תמיכה רגשית בילדי הגן בעת מצבי לחץ ומשבר
ברגעי לחץ ומשבר ילדים בגיל הרך חווים לעיתים קרובות קושי בביטוי תחושותיהם ולא ממהרים לדבר, בעיקר על נושאים המעוררים בהם חרדה. ילדים אלה לא פעם מאותתים על מצוקותיהם הרגשיות בהתנהגות חריגה או בסימני מצוקה מובהקים. במקרים אלה, גילוי ערנות מצד הגננת ומתן מענה ראשוני לילד, יכולים למנוע התדרדרות במצבו הרגשי.
מהו מצב לחץ ומשבר אצל ילדים בגיל הרך?
ילדים בגיל הרך, כמו מבוגרים, חווים לעיתים משברים המלווים בתחושות של עצב, בלבול, אובדן ביטחון, פחד, חוסר אונים ומתקשים לבטא את מצוקותיהם באופן מילולי. אך בניגוד למבוגרים הם אינם מסוגלים לפענח את המצב שאליו נקלעו וניסיון החיים המועט שלהם לא מאפשר קבלת החלטות ונקיטת פעולות העוזרות להיחלץ מהמצוקה.
בנוסף על מצבי החירום המוכרים (מצב בטחוני מתוח, אסונות טבע, מוות או פציעה של בן משפחה), ילדים עלולים לחוות משבר כתוצאה מהמצאות במצבים הבאים:
- מחלות – מחלות קצרות או ממושכות, שאותן עוברים לא פעם הילדים, קוטעות את רצף החיים השגרתי שלהם. תקופות אלה עלולות להפר את האיזון בחייהם של הילדים ולהביא אותם למצב משברי.
- מעברים – מעבר דירה, מעבר בין מוסדות חינוך או עלייה מארץ אחרת. התמודדות עם מעברים עלולה לערער גם את הוריו של הילד, וזאת מעבר לקושי שחווה הילד עצמו. כך שתפקידה ואחריותה של הגננת כמבוגר משמעותי בחייו של הילד רק מתעצם וגדל.
- היעדרות ממושכת של האב/האם עלולה לעורר אצל ילדים חרדות. ההבנה שמדובר באירוע זמני או חולף לא בהכרח מחלחלת בקרב ילדים ובתקופה זו חשוב לגלות ערנות מיוחדת למצבם הנפשי.
- גירושין – מצבי קונפליקט במשפחה, קרע וגירושין של הורים, אף הם אירועי חיים שילדים צעירים חווים ועלולים להשפיע על התפתחותם התקינה.
התנהגויות המלמדות על ילדים במצב של חרדה ומצוקה רגשית
ילדים מגיבים למצבי חרדה ומשבר באופנים שונים אך ישנן מספר התנהגויות באמצעותן ניתן לזהות מצבים אלה:
- גילויי תלות והיצמדות להורה, סירוב להישאר לבד, סירוב ללכת לגן.
- קשיי שינה וסיוטי לילה.
- נסיגה להרטבה וחוסר שליטה של ההפרשות, מציצת אצבע וגמגום.
- בעיות אכילה: קלקולי קיבה, הקאות, חוסר תאבון.
- מיחושים גופניים: רגישות יתר, עייפות, כאבי בטן וראש.
- תובענות ותוקפנות המסוות תחושה של חוסר אונים.
זיהינו שילד נמצא במשבר – מה עושים?
- תגובה ראשונית - הקשבה לילדים ושיחה עמם. בשיחה יש לערוך תשאול ולא חקירה: "ספר לי מה קרה". "יש עוד משהו שאתה רוצה לספר לי?"
- השגרה מעניקה תחושת בטחון: רצוי לשמור על סדר יום רגיל ככל האפשר ולא לבדל את הילד מחבריו לגן.
- מתן תמיכה רגשית: מומלץ להקשיב ולגלות ערנות לילד, לאפשר לו הזדמנות לבטא את רגשותיו. רצוי להימנע מהתנגשויות חינוכיות ומכעס על הילד. רצוי לצמצם פרידות בלתי נחוצות ולהשפיע קירבה גופנית ואהבה.
- מתן מידע והסברה: יש לנסות לענות על שאלותיו של הילד בצורה ברורה ועניינית אך במקביל לתת לו את המידע הנחוץ בלבד.
- ביטוי רגשות: רצוי לעודד את הילד לבטא כעס, פחד ודאגה בשיחה ישירה ובדרכים עקיפות באמצעות ציור ויצירה.
- ייעוץ מקצועי: בכל מקרה של משבר רגשי עמוק בקרב ילדי הגן על הגננת להתייעץ עם פסיכולוגית הגן. במקרים בהם לא ניתן ליצור קשר עם הפסיכולוגית יש לפנות ליחידה להתמודדות עם מצבי לחץ וחירום בטלפון: 02-5603236. היחידה עוסקת במס' נושאים:
א. משברים נקודתיים הפוגעים בפרט.
ב. משברים שהינם תוצאה של חירום ברמה הלאומית.
ג. אובדנות ומניעתה.
יידוע הורים: חשוב ליידע את הורי הילד לגבי המצב, ובליווי הפסיכולוגית להדריך אותם בנוגע להתמודדות עם המשבר.