המטרות החשובות של תוכנית הלימודים.
מטרת המחקר היא לבחון את ההתפתחות של מרחב מקורות הידע ותפיסת הפתרון אצל תלמידי כיתה ה, ולאפיין את השתנות נורמות הפתרון בהתמודדות עם בעיות מידול. בהתבסס על המתודולוגיה "Design experiments" פיתחנו רצף של שבע בעיות המדגישות עקרונות לבניית בעיות מידול, ביניהם הקשר למציאות, פיתוח מודל, הכללה והערכה עצמית (Lesh et al., 2000). מאפיין נוסף שהודגש בפיתוח הבעיות כלל התייחסות למרחב הנתונים, שצומצם באופן הדרגתי ברצף הבעיות וכלל הזדמנויות שונות לפרש את הנתונים הרלוונטיים, לזהות אילו נתונים חסרים ולקבל החלטות על הדרכים להשלמתם. דרכים אלו כוללות שימוש במקורות ידע פנימיים של הפותר, כמו ידע אישי ושיקולי מציאות, ומקורות מידע חיצונים כמו ספריה, יומן ואינטרנט.
המחקר יתרום למורים ולמפתחי תוכניות לימודים בבניית משימות מידול, תכנון רצף הוראה ושילוב הבעיות בבתי הספר היסודי.

מנחה :

ד"ר אירית פלד, אוניברסיטת חיפה

מיכל הוניג, האוניברסיטה העברית

שם המחקר :השפעת השילוב של טקסטים ביוגרפים על דפוסי לימוד היסטוריה בכיתות תיכון

תמצית המחקר:

מטרת המחקר היא לברר את המשמעות של שילוב תכנים ביוגרפיים בהוראת היסטוריה הן בהקשרים של פיתוח מיומנויות דיסציפלינריות, והן בהקשרים של יצירת תשתיות למעורבות תלמידים בשיעורי היסטוריה. במסגרת המחקר בחנתי אופנים שונים בהם התייחסו מורים ותלמידים לדמויות היסטוריות בשיעורי היסטוריה שגרתיים, ותגובות של תלמידים לשילוב מכוון של טקסטים ביוגרפיים בשיעורי היסטוריה. המחקר התבצע באחת-עשרה כיתות תיכון בחמישה בתי ספר ממלכתיים בישראל על בסיס הפרדיגמה האיכותנית. איסוף הנתונים נעשה באמצעות תצפיות בשיעורי היסטוריה, קיום ראיונות עומק חצי מובנים עם תלמידים ועם מורים, והפעלת קבוצות מיקוד במסגרתן נחשפו תלמידים לתכנים ביוגרפיים. התצפיות תועדו באמצעים דיגיטליים וכן ביומני שדה.
המחקר מורכב משלושה מאמרים, שכל אחד מהם בוחן את נושא השימוש בתכנים ביוגרפיים בשיעורי היסטוריה מזווית אחרת, ותוך שימוש במסגרת תיאורטית שונה. המאמר הראשון עוסק בדרכים שונות בהם מדברים מורים על אנשים בשיעורי היסטוריה רגילים, ובבחינת הקשר בין אופן הדיבור על אנשים לבין פיתוח תפיסה של ריבוי פרספקטיבות בתלמידים כיעד דיסציפלינרי ואזרחי. המאמר השני עוסק בגישות שונות להוראת עבר בעייתי, כפי שהשתקפו בהתייחסויות של מורים אל דמויות היסטוריות בשיעורים שעסקו בפרשת אלטלנה. המאמר השלישי עוסק בתגובותיהם של תלמידים לטקסטים ביוגרפיים אליהם נחשפו במסגרת לימודי היסטוריה, ובהשתקפות של מיומנויות דיסציפלינריות בתגובותיהם לטקסטים הביוגרפיים.

מנחה :

ד"ר דן פורת, האוניברסיטה העברית.

לצפייה לחץ כאן

מרסדס אדרי, הטכניון

שם המחקר: מחקר מדעי של תלמידי תיכון והשפעה שלו על בחירת קריירה במדעים והנדסה.

תמצית המחקר:

מאמצים רבים מופנים בשנים האחרונות, לעודד תלמידים לבחור בכיווני קריירה בתחומי המדע, הטכנולוגיה, ההנדסה והמתמטיקה ( Science, Technology, Engineering, and Mathematics - STEM). תכניות העשרה אקדמיות ב-STEM, מהוות הזדמנות להגביר את העניין של התלמידים ללמוד תחומים אלה. עם זאת האפקטיביות של תכניות אלו עדיין שנויה במחלוקת ועדיין לא נחקרה מספיק בכל הקשור לבחירת קריירה במקצועות ה-STEM.

חוקרים הראו שבחירת קריירה אקדמית מושפעת ממספר חוויות לאורך חייו של אדם והיא קשורה לתחושת המסוגלות העצמית (Self-efficacy) ושילוב של גורמים אישיים וסביבתיים נוספים. מכאן שאינטגרציה בין גורמי מסוגלות עצמית, מאפיינים פנימיים וחיצוניים ותוצרים צפויים עשויה לנבא עניין והתנהגויות שקשורות לבחירת קריירה.

מטרת מחקר זה היא להבין את תפקיד ההתנסות במחקר מדעי של תלמידי תיכון והשפעתו על בחירת קריירה ב-STEM. המחקר מתמקד בתוכנית מחקר מדעי אותנטי של תלמידי תיכון בשם "עבודת גמר" (מזכה ב- 5 יחידות בגרות). מומחה מן האקדמיה או התעשייה, מנחה במסגרת התוכנית, תלמיד בחקר פתוח ארוך טווח, בתהליך שבו הן למנחה והן לתלמיד מחויבות רבה.

המחקר המדעי של תלמידי התיכון מבוצע מחוץ לבית הספר בתשתיות מחקר, לרוב באוניברסיטאות ומעבדות מחקר. במחקר ישתתפו תלמידי ובוגרי עבודת גמר (סטודנטים, מדענים ומהנדסים) ומנחיהם; וייעשה שימוש בכלים כמותיים ואיכותניים: 1) שאלונים וראיונות עומק יועברו לתלמידים וסטודנטים לזיהוי ואפיון ההתנסות במחקר כחוויה חינוכית, גורמי מוטיבציה ומסוגלות עצמית בהקשר של תכניות קריירה עתידיות; 2) ראיונות יתקיימו עם מדענים ומהנדסים בנושא תהליכי הנחיה של תלמידים אלה, על מנת לחקור את יחסי הגומלין בין התלמידים והמנחים שלהם. סוגיית המחקר תיבחן גם בהשוואה בין מגדר, מגזר ואזור מגורים (פריפריה למול מרכז).

ברמה התאורטית המחקר יתרום להבנה עמוקה יותר של תהליכים אשר מובילים לבחירת קריירה ב-STEM. מנקודת מבט מעשית, המחקר יעמיק את הבנת הקשר בין הזדמנויות ללמידה ותוצאותיהן.

