בשנים האחרונות, נראה שהמושג "חינוך לערכים" נשמע יותר ויותר, בעיקר בהקשר של היעדרותו. אנחנו שומעים מכל עבר סיפורים על ילדים ובני נוער שהולכים ומתרחקים מהערכים שאנחנו המבוגרים גדלנו עליהם, ולכן מתעורר הצורך לחזור ולתת דגש לחינוך מסוג זה. מסגרות החינוך, החל מגני הילדים וכלה בבתי הספר התיכוניים, מנסות לתת מענה לכך, ושמות לעצמן כמטרה להטמיע בילדים ובבני הנוער את הערכים הנכונים, בין אם מדובר בערכים אישיים ובין אם בערכים חברתיים ותרבותיים.
מהם בעצם ערכים?
רבים מגדירים את הערכים כמניעי התנהגות. לפי עמדה זו, ניתן להגדיר כערכים יצירתיות, סקרנות, אומץ לב, יושר, טוב לב, התמדה, הגינות, צניעות והכרת תודה. ערכים עם אופי יותר חברתי יהיו משפחה, שייכות לחברה, ויתור, סבלנות, כבוד למדינה, לעבודה, לדמוקרטיה, לחוקים, כיבוד הזולת, האחר והשונה, שוויון, שמירה על הטבע, נימוס ואדיבות. מאחר שבכל אדם מתקיימים כל הערכים, החשיבות של חינוך לערכים היא בשינוי דפוסי דירוג ובחירת הערכים בקרב הילדים.
על פי גורמים רבים, החינוך הערכי צריך להיות מוטמע בכל תחומי החיים - במערכת החינוך ומחוץ לה.ערכים אינם נלמדים אך ורק בשיעור או במסגרת מוגדרת, אדם סופג את ההתנהגויות סביבו וקולט את הערכים המניעים את ההתנהגויות. לכן, ההשפעה של דוגמה אישית וחוויה אישית גדולות עשרות מונים מהטפות וידע תיאורטי שאינו מגיע ליישום במציאות.
כיצד יכולים ההורים, הגננות והמורים להטמיע את הערכים הללו בילדים ובבני הנוער?
ביקשנו מהורים ומכמה גורמים במערכת החינוך לחלוק איתנו את מחשבותיהם בנושא החינוך לערכים בקרב הילדים ובני הנוער.
מרים זיסמן, גננת לשעבר (32 שנה) בגן ילדים לגילאי 6-5 מאזור
מהם ערכים בעינייך?
"ערכים זה אותו מצפן שמוליך אותנו להתנהגות כזו או אחרת ושאנחנו ניזונים ממנו".
את יכולה לתת דוגמה לערכים שחשובים לך ושצריך לשים עליהם דגש במערכת החינוך?
"בעיני, הערכים שחשובים במערכת החינוך זה להיות אדם עצמאי, אחראי ויצירתי. הנושא של התחשבות בעצמי וגם באחר מאוד חשוב לי".
את רואה הבדל בין הערכים שהיה צורך להקנות לילדים בעבר לעומת הילדים של היום?
"כן. לדוגמה לגבי ערך של עצמאות, של התחשבות - ההורים מתוך רגשי אשמה או רגשות אחרים לא מספיק מעצימים את הערך של ההתחשבות באחר. זה קיים, אבל כל הזמן הדבר הראשון זה 'איך הילד שלי'. אחד הדברים שיותר בולטים זו הסתכלות על עצמי ומה אני מרוויח מזה ופחות מה קורה לאחרים".
איך בפועל מתרחש החינוך לערכים בגן? איך מקנים לילדים ערכים?
"הקניית ערכים היא קודם כל בדוגמה אישית. דבר נוסף הוא העצמת הדברים הטובים והתנהלות טובה. אם למשל אני רואה שילד עזר לחבר או גילה רגישות כלפיו, אני נותנת לזה מקום והתייחסות.
"אחד האמצעים בגן שלי היה 'כסא המחמאות'. ילד שהיה מתנהג בצורה טובה ומכבדת היה יושב על הכסא הזה. הילדים המליצו בעצמם על ילדים אחרים שראויים לשבת על הכסא והם אלה שהחליטו כמה זמן כל ילד יישב על הכסא. בעצם זה אפשר להם גם ללמוד את הערך של העצמאות והחשיבות העצמית שלהם, וגם לחלוק את המקום עם ילדים אחרים, כלומר לכבד את האחר".
