אנו חיים בתקופה דינאמית של שינויים בלתי פוסקים בכל תחומי החיים. כמות הידע ההולכת ומצטברת היא עצומה. ידע חדש לא רק ממשיך להצטבר, אלא לעתים קרובות אף מבטל ידע קודם, המתיישן בקצב מהיר. איש אינו מסוגל היום להקיף בידיעתו את כל הידע הקיים ולו בתחום תוכן אחד. לאור זאת, הגישה המסורתית, שלפיה תפקידו העיקרי של החינוך הוא לצייד את התלמיד במידע שהוא עשוי להזדקק לו בעתיד, אינה תקפה עוד. אין כל סיכוי להקיף את כל (או רוב) המידע שהתלמידים יזדקקו לו בעתיד. כמו כן, סביר להניח שהפרטים שהתלמיד ילמד כיום, בתחומים רבים, לא יהיו רלוונטיים בתוך שנים ספורות. מערכת החינוך צריכה להקנות לתלמיד את המיומנויות הדרושות כדי להתמודד באופן עצמאי עם ידע חדש, על מנת שיתפתח כאדם אוטונומי המסוגל ללמידה מתוך הכוונה עצמית.
במהלך הלימודים בבית הספר לומדים הילדים טכניקות רבות לשיפור כישורי הלמידה שלהם. טכניקות אלה יכולות לשמש אותם היטב גם בלימודים גבוהים, ולסייע להם לצלוח את המבחנים לקראת השכלה גבוהה.
הכוונה עצמית בלמידה
ההגדרה המקובלת של המושג "הכוונה עצמית" בלמידה כוללת השתתפות פעילה של התלמיד בתהליך הלמידה. הנושא של הכוונה עצמית בלמידה זכה בשנים האחרונות להתעניינות הולכת וגוברת עקב ממצאי מחקרים שהצביעו על כך שלומדים בעלי מכוונות עצמית בלמידה מצליחים יותר בלימודים אקדמיים מאשר לומדים שאינם בעלי מכוונות עצמית.
ממחקרים בנושא עולים מגוון מאפיינים של לומד בעל הכוונה עצמית בלמידה: בעל מוטיבציה פנימית גבוהה; בעל תושייה ויוזמה; בעל מודעות עצמית גבוהה; מציב לעצמו מטרות למידה; מפקח על מחשבותיו והתנהגותו כדי להשיג את המטרות שהציב לעצמו; בעל יכולת הערכה עצמית והנעה פנימית; יודע לתכנן ולנהל לו"ז ללימודיו; חש מחויבות להצלחה בלימודיו; בעל תחושת מסוגלות אישית להשיג את מטרותיו; מייחס את הישגיו למאמצים האסטרטגיים שלו; מסוגל להבנות את הסביבה הלימודית שלו באופן שתתאים לצרכיו ולחפש את הסיוע הנדרש לו; בעל אמביציה ובעל תחושת הישג.
אסטרטגיות למידה
אסטרטגיות למידה הן רצף של תהליכים קוגניטיביים המשפיעים על תהליך עיבוד המידע במטרה להקנות לתלמיד את הכלים כיצד ללמוד, לפתור בעיות ולהשלים משימות באופן עצמאי. חשיבותן בתחום החינוך וההוראה רבה ביותר. אסטרטגיות למידה הן בעלות השפעה על יכולת התלמיד במקצועות רבים הנלמדים בבית הספר ומחוצה לו, ואחת ממטרות הלמידה היא להקנות את היכולת ליישם את הידע ביותר מסביבה לימודית אחת.
אסטרטגיות למידה הנלמדות כראוי מגבירות אצל הלומד את היכולת וההבנה כיצד לבצע משימה, היכולת לזכור רצף של מילים ולהבין כיצד לאחסן ולזכור אותן, להיות מודעים לבעיות ולדעת כיצד ניתן לפתור אותן ואיזו אסטרטגיה חלופית לנקוט כאשר האסטרטגיה נכשלת.
ישנם מספר מרכיבים של אסטרטגיות למידה:
- אסטרטגיות ארגון – שימוש בפיגומים מנטליים כדי ליצור הבנה חדשה.
- קישור של הידע לידע קודם.
- הבנה של החומר הנלמד על ידי תמצות מידע.
- אסטרטגיות למידה כלליות (מתיחת קו מתחת למילת מפתח/משפטי מפתח, ראשי פרקים, סיכומים, שאלות וכו').