מנחות :
פרופ' יהודית דורי , טכניון
ד"ר עירית ששון, הטכניון 

היאם נראלדין, אוניברסיטת חיפה

שם המחקר: מלמידת מורים לביצועי מורים: חקר מקרה בנושא למידת מורים חדשים וביצועיהם בבית ספר בקרב מיעוטים דוברי ערבית.

לקריאת עבודת הדוקטורט: לחץ כאן

תמצית המחקר:

המחקר הנוכחי חוקר את ההיבטים ההקשרים המשפיעים על למידת מורים בבית הספר בשנות ההוראה הראשונות.

המחקר מתמקד בתהליכי קליטת מורים חדשים במסגרת החינוך הערבי מנקודת מבט של סוציאליזציה של מורים (Nasser Abu- Alhija & Fresko, 2010, Zeichner & Gore, 1990). המחקר בוחן את האסטרטגיות, הסוכנים והמשאבים אשר מקדמים או חוסמים את הלמידה ואת ההיבטים התרבותיים והמקומיים אשר משפיעים על למידת וביצועי ההוראה של המורה הערבי המתחיל. המחקר מתמקד בחקר מקרים על מנת להגיע להבנה מעמיקה לסוגיות הנחקרות בתוך ההקשר שלהן (Creswell, 2014; Tashakkori & Teddlie, 2003).

המחקר יבוצע במסגרת תקופת הקליטה אחרי שנת הסטאג' בארבעה בתי ספר יסודיים בכפר דרוזי בצפון הארץ. הדרוזים הנם מיעוט דובר ערבית ייחודי. בכל בית הספר המורים החדשים, מנהלים ובעלי תפקידים רלוונטיים ירואיינו בעזרת ראיון עומק חצי מובנה. כמו כן, שתי תצפיות לפחות ייערכו במהלך השנה בכיתות של כל אחד מהמשתתפים. המחקר הנוכחי שואף להבנות ראייה אקולוגית לתהליכי למידת מורים חדשים בקרב אוכלוסיות מוחלשות ולחשוף את הקשרים בין למידת מורים לביצועי מורים. המחקר נחוץ בשל המחסור האמפירי והתאורטי, כפי שזוהה בספרות המחקרית, בהוכחות לגבי הקשר בין למידת לבין ביצועים פרקטיים בתוך הכיתה בשנים הראשונות להוראה.

המחקר יתרום לשדה המחקר התיאורטי של למידת מורים על ידי הצגת תובנות וממצאים המעידים על הקשר בין למידה לביצועי הוראה. זיהוי גורמים תומכים או מעכבים, והבנת הקשר בין למידה והוראה, יכולים להאיר את ההבנה של תהלכי עיצוב זהות מקצועית של מורים והשפעתם של מדיניות קליטת מורים. ברמה המקומית, מחקר זה יכול לסייע למעצבי מדיניות קליטת מורים ואנשי חינוך בפיתוח תכניות .רגישות תרבותית וסביבתית התומכות בתהליכי הלמידה בשנים הראשונות להוראה. ובכך לעודד מורים חדשים ללמידה ופיתוח הוראה איכותית יותר.
מנחה :
ד"ר צפריר גולדברג, אוניברסיטת חיפה  

דפנה פונו, האוניברסיטה העברית בירושלים

שם המחקר: הוראת מטה קוגניטיבית: מאפיינים והיבטים מרכזיים בהכשרת פרחי הוראה.

תמצית המחקר:

מחקר זה מתחקה אחר האתגרים העומדים בפני פרחי הוראה בנושא של מטה קוגניציה והוראה מטה קוגניטיבית, במהלך ההכשרה וביישום של הוראה זו בכיתה. מטרת המחקר היא חשיפה וזיהוי הידע בנושא וחיפוש קשרי גומלין בין סוגי הידע. סוגי הידע כוללים את הידע המושגי בנושא של מטה קוגניציה, הידע הפדגוגי של מטה קוגניציה ופיתוח עמדות ומוטיבציה הנוגעות להוראה מטה קוגניטיבית. דרך החשיפה של מורכבות הידע, על כל קשריו, אני מאפיינת את האתגרים העומדים בפני פרחי הוראה במהלך ההכשרה וכן את קשרי הגומלין בין הידע עליו מצהירים מורים בנושא של הוראה מטה קוגניטיבית לבין אופן יישום ידע זה בכיתה. בהמשך לכך, אבחן האם יש מקום לכלול את הנושא של הכשרה לקראת הוראה מטה קוגניטיבית בתהליך ההכשרה של פרחי הוראה, ואם כן, כיצד יש לעשות זאת.זיהוי הרכיבים המשמעותיים בהכשרה ואפיונם עשוי לתרום לבניית תכניות ההכשרה לפרחי הוראה בתחום של הוראה מטה קוגניטיבית.
מנחה :
פרופ' ענת זוהר, האוניברסיטה העברית בירושלים 

שירה בלייכר, אוניברסיטת חיפה

שם המחקר: רגשות אקדמיים על ציר הזמן של ביצוע מטלת הבנת הנקרא : תרומתם להישגים של מבינים וחלשים בכיתות ד'-ה'.

לקריאת עבודת הדוקטורט: לחץ כאן 

תמצית המחקר:

המחקר עוסק ברגשות אקדמיים, קרי רגשות הנחווים במסגרת ביצוע משימות אקדמיות בתחום הבנת הנקרא, ותרומתם להישגים במטלות אלו בקרב מבינים טובים וחלשים בכיתות ד'-ה'.

שני העשורים האחרונים מציגים מגמת עלייה בחקר הרגשות בתחום החינוך, אשר נובעת מההכרה הגוברת בחשיבותם של מאפייניה הרגשיים של הסביבה החינוכית (Pekrun & Linnenbrink-Garcia, 2014). ידוע כי הבנת הנקרא הינה מיומנות אקדמית מרכזית בתהליכי למידה במערכת החינוך, המאפשרת ומקדמת למידה ורכישה של ידע חדש, במגוון רחב של תחומים אקדמיים. לפי ה-RAND (RAND; Reading Study Group, 2002), מדובר בתהליך של הפקת והבניית ידע באמצעות אינטראקציה ומעורבות עם השפה הכתובה, המורכב משלושה אלמנטים – הקורא, הטקסט והפעילות – אשר קשורים האחד למשנהו בקונטקסט חברתי-תרבותי. תיאוריות שונות ביניהן תיאורית ה- "Simple View of Reading" (SVR; Gough & Tunmer, 1986) והתיאוריה של Kintsch (1998 (2012; מדגישות את חשיבותם של מאפיינים לשוניים (פענוח והבנת שפה) וקוגניטיביים (תפקודי זיכרון, קשב, יכולת חשיבה והיסק) להבנת הנקרא. לצד זאת, על הבנת הנקרא משפיעים גם משתנים רגשיים הנוצרים מן האינטראקציה בין הקורא, הטקסט והמטלה. המשתנים הרגשיים שנבחנו בהקשר של הבנת הנקרא מתמקדים בעיקר במוטיבציה, תפיסת יכולת הקריאה ועמדות כלפיה (Chapman & Tunmer, 2003; Conlon et al., 2006; Guthrie et al., 2007; Kasperski & Katzir, 2013; Katzir, Lesaux, & Kim, 2009; Blicher, Feingold, & Shany, 2017. אולם אלו אינם מכסים באופן מלא את השפעתם של רגשות המכונים "רגשות אקדמיים", הקשורים באופן ישיר לאספקטים שונים בסביבה החינוכית.