יש במסגרת החינוך בגן משחקים או סיפורים או פעילויות שקשורות נטו לחינוך לערכים?
"בהמון סיפורים אפשר למצוא משהו בנושא. נגיד 'הארנב ממושי'. זה סיפור על ארנב שבטוח שרק אם הוא ייתן לאחרים בלונים הם יהיו חברים שלו. בעצם הערך שעולה פה הוא שלא בגלל שאני נותן למישהו בלון הוא יהיה חבר שלי, אלא בגלל שכל אחד מוצא התנהגות חיובית או משהו שמוצא חן, ולא בגלל הדבר החומרי. אי אפשר לקנות חברים בכסף".
לדעתך הטמעת ערכים תלויה רק בגננת או שזה צריך לבוא גם מהבית?
"זה חייב להיות שילוב. בחברה אידיאלית ערכים באים משיתוף של בית, סביבה, חברה וגן".
אם ילד מגיע מהבית עם ערך שלילי או לא מספיק דגש על ערך חיובי, זה משהו שאפשר לשנות?
"יש ערכים שאפשר לתקן בגן, וחשוב לעבוד עם ההורים, ההורים הם חלק מאוד חשוב במרקם הזה. אני מרגישה שלהורים יש המון רצון לנתינה והמון איכפתיות כלפי הילד ומעורבות גדולה במובן החיובי. כשיש שילוב טוב בין מעורבות הורים למערכת החינוך אפשר להגיע רחוק".
בלה פז, גננת לשעבר (36 שנה) בגן ילדים לגילאי 4-5 מנס ציונה
מהם ערכים בעינייך?
"ערכים הם נורמות וקודים שעל פיהם מחנכים ילדים. הם היעדים שעל פיהם היית רוצה שבני אדם יתנהגו".
את רואה הבדל בין החינוך שהיית צריכה לתת לילדים פעם לעומת היום? ערכים שונים?
"בפירוש כן. יש דברים שפעם היו ברורים מאליהם, נגיד קוד של נתינה או מסירות או הגינות ויושרה. היום בני האדם הם במרכז והקודים יותר מחנכים לכיוון 'תמצה את עצמך, תגשים את עצמך, תהיה קשוב לעצמך, מה הצרכים שלך'. היום הכל מאוד ממוקד לאדם ופחות לחברה".
איך בעצם החינוך לערכים מתבצע במסגרת הגן?
"קודם כל אני חושבת שברמה אחת זה בא מתוך העולם שלך, מי שאת, האמונות שלך, תפיסת העולם שלך. ברמה שנייה - מתוך מודעות. אתה אומר לעצמך – אני רוצה מאוד שיהיה כבוד הדדי בתוך המסגרת החינוכית שאני עובד בה. שתהיה אמפטיה לחבר, הקשבה, שיתוף".
יש משחקים/פעילויות מובנות/סיפורים שכל מטרתם להקנות ערכים?
"כן. סיפורי התורה לדוגמה, יש בהם הרבה ערכים. בתוך המורשת שלנו, במסורת. יש גם משחקים שעוסקים בערכים".
עד כמה היית אומרת שהקניית הערכים תלויה בגננת או במערכת החינוך, לעומת ההורים?
"אני חושבת שזה גם וגם. אני מאמינה שהמחנך צריך לעשות את הדברים כי הוא מחנך, יש לו תפקיד מאוד מוגדר. אם הבית משלים את זה זה מצוין.
והרגשת שיש שיתוף פעולה מצד ההורים?
"כן. ההורים לא יודעים בדיוק למה הם רוצים לחנך, הדברים הם יותר אינטואיטיבים. הכל נעשה בצורה יותר רגשית ולא שכלתנית. הרבה פעמים אתה מאיר את עיניהם של ההורים".
רמי שטיינדל, מורה, מחנך ורכז שכבה של כיתות ג'-ד' בבית הספר היסודי "האיריסים" בכרמיאל
מה זה ערכים בעיניך?
"ערכים זה רעיון חברתי חינוכי שמוסכם על חברה ומשתנה בחברות שונות, שמבחינת החברה הוא צודק ותורם לקיומה".
אתה רואה הבדל בין הערכים שהיינו צריכים להקנות לילדים בעבר לעומת היום?
"ערכים משתנים מכיוון שהחברה משתנה. לדוגמה, כיום אנחנו מדברים על אינטרנט בטוח ועל שימוש נכון באינטרנט כדי לכבד. הדרכים לקיים את הערכים משתנות ולכן אנחנו צריכים כל הזמן להתעדכן".
