לימודי השכלה כללית בכיתה י' כתנאי לזכאות לבגרות – תוכנית בתחום הבריאות

המושג "השכלה כללית" מתייחס לבסיס השכלתי רחב של מיומנויות, ידע,דפוסי חשיבה וערכים מעולמות תוכן מגוונים כגון: החברה והרוח, התרבות והמורשת, המדעים והטכנולוגיה, השפות והאמנויות.  אנו סבורים כי השכלה כללית הינה חלק חשוב בחינוך התלמיד וכי תשתית של השכלה כללית רחבה תתרום לעידוד סקרנותם ומעורבותם של תלמידים, ותהווה תשתית ללמידה עצמאית, במסגרת מערכת החינוך ומחוצה לה.

לכן, על פי מדיניות משרד החינוך, החל משנת הלימודים תשע"ה תחול בחטיבה העליונה חובה של למידת מקצועות להשכלה כללית –  אשר תהווה מעתה ואילך תנאי לזכאות לתעודת בגרות.

לימודי ההשכלה הכללית עשויים להוות הזדמנות לעסוק בתכנים אשר אינם נמצאים בתכניות הלימודים המחייבות, להקנות רקע כללי בנושא או בתחום דעת ולספק ללומד חוויה של חשיפה, "טעימה" או היכרות ראשונית עם נושא או תחום דעת. מטבעם, לימודי השכלה כללית מהווים הזדמנות להרחבת היריעה ונקודת המבט באמצעות לימודים רב-תחומיים ובין-תחומיים.

תכנית להשכלה כללית: "הכל בריאות" לכתות י'

תכנית הלימודים "הכל בריאות" היא תכנית להשכלה כללית בתחום הבריאות לכיתות י' בהיקף של 30 שעות שנתיות, שמטרתה להרחיב את אופקיו של התלמיד, לעורר את סקרנותו ורצונו להרחיב את ידיעותיו בתחום הבריאות. התכנית פותחה על פי התפיסה הרואה חשיבות רבה בקידום אורח חיים בריא במערכת החינוכית. על פי גישה זו, יש לראות את האדם כחלק בלתי נפרד מסביבתו, עמה הוא מקיים יחסי גומלין, ממנה הוא מושפע ועליה הוא משפיע. (אמנת אוטווה , 1986).

מטרת העל של התכנית הינה חשיפת התלמידים והעלאת מודעותם לקידום נושאים אקטואליים ורלוונטיים לבריאות ברמת הפרט, ברמת הכלל וברמת החברה, בדרך של למידת חקר באופן המעודד אקטיביזם חברתי.

התכנית מציעה למידה חווייתית באמצעות חשיפה להכרת ממדים שונים הנוגעים לחייו של התלמיד, תוך יצירת שיתופי פעולה עם גופים וארגונים בקהילה כגון: קופות החולים, מוסדות אקדמיים, עמותות ואגודות, רשויות מקומיות ומשרדי ממשלה שונים (בריאות, הגנת הסביבה, משפטים ועוד).

התכנית מדגישה את טיפוח בריאות התלמידים וקידומה, באמצעות למידה פעילה ומשמעותית המעודדת סקרנות, יצירתיות, מעורבות חברתית והקניית מיומנויות חקר, מתוך רצון לאפשר לבוגרי מערכת החינוך להיות מעורבים ופעילים בחברה.

התכנית כוללת שלושה נושאים מרכזיים

• קרינה על היבטיה השונים
• תזונה במבט אחר
• תרומת דם ותרומת איברים

קיימת אפשרות בחירה והרחבה בנושאים נוספים כגון : שינה ובריאות, תפקוד בריא של המוח וההשפעות על בריאותו, היבטים כלכליים ומשפטיים של בריאות הציבור, חקיקה בתחום הבריאות הרלבנטית לתלמיד, למוסד החינוכי ולחברה כולה עומדים לרשות בתי הספר והתלמידים.

העקרונות המנחים של תוכנית "הכל בריאות" לכיתה י'

• עידוד למידה שיתופית בשילוב גופים בקהילה להרחבת השכלה מקדמת בריאות.
• הגברת המוטיבציה בקרב כל באי בית הספר להובלת שינוי בקידום בריאות.
• פיתוח דרכי הוראת חקר.
• חיזוק יכולותיהם של התלמידים והעצמתם בהובלת יוזמות חברתיות המשפיעות על בריאותם.
• חיזוק למידה ערכית.

מטרות כלליות של התוכנית

1. פיתוח יכולת אישית להגברת השליטה על הבריאות ושיפורה.
2. רכישת כלים לפיתוח יכולת השפעה על הסביבה להטמעת עקרונות של קידום בריאות.
3. חשיפה לסוגיות חברתיות-ערכיות בתחום בריאות ואי שוויון בבריאות, והגברת יכולות ההשפעה בסוגיות אלה.
4. פיתוח חשיבה ביקורתיות בסוגיות בתחום הבריאות.
5. רכישת כלים ואסטרטגיות להתמודדות עם מגוון דעות, רב תרבותיות, ערכים מנוגדים, זכויות וכוחות שוק כלכליים.
6. פיתוח יכולות להטמעת עקרונות של קידום בריאות בסביבה הבית ספרית, המשפחתית, הקהילתית והמדינית.  