המחקר הנוכחי מתמקד על כן במנעד רגשות רחב יותר, הכולל רגשות אקדמיים חיוביים ושליליים הקשורים בביצוע ולמידה במטלות הבנת נקרא. מבחינה מתודולוגית, במרבית המחקרים מוערכים המשתנים הרגשיים כביטוי למצב רגשי של הקורא באופן כללי, ולא כפי שהם נחווים בפועל במהלך ביצוע מטלת הבנת הנקרא. המחקר הנוכחי ירחיב גם את הפן המתודולוגי על ידי הערכת החוויה הרגשית הסובייקטיבית של הקורא במהלך ביצוע מטלת הבנת הנקרא. כמו כן, מנקודת מבט תיאורטית סביב הקשר האינטגרטיבי המתמיד בין קוגניציה לרגש, עולה כי מתקיימת ביניהם מערכת יחסים מעגלית. רגשות בשלבים שונים של ביצוע מטלה משפיעים על תהליכים רגשיים וקוגניטיביים ועל תפקוד הלומד בביצוע מטלות נוספות עתידיות (Pekrun, 2006).

במחקר הנוכחי תיבדק מערכת יחסים אינטראקטיבית-מעגלית זו, ויבחנו ההשלכות של רגשות הנחווים בעת ביצוע מטלת הבנת נקרא אחת, על היבטים מקבילים בביצוע מטלות הבנת הנקרא המשכיות. לבסוף, ישנם מחקרים אשר בוחנים כיצד מניפולציה רגשית לפני ביצוע מטלת הבנת נקרא משפיעה על התפקוד בה. במרביתם נעשה שימוש בתהליכי mood-induction של רגשות אשר אינם קשורים באופן ישיר למטלה (Bohn-Gettler & Rapp, 2011; Scrimin & Mason, 2015; Sereno, Scott, Yao, Thaden, & O'Donnell, 2015; Van Berkum, De Goede, Van Alphen, Mulder, & Kerstholt, 2013)
מנחות :
פרופ' מיכל שני , אוניברסיטת חיפה
פרופ' תמי קציר, אוניברסיטת חיפה

יעל פלדמן-מגור, מכון ויצמן למדע

שם המחקר: ארגון הוראה ולמידה (אקדמית) בסביבה טכנולוגית עתירת מידע – קורסי כימיה למורים ולסטודנטים.

לקריאת עבודת הדוקטורט לחץ כאן

תמצית המחקר:

המחקר עוסק בלמידה מתוקשבת מרחוק של מבוגרים (מורים הלומדים במסגרת השתלמות מקצועית וסטודנטים בקורסי כימיה לתואר ראשון). למידה מרחוק קיימת כבר זמן רב אך צברה תאוצה בשנים האחרונות, עם התפתחות רשת האינטרנט, וכיום אוניברסיטאות רבות ברחבי העולם משלבות קורסים המועברים באופן מתוקשב. לאור התפתחות זו, למידה מרחוק מתבצעת לרוב בשילוב אתר קורס בו מאורגנים חומרי הלמידה המוצגים ללומדים. חומרי למידה אלו יכולים לכלול הרצאות ווידאו מוקלטות, מצגות, בחנים, פורומים ועוד. מחד, יתרונם של קורסים מתוקשבים הינו האפשרות ללמוד מכל מקום ובכל זמן, מאידך, מחקרים עכשוויים מראים כי לומדים רבים אינם מסיימים קורסים המועברים מרחוק. מטרות המחקר הן להבין כיצד לומדים שונים משתמשים באתר הקורס, מהן דרכי הלמידה שלהם ולזהות בשלב מוקדם לומדים שעלולים לנשור מהקורס בטרם עת. מערך המחקר הינו מעורב ומשלב שיטת מחקר איכותנית וכמותניות. בחלק הכמותי נעשה שימוש בנתונים משני מוסדות לימוד: האוניברסיטה הפתוחה ומכון ויצמן למדע. במחקר מנותחת התנהגות לומדים באתרים של מספר קורסים באמצעות דוחות פעילות בשילוב שאלוני ידע ושאלוני משוב קורס. בחלק האיכותי מבוצעים ראיונות חצי-מובנים על מנת להבין מה עומד מאחורי התנהגות הלומד, מהי נקודת מבטו על אופן הלמידה וארגונה באתר הקורס ומחוצה לו. הראיונות מסייעים לאפיין דפוסי התנהגות המובילים להתמדה או נשירה מהקורס, ואלה יעברו תיקוף באמצעות שימוש בנתונים הכמותיים. אפיון זה יעזור בבניית מודל לזיהוי התמדה ונשירה מקורסים מתוקשבים, ואנו צופים כי יהיו לו השלכות מעבר לקורסים הספציפיים הנבדקים. המחקר יעזור למפתחי קורסים ומרצים לעצב אתרי קורסים ככלי עזר אפקטיבי ללומדים שונים בהתאם לאופן הלמידה שלהם ויהווה בסיס לפיתוח קורסים והשתלמויות למורים ולסטודנטים המועברים מרחוק באופן מתוקשב. המחקר גם מדגיש יתרון חשוב של ניתוח דוחות פעילות מתוקשבת המאפשר לזהות את תדירות ותזמון השימוש בחומרי למידה והערכת הרלוונטיות שלהם ללומדים. 

מנחים :
פרופ' רון בלונדר , מכון ויצמן למדע
ד"ר ענבל טובי-ערד, האוניברסיטה הפתוחה 

​אריאלה ברודאי טבצניק, אוניברסיטת תל אביב

שם המחקר : התפקיד של פעילות גופנית בפיתוח עמידות בקרב מתבגרים צעירים

תמצית המחקר:

עמידות היא מושג על המתייחס לחזרה לשגרה והסתגלות על אף נסיבות קשות. בספרות העוסקת בטבעה של העמידות ובמקורות שלה, נושא עידוד העמידות מקבל תשומת לב הולכת וגוברת. באופן ספציפי, לאור תרומתה הניכרת של העמידות להתפתחותם החיובית של בני האדם, החיפוש אחר דרכים לעודד עמידות הינו אתגר עיקרי בקרב על העוסקים בהתפתחותם של ילדים ומתבגרים.