איך החינוך לערכים מועבר לילדים בפועל?
"בהרבה דרכים, אבל קודם כל בדוגמה אישית. אני פועל על פי הערכים האלה והילדים רואים ואנחנו משוחחים על זה. בנוסף, במשרד החינוך יש את הנושא של מפתח הלב".
מה זה מפתח הלב?
"מפתח הלב מעביר כל חודש ערך אחר. בכל ראש חודש אנחנו מציינים ערך לפי מפתח הלב, והכיתה לומדת על הערך".
עד כמה לדעתך החינוך לערכים באמת תלוי במורה או במערכת החינוך לעומת ההורים?
"היום יש בלבול גדול אצל ההורים. בזמן שהם בבית הם מחפשים שקט תעשייתי, ולא קובעים גבולות. די קשה להם ואנחנו עוזרים. אנחנו עושים הרבה פעילויות עם הורים, ימי הורים, משתפים את ההורים ומדריכים אותם".
רוזית דנתה, מורה ומחנכת (15 שנים) בכיתות א'-ב' בבית הספר היסודי "חשמונאים" ביפו
מהם ערכים בעינייך?
"ערכים זה חינוך שמשפיע על הדעות שלנו, על התרבות שלנו, על ההתנהגויות שלנו כחברה".
את רואה הבדל בין הערכים שהיינו צריכים להקנות לילדים בעבר לעומת היום?
"כן. אני חושבת ש כיום יש להקנות לילדים יותר ערכים של כבוד שאני רואה שזה לוקה בחסר ".
את חושבת שהחינוך לערכים מגיע יותר מהבית או מבית הספר? מה דעתך?
"לדעתי זה שילוב בין השניים. בשנים הראשונות ההורים מנחילים את הערכים בבית לפי איך שהם מתייחסים אחד לשני ולחברים. הילדים באים לבית הספר כשיש להם מעט ערכים שמעצבים אותם. אנחנו כצוות צריכים לבדוק איך אנחנו משנים אצלם דברים, מתקנים, משדרגים מגוון רחב של ערכים".
יש ערכים שיותר שמים עליהם דגש בבית הספר?
"לדעתי כן. בשנים האחרונות אנחנו הרבה יותר מדברים על כבוד, על האחר, על קבלת השונה, סובלנות".
יש תוכנית מוגדרת של משרד החינוך?
"אני בכיתה עשיתי את זה דרך מפתח הלב, ודרך הנושא השנתי 'האחר הוא אני'. יש מערכי שיעור מובנים, עם סיפורים ופעילויות שדרכם מעבירים את הנושאים".
אידה אורבך, מנהלת לשעבר (7 שנים) של בית הספר היסודי "השבעה" באזור
מהם ערכים בעינייך?
"אמות מידה שלפיהן אדם צריך להתנהג בחברה וכלפי עצמו".
את רואה הבדל בין הערכים שהיינו צריכים להקנות לילדים בעבר לעומת היום?
"אני לא חושבת שיש שוני בערכים, אבל כן יש שוני בדרך להביא אותם בפני הילדים. כלומר, בעבר הרחוק הורים וילדים ראו עין בעין את אותם ערכים. כולם הבינו מה זה ערך, מה זה כבוד למבוגר, נניח, ודרכי התנהגות בבית. בשנים האחרונות ההורים הם אותם ילדים שחונכו כאן בארץ, והם כבר לא "yes man", הם כבר יודעים להגיד מה מקובל עליהם ומה לא ואז יש הרבה יותר עימותים וחוסר עשייה משותפת לכיוון חינוך הילד. כולם רוצים שהילד יהיה מחונך, אבל כל אחד רוצה שהוא יגיע אל החינוך בדרך אחרת".
אילו ערכים יותר מדגישים בבית הספר?
"כבוד האדם מאוד משמעותי. זכויות, זכויות התלמיד, נגד אלימות ובעד זכותו של כל אדם להרגיש בטוח, גופנית ונפשית. דמוקרטיה גם מאוד נכנסה לבית הספר".
יש לבית הספר תוכנית מוגדרת לחינוך לערכים?
"בוודאי. אצלי בבית הספר היתה תוכנית ספירלית (כיתה גבוהה שמאמצת כיתה נמוכה וילדים מלמדים ילדים) בכל בית הספר, עוד לפני תוכנית מפתח הלב של משרד החינוך. זה נושא שהיה מאז ומעולם חשוב, אך מכיוון שמערכת החינוך הצטמצמה בשעות ורבו בה מקצועות הלימוד היו דברים שנדחקו החוצה. מנהל בית הספר היה צריך להפריש מתוך השעות שמותר לו שעה-שעתיים להקדיש לנושא הערכים".
