היא עומדת שעות מול המראה ובוחנת את עצמה, סופרת כל ביס שהיא מכניסה לפה ומוותרת על אוכל אהוב. התיאור הזה נשמע לך מוכר? אם כן, ייתכן ובתך סובלת מהפרעת אכילה.
בעוד שבעבר התופעה אפיינה בנות בגיל ההתבגרות, הרי שהיום כאשר ילדים רבים מתחילים את תקופת ההתבגרות בגיל צעיר מבעבר, אנו רואים סממנים לתופעה גם בקרב תלמידי היסודי, בנות ובנים כאחד. הפרעות אכילה הן תופעה מסוכנת אשר עלולה לסכן את חיי ילדכם ולכן חשוב מאוד שאתם ההורים תהיו מודעים לקיומה, תדעו לזהותה ותפעלו בהקדם לטפל בה.
הערה: למרות שניתן לזהות תופעה זו גם בקרב בנים, הרי שהיא רווחת יותר בקרב בנות. על כן המידע הנכתב כאן מנוסח בלשון נקבה, מטעמי נוחות.
הפרעות אכילה: הפרעה או מחלה של ממש?
הפרעות אכילה מתייחסות למעשה להפרעות נפשיות ופיסיולוגיות הקשורות בהרגלי תזונה לקויים, עיוותים בדימוי הגופני והתעסקות כפייתית במשקל הגוף ובמזון. על אף השימוש במילה "הפרעה" ההתנהגות המאפיינת תופעה זו עלולה לפגוע בסובלים ממנה נפשית ופיזית ואף לסכן את חייו, על כן יש הרואים בהפרעות אלו כמחלות אשר יש לטפל בהן.
מהן הסיבות להתפתחות הפרעות אכילה?
להתפתחות הפרעת אכילה בקרב ילדים וילדות יכולות להיות מספר גורמים ויש לה לרוב פנים רבות:
מהפן הפסיכולוגי הפרעות אכילה נתפסות כמנגנון הגנה של החולה והדרך בה הוא מתמודד עם רגשותיו ושולט בחייו. הסובלים מהפרעות אכילה חווים לרוב הערכה עצמית נמוכה, בעיות זהות, תחושת חוסר ערך, בעיות משפחתיות, בעיות בדימוי גוף וכד'.
מהפן התרבותי-סביבתי-חברתי הטענה היא שאנו חיים בחברה המעודדת רזון. כלי התקשורת, על צורותיהן השונות, מדגישות ומבליטות את הנורמות החברתיות הקשורות למשקל הגוף ולמראה החיצוני, ומשפיעות במיוחד על ילדים ובני נוער. קבוצת גיל זו רגישה יותר למסרים אלו מכיוון שגיל זה מתאפיין ברצון להשתייך, בנטייה להשוות עצמנו לסובבים אותנו ובלחץ להתאים את עצמנו לנורמה. כמו כן, פן זה משייך הפרעות אכילה גם למקרים בהם הסובלים חוו בעברם התעללות מינית או פיזית או גדלו במשפחה שאינה מתפקדת.
מחקרים שנעשים בשנים האחרונות מצביעים גם על פן ביולוגי בהתפתחותן של הפרעות אכילה, ועל קיומם של קשרים בין תורשה או חומרים כימיים במוח אשר משפיעים על התפתחות זאת. יחד עם זאת, עדיין מדובר בפן הנמצא בבדיקה.
סוגי הפרעות האכילה והשפעתן על הסובלות מהן
הספרות המקצועית בנושא הפרעות אכילה עוסקת לרוב בהפרעות הבאות:
- אנורקסיה - מתאפיינת בהפחתת משקל משמעותית הנובעת מדיאטה מוגזמת. הסובלות מאנורקסיה תופסות עצמן כשמנות ללא קשר למשקל גופן, ובמאמץ לרזות ימנעו בכל מחיר מהכנסת מזון וקלוריות לגופן. במצב של אנורקסיה תסרב החולה לשמור על משקל גוף בתחום הנורמה ותחשוש מהשמנה, תחווה הפרעה בדימוי הגוף ותחוש אי-שביעות רצון מהמראה החיצוני שלה.
החולות באנורקסיה יסבלו מעייפות, הפסקת המחזור, סחרחורות וכאבי ראש, קשיי נשימה, קצב לב בלתי סדיר, אנמיה, נשירת שיער ועוד.