מענין כי, על עף (1) עדויות אודות הקשר בין פעילות גופנית ועמידות ו-(2) החשיבות שהגישה הקוגניטיבית-התנהגותית מיחסת לפן הגופני בחיי היומיום, טרם נערך מחקר הבוחן את השילוב הפוטנציאלי של פעילות גופנית בעידוד עמידות.
המחקר הנוכחי עוסק באפקט הייחודי העשוי להיות לשילוב מרכיב פעילות גופני בתכנית התערבות ברוח CBT על מנת לעודד עמידות בקרב מתבגרים צעירים. המחקר יערך בקרב 270 מתבגרים צעירים בני 9 – 10 הלומדים בכיתות ד'-ה' בשלושה בתי ספר יסודיים. בכל בית ספר יהיו כיתות שישתתפו בשלושת תנאי המחקר, כדלקמן: (1) קבוצת ניסוי, שתשתתף בהתערבות לעידוד עמידות הכוללת יעוץ מסורתי ופעילות גופנית, (2) קבוצת ביקורת א', שתשתתף בהתערבות לעידוד עמידות הכוללת יעוץ מסורתי בלבד, ו-(3) קבוצת ביקורת ב', שלא תשתתף בהתערבות ורק תמלא שאלונים. יערכו מדידות לפני ההתערבות, אחרי ההתערבות וכן מדידת מעקב. הנתונים ינותחו באמצעות SEM.

ר הנוכחי עשוי לתרום ידע נוסף אודות הפן הגופני של עמידות, וכן עשוי לגלות תוצאות מבטיחות כבסיס ליישום התכנית או תכניות דומות לה באופן נגיש ובר ביצוע. במישור התאורטי, המחקר עשוי לשפוך אור על תפקידה של הפעילות הגופית בהתפתחותם של מתבגרים צעירים, הן באופן כללי והן ביחס לעידוד עמידות. יתר על כן, ממצאי המחקר הנוכחי עשויים לספק תובנות חדשות אודות השאלה אשר עדיין נחקרת – הקשר בין גוף ונפש.
מנחה :
פרופ' משה ישראלאשוילי, אוניברסיטת תל אביב 

איה גולדשמיד, אוניברסיטת בר אילן

שם המחקר : החינוך הדתי והחינוך הרוחני באולפנות ובישיבות תיכוניות לפי תפיסותיהם וחוויותיהם של נוער שנשרו מהן

תמצית המחקר:

תופעת הנשירה ממערכת החינוך נחשבת לגורם מרכזי בקיבוע פערים חברתיים ותופעות חברתיות קשות אחרות בחברה הישראלית, והינה תופעה רבת פנים מעצם היותה תלוית הקשר תרבותי וחברתי. מטרתו וייחודו של המחקר הוא בכך שהוא מבקש לבחון ולאפיין את מאפייני החינוך הדתי והרוחני בתפיסותיהם של בני נוער שנשרו ממוסדות חינוך המשויכים לזרם הציונות הדתית - האולפנות לבנות והישיבות התיכוניות לבנים. טרם נעשו די מחקרים המתמקדים בנוער הנושר מקרב אוכלוסייה זו של הציונות הדתית , וטרם הוצעו דרכי התערבות ייחודיות למניעת התופעה. 

יש יסוד סביר להניח כי מסגרות חינוכיות ייחודיות, מסוג אולפנות או ישיבות תיכוניות, אשר משתייכות לאסכולה אידיאולוגית מובחנת של זרם הציונות הדתית, יהוו "בית גידול "ייחודי לתופעת הנוער הנושר שיצא ממסגרות אלו. הייחודיות עשויה להתבטא בתפיסות ובחוויות אישיות ייחודיות של בני הנוער כלפי תהליך הנשירה האישי שלהם, שלא יימצאו בהכרח באוכלוסיות מחקר אחרות.

מחקר זה מעוצב כמחקר איכותני המעמיד במרכזו את החוויה הסובייקטיבית של בני הנוער והמשמעות שהם מעניקים לחוויותיהם. תרומת המחקר מכוונת כלפי תופעת הנשירה הסמויה והגלויה והחינוך הדתי והרוחני גם יחד. בנוסף לניסיון להבחין בין החינוך הדתי והחינוך הרוחני באולפנות ובישיבות התיכוניות ובמשמעות שלהם לתהליך החינוכי, ינסה מחקר זה ללכוד היבטים מגוונים של תופעת הנשירה, ולהתייחס מלבד לנשירה הגלויה הנחקרת רבות, גם לנשירה הסמויה, בהיותה שלב קשה יותר לזיהוי בתהליך הנשירה, אך מאידך נקודת זמן שנמצאה יעילה יותר לדרכי התערבות שונות של אנשי טיפול וחינוך.
מנחה :
פרופ' זהבית גרוס, אוניברסיטת בר אילן  

רותם קפלן, אוניברסיטת חיפה

שם המחקר : אפשרויות קיומו של "דיאלוג" במוסד חינוכי ישראלי מנקודת מבטלם של תלמידים ומורים: מחקר אתנוגרפי 

תמצית המחקר:

"עובדת היסוד של הקיום האנושי הוא אדם עם האדם" (מרטין בובר).
הכמיהה למפגש אנושי היא חלק מנשמת אפו של החינוך, עם זאת, בתוך מוסד בירוקרטי ותכליתי כמו בית ספר תיכון קשה לממש דיאלוג אמתי בין מורים לתלמידים, מחקר זה ינסה לפענח את הקושי וכן את הפתרונות האפשריים לחיזוק הדיאלוג בתוך בית הספר.

חוקרים, קובעי מדיניות ואנשי חינוך רבים רואים בדיאלוג את נקודת המפתח לקיומו של חינוך הומניסטי מתקדם. בעולם משתנה, מול תהליכים של מסחור וניכור של הידע, מתחזק הצורך במפגש ודיאלוג בבית הספר. הדיאלוג בחינוך הוא שדה רחב ומתפתח של מחקר ופרקטיקה בישראל ובעולם שבמרכזו עומד הרעיון שחינוך ולמידה הם תהליכים רב ממדיים המתרחשים בעיקר תוך כדי מפגש ושיחה בין מורה לתלמיד.

בית הספר הינו מוסד פורמלי תכליתי שאינו בהכרח מכוון למטרות של דיאלוג, בשל כך נוצר מתח מובנה בינו לבין רצון אותנטי של תלמידים ומורים בקשר ובדיאלוג אמתי ביניהם. מתח זה מעלה שאלות חינוכיות, פדגוגיות, חברתיות ותרבותיות מרתקות על האופן בו נוצר ומקבל משמעויות המושג 'דיאלוג' במערכת החינוך ובשדה השיח החינוכי.
הקוד הבלתי פורמלי הוא בעל פוטנציאל לקיומו של דיאלוג אותו מכנה בובר 'אני-אתה' גם בתוך בית הספר. קוד זה מאופיין באופן פעילות המכוון למפגש ודיאלוג שאינו תכליתי למטרות למידה תוך שימת דגש על הקשר הבין אישי. קוד זה מתקיים גם בתוך בית הספר ובא לידי ביטוי באופני פעילות שונים.

