ילד בגיל 15 יודע מה הוא רוצה לעשות שיהיה גדול?
יש כאלה שכבר בגיל 6 יודעים מה הם רוצים לעשות כשיהיו גדולים. מי שגדל להכיר את הכישורים שלו ורואה את עצמו מתעסק בעתיד במה שהוא טוב בו ואוהב, חושב על מסלול הלימודים בתיכון כשלב לקראת היציאה לשוק העבודה, ומי שלא רוצה לדלג על השירות הצבאי לוקח גם את זה בחשבון.
השירות הצבאי יכול גם לשמש מקפצה להגשמת חלום (מי שרוצה להיות רופא יכול לשמש כחובש, או להתגייס לעתודה הרפואית ולהיות קצין דוקטור).
יש כמה מסלולים שיעזרו לכם לשמור על הרצף בהשגת היעדים והשאיפות שלכם בתחום המקצועי.
למשל, מרבית הספורטאים והאמנים (בייחוד אלה העוסקים במוסיקה או במחול) ומתכננים קריירה המבוססת על הישגי העבר שלהם בספורט/אמנות ייפגעו מאוד אם ייאלצו לגדוע את תכנית האימונים שלהם למשך כל תקופת השירות הצבאי. לשם כך מפעיל צה"ל תכנית "מצטיינים". את התנאים ותהליך הגשת הבקשה להשתתף בתכנית בקשו מרכז המגמה שלכם. מי שכבר בחר ללמוד במגמה אמנותית, הניח בכך כבר תשתית חלקית להמשך העיסוק בתחום בעתיד, ויוכל להמשיך לעשות זאת גם כחייל/ת.
תלמידים אחרים יוכלו לבחור ללמוד שפות כדי להתקבל לחיל המודיעין, או ליחידה לקשרי חוץ ולהמשיך אולי בקריירה דיפלומטית עם היציאה לאזרחות, ואחרים יבחרו אולי ללמוד מדעי המחשב כדי להשתלב ביחידות כמו 8200 וממר"ם. אצל תלמידי מגמות התקשורת השאיפה להגיע לדובר צה"ל או לבטאונים הצבאיים נראית כמו צעד טבעי, ואם אתם במגמת קולנוע תוכלו לנסות להשתלב ביחידות ההסרטה.
הנה רשימה חלקית בלבד לדוגמה של מקצועות בצבא שיכולים להכין אתכם למקצועות המשךבאזרחות, ואם תלמדו אותם גם בתיכון זה ייתן לכם עדיפות על פני מלש"בים (מיועדים לשירות בטחון) אחרים:
שלל מקצועות טכנולוגיים- החל מפיתוח מערכות נשק מתקדמות, דרך תוכנות שונות למטרות משתנות וכלה במערכות האזנה, הצפנה ואבטחת מידע. לבעלי ראש וידע טכנולוגי יש תמיד ביקוש ביחידות הטכנולוגיות של חיל התקשוב, חיל המודיעין, חיל האוויר, חיל הים וזרוע היבשה. שירות במערכים הטכנולוגים בצבא יכולים לפתוח בפניכם את שערי עולם הייטק שיברך אתכם במשרות מכובדות בבואכם עם ניסיון צבאי עשיר. בהקשר זה מצביעים בצה"ל על מחסור עצום בנשים במסלולים השונים להנדסה. (הנדסת חשמל, הנדסת תעשייה וניהול והנדסת מכונות) במשרד החינוך, באוניברסיטאות וגם בצה"ל מאמינים שבקרב הבנות קיים פוטנציאל עצום שאפשר לתעל אותו גם כדי לתרום למדינה, וחבל שמקצועות ההנדסה עדיין נחשבים לגבריים גם היום. (בנות עם ראש ריאלי בוחרות יותר ללמוד מדעים כמו ביולוגיה וכימיה, ובוחרות בעתודה רפואית, או אפילו במדעי המחשב, אבל לא בהנדסה). בנות שיאזרו אומץ ויבחרו ללמוד את מקצועות ההנדסה, וגם ימשיכו למסלול העתודה במקצוע ההנדסי-טכנולוגי יהיה להן יתרון גדול, והצבא יתחשב בהן וידחה להן את הגיוס בשנה, בכדי שלב אותן במכינה מיוחדת בטכניון לנשים מהנדסות.
דובר צה"ל, גלי צה"ל, והביטאונות הצבאיים - שערים לעולם התקשורת.