- בולימיה - מתאפיינת במעגל של זלילה שלאחריה ניסיון לרוקן את הגוף בדרך כלשהי מהקלוריות הבלתי רצויות, כגון הקאות, התעמלות מאומצת, לקיחת כדורים משלשלים ועוד. האכילה אינה נעשית מתוך הנאה או תיאבון אלא מתוך דחף בלתי נשלט של הנערה, ומתבצעת ביחידות תוך הסתרה. הסובלות מבולימיה יכולות להיות בעלות משקל תקין עם תנודות לעיתים, אך נדיר שיחוו משקל מאד נמוך.
החולות בבולימיה יסבלו מעייפות וחוסר אנרגיה, קשיי נשימה, סחרחורות וכאבי ראש, נשירת שיער, קרעים בושט, לחץ דם נמוך, אולקוס, אנמיה ועוד.
- אכילת יתר כפייתית - מתאפיינת בהתקפי אכילה חוזרים בהם נצרכת כמות מזון מופרזת תוך תחושה של חוסר יכולת לשלוט באכילה. הסובלים מהפרעה זו משתמשים באוכל כדרך להתמודד עם לחצים, קונפליקטים רגשיים ובעיות יומיומיות. חשוב לדעת כי אכילה כפייתית יכולה להתחיל כבר בילדות המוקדמת, כשמתעצבים דפוסי האכילה. מדובר בילדים שלא למדו כיצד להתמודד עם מצבים מלחיצים, ולכן פנו לאוכל כדרך התמודדות.
החולות באכילת יתר כפייתית עשויות לסבול ממיחושים בלב, סכרת, לחץ דם גבוה, קשיי נשימה, קרישי דם ועוד.
במצבים קיצוניים הפרעות אכילה אלו עשויים להביא למצב של דום לב ונשימה ולמוות.
מה ניתן לעשות כדי למנוע מילדיי לפתח הפרעות אכילה?
ישנם הרבה גורמים חברתיים, משפחתיים ואישיים היכולים להשפיע על הופעת הפרעת אכילה. מכיוון שלא ניתן לחזות מי יפתח הפרעות אכילה ומאיזו סיבה, הדבר העיקרי שאתם כהורים יכולים לעשות עם ילדיכם וכבר מגיל צעיר הוא לפתח ולחזק את דימוי הגוף והדימוי העצמי שלהם, ובמקביל ללמד אותם הרגלי אכילה נכונים.
כיצד אזהה אם אחד מילדיי סובל מהפרעות אכילה?
השלבים הראשונים של התפתחות הפרעות אכילה מתאפיינים לרוב בהתנהגות של הסתרה והכחשה, אשר מקשים מאוד על זיהוי הבעיה. יחד עם זאת כדאי לשים לב למספר התנהגויות ותופעות אשר יכולות לאותת על קיומה של הפרעת אכילה כלשהי:
איבוד משקל משמעותי, עייפות, הרגשת קור תמידית, התעסקות יתר במזון וספירת קלוריות, שימוש בתירוצים כדי לפסוח על ארוחות והתחמקות מאכילה בחברה, לבישת בגדים רפויים להסתרת המשקל, הרגלי אכילה בלתי שגרתיים (כגון: חיתוך האוכל לחתיכות קטנות, אכילה איטית מהרגיל וכד'), תלונות על היותם שמנים גם כאשר הם לא, בדיקת משקל באופן תדיר, התקפי חולשה וסחרחורות, חילופי מצב רוח, הקאות, שילשולים, אכילה מאופיינת בזלילה, ביקורים בחדר השירותים לאחר האוכל, חולשת שרירים, ריקבון שיניים, תכנית אימונים קשה בספורט, צום, תלונות תכופות על רגישות או כאב בגרון, ביקורת עצמית קשה, אי יציבות במשקל, אי סדירות במחזור החודשי ועוד.
במידה וזיהיתי כי ילדי סובל מהפרעת אכילה, למי עליי לפנות לעזרה?
קודם כל, מומלץ לפנות אל היועצות הבית ספריות אצלן תוכלו למצוא מידע רב בנושא ולהיעזר בהן לקבלת הדרכה ופרטי קשר של גורמים מקצועיים. כמו כן, באפשרותכם לפנות אל מרכזי טיפול ציבוריים ופרטיים ברחבי הארץ, המתמחים בטיפול בהפרעות אכילה.