המחקר יתמקד בזווית מבטם של המורים והתלמידים המקיימים אינטראקציות יום-יומיות ומתמודדים עם משמעויות אלה בשגרה. הוא יברר כיצד תופשים תלמידים ומורים את הדיאלוג החינוכי וכיצד מבטאים זאת אורחות החיים בבית הספר, וכן מהם האופנים בהם הם מתמודדים עם המתח בין היותו מוסד פורמאלי לבין הכמיהה לדיאלוג אנושי אותנטי.
הבנת עומק של משמעות הדיאלוג ומימושו בחיי היום יום של בית הספר יכולה לתרום רבות לשיפור השיח והאקלים הבית ספרי. חשיבותם של כלים דיאלוגיים לבית הספר התיכון גבוהה במיוחד לאור החשש להתגברות המימד התכליתי הגלום בבחינות הבגרות. מחקר זה יציע תמונה "מבפנים" של הדיאלוג בבית הספר התיכון ויוכל להציע לבתי הספר כלים לשפר את השיח בין מורים לתלמידים ברמת המפגש האנושי וגם בדרכי הלמידה וההוראה.
המחקר יוכל לתרום גם להבניה מחודשת של מקומו של המורה בבית הספר דווקא כדמות מרכזית ביצירת משמעות לבני נוער ולא רק כאחראי על הקניית ידע בעולם בו הידע כה נגיש. כן יכול המחקר לתרום ליישום איכותי של השעות פרטניות והאפשרויות הטמונות ברפורמת "למידה משמעותית" אשר יתבסס על דיאלוג מעמיק הן ברמה האישית-רגשית והן ברמה הלימודית.
מנחים:
ד"ר דבי גולדן, אוניברסיטת חיפה
ד"ר אריה קיזל, אוניברסיטת חיפה 

אופיר שפר,אוניברסיטת חיפה

שם המחקר : מנהיגות נערות בתנועות הנוער בישראל

תמצית המחקר:

ממחקרים עולה כי נערות נוטות למלא תפקידי הדרכה בתנועות הנוער במידה גבוהה, וכן מתמידות בהשתתפות בפעילות בתנועה שנים רבות. תפקידי הדרכה בתנועת הנוער טומנים בחובם אפשרות להתנסות בפרקטיקה של מנהיגות העשויה להוות עבור נערות מוקד להעצמה. לכאורה, הדרכה הינה קרקע לביטויי מנהיגות, במגוון אופנים. אני מעוניינת לברר איזה סוג של מנהיגות מייצרת התנסות זו, אם בכלל. בהינתן וימצא כי הדרכה הינה תפקיד מנהיגותי המעודד ביטויי מנהיגות אקטיבית ויזמית, תרומתו האפשרית של המחקר לשדה הינה רבה.

מטרתו של המחקר המוצע היא לבחון את תופעת מנהיגותן של נערות בתנועת הנוער הצופים. לשם כך, ייבחנו סגנונות המנהיגות של נערות בתנועת הצופים וייחודם של סגנונות אלו גם מפרספקטיבה מגדרית, ותיבחן השפעתה של תנועת הנוער על מנהיגותן של הנערות. שאלת המחקר העיקרית במחקר המוצע: כיצד מתעצבת מנהיגותן של נערות בתנועת הנוער? בתוך כך, ייבחנו שאלות נוספות:
אילו סגנונות מנהיגות מבטאות הנערות בתפקידי מנהיגות בתנועת הנוער?
כיצד מפרשות הנערות את מנהיגותן ואת בחירותיהן המקצועיות?
נראה כי לגידול בתופעת המנהיגות בקרב נערות בתנועות הנוער יש בסיס פדגוגי הנשען על תמורות חברתיות, אולם האופן שבו נערות מבטאות מנהיגות והסגנונות שהן בוחרות, דורשים בירור. זאת ועוד, התמדה לאורך שנים בפעילות בתנועות הנוער המהוות מסגרת התומכת בביטויי מנהיגות, הביאה נערות אל קדמת הבמה הציבורית כמדריכות וכבעלות תפקידים מרכזיים. מתוך כך, תרומה נוספת של המחקר המוצע עשויה להתבטא באפשרות למצוא קשרים בין ההתמדה בפעילות בתנועת הנוער לבין הסבירות לביטויי מנהיגות גם בבחירות חייהן של הנערות בעתיד, ולהציג מאפיינים חדשים וסגנונות חדשים של מנהיגות אשר אבקש לחשוף במחקר המוצע. לפיכך, אפיון דפוסי המנהיגות של הנערות ובחינת השפעתה של תנועת הנוער עליהן, עשויים לתרום לשדה המחקר בתחום הפדגוגיה הבלתי פורמלית ולהעמיק את גוף הידע בסוגיה זו. חשיבותו של המחקר המוצע קשורה גם בהעדר מחקרים בשדה הפדגוגיה הבלתי פורמלית. שדה המחקר בתחום זה בישראל הולך ומתרחב עם השנים ובמקביל מתרבות תוכניות הכשרה של כוח אדם בשדה הפדגוגיה הבלתי פורמלית (סילברמן קלר 2007), אולם יחד עם זאת, בולט חסרונו של המחקר האקדמי בסוגיה, ומתוך כך המחקר המוצע עשוי לשפוך אור על שדה זה.
מנחים :
פרופ' קלרה סבג , אוניסרסיטת חיפה
ד"ר אורן גולן, אוניברסיטת חיפה  

רותם ינון, אוניברסיטת חיפה

שם המחקר : פרופיל שפתי-קוגניטיבי של התפתחות הקריאה באורתוגרפיה העברית. משקל רכיבי הקריאה בהתפתחות תקינה ולקויה של יכולת זיהוי מילים 

לקריאת הדוח המלא
לקריאת סיכום הדוח

תמצית המחקר:

חשיבותה של התפתחות יכולת קריאה מוצלחת אינה מוטלת בספק. בשנים האחרונות ישנה הכרה בקיומם של תהליכי קריאה ייחודיים לכל שפה לצד תהליכים אוניברסאליים. לאחר שנים בהן חקר הקריאה בשפות שונות נשען על השפה האנגלית, שבה האורתוגרפיה עמוקה ומורכבת (Share, 2008), עולה הצורך במחקרים אמפיריים בנושא התפתחות תהליך הקריאה וקשיי/לקויות קריאה הייחודיים לשפות שונות. בשפות שמיות, כמו עברית, מבנה השפה הוא שונה, וכן, מערכת הכתב הכוללת שתי גרסאות (שטוחה ועמוקה) המשמשות את הקורא בשלבים שונים של התפתחות הקריאה.
המחקר הנוכחי עוסק בבחינת תהליך הקריאה באורתוגרפיה העברית והמנגנונים השפתיים-קוגניטיביים העומדים בבסיסו (פונולוגיה, אורתוגרפיה, מורפולוגיה ושיום מהיר), בקרב קוראים בשלבים שונים של התפתחות הקריאה (כיתות ב'-ה') – שלב רכישת הקריאה, שלב המעבר בין האורתוגרפיות וקוראים מיומנים.

