אריאלה ברודאי טבצניק, אוניברסיטת תל אביב

שם המחקר : התפקיד של פעילות גופנית בפיתוח עמידות בקרב מתבגרים צעירים
תמצית המחקר:
עמידות היא מושג על המתייחס לחזרה לשגרה והסתגלות על אף נסיבות קשות. בספרות העוסקת בטבעה של העמידות ובמקורות שלה, נושא עידוד העמידות מקבל תשומת לב הולכת וגוברת. באופן ספציפי, לאור תרומתה הניכרת של העמידות להתפתחותם החיובית של בני האדם, החיפוש אחר דרכים לעודד עמידות הינו אתגר עיקרי בקרב על העוסקים בהתפתחותם של ילדים ומתבגרים.
מענין כי, על עף (1) עדויות אודות הקשר בין פעילות גופנית ועמידות ו-(2) החשיבות שהגישה הקוגניטיבית-התנהגותית מיחסת לפן הגופני בחיי היומיום, טרם נערך מחקר הבוחן את השילוב הפוטנציאלי של פעילות גופנית בעידוד עמידות.
המחקר הנוכחי עוסק באפקט הייחודי העשוי להיות לשילוב מרכיב פעילות גופני בתכנית התערבות ברוח CBT על מנת לעודד עמידות בקרב מתבגרים צעירים. המחקר יערך בקרב 270 מתבגרים צעירים בני 9 – 10 הלומדים בכיתות ד'-ה' בשלושה בתי ספר יסודיים. בכל בית ספר יהיו כיתות שישתתפו בשלושת תנאי המחקר, כדלקמן: (1) קבוצת ניסוי, שתשתתף בהתערבות לעידוד עמידות הכוללת יעוץ מסורתי ופעילות גופנית, (2) קבוצת ביקורת א', שתשתתף בהתערבות לעידוד עמידות הכוללת יעוץ מסורתי בלבד, ו-(3) קבוצת ביקורת ב', שלא תשתתף בהתערבות ורק תמלא שאלונים. יערכו מדידות לפני ההתערבות, אחרי ההתערבות וכן מדידת מעקב. הנתונים ינותחו באמצעות SEM.
ר הנוכחי עשוי לתרום ידע נוסף אודות הפן הגופני של עמידות, וכן עשוי לגלות תוצאות מבטיחות כבסיס ליישום התכנית או תכניות דומות לה באופן נגיש ובר ביצוע. במישור התאורטי, המחקר עשוי לשפוך אור על תפקידה של הפעילות הגופית בהתפתחותם של מתבגרים צעירים, הן באופן כללי והן ביחס לעידוד עמידות. יתר על כן, ממצאי המחקר הנוכחי עשויים לספק תובנות חדשות אודות השאלה אשר עדיין נחקרת – הקשר בין גוף ונפש.
מנחה :
פרופ' משה ישראלאשוילי, אוניברסיטת תל אביב
איה גולדשמיד, אוניברסיטת בר אילן

שם המחקר : החינוך הדתי והחינוך הרוחני באולפנות ובישיבות תיכוניות לפי תפיסותיהם וחוויותיהם של נוער שנשרו מהן
תמצית המחקר:
תופעת הנשירה ממערכת החינוך נחשבת לגורם מרכזי בקיבוע פערים חברתיים ותופעות חברתיות קשות אחרות בחברה הישראלית, והינה תופעה רבת פנים מעצם היותה תלוית הקשר תרבותי וחברתי. מטרתו וייחודו של המחקר הוא בכך שהוא מבקש לבחון ולאפיין את מאפייני החינוך הדתי והרוחני בתפיסותיהם של בני נוער שנשרו ממוסדות חינוך המשויכים לזרם הציונות הדתית - האולפנות לבנות והישיבות התיכוניות לבנים. טרם נעשו די מחקרים המתמקדים בנוער הנושר מקרב אוכלוסייה זו של הציונות הדתית , וטרם הוצעו דרכי התערבות ייחודיות למניעת התופעה.