בדובר צה"ל מוצעים מגוון תפקידים בליבת העשייה הדוברותית כמו מש"ק דוברות שתפקידו להיות בקשר עם כתבים או עם ארגוני הסברה, הפקת אירועי הסברה ואירועים תקשורתיים והשתתפות במהלכי תכנון דוברות. כמו כן, השירות בדובר צה"ל מציע שירות ככתב במערכת אתר צה"ל וכן מגוון תפקידים בתחום הצילום, העריכה והגרפיקה ביחידת ההסרטה. לאנשי מקצוע מנוסים בתחום הצילום, העריכה, ההפקה, הגרפיקה, הסאונד ועוד.
יחידות הסרטה קיימות גם בחיל החינוך והנוער, חיל המודיעין, חיל האוויר, חיל הים וזרוע היבשה.
הניסיון שמקנה שירות ביחידת הסרטה צבאית שווה לקורות חיים מעולים שמצטרפים לתיק עבודות שניתן להשתמש בו שנים רבות. למעשה, רבים מבוגרי יחידות אלה זוכים ביום שחרורם לחתום על הסכמי שכר במערכות תקשורת מובילות וחברות הפקה גדולות.
גלי צה"ל המפעילה את תחנת הבת "גלגל"צ" מתפקדת כתחנת רדיו לכל דבר עם כל התפקידים הקיימים בתחנה רגילה - מפיק, עורך, כתב, מגיש, קריין, טכנאי וכו'. החיילים המשרתים בתחנה, משרתים יחד עם אנשי תקשורת ועיתונאים ותיקים עובדי התחנה.
בדיוק באותו האופן, שבועון "במחנה", הביטאון "ביבשה" (של זרוע היבשה) וביטאון חיל האוויר מתפקדים כמערכת עיתון לכל דבר עם כתבים שכותבים בתחומים שונים תחת עורכים מקצועיים ומנוסים בתחומם. כתבי הביטאונות מקבלים ניסיון בעבודה העיתונאית יום-יום במהלך שירותם הצבאי וחשיפה תקשורתית משמעותית.
דוברי שפות: החטיבה לקשרי חוץ אחראית על הקשר, התיאום והשיתוף פעולה שבין צה"ל לצבאות זרים, צבאות של מדינות שכנות וכוחות רב לאומיים מטעם האו"ם (כמו יוניפי"ל), ועל כן השירות בה מעשיר ומעניק ניסיון רב בכל הקשור ליחסים בינלאומיים.
רבים מבוגרי היחידה ומשרתים בתפקידים בכירים בנספחויות צה"ל בחו"ל, במשרדי ממשלה, בסביבת גורמי ממשל רבים וכחניכים בקורס הצוערים היוקרתי של משרד החוץ.
בגרות מוגברת בחינוך גופני? מדריכי כושר וכושר קרבי בצבא מקבלים בתחילת השירות הכשרה עיונית ומעשית משמעותית במכללת וינגייט, ובסופה מקבלים תעודת מאמן שאמנם אינה מוכרת על ידי משרד העבודה ומשרד הבריאות, אבל מהווה אסמכתה מקצועית טובה. בסוף השירות, להסמכה זו נוסף ניסיון עשיר של שנתיים לבנות ושלוש שנים לבנים- ניסיון שמספיק לעבודה כמאמני כושר ואף להקמת וניהול מכון באופן עצמאי.
מגמות אמנותיות? רבים וטובים התחילו קריית זמרה בלהקה צבאית או משחק ב'תאטרון צה"ל'. במגרות אלה יש גם תפקידים מגוונים של הפועלים מאחורי הבמה. אפשר לשמש כסאונד-מן בלהקה צבאית או כמפיק בתאטרון צה"ל. הלהקה הצבאית ותאטרון צה"ל הם רק שתיים מהמסגרות המופעלות על ידי חיל החינוך. תפקידים נוספים למשרתים בחיל חינוך ניתן למצוא: כאן.
גם תפקידים לתלמידי כלכלה, יש בצה"ל. מאבחנת פסיכוטכנית הוא תפקיד שיכול להמשיך לקריירה משאבי אנוש ומשקית ת"ש לעבודה סוציאלית. ראו: כאן.
חשוב מאוד לדעת ולזכור: שיבוץ המתגייס מושפע משלושה גורמים: צרכי צה"ל, נתוני המלש"ב ורצונותיו.