מטרת המחקר הראשונה היא לבחון כיצד תפקוד ברכיבי הקריאה השונים בא לידי ביטוי ביכולת דיוק, קצב ושטף קריאת מילים בהיבט התפתחותי. בחינה של הרכיבים השונים העומדים בבסיס הקריאה תחת מחקר אחד, בקבוצות שונות של גילאים ושל תפקוד בקריאה, מהווה יתרון משמעותי בבירור המשקל הייחודי של כל אחד מרכיבי הקריאה ביכולת קריאת מילים (דיוק, קצב ושטף) בתוך אותו נבדק לאורך זמן (תוך מעקב במשך שלוש שנים) ובטווח גילאים רחב. כך יהיה ניתן לבדוק האם וכיצד הפרופיל השפתי-קוגניטיבי משתנה לאורך שלבי הקריאה השונים, בהתאם לשינוי בשקיפות האורתוגרפיה ולמידת החשיפה למערכת הכתב הלא מנוקדת. מטרה נוספת של המחקר היא לעמוד על המנגנונים השפתיים-קוגניטיביים אשר בבסיס הקשיים בקריאה ולקויות קריאה בשלבי ההתפתחות השונים, ולברר כיצד ליקוי בכל אחד מרכיבי הקריאה בא לידי ביטוי ביכולת דיוק ו/או קצב ו/או שטף בקריאה בכל שלב התפתחותי.

תוצאות המחקר עשויות להציע מודל שפתי-קוגניטיבי בהתפתחות הקריאה באורתוגרפיה העברית. ממצאי המחקר אף עשויים לתרום לידע אודות פיתוח תכניות להקניית הקריאה ובניית תכניות להעשרת הקריאה בשלבים ההתפתחותיים השונים. כמו כן, פיתוח תכניות איתור והתערבות לאלו המתקשים בקריאה/לקויי קריאה, בהתבסס על קשיים סלקטיביים ברכיבים השפתיים-קוגניטיביים והשפעתם על יכולת זיהוי מילים בשלבי הקריאה השונים באופן ייחודי לשפה העברית. מציאת קריטריונים ייחודיים אלו משמעותית לשם מתן מענה הולם לאלו המתקשים בקריאה וזקוקים לתמיכה שונה בכל שלב התפתחותי.
מנחה :
ד"ר שלי שאול, אוניברסיטת חיפה  

ליזה ורד, אוניברסיטת תל אביב

שם המחקר: התפתחות הכתיבה העיונית בקרב המיצב הסוציואקונומי הנמוך: מאפיינים לקסיקאליים, תחביר שיח ומודאליות 

תמצית המחקר:

הכתיבה היא אחת הדרכים המרכזיות ביותר בבית-הספר לתיהלוך מידע, ללמידתו, לארגונו, לאחסונו ולתקשורת עם מורים ועמיתים. השגת יכולת הכתיבה היא תהליך ארוך טווח וקשה במיוחד, המשקף את העובדה שהכתיבה היא פסגת היכולות האורייניות: היא דורשת הפקה יצירתית של תכנים מגוונים ההולמים את הנסיבות התקשורתיות, הסוגה, האפנות והמשלב; ולשם כך היא מחייבת שליטה במערכת מובנית ומאורגנת המגבילה שיטתית את מבנה השיח הכתוב ואת צורתו תוך גיוס משאבי שפה ומשאבי קוגניציה עשירים, ותוך דרישה להתכתבות אינטגרטיבית עם טקסטים אחרים ומקורות מידע חיצוניים. ככל שמתקדמים בגיל ובכיתות הלימוד, יש חשיבות גדולה יותר לאיכות הכתיבה ולכמותה, ויחד עם הקריאה היא תופסת את התפקיד המרכזי ביכולות השפה הרלוונטיות לגיל בית-הספר (Ravid & Berman, 2010 Berman & Verhoeven, 2002;).
הערכת הכתיבה יכולה להתייחס ליחידות בגדלים ובממדים שונים: יחידת השיח השלמה, תכנה והמבנה הגלובאלי, כמו גם זרימת המידע המלכדת את חלקיה השונים; יחידות תחביר השיח, השוזרות את המידע לאורך הטקסט, ומבנים תחביריים ורטוריים המשרתים את הטקסט; והיחידות הלשוניות הקטנות יותר, המשרתות את תחביר השיח ואת הטקסט בכללותו, אוצר-המילים והמורפולוגיה. בנוסף, ניתן להתייחס להיבטים טקסטואליים כמו היכולת לייצג עולמות שיח אפשריים והיפותטיים.
המחקר שלנו יבחן את הכתיבה העיונית בהקשרהתפתחותי בחמש קבוצות גיל, מכיתה ה' ועד מבוגרים במיצב סוציו-אקונומי (ס"א) נמוך, באמצעות ניתוח טקסטים תוך התייחסות לממדי תוכן הטקסט ומבנהו, לממדי תחביר ולמדדי אוצר-המילים. כן ייבחן נושא המודאליות.

לעבודה זו חשיבות תיאורטית-התפתחותית לגבי יכולת הכתיבה העיונית לאורך שנות בית-הספר במיצב ס"א הנמוך. לידע שיניב המחקר תהיה תרומה ישירה לגבי דרכים מעשיות לשיפור הוראת הכתיבה בקרב ילדים ומתבגרים, במיוחד במיצב הנמוך – תחום הידוע כיום כקריטי להתקדמות בית-ספרית ואקדמית. ככל שנדע יותר על התכונות הלשוניות של טקסטים שכתבו תלמידים, נוכל להבין מה הופך טקסט כתוב לאיכותי יותר וליישם הבנה זו בתכניות פדגוגיות ייעודיות.
מנחה :
פרופ' דורית רביד, אוניברסיטת תל אביב

ענת אטיה מלכי - אונברסיטת תל-אביב

שם המחקר: השפעת תוכנית מבוססת קשיבות (Mindfulness) על רמת הקשב, הזיכרון, בעיות ההתנהגות, החרדה והחוסן בקרב ילדי גן הנמצאים בחשיפה מתמשכת לאירועי טרור באזור עוטף עזה

תמצית המחקר:

לתרגול קשיבות (Mindfulness) יש השפעה מיטיבה על מגוון תפקודים לאורך החיים, בפרט בקרב ילדים: הוא מפחית את השפעותיו השליליות של מתח, מצמצם חרדה, מפחית בעיות התנהגות ומסייע בשיפור תפקודי הקשב. בעקבות מחקרים שהניבו ממצאים אלו, נפתחו בעשורים האחרונים בבתי ספר בישראל ובעולם תוכניות התערבות אשר מבוססות על קשיבות וחלק קטן גם בגני הילדים.