יש יסוד סביר להניח כי מסגרות חינוכיות ייחודיות, מסוג אולפנות או ישיבות תיכוניות, אשר משתייכות לאסכולה אידיאולוגית מובחנת של זרם הציונות הדתית, יהוו "בית גידול "ייחודי לתופעת הנוער הנושר שיצא ממסגרות אלו. הייחודיות עשויה להתבטא בתפיסות ובחוויות אישיות ייחודיות של בני הנוער כלפי תהליך הנשירה האישי שלהם, שלא יימצאו בהכרח באוכלוסיות מחקר אחרות.
מחקר זה מעוצב כמחקר איכותני המעמיד במרכזו את החוויה הסובייקטיבית של בני הנוער והמשמעות שהם מעניקים לחוויותיהם. תרומת המחקר מכוונת כלפי תופעת הנשירה הסמויה והגלויה והחינוך הדתי והרוחני גם יחד. בנוסף לניסיון להבחין בין החינוך הדתי והחינוך הרוחני באולפנות ובישיבות התיכוניות ובמשמעות שלהם לתהליך החינוכי, ינסה מחקר זה ללכוד היבטים מגוונים של תופעת הנשירה, ולהתייחס מלבד לנשירה הגלויה הנחקרת רבות, גם לנשירה הסמויה, בהיותה שלב קשה יותר לזיהוי בתהליך הנשירה, אך מאידך נקודת זמן שנמצאה יעילה יותר לדרכי התערבות שונות של אנשי טיפול וחינוך.
מנחה :
פרופ' זהבית גרוס, אוניברסיטת בר אילן
רותם קפלן, אוניברסיטת חיפה

שם המחקר : אפשרויות קיומו של "דיאלוג" במוסד חינוכי ישראלי מנקודת מבטלם של תלמידים ומורים: מחקר אתנוגרפי
תמצית המחקר:
"עובדת היסוד של הקיום האנושי הוא אדם עם האדם" (מרטין בובר).
הכמיהה למפגש אנושי היא חלק מנשמת אפו של החינוך, עם זאת, בתוך מוסד בירוקרטי ותכליתי כמו בית ספר תיכון קשה לממש דיאלוג אמתי בין מורים לתלמידים, מחקר זה ינסה לפענח את הקושי וכן את הפתרונות האפשריים לחיזוק הדיאלוג בתוך בית הספר.
חוקרים, קובעי מדיניות ואנשי חינוך רבים רואים בדיאלוג את נקודת המפתח לקיומו של חינוך הומניסטי מתקדם. בעולם משתנה, מול תהליכים של מסחור וניכור של הידע, מתחזק הצורך במפגש ודיאלוג בבית הספר. הדיאלוג בחינוך הוא שדה רחב ומתפתח של מחקר ופרקטיקה בישראל ובעולם שבמרכזו עומד הרעיון שחינוך ולמידה הם תהליכים רב ממדיים המתרחשים בעיקר תוך כדי מפגש ושיחה בין מורה לתלמיד.
בית הספר הינו מוסד פורמלי תכליתי שאינו בהכרח מכוון למטרות של דיאלוג, בשל כך נוצר מתח מובנה בינו לבין רצון אותנטי של תלמידים ומורים בקשר ובדיאלוג אמתי ביניהם. מתח זה מעלה שאלות חינוכיות, פדגוגיות, חברתיות ותרבותיות מרתקות על האופן בו נוצר ומקבל משמעויות המושג 'דיאלוג' במערכת החינוך ובשדה השיח החינוכי.
הקוד הבלתי פורמלי הוא בעל פוטנציאל לקיומו של דיאלוג אותו מכנה בובר 'אני-אתה' גם בתוך בית הספר. קוד זה מאופיין באופן פעילות המכוון למפגש ודיאלוג שאינו תכליתי למטרות למידה תוך שימת דגש על הקשר הבין אישי. קוד זה מתקיים גם בתוך בית הספר ובא לידי ביטוי באופני פעילות שונים.
המחקר יתמקד בזווית מבטם של המורים והתלמידים המקיימים אינטראקציות יום-יומיות ומתמודדים עם משמעויות אלה בשגרה. הוא יברר כיצד תופשים תלמידים ומורים את הדיאלוג החינוכי וכיצד מבטאים זאת אורחות החיים בבית הספר, וכן מהם האופנים בהם הם מתמודדים עם המתח בין היותו מוסד פורמאלי לבין הכמיהה לדיאלוג אנושי אותנטי.