נתונים רבים מתאספים במערך הגיוס של צה"ל לפני שיבוצו של כל חייל במקומו. עצם בחירת המגמה המסוימת בתיכון אינה מבטיחה את מקומכם ביחידה שחלמתם עליה. קיימים הרבה גורמים, שלעיתים קרובות אנו לא מודעים להם (ביניהם: הפרופיל הרפואיי המצביע על מצבנו הבריאותי, שאותו קובעים רק לאחר הזימון הראשון בסוף כיתה י"א, מצבנו המשפחתי וגם המיון שעוברים במהלך כיתה י"ב לצורך סיווג בטחוני). אם לסכם, תהליך השיבוץ בצה"ל ייקבע לאור צורכי הצבא, תוך התחשבות באלה:
- רצון המתגייס להתנדב ליחידה מסוימת, הנעשה באמצעות שאלון מא"ה /שאלון העדפות לשיבוץ ביחידות השדה וההתנדבות.
- הרמה האיכותית של המתגייס, הנקבעת על סמך הנתונים האישיים שנמצאו בלשכת הגיוס ביום ההתייצבות הראשון (מבחנים וראיון).
- ההשכלה והרמה המקצועית של המתגייס או ניסיון בעבודה מקצועית במקצועות אשר מוכרים על-ידי צה"ל וחיוניים לצה"ל.
- הכושר הרפואי (פרופיל רפואי).
- מצב משפחתי מיוחד (כגון: נישואין, הורים לילדים, בנים יחידים ובנים למשפחות שכולות או נפגעות פעולות איבה)
אל תנעלו מראש את המחשבה. בצבא קיימים מקצועות נפלאים שלא קשורים לשום תחום לימודים שמלמדים בתיכון. ביניהם, מקצועות התעופה (כמו פקח הטיסה היושב במגדל הפיקוח, בקר איכות של מטוסים ואפילו חזאי מזג-אוויר), כלבני יחידת "עוקץ"- המתנסים באילוף, וכמובן שלל יחידות החי"ר והסיירות, שרמת הרובאות הגבוהה שלהם מבטיחה תפקידי אבטחה מהיוקרתיים שבהם- כמו אבטחת אישים בכפוף למשרד הביטחון ולמשרד ראש הממשלה.
קיימים גם תפקידים רבים בהם ההכשרה הצבאית מעניקה תעודות מקצוע המוכרות על ידי משרד העבודה, ביניהם: חובש, מכונאי רכב, מציל, ספר ועוד.
זכרו גם, שהבחירה במקצוע לאור מסלול מסוים צריכה להביא בחשבון את תנאי השירות. תפקידים מסוימים מכריעים את אופי השירות שלכם, אם מדובר בשירות בבסיס סגור (רחוק מהסביבה הביתית) או פתוח (יותר הפוגה מהסביבה הצבאית, זמן מנוחה עם חברים ויותר מרחב לעצמי), מה אורך השירות (אם המקצוע כולל קורס קדם צבאי- קד"צ, התחייבות לשירות קבע או שירות סדיר נוסף- שס"ן) ומה תהיה האינטנסיביות שלו (האם הוא כולל שעות ארוכות במשרד, זמינות מלאה בכל שעות היממה, "לסגור שבתות", חסך בשעות שינה וכו'). התחייבות מראש לשירות קבע נדרשת בהתגייסות למסלול עתודה אקדמאית, למסלולי קצונה יעודית ולשירות שההכשרה בו יקרה מאוד (כמו בקורס טיס וקורס חובלים) ובמערכים הטכנולוגיים המובחרים. המוכנות שלכם למסגרות, סמכות ומשמעת גם היא צריכה להוות שיקול בבחירת תפקיד. בקיצור, חשוב להכיר את התפקידים השונים מכיוון שזה יכול להיות שיקול מרכזי בבחירה וגורם שישפיע באופן ניכר על השירות שלכם.