פנינה יחיד, אם לבן 20 ולבת 8 מחולון
מה זה ערכים בעינייך?
"ערכים זה תפיסות עולם, נורמות התנהגות, דעות. מכלול שעל פיו האנשים פועלים".
ממי לדעתך הילד לומד את הערכים שעל פיהם הוא צריך לחיות?
"בראש ובראשונה מהבית שלו. בבית הספר אפשר לחזק ערכים שהם משותפים או לעיתים נובעים מתוך ערך מסוים. אבל לדעתי בית ספר לא יוצר ערכים, הוא מחזק. הכל מגיע מהבית".
איך את רואה את עצמך משלבת את החינוך לערכים בחיי היום-יום כאמא?
"אני משלבת בכל דבר בחיים. אם זה כשאנחנו צופות בסרט מצויר ביחד ואחר כך אנחנו מדברות על המסר שהסרט העביר. אם זה בארוחת ערב - חינוך לערכים של תזונה נכונה, של שמירה על גוף האדם. אם זה ביחסים שלה עם חברות - כשאני שומעת שהן מדברות, אחר כך אני יכולה להעיר לה על משהו ששמעתי שהיא עשתה ואני חושבת שהוא לא מכבד את האחר".
את חושבת שהחינוך לערכים מפסיק באיזשהו שלב?
"כאמא גם לילד בן 20, אני חושבת שזה לעולם לא מסתיים. זה חלק מהתפקיד ההורי שלנו. כמובן לא באותה עוצמה של כוונה, כי הוא כבר אדם מעוצב ויש לו ערכים משלו שלא בדיוק תואמים אחד לאחד לשלי, אבל אני מביאה את תפיסת העולם שלי וכמובן מכבדת את מה שהוא יצר לעצמו".
דפנה אשכנזי-שרר, אם לבן 17, תאומים (בן ובת) בני 15 ובן 13 מחיפה
מה זה לדעתך ערכים?
"ערכים זה התנהגויות יסוד שאנחנו מנסים להעביר לילד, אבל זו מוסכמה שלא מדברים עליה".
איפה הילדים לומדים את הערכים האלה?
"בבית וגם בבית הספר".
איך את משלבת את הערכים בחיי היום-יום?
"אם אני למשל מתמידה בחוג, נגיד אם אני מקפידה ללכת לשחות גם בחורף כשקשה לצאת מהבית ולהיכנס למים קרים, אני שומרת על דוגמה אישית של נחישות והתמדה. למשל פרטיות – כשנכנסים למישהו לחדר אז צריך לדפוק על הדלת ולשאול אם אפשר".
את מרגישה שיש שיתוף פעולה מצד בית הספר? האם בית הספר מחנך לערכים אחרים?
"בדרך כלל אני שותפה לערכים שהם מקנים. למשל, אם יש תקנון שמעניש ילדים שמשתמשים באלימות וקוראים לי לבוא לבית הספר, אפילו אם אני חושבת שהילד לא אשם וזה מרגיז שישעו אותו ל-3 ימים, עדיין צריך לציית לתקנון. אני מראה לילד שזה מה שהוחלט וצריך לבצע את זה, אני נותנת גב לערך שהוטמע. או כשצריך להגיע עם תלבושת בית ספר ומי שלא מגיע לבוש ככה לא נכנס, אז לא מעניינים תירוצים, ואם שלחו אותו הביתה זה בצדק מבחינתי. אני גם מסבירה שאם לקחת על עצמך להגיע, אז תישא בתוצאות ותחזור הביתה להחליף".
את רואה אצל הילדים את התוצאות של החינוך לערכים?
"אני מרגישה את זה לדוגמה בכבוד שהם נותנים לסבא וסבתא שלהם. אני בטוחה שזה בא מדוגמה אישית שאני נתתי להם כשהם ראו אותי עם ההורים שלי".
יואב רימר, מצוות ההדרכה הכלל ארצי של תנועת הנוער העובד והלומד
מהם ערכים בעינייך?