הבנת עומק של משמעות הדיאלוג ומימושו בחיי היום יום של בית הספר יכולה לתרום רבות לשיפור השיח והאקלים הבית ספרי. חשיבותם של כלים דיאלוגיים לבית הספר התיכון גבוהה במיוחד לאור החשש להתגברות המימד התכליתי הגלום בבחינות הבגרות. מחקר זה יציע תמונה "מבפנים" של הדיאלוג בבית הספר התיכון ויוכל להציע לבתי הספר כלים לשפר את השיח בין מורים לתלמידים ברמת המפגש האנושי וגם בדרכי הלמידה וההוראה.
המחקר יוכל לתרום גם להבניה מחודשת של מקומו של המורה בבית הספר דווקא כדמות מרכזית ביצירת משמעות לבני נוער ולא רק כאחראי על הקניית ידע בעולם בו הידע כה נגיש. כן יכול המחקר לתרום ליישום איכותי של השעות פרטניות והאפשרויות הטמונות ברפורמת "למידה משמעותית" אשר יתבסס על דיאלוג מעמיק הן ברמה האישית-רגשית והן ברמה הלימודית.
מנחים:
ד"ר דבי גולדן, אוניברסיטת חיפה
ד"ר אריה קיזל, אוניברסיטת חיפה
אופיר שפר,אוניברסיטת חיפה

שם המחקר : מנהיגות נערות בתנועות הנוער בישראל
תמצית המחקר:
ממחקרים עולה כי נערות נוטות למלא תפקידי הדרכה בתנועות הנוער במידה גבוהה, וכן מתמידות בהשתתפות בפעילות בתנועה שנים רבות. תפקידי הדרכה בתנועת הנוער טומנים בחובם אפשרות להתנסות בפרקטיקה של מנהיגות העשויה להוות עבור נערות מוקד להעצמה. לכאורה, הדרכה הינה קרקע לביטויי מנהיגות, במגוון אופנים. אני מעוניינת לברר איזה סוג של מנהיגות מייצרת התנסות זו, אם בכלל. בהינתן וימצא כי הדרכה הינה תפקיד מנהיגותי המעודד ביטויי מנהיגות אקטיבית ויזמית, תרומתו האפשרית של המחקר לשדה הינה רבה.
מטרתו של המחקר המוצע היא לבחון את תופעת מנהיגותן של נערות בתנועת הנוער הצופים. לשם כך, ייבחנו סגנונות המנהיגות של נערות בתנועת הצופים וייחודם של סגנונות אלו גם מפרספקטיבה מגדרית, ותיבחן השפעתה של תנועת הנוער על מנהיגותן של הנערות. שאלת המחקר העיקרית במחקר המוצע: כיצד מתעצבת מנהיגותן של נערות בתנועת הנוער? בתוך כך, ייבחנו שאלות נוספות:
אילו סגנונות מנהיגות מבטאות הנערות בתפקידי מנהיגות בתנועת הנוער?
כיצד מפרשות הנערות את מנהיגותן ואת בחירותיהן המקצועיות?
נראה כי לגידול בתופעת המנהיגות בקרב נערות בתנועות הנוער יש בסיס פדגוגי הנשען על תמורות חברתיות, אולם האופן שבו נערות מבטאות מנהיגות והסגנונות שהן בוחרות, דורשים בירור. זאת ועוד, התמדה לאורך שנים בפעילות בתנועות הנוער המהוות מסגרת התומכת בביטויי מנהיגות, הביאה נערות אל קדמת הבמה הציבורית כמדריכות וכבעלות תפקידים מרכזיים. מתוך כך, תרומה נוספת של המחקר המוצע עשויה להתבטא באפשרות למצוא קשרים בין ההתמדה בפעילות בתנועת הנוער לבין הסבירות לביטויי מנהיגות גם בבחירות חייהן של הנערות בעתיד, ולהציג מאפיינים חדשים וסגנונות חדשים של מנהיגות אשר אבקש לחשוף במחקר המוצע. לפיכך, אפיון דפוסי המנהיגות של הנערות ובחינת השפעתה של תנועת הנוער עליהן, עשויים לתרום לשדה המחקר בתחום הפדגוגיה הבלתי פורמלית ולהעמיק את גוף הידע בסוגיה זו. חשיבותו של המחקר המוצע קשורה גם בהעדר מחקרים בשדה הפדגוגיה הבלתי פורמלית. שדה המחקר בתחום זה בישראל הולך ומתרחב עם השנים ובמקביל מתרבות תוכניות הכשרה של כוח אדם בשדה הפדגוגיה הבלתי פורמלית (סילברמן קלר 2007), אולם יחד עם זאת, בולט חסרונו של המחקר האקדמי בסוגיה, ומתוך כך המחקר המוצע עשוי לשפוך אור על שדה זה.