במחקר זה תיבחן השפעתן של תוכנית מבוססת קשיבות על רמת הקשב, הזיכרון, רמת החרדה, בעיות ההתנהגות והחוסן הנפשי של ילדים בגיל הרך באיזור עוטף עזה, החשופים לגלי טרור מתמשכים. במחקר ישתתפו ילדים הלומדים בגנים מעשרה קיבוצים; חלק מן הילדים (קבוצת הניסוי) ישתתפו בסדנת קשיבות המיועדת לילדים ("קשב וקשיבות" שפותחה על ידי ד"ר קרן ריינר נוי), והילדים האחרים (קבוצת הביקורת) ישתתפו בתוכנית אחרת מתוכניות החוסן המוצעות לגנים שבאיזור. התוכנית הנבחנת במחקר זה מועברת בשני שלבים עיקריים: תחילה ישתתפו אנשי צוותי החינוך במשך כמה חודשים בסדנת קשיבות (MBSR); בסדנה הם יכירו את תרגול הקשיבות ויתנסו בו באופן אישי. צוותי החינוך יקבלו ליווי והדרכה מתחילת הסדנה ולאורך כל חודשי יישום התוכנית בגן. בהמשך, במשך כמה חודשים, תועבר סדנת הקשיבות מדי שבוע לילדי הגן, והם יתודרכו להמשיך ולתרגל בבית עם הוריהם. לשם קבלת תמונה מהימנה ומקיפה ככל האפשר, ייאספו במחקר במשולב נתונים מכמה גורמים לפני ולאחר הפעלת התוכנית: ההורים יישאלו על רמות החרדה, הקשב ובעיות ההתנהגות של ילדיהם; הגננות יישאלו על התפקודים החברתיים והרגשיים, תפקודי הקשב ורמת החוסן הנפשי של הילדים; והילדים יעברו מבדקי קשב וזיכרון אישיים באמצעות מחשב. בשלב הניתוחים הסטטיסטיים יוצלבו הנתונים שיאספו.

חשיבותו ויישומיו של מחקר זה טמונים הן באוכלוסיית המחקר ובמיקומה הייחודי, והן במתודולוגיה שנבחרה. ראשית, עד כה ההשפעה של תרגול קשיבות כמעט שלא נבחנה על ילדים בגיל הרך וזאת למרות הממצאים המעודדים בנוגע להשפעתה בשלב התפתחותי זה. ספרות המחקר מדגישה את חשיבותם של תפקודי הוויסות הרגשי-חברתי, הקשב והזיכרון בתהליך ההסתגלות של תלמידי כיתה א' לבית הספר; לשלב התפתחותי זה חשיבות רבה במיוחד בשל הצורך בהיערכות מקיפה למעבר ממסגרת הגן לכיתה א' ולמסגרת בית הספר. ולכן, לממצאי מחקר זה חשיבות בהגדלת הידע המחקרי והיישומי בנוגע להשפעת תוכניות על ילדים בגיל הרך בכלל ותוכניות מבוססות קשיבות בפרט, טרם עלייתם לכיתה א'. שנית, למתודולוגיה הכוללת קבוצת מדגם גדולה של ילדים, מקורות מגוונים של נתונים ושילוב קבוצת ביקורת פעילה יש חשיבות לקידום הספרות המקצועית בתחום בישראל ובעולם. ולבסוף, אוכלוסייה הנתונה להשפעותיו הפוטנציאליות של גל טרור עתידי זקוקה יותר מהרגיל לתוכניות מותאמות לגיל הרך אשר יתרמו לחיזוק משאביהם הנפשיים של הילדים; אומנם באזור מופעלות תוכניות רבות וטובות, אך רק לגבי חלק מהן הוכחה במחקר השפעתן על חוסנם של הילדים.

מנחה: ד"ר ריקרדו טרש
בית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל אביב 

לאלי קידר 

שם המחקר: הקשר בין תפיסות אודות טיפול באמצעות אמנויות, הקשר הטיפולי וחווית המפגש הטיפולי, לבין תוצאות הטיפול באמצעות אמנויות בילדים מהחברה החרדית

תמצית המחקר:

רוב הטיפולים המסופקים במערכת החינוך בישראל ניתנים על ידי מטפלים באמצעות אמנויות. אף על פי שמחקרים מעידים כי טיפול באמצעות אמנויות עשוי לתרום לשיפור בתפקוד הילד בבית הספר, קיים חוסר משמעותי במחקר בתחום זה, כאשר הידע המחקרי על טיפול באמצעות אמנויות בילדים מהחברה החרדית מצומצם אף יותר.

החברה החרדית מייצגת את הזרם הדתי-שמרני ביהדות, ומאופיינת במערכת ערכים מובחנת, הכוללת דבקות בנורמות וצווים דתיים והתנגדות מתמדת לאורח החיים החילוני. המפגש של החברה החרדית עם הפסיכותרפיה מורכב, ומורכבות זו עשויה להיות מועצמת בטיפול באמצעות אמנויות, עקב הגבלת שימוש הבעתי ורגשי באמנויות.

מחקר זה מבקש לבחון את הטיפול באמצעות אמנויות בילדים מהחברה החרדית, דרך שילוב שיטות מחקר איכותניות וכמותיות, על מנת לאפשר הבנה מעמיקה של אפיוניו הייחודיים של הטיפול באמצעות אמנויות באוכלוסייה זו. במחקר משתתפות מטפלות באמצעות אמנויות המטפלות בילדים מהחברה החרדית במרכז חינוכי-טיפולי המציע שירותי חינוך וטיפול לילדים מהחברה החרדית, וכן משתתפים הילדים, הוריהם, והצוות החינוכי הכולל מורות ומלמדים (רבנים-מחנכים).

המחקר המוצע חדשני, בהיותו הראשון לבחון סוגים שונים של טיפול באמצעות אמנויות בחברה החרדית, מתוך נקודות מבט שונות ובאמצעות שילוב שיטות איכותניות וכמותיות. מחקר זה עשוי לשפוך אור על מאפיינים ייחודיים לילדים מהחברה החרדית ומהותיים להבנת הטיפול בילדים אלו, להמשיג את צרכיהם ובכך לסייע בהתאמת דרכי ומטרות התערבות. כמו כן, המחקר עשוי לתרום להבנת מקומו של הטיפול באמצעות אמנויות כאמצעי לקידום למידה משמעותית ולסייע לגורמים המעניקים שירותי חינוך, באמצעות הבהרת היחסים הקיימים בין תהליכים רגשיים שעוברים ילדים לבין תפקודם הלימודי, הרגשי וההתנהגותי.

מנחות:

ד"ר דפנה רגב, אוניברסיטת חיפה
פרופ' שרון שניר, המכללה האקדמית תל חי 

אביב פינס

שם המחקר: טיפוח יצירתיות בכיתה: תפיסות מורים ואסטרטגיות הוראה

תמצית המחקר:

החשיבות של שילוב יצירתיות בחינוך מוכרת ומקובלת כיום, הן כמטרה בפני עצמה והן כיסוד חשוב בבסיסם של תהליכי הוראה, למידה והתפתחות. היצירתיות מסומנת כאחת ממיומנויות המאה ה-21, ומופיעה כיעד מרכזי במסמכי מדיניות חינוכית של מדינות, גופים וארגונים ברחבי העולם. נעשים מאמצים רבים הן בתחום המחקרי והן בתחום המעשי על מנת למצוא את הדרכים המיטביות לפענח, לאפשר ולקיים הטמעה משמעותית של יצירתיות בחינוך. חוקרים רבים מצביעים על פער בין העיסוק המחקרי ארוך השנים ביצירתיות והשילוב בפועל של יצירתיות בבתי הספר. כדי להסביר פער זה מחקרים רבים מצביעים על קושי של מורים להגדיר ולזהות יצירתיות, על הקושי לתרגם את הרצון לטפח יצירתיות לאסטרטגיות הוראה, ובאופן כללי על היעדר הכשרה מתאימה בתחום.

