מתי בפעם האחרונה חשבתם לתפור תחפושת בעצמכם?
בבית הספר הניסויי ארגנטינה בשכונת קריית יובל בירושלים התקיים שוק פורים מיוחד, "ירוק" וחברתי. קהילת בית הספר יחד עם תושבי השכונה התקבצו יחד לערב חווייתי בו יוצרים ומייצרים תחפושות באופן עצמאי.
מידי שנה נבחר נושא עיקרי: בית הספר כולו "מתחפש", וכל כיתה וכיתה מקבלת עיצוב ייחודי ואישי משלה.
מעורבות הורית
בית הספר לבש חג וקושט כולו על ידי הורי התלמידים, שתרמו ממרצם ומזמנם לארגון הפעילות. ההורים הם המארגנים העיקריים של הפעילות החינוכית הזו. הם אלו שהיו אחראים ל"תחפושת" המפוארת של בית הספר וגם להפעלת כל דוכני התחפושות עבור הילדים.
בנוסף לכך, הושם דגש רב על הנושא הסביבתי, מחזור, שימוש חוזר בחומרים קיימים וצרכנות נכונה. הקישוטים היצירתיים, רובם ככולם, עשויים מחומרים ממחוזרים.
מה היה שם? "חנות" תחפושות חינמית לילדי השכונה (שאינם לומדים בבית הספר) ולתלמידי בית הספר, עמדות תפירה ותיקון תחפושות אותן הפעילו בהתנדבות הורי התלמידים, הופעות של ילדי בית הספר, שוק פורים, הפעלות ומשחקים – וזה לא הסוף.
שיחקנו שח-מט וטיילנו בין הקרמלין והכיכר האדומה ברוסיה, המשכנו את דרכנו בסיור על החומה הסינית והעפנו עפיפונים, משם הגענו לשוק הצבעוני במרוקו ולמדנו לרקוד ריקודי בטן – והאמת, קצת התעייפנו – אבל דרך ארוכה עוד הייתה לפנינו.
ואם שאלתם את עצמכם מה הנושא השנתי הנבחר, ניחשתם נכון - השנה הנושא הנבחר הוא "תרבויות שונות".
עידוד צרכנות נכונה
מה המטרה של האירוע הססגוני והמושקע?
חזונו של בית הספר לחנך לערכים, הן ברמת התוכן והן ברמת העשייה, וכך נוצר "ערב שכולו חלוקה ותפירה של תחפושות לילדים, אשר מטרתו הינה נתינה הדדית, חלוקה ויצירה".
הרעיון העיקרי הוא מחויבות חברתית, סולידריות, קהילתיות וצרכנות נכונה.
בית הספר רואה את עצמו מחויב למרחב הגיאוגרפי בו הוא נמצא. תמונה אחת שווה אלף מילים ודוגמא אישית וחווייתית אחת שווה אלף היגדים וסיסמאות מלאות משמעות. הילדים מתחנכים לסולידריות ולכן נערכים לקראת פורים באיסוף בדים ותחפושות כדי לקדם את המחויבות החברתית והקהילתית.
בהתאם לכך, זהו אירוע פתוח לכולם, לילדי בית הספר וגם לילדים מבחוץ, וביניהם תושבי שכונת קריית יובל, שבאו להשתתף בחגיגת יצירת התחפושות העצמית והחינמית.
מאחורי הדוכנים עמדו הורי התלמידים, מכיניסטים (בני נוער שנמצאים במסגרות של מכינות צבאיות), אנשי המינהל הקהלתי וכל מי שרצה להיות שותף ולתרום לערב זה.
איך מכינים את התלמידים לאירוע שכזה?
לא כל ילד רוצה תחפושת ממחוזרת ולא חדשה מהאריזה. איך מעבירים מסר שונה והופכים את התחפושת לנחשקת ולתחפושת שילדים גאים בה?
"זה משהו אחר עבור הילד. ללכת לקנות בחנות זה גם פחות מוערך. כל הקטע של החשיבה המשותפת, המדידות יחד איתה, זה נכנס הרבה יותר ללב. לשבת ולתפור תחפושת מקרב מאוד בין ההורה לילד ומאפשר לכם ליצור ביחד משהו שונה ומקורי. לקנות זה לא ב"רוח הניסויי". לנסות, להתנסות, לעשות בעצמך – המילה הזו חודרת לכל מרחב בחיי בית הספר – כולל התחפושות, כולל קישוט בית הספר, כולל הכנת משלוחי מנות", כך ספרה לנו אמא לילדה בכיתה א'.
תעביר את זה הלאה: מה המשמעות של נתינת תחפושת שהייתה שלי לילד אחר?
כל ילד יכול לבוא עם רעיון ובכוחות משותפים יכולים להפוך את הרעיון שלו לתחפושת הרצויה.
ההתנסות בהכנת התחפושות והעבודה המשותפת של הילד עם ההורים, מעניקה ערך מוסף לפעילות החינוכית ולתחפושת עצמה – הן עבור הילד שנותן את התחפושת הישנה שלו והן עבור הילד שמרכיב, תופר ומקבלת את התחפושת בסוף הערב.
נתראה בשנה הבאה