מנחים :
פרופ' קלרה סבג , אוניסרסיטת חיפה
ד"ר אורן גולן, אוניברסיטת חיפה
רותם ינון, אוניברסיטת חיפה

שם המחקר : פרופיל שפתי-קוגניטיבי של התפתחות הקריאה באורתוגרפיה העברית. משקל רכיבי הקריאה בהתפתחות תקינה ולקויה של יכולת זיהוי מילים
לקריאת הדוח המלא
לקריאת סיכום הדוח
תמצית המחקר:
חשיבותה של התפתחות יכולת קריאה מוצלחת אינה מוטלת בספק. בשנים האחרונות ישנה הכרה בקיומם של תהליכי קריאה ייחודיים לכל שפה לצד תהליכים אוניברסאליים. לאחר שנים בהן חקר הקריאה בשפות שונות נשען על השפה האנגלית, שבה האורתוגרפיה עמוקה ומורכבת (Share, 2008), עולה הצורך במחקרים אמפיריים בנושא התפתחות תהליך הקריאה וקשיי/לקויות קריאה הייחודיים לשפות שונות. בשפות שמיות, כמו עברית, מבנה השפה הוא שונה, וכן, מערכת הכתב הכוללת שתי גרסאות (שטוחה ועמוקה) המשמשות את הקורא בשלבים שונים של התפתחות הקריאה.
המחקר הנוכחי עוסק בבחינת תהליך הקריאה באורתוגרפיה העברית והמנגנונים השפתיים-קוגניטיביים העומדים בבסיסו (פונולוגיה, אורתוגרפיה, מורפולוגיה ושיום מהיר), בקרב קוראים בשלבים שונים של התפתחות הקריאה (כיתות ב'-ה') – שלב רכישת הקריאה, שלב המעבר בין האורתוגרפיות וקוראים מיומנים.
מטרת המחקר הראשונה היא לבחון כיצד תפקוד ברכיבי הקריאה השונים בא לידי ביטוי ביכולת דיוק, קצב ושטף קריאת מילים בהיבט התפתחותי. בחינה של הרכיבים השונים העומדים בבסיס הקריאה תחת מחקר אחד, בקבוצות שונות של גילאים ושל תפקוד בקריאה, מהווה יתרון משמעותי בבירור המשקל הייחודי של כל אחד מרכיבי הקריאה ביכולת קריאת מילים (דיוק, קצב ושטף) בתוך אותו נבדק לאורך זמן (תוך מעקב במשך שלוש שנים) ובטווח גילאים רחב. כך יהיה ניתן לבדוק האם וכיצד הפרופיל השפתי-קוגניטיבי משתנה לאורך שלבי הקריאה השונים, בהתאם לשינוי בשקיפות האורתוגרפיה ולמידת החשיפה למערכת הכתב הלא מנוקדת. מטרה נוספת של המחקר היא לעמוד על המנגנונים השפתיים-קוגניטיביים אשר בבסיס הקשיים בקריאה ולקויות קריאה בשלבי ההתפתחות השונים, ולברר כיצד ליקוי בכל אחד מרכיבי הקריאה בא לידי ביטוי ביכולת דיוק ו/או קצב ו/או שטף בקריאה בכל שלב התפתחותי.