התכווננות לתפקיד מסוים שרציתם לשרת בו יכולה להביא לשירות מהנה יותר, מתגמל יותר ותורם יותר ולחסוך תסכול ומשברים במהלך השירות הצבאי. עם זאת, חשוב לדעת ששום דבר לא קורה סתם וגם אם לא קיבלתם בצבא את התפקיד שרציתם– כל חוויה מלמדת. חשוב לקחת את הכל בפרופורציות מכיוון שאחרי הכל, הצבא הוא תקופה מתוך החיים ולא החיים כולם וגם אם מדובר בתקופה פחות מוצלחת, גם ממנה לומדים וגם היא מסתיימת. וכשחושבים לרגע על המטרה ושמים את הציניות לכמה שניות בצד -- בשורה התחתונה, אתם מתגייסים לצה"ל כדי לשרת ולתת לפני שאתם מתגייסים כדי לקחת ולקבל.
עתודה
העתודה האקדמית היא תוכנית צה"לית, הקיימת מעל ל60 שנה, במסגרתה רוכשים צעירים השכלה על-תיכונית ומשתלבים במקצועות הנחוצים לצבא כקצינים אקדמיים, בעיקר בתחומי הטכנולוגיה, המדע, ההנדסה והרפואה וגם משפטים ופסיכולוגיה. המסלול מאפשר למועמדים לשירות ביטחון להמשיך ללימודים אקדמיים בהמשך ללימודי התיכון. עם תום תקופת הלימודים, משרתים העתודאים הגברים והנשים 3 שנות שירות חובה ו-3 שנות שירות קבע, למעט רופאים המבצעים שנתיים קבע בלבד.
מסלולי העתודה בחיל הרפואה: http://idfmd.org.il/dentist.php
(אחיות, רוקחות, רפואת שיניים ופיזיותרפיה).
למי מתאים לחשוב על מסלול עתודאי?
מישהו שהוא מספיק מגובש עם עצמו לגבי איזה תחום מעניין אותו בזירה המקצועית. מישהו שרואה בשירות הצבאי ערך, ומבין את הקשר בין היכולת שלו לבוא עם השכלה אקדמית שהצבא צריך אותה בכל אחד מהמערכים ומבין איך התפקיד שלו מתחבר לייעודו של הצבא, מבלי לשכוח שמדובר בחיבור בין התמקצעות בנישה מסוימת לקצונה, זאת אומרת שזה תפקיד שכולל יכולת ניהולית הנבנית בהדרגה.
על פיתוח מערכת כמו כיפת ברזל לצד התעשייה האזרחית, למשל, ישב גם צוות עתודאים.
לא תמיד כולם יודעים כבר מגיל 17-18 כיצד לבחור מסלול חיים, ולכן זה לא מתאים לילדים מבולבלים. אחוז הנשירה ממסלולי העתודה עומד על 20%, וזאת בגלל שלא כולם היו לגמרי שלמים עם ההחלטה.
"אני בחרתי במסלול עתודה בהנדסת אלקטרוניקה עוד בכיתה י'", אומר שי מפתח תקווה. "אני יודע שעכשיו אלמד י"ג-י"ד, אבל אני לא רוצה להלחם. תמיד חששתי להיות לוחם בצבא, ואני יודע שבזכות הלימודים- גם אם יהיה לי פרופיל צבאי גבוה לא ישלחו אותי ליחידות הקרביות".
היו מקרים של תלמידים שסיימו לימודיהם במגמה אלקטרונית, למשל, וביקשו להתגייס לצה"ל בהעדפה לתפקיד אחר שלא מתחום הלימודים שלהם, אך נתקלו בבעיה כיוון שהצבא "סימן" אותם כבעלי מקצוע, וייעד אותם מלכתחילה לשירות במקצוע שלהם מבלי לשאול לרצונם, לפי סדר העדיפויות של צה"ל.
כדאי מאוד לדעת זאת כשבוחרים מסלול לימודים בכיתה ט' בבית הספר. במקרים כאלה, המגמה בבית הספר יכולה מאוד להשפיע על מקום וסוג השירות הצבאי, גם אם אתם מתאימים למקצוע אחר.
כידוע, כל מתגייס מקבל אפשרות בחירה למקצוע כלשהו בצה"ל (מנילה) וגם אם, לרב, לא מקבלים תמיד את מה שבוחרים, עדיין אתם צריכים לקבל את האפשרות לבחור. בכל מקרה, אם תגיעו למצב כזה, דעו- כי זכותו של כל מועמד לגיוס לקבל הזדמנות שווה לבחור את מקום השירות שלו במסגרת האפשרויות שמציג צה"ל בבחינת שוויון הזדמנויות לכל. כמו כן, מי שנכפה עליו בצה"ל לשרת במקצוע אותו למד כדאי שישים לב בלשכת הגיוס שלא מחתימים אותו לשירות קבע נוסף ללא הסכמתו: לא ניתן לחייב מתגייס לחתום שירות קבע. כל הנרשמים למסלול מקצועי או טכני בבתי הספר צריכים לבדוק אם הם מחוייבים לשירות במקצוע הנלמד בצה"ל ואם לימוד במקצוע דורש חתימה לשירות במקצוע זה. שימו לב לתנאי החתימה על התחייבות לשירות במקצוע אם הלימודים באותה מגמה מחייבים חתימה או התחייבות כזו.
