חג הצלב הוא חג נוצרי המציין את צליבתו של ישו.
תאריך החג
החג מצוין מדי שנה בשנה ב-14 בספטמבר.
משמעות החג
כדי להבין את הסיפור שמאחורי החג יש לשוב לשנת 337 לספירה. המסורת הנוצרית מספרת כי המלכה פלוויה יוליה הלנה (אמו של קיסר האימפריה הרומית שהכיר באופן רשמי בנצרות) מצאה את הצלב שעליו נצלב ישו. על פי הסיפור במקום נמצאו שלושה צלבים (על השניים האחרים נצלבו שני גנבים), ואת הצלב הקדוש זיהו אחרי שהניחו אותו על מת שנישא באזור, והגופה קמה לתחייה.
מנהגי החג
בערב החג נהוג להתכנס סביב מדורה שבראשה מעמידים צלב. על פי המסורת זו הייתה דרכה של המלכה להודיע על יציאת הצלב מירושלים לקונסטנטינופול, בירת האימפריה. כמו כן נוהגים בני הקהילה ובראשם הכומר וצלב בידו להקיף את הכנסייה ולשיר תפילות מיוחדות.