תוצאות המחקר עשויות להציע מודל שפתי-קוגניטיבי בהתפתחות הקריאה באורתוגרפיה העברית. ממצאי המחקר אף עשויים לתרום לידע אודות פיתוח תכניות להקניית הקריאה ובניית תכניות להעשרת הקריאה בשלבים ההתפתחותיים השונים. כמו כן, פיתוח תכניות איתור והתערבות לאלו המתקשים בקריאה/לקויי קריאה, בהתבסס על קשיים סלקטיביים ברכיבים השפתיים-קוגניטיביים והשפעתם על יכולת זיהוי מילים בשלבי הקריאה השונים באופן ייחודי לשפה העברית. מציאת קריטריונים ייחודיים אלו משמעותית לשם מתן מענה הולם לאלו המתקשים בקריאה וזקוקים לתמיכה שונה בכל שלב התפתחותי.
מנחה :
ד"ר שלי שאול, אוניברסיטת חיפה
ליזה ורד, אוניברסיטת תל אביב

שם המחקר: התפתחות הכתיבה העיונית בקרב המיצב הסוציואקונומי הנמוך: מאפיינים לקסיקאליים, תחביר שיח ומודאליות
תמצית המחקר:
הכתיבה היא אחת הדרכים המרכזיות ביותר בבית-הספר לתיהלוך מידע, ללמידתו, לארגונו, לאחסונו ולתקשורת עם מורים ועמיתים. השגת יכולת הכתיבה היא תהליך ארוך טווח וקשה במיוחד, המשקף את העובדה שהכתיבה היא פסגת היכולות האורייניות: היא דורשת הפקה יצירתית של תכנים מגוונים ההולמים את הנסיבות התקשורתיות, הסוגה, האפנות והמשלב; ולשם כך היא מחייבת שליטה במערכת מובנית ומאורגנת המגבילה שיטתית את מבנה השיח הכתוב ואת צורתו תוך גיוס משאבי שפה ומשאבי קוגניציה עשירים, ותוך דרישה להתכתבות אינטגרטיבית עם טקסטים אחרים ומקורות מידע חיצוניים. ככל שמתקדמים בגיל ובכיתות הלימוד, יש חשיבות גדולה יותר לאיכות הכתיבה ולכמותה, ויחד עם הקריאה היא תופסת את התפקיד המרכזי ביכולות השפה הרלוונטיות לגיל בית-הספר (Ravid & Berman, 2010 Berman & Verhoeven, 2002;).
הערכת הכתיבה יכולה להתייחס ליחידות בגדלים ובממדים שונים: יחידת השיח השלמה, תכנה והמבנה הגלובאלי, כמו גם זרימת המידע המלכדת את חלקיה השונים; יחידות תחביר השיח, השוזרות את המידע לאורך הטקסט, ומבנים תחביריים ורטוריים המשרתים את הטקסט; והיחידות הלשוניות הקטנות יותר, המשרתות את תחביר השיח ואת הטקסט בכללותו, אוצר-המילים והמורפולוגיה. בנוסף, ניתן להתייחס להיבטים טקסטואליים כמו היכולת לייצג עולמות שיח אפשריים והיפותטיים.
המחקר שלנו יבחן את הכתיבה העיונית בהקשרהתפתחותי בחמש קבוצות גיל, מכיתה ה' ועד מבוגרים במיצב סוציו-אקונומי (ס"א) נמוך, באמצעות ניתוח טקסטים תוך התייחסות לממדי תוכן הטקסט ומבנהו, לממדי תחביר ולמדדי אוצר-המילים. כן ייבחן נושא המודאליות.
לעבודה זו חשיבות תיאורטית-התפתחותית לגבי יכולת הכתיבה העיונית לאורך שנות בית-הספר במיצב ס"א הנמוך. לידע שיניב המחקר תהיה תרומה ישירה לגבי דרכים מעשיות לשיפור הוראת הכתיבה בקרב ילדים ומתבגרים, במיוחד במיצב הנמוך – תחום הידוע כיום כקריטי להתקדמות בית-ספרית ואקדמית. ככל שנדע יותר על התכונות הלשוניות של טקסטים שכתבו תלמידים, נוכל להבין מה הופך טקסט כתוב לאיכותי יותר וליישם הבנה זו בתכניות פדגוגיות ייעודיות.
מנחה :
פרופ' דורית רביד, אוניברסיטת תל אביב