תלמידים בכיתה ט' דעתם עדיין אינה די מגובשת, וכשתגיע שעת גיוסם לא יוכלו "להחזיר הגלגל לאחור". השירות במקצוע שנלמד, חייב להשאר כזכות ולא כחובה. מי שיבחר לשרת במקצועו, ימצא בצה"ל מקום ליישם כישוריו, אולם מי שיבחר לשרת במקצועות הצבאיים שניתנים לו כבחירה או בשירות קרבי - ישאיר לעצמו אופציות אלו פתוחות.
תואר ראשון בתיכון
יותר ויותר בני נוער משתלבים בלימודים במוסדות אקדמיים ומגיעים לתואר ראשון עוד לפני השרות הצבאי. בישראל אפשר לקבל תואר ראשון כבר בגיל 19. מוסדות אקדמיים- כל האוניברסיטאות וחלק מהמכללות- מציעות תוכניות לימודים לבני נוער ותלמידי תיכון המאפשרות להם ללמוד לתואר ראשון ובמקביל להמשיך לימודיהם בבית הספר. במוסדות האקדמיים מתקיימים שני מסלולים עיקריים: מסלול אינטנסיבי שהיעד שלו השלמת תואר ראשון לפני הגיוס לצה"ל, או לימודים לצבירת נקודות אקדמאיות ללא יעד. כל מוסד מגבש את מסלול הלימודים עבור תלמידי התיכון באופן שונה, תנאי הקבלה אליהם והדרישות האקדמיות מהתלמידים. ברוב האוניברסיטאות מדובר בתכניות המיועדות לתלמידי כיתות י' ומעלה, כאשר תחומי הלימוד המרכזיים הם: מדעים מדויקים, מדעי הטבע ומדעי המחשב. וההטבה העיקרית - תלמידים שמסיימים 50% מחובות התואר מקבלים דחייה של שנה בגיוס לצה"ל, במהלכה עליהם להשלים את כל חובותיהם.
התוכנית באה לענות על הצורך הקיים במערכת החינוך ובמדינה בכלל להמשיך ולהוביל קדימה את המצוינות הטכנולוגית. התוכנית מאפשרת לתלמידים הבוגרים להשתלב ביחידות צבאיות מובחרות בתחום הטכנולוגיה והמחשבים ומעניקה להם את היכולת לתכנן פרויקטים בעלי משמעות.
גם במסלול זה האקדמי, חשוב מאוד שתכירו את עצמכם. תלמידים מסויימים מוצאים בהשכלה האקדמית במקביל הלימודים בתיכון אתגר חיובי ומעשיר- גם מבחינה לימודית- כשהם מרחיבים את הידע שלהם בד בבד עם לימודי החובה, וגם מבחינה חברתית- כאשר הם נחשפים למעגלים חברתיים חדשים. ההשתלבות במסגרת האוניברסיטאית יכולה להוות עבור חלק מהתלמידים כמו חוג להעצמה ולמצוינות.
אך תלמידים אחרים יכולים לחוש לחץ, או להשתלב בחברת הסטודנטים המבוגרים יותר או בכל המערך האוניברסיטאי המרוחק. זוהי סביבה הרבה יותר תחרותית, השפה בה חדשה ושונה, והדרישות המנטליות אחרות. מרכז המחקר והמידע של הכנסת בדק כי באוניברסיטאות בהן כן השתלבו תלמידי התיכון הישגיהם זהים לאלו של הסטודנטים הבוגרים ולעתים אף עולים עליהם. מסגרת זו בעיקר מתאימה לתלמידים שמוצאים את המערכת "הרגילה" של בבית הספר כמשעממת אותם מבחינת היכולות הפדגוגיות שלהם, ומרגישים שהם זקוקים למרחב נוסף בו יוכלו למצות את הפוטנציאל שלהם