המחקר הנוכחי עוסק בתפיסות היצירתיות של מורים והאופן שהם מזהים ומטפחים יצירתיות בקרב תלמידיהם. הוא מתמקד ברגעים, התנהגויות וביטויים של יצירתיות מצד התלמידים במהלך שיעור, בניסיון לזהות את הקשר של הופעת ביטויים אלה לתפיסות המורה, אסטרטגיות ההוראה, אופי השיעור והמשימה, והתנהלות המורה אל מולם.

מחקר זה מבקש לפענח את מאפייני היצירתיות בחינוך, ולזקק הגדרת יצירתיות חינוכית הרלוונטית עבור מורים. הוגים רבים התייחסו לקשר המהותי בין יצירתיות לבין חינוך, הוראה ותהליכי התפתחות (בין השאר פיאז'ה, ויגוצקי, בובר, מאסלו, גארדנר), ואכן, רגעים כאלה שזורים בעבודתו של מורה, גם אם לא תמיד הוא מזהה אותם ככאלה. הגדרת עבודה מותאמת של יצירתיות חינוכית תסייע לקדם את היצירתיות כחלק מעבודה המורה, ולא כתפיסה חיצונית, אקדמית, שמתקשה להשתלב במערכת הקיימת.

אנו רואים חשיבות בתיאור המופעים של יצירתיות בהקשרה החינוכי, כפי שהם באים לידי ביטוי בכיתה. ניתוח איכותני של התצפיות והראיונות יתרום להבנה, זיהוי ואיתור של אותם רגעים בתוך תהליך ההוראה והלמידה. הדבר יסייע בפיזור העמימות שקיימת סביב המושג ולהבנה טובה יותר של המורים את המשמעות של שילוב יצירתיות בחינוך הלכה למעשה.

במהלך המחקר משתתפים המורים בהשתלמות העוסקת בנושא בצורה חווייתית, המשלבת עיסוק תיאורטי ופרקטי בנושא, כאשר בכל מפגש ייפתחו המשתתפים יישומים אפשריים להתנסות בכיתה. המטרה היא לגבש פרקטיקה של ליווי והדרכה המותאמת לעבודתם של המורים בפועל, אותה ניתן יהיה לפתח בהמשך לתכניות הכשרה או פיתוח מקצועי.

מנחה: ד"ר חגי קופרמינץ 

שושן שמואלוף

שם המחקר: עבודה יצירתית בקבוצות בכיתת המוזיקה

תמצית המחקר:

האתגרים של המאה ה 21 מציבים את פיתוח החשיבה היצירתית כיעד מרכזי בחינוך ומחייבים אותנו לאמץ שיטות הוראה מתקדמות. הדבר בא לידי ביטוי ביעדים שהציבה לעצמה מערכת החינוך. עבודה יצירתית בקבוצות נותנת מענה לרבים מיעדים אלה: היא מחזקת את תחושת המסוגלות ומעודדת ביטוי אישי של התלמיד. כך היא מאפשרת "הכלה והשתלבות למיצוי הפוטנציאל" הן של תלמידים מצטיינים והן של תלמידים עם קשיים; היא תורמת ל"אקלים מיטבי" בכיתה כי המורה מדריך ומכוון את תלמידיו באופן שוויוני; היא מפתחת "מיומנויות חשיבה" בשל הצורך לפתור בעיות וכן "מיומנויות רגשיות חברתיות וערכים בלמידה" בזכות שיתוף הפעולה הדרוש לעבודה הקבוצתית ועוד.

מקצועות האמנות בכלל והמוזיקה בפרט מהווים בסיס טבעי ומתבקש לתרגול עבודה יצירתית בקבוצות קטנות, אולם בפועל רוב המורים למוזיקה בבתי הספר היסודיים בוחרים ללמד שירה, נגינה, האזנה ליצירות ומושגים בתולדות המוזיקה. מורים מעטים מקדישים לעבודה יצירתית זמן משמעותי מתכנית הלימודים בכיתתם. הסיבות לכך מגוונות ונחקרו בעבר.

המחקר הנוכחי מתמקד במורים נבחרים למוזיקה שכן מקיימים עבודה יצירתית משמעותית בשיעוריהם ובוחן לעומק את דרכי ההוראה שפיתחו בתחום זה, את המאפיינים האישיותיים וההתנהגותיים שלהם ואת המטרות המוצהרות והסמויות של עבודה יצירתית בשיעוריהם. כמו כן המחקר מתחקה אחר השפעת העבודה היצירתית בכלל ובקבוצות בפרט על האקלים החינוכי בכיתת המוזיקה בבית הספר היסודי.

אוכלוסיית המחקר היא מורים ותיקים ומנוסים בבתי ספר יסודיים ברחבי הארץ, אשר מקיימים באופן קבוע עבודה יצירתית בשיעוריהם. כדי להקיף את מלוא קשרי הגומלין בין הרכיבים של שדה החינוך – תלמידים, מורים, תוכן וסביבה, ישתתפו במחקר גם תלמידים אשר יתארו את חווייתם האישית מעבודה יצירתית בשיעורי המוזיקה, וכן הצוות החינוכי.

הליך המחקר מתחלק לשלושה שלבים. בשלב הראשון נשלח שאלון מקוון לצורך איתור מורים מתאימים. השלב השני מתמקד במורה למוזיקה, בגישתו לעבודה יצירתית ובדרכי הלימוד בכיתתו. בשלב זה מתקיימים תצפית ראשונית בשיעורים וראיון עם המורה למוזיקה. בבתי ספר נבחרים יתקיים השלב השלישי אשר מתמקד בהשפעת המערכת הבית ספרית ובתגובות התלמידים לעבודה יצירתית בקבוצות. בשלב זה מתקיימות תצפיות נוספות וראיונות עם תלמידים, מנהלת בית הספר ומחנכות הכתות שנצפו.

מחקר זה עשוי לתרום למערכת החינוכית בכך שיעורר רצון וסקרנות אצל מורים למוזיקה שחוששים מעבודה יצירתית להעז ולהתנסות בה. המחקר יתאר כלים מעשיים כיצד להביאה לכיתת המוזיקה על בסיס הדרכים שפיתחו המורים שהשתתפו במחקר. הדרכים לקיום עבודה יצירתית בקבוצות ינותחו ויקוטלגו כך שניתן יהיה לגבש לפיהן מדריך מעשי לפעילות יצירתית בכתה עבור מורים למוזיקה. מנהלות בתי ספר ימצאו בו מהם התנאים האידיאליים מבחינת מסגרת השעות, מספר התלמידים והציוד המאפשרים ואף מעודדים עבודה יצירתית בקבוצות בשיעורי מוזיקה. בתי הספר שהשתתפו במחקר יכירו ויעריכו את עבודתו הייחודית של המורה למוזיקה שלהם ובכך יעניקו לו את תמיכתם להמשיך ולפתח את היצירתיות המוזיקלית ואת הביטוי האישי של תלמידיו.

מנחים: ד"ר עטרה איזקסון ופרופ' דב שוורץ
המחלקה למוזיקה באוניברסיטת בר אילן 

​