יעדי התוכנית עבור התלמידים

1. פיתוח יכולות אישיות לשמירה על הבריאות.
2. פיתוח השפעה על אנשי עניין מרכזיים ועל דעת הציבור בנושאי בריאות.
3. בניית שותפויות ליצירת מהלכים המשקפים ערכים ועקרונות בקידום בריאות.
4. שימוש יעיל במיומנויות תקשורת כתובה, מילולית ובלתי מילולית.
5. שימוש במיומנויות מנהיגות כדי לקדם העצמה והגברת מחויבות והשתתפות.
6. זיהוי, איתור והגדרת צרכים, משאבים ונכסים רלבנטיים.
7. תכנון פעילות הולמת ומשמעותית מבחינה אתית ותרבותית.
8. הפקת מידע עכשווי ועדכני תוך שימוש באמצעי תקשורת וטכנולוגיות מתקדמים.
9. שימוש מושכל במערכות קיימות, בשיטות ובכלים לקביעת מדיניות המשפיעה על הבריאות והרלבנטית לקידומה.

סביבה לימודית מיטבית לטיפוח הבריאות

הסביבה המאפשרת את מימוש המטרות והיעדים של תכנית הלימודים "הכול בריאות" צריכה להיות סביבה חינוכית המעודדת סקרנות וחקר. יש לדאוג לפיתוח אנשי המקצוע העובדים עם התלמידים.

חשוב מאוד לחזק את הקשר עם ההורים וליצור שיתוף מובנה וקבוע של ההורים כחלק מתכנית הלמידה הבית ספרית. שיתוף זה נעשה באמצעות הפעלת מסגרות משותפות כגון פעולות הסברה וגיוס מתנדבים לתהליך.

מעגל הלמידה צריך להתרחב ולשלב טכנולוגיה וידע חדשני מבוסס מחקר באופן נגיש וישיר לתלמיד.  סביבת הלימוד צריכה להיות יותר מתוקשבת, להכיל שימוש באתרי אינטרנט, מאגרי מידע, דואר אלקטרוני, ועוד.

דרכי הוראה, למידה והערכה

הוראת הנושאים בתכנית מתבססת על שימוש במגוון של דרכים ופעילויות, כגון: סיורים, הרצאות, הצבת דוכני הסברה, הכנת סרטונים, כרזות, סלוגנים, לוחות שנה, יומנים, פעילויות אקטיביסטיות כחלק מקידום הנושאים, פיתוח משחקי למידה בנושאים השונים, תיעוד התהליך, בניית קליפ,  תחרות, קמפיין באחד הנושאים, דיבייט / משפט.

בתהליך הלמידה יושם דגש על פיתוח האוטונומיה של הלומד לקראת לימוד עצמאי וקבלת אחריות על תהליך הלמידה אישי. לשם כך, צריך לגוון את דרכי ההערכה כדי לערב את התלמיד, לעודד למידה פעילה ועצמאית.

על פי תכנית הלימודים ישנן כמה דרכי הוראה-למידה-הערכה חלופיות המתבססות על עקרונות החקר:

1. למידה בדרך החקר שתוצרה הסופי הינו עבודה כתובה (עבודת חקר)
   עבודת חקר היא עבודה עצמית, עיונית או עיונית-מעשית, המהווה שיאו של תהליך הלמידה בדרך החקר. זו משימה לימודית  המהווה אחת ממשימות הסיום הנכללות בתעודת הבגרות  ומאפשרת לתלמיד לימוד נושא וחקירתו לעומק על-פי בחירה ועניין אישיים.
2.  למידה מבוססת פרויקטים
   בשיטה זו מאורגן תהליך החקר סביב פרויקט – תוצר המניע את פעילויות התלמידים. הלמידה כרוכה בהשלמת מטלות מורכבות שהתוצאה שלהן היא בד"כ תוצר מוחשי כגון דגם, ציור, מסמך מדיניות, הצגה, שיר וכדו'. התלמידים מציגים את התוצר שלהם בפני קהל, מסבירים אותו ומגנים עליו.

שיטה זו דורשת כמה תנאים בסיסיים שעיקרם שינוי מעמדו של המורה. על המורה להפוך למורה אוטונומי המעצב תכניות לימודים בהתאם לעניינו ולעניין התלמידים. עליו ליישם למידה פעילה ועתירת חשיבה של התלמידים ולהפוך ממוסר ידע למנחה. המורה יציג דרכי הערכה חדשות שמעודדות תוצר מורכב (פרויקט) ותהליכים של למידה חקרנית, שיתוף פעולה וצמידות אישית.

על מנת לקבל את הפרטים המלאים על תוכנית הבריאות ניתן להיכנס למסמך התכנית

מצגת הסבר על המעבר ללמידה משמעותית, "ישראל עולה כיתה"

סרטונים המתעדים למידה משמעותית בארץ ובעולם

​