ערכים זה אמות מידה לחיים, בתנאי שהן משמשות מניע לפעולה או להימנעות מפעולה. ערכים זה עקרונות שאתה חי לפיהם, לא רק אלה שאתה מצהיר עליהם. בן אדם יכול להצהיר שהוא מאמין בהרבה מאוד דברים, לדוגמה בחברות, בסולידריות, בשוויון, אבל אם הוא קם בבוקר ורודף אחרי בצע כסף וזה מה שמנווט אותו ומפעיל אותו אז הוא לא מאמין בערכים שהוא מצהיר עליהם.
מה הערכים ששמים עליהם דגש בתנועה?
שוויון, ערך האדם, ציונות דמוקרטיה, חתירה לשלום. סיסמת התנועה היא "לעבודה, להגנה ולשלום" אז אני חושב שהיא מאוד מתמצתת את זה. בנוער העובד והלומד הכלליות מוגדרת כערך, כלומר הבחירה להיות תנועה כללית, שפונה לכלל הנוער בחברה - ליהודים, לערבים, לדרוזים, לחילוניים ולדתיים, מסורתיים, עירוניים ובני המושבים, ולחנך מתוך ראייה ערכית את כל המגוון הזה, זה ערך. מרד והגשמה הם ערכים – מרד במובן של לא לקבל את המציאות כמו שהיא, לשאוף לשנות אותה, להיות חלק משינוי ליצירת חברה טובה יותר. וגם הגשמה בתור בחירה לחיות חיים שמבטאים את האמונות הערכיות ולהיות שותף בבניית חברה שפועלת לפי הערכים האלו.
איך אתם מיישמים בפועל את החינוך לערכים האלה?
כל הפעילות שלנו ספוגה בזה. זה יכול להיות קן או סניף או מועדון או טיול שעושים, זה יכול להיות אי של חיים לפי הערכים.. להמשיך ולהרחיב את מחנות הקיץ שלנו דווקא עכשיו זה חינוך לערכים. זה 20,000 ילדים שזכו במקום להיות באימה של מלחלמה להיות בעולם ילדים טוב וערכי. המדריכים הצעירים לא רק דיברו על חוסן חברתי של העורף, אלא הלכו ונתנו מהזמן שלהם ויצרו מציאות ערכית אחרת, אז הם גם חינכו לערכים וגם התחנכו לערכים.
במה שונה החינוך שאתם נותנים בתנועה מהחינוך שנותנים בבית הספר?
תנועת הנוער היא מקום וולונטרי. אתה לא חייב להגיע, וגם כשהגעת אתה לא חייב להשתתף. פעולה ערכית היא בהכרח פעולה שהיא מתוך בחירה. אני חושב שתנועת הנוער שלנו ותנועות הנוער בכלל אחראיות ליצירת חברה טובה יותר. אנחנו מאמינים שבני נוער יכולים וצריכים לתרום ליצירת החברה הזו, צודקת יותר, מוסרית יותר. אני חושב שהרבה מהחניכים מבינים את זה ויודעים שזו לא רק חובה אלא זה מאוד כיף, הם לא רואים בזה עול מוסרי שהם לוקחים על עצמם, אלא ההיפך - מהמקום הכי טוב והכי מהנה בשבילם.
אתה רואה הבדל בין הילדים של פעם לילדים של היום מבחינת הערכים שצריך להקנות להם?
קודם כל צריך להגיד שמבחינה מספרית בני הנוער היום יותר מתנדבים מאי פעם. אני חושב שהם יותר ערכיים בכל מיני מובנים ולא תמיד הם יודעים את זה. הם פועלים מתוך תחושת בטן ולא יגידו בעצמם שהם עושים פעולה ערכית, אבל אם נער יוצא ומתנדב או מדריך הוא עושה פעולה ערכית, גם אם זה נראה לו שהוא סתם עשה משהו שנחמד לו לעשות. לתקופה שלנו יש את הפוטנציאלים והאתגרים שלה – אינטרנט, פייסבוק וואטסאפ, כל התקשורת החדשה מציבה למחנכים דילמות חדשות של חינוך ערכי. רשתות חברתיות יכולות להיות מקום של ניכור ושל שיח קיצוני ואלים ומשפיל והן יכולות גם לקשר בין אנשים ולהפגיש בין אנשים שבמקומות שונים בחיים לא היו נפגשים אחרת ולאפשר היכרות, נגישות לידע.
אתם משנים את התוכן של ההדרכות והפעילויות כדי לכוון יותר לערכים שצריך היום?
בטח. גם במאמץ מתוך מרכז התנועה אבל גם מבני הנוער שעושים את פעולת ההדרכה עצמה, זה מגיע מתוכם, מתוך מי שהם ומתוך מה שיש בסביבתם.