משפחת שמואלי היקרה,
בשמי, בשם הנהלת משרד החינוך ובשם קהילת החינוך הישראלי הגדולה, אני מבקש להביע בפניכם את השתתפותנו בצערכם בלכתו של אליעזר ז"ל, אחד מענקינו, לבית עולמו. קורות חייו של אליעזר שזורות בקורות קוממיות האומה. עוד כבחור צעיר ערב קום המדינה, עסק במה שיעסוק בו כל חייו: חינוך. ערב קום המדינה בהכשרת נערים לשירות ב'הגנה', ולאחר שנוסדה בהקמת מוסדות חינוך עבור תלמידי השכבות החלשות.
תו היכר מקצועי-חינוכי זה, של ההיחלצות לעזרת החלש, ילווה אותו לאורך עשרות שנות שירותו בשדות החינוך וההוראה.
רצה הגורל ואליעזר, כמנכ"ל המשרד מאמצע שנות השבעים ועד לאמצע שנות השמונים, היה האיש הנכון במקום הנכון.
בתקופה זו, בהשראת מכאובי מלחמת יום הכיפורים והמהפך הפוליטי, השתנתה המדינה. אליעזר חד העין, ראה את הנולד, זיהה את הצרכים ופעל ללא לאות לתיקון. הוא הגה, תכנן והוציא לפועל את רעיון האינטגרציה, שהפך לחלק בלתי נפרד ממערכת החינוך ושימש במשך עשרות בשנים מכשיר לניידות חברתית, לצמצום פערים ולשוויון הזדמנויות עבור בני השכבות החלשות.
מי ימנה כל אותם בוגרי האינטגרציה ובתי הספר התיכונים המקיפים, שגם אותם הקים, שחטפו בשתי ידיים את ההזדמנות שהעניק להם אליעזר שמואלי ז"ל, והיו לאזרחי מופת מצליחנים.
גם לאחר פרישתו ממשרד החינוך, הוסיף אליעזר לקיים את מפעל התרומה שלו לחברה. כמרצה בחוג לחינוך של אוניברסיטת תל אביב הכשיר מאות מנהלים עבור מערכת החינוך, ובהמשך עסק במסירות בנושאי חינוך ורוח בהנהלותיהם של מגוון מוסדות וגופים.
הוא נפטר בשיבה טובה, מותיר אחריו יריעת מעש שאין רבות כמותה, וייחודה בכך ששילבה כושר יזמות, ארגון וניהול, עם משיכה טבעית לחיי טעם וערך, שהכתיבה עבורו את שדות הפעילות.
משפחת שמואלי היקרה,
אין נחמה בלכתו של אדם אהוב, אלא בידיעה שניצל את חייו הארוכים עד תום, והותיר אחריו טביעות רגליים גדולות בדרך הטוב והאמת.
וכזה היה אליעזר ז"ל, שהותיר חותם של ממש בתולדות האומה. וזאת נחמה גדולה.
יהי זכרו ברוך, מן השמיים תנוחמו.
שלכם ברגשות צער, השתתפות וכבוד,
שמואל אבואב
מכתב ניחומים למשפחה