- מטה-קוגניציה – חשיבה ובקרה על תהליכי הלמידה. התלמיד לומד מדוע אסטרטגיה מסייעת, כיצד ליישם אותה וכיצד לבדוק את יעילותה.
נוסף על כך, ישנה חשיבות רבה לידע המוקדם שמביא עמו התלמיד במהלך הלמידה. הידע המוקדם נחוץ כדי להפעיל עליו טכניקות כמו: ציפיות בנוגע לתוכן הטקסט על סמך רמזי תוכן: איורים, איתור מילות מפתח, הבחנה בין עיקר וטפל ועוד.
למה כדאי להיות מיומן באסטרטגיות למידה?
לבעל מיומנויות למידה יש ידע מגוון בתחומים הבאים:
- ידע על עצמו כלומד – מהם ביצועיו, מהם כוחותיו, מהן חולשותיו, מהו הזמן הטוב ביותר בשבילו ללמידה, מהם כישוריו ומהם הרגלי הלמידה שלו. ידיעה על עצמו מסייעת ללומד לכוון את למידתו בהתאם ליכולותיו, לכישוריו ולחולשותיו.
- ידע על מטלות לימודיות – סיווג המטלות הלימודיות לסוגיהן והבחנה מהי מטרת הלימוד ומהי התוצאה הנדרשת מכל מטלה.
- ידע על מגוון של אסטרטגיות ומיומנויות – לתלמיד המיומן מגוון רחב של כלים ברמה האסטרטגית והטקטית בהתמודדות עם מטלות למידה שונות.
- ידע של תכנים – קל יותר ללמוד חומר חדש אם ללומד יש ידע קודם על תחום תוכן זה. לומדים מיומנים אוגרים בתוכם יותר ידע הניתן לקישור עם הידע החדש. וכן הארגון של ידע זה זמין יותר לסוגי קשרים שונים, מאחר שעבר עיבוד מורכב המאפשר שימוש רבגוני בידע.
- הידע של הלומד המיומן מאורגן בצורה טובה יותר.
- ללומד המיומן יש מוטיבציה גבוהה לרכישת ידע ולשימוש בידע שלו.
- לומד מיומן משתמש בתהליכי ויסות ובקרה עצמית רבים יותר בעת הלמידה – הלומד מפעיל תהליך פיקוח, מעקב והערכה על תהליכי הלמידה ועל תוצריה. כמו כן יש לו יכולת לבצע החלטות לאורך הלמידה תוך תיקוני דרך, שינוי קצב הלמידה ובחירת כלים חלופיים.
השפעת אסטרטגיות למידה על הישגים
במחקרים נמצא קשר מובהק בין דיווחיהם של מתבגרים על שימוש באסטרטגיות למידה לבין דיווחיהם על ביצוע לימודי גבוה. מחקרים לא מעטים תומכים בכך שתלמידים אשר למדו כיצד ליישם אסטרטגיות למידה הגיעו להישגים טובים יותר בהשוואה לאלה שלא למדו אסטרטגיה כלשהי. ממחקרים אשר עסקו בנושא נמצא כי ביצועי תלמידים המשתמשים באסטרטגיות הכוללות תכנון, מעקב, פיקוח והכוונה – כגון העלאת שאלות לפני קריאה, ניתוח אופי משימה או ניתוח פתרון בעיה – יהיו טובים יותר. תלמידים אלה יצליחו יותר במשימות ויגיעו להישגים גבוהים יותר מאשר אלו שאינם משתמשים באסטרטגיות הללו. הפעלה מושכלת של אסטרטגיות למידה נמצאה במחקרים רבים כגורם המבחין בין תלמיד מיומן בעל הישגים גבוהים לבין תלמידים מתקשים, ומכאן שלימוד אסטרטגיות למידה יוכל לסייע לתלמידים לסלול את דרכם להצלחה בלימודים.
אסטרטגיות למידה מומלצות
הכינו לוח זמנים ללמידה לקראת המבחן וודאו שתדבקו בו
הקציבו זמן לקריאת החומר, לארגון, להעתקה או סיכום המחברת, לקריאה וסיכום מתוך מקורות שהם לקריאת חובה לבחינה. תכננו מראש למידה לבד, בקבוצה עם חברים (תיאום מראש של זמנים) או אם תרצו להיפגש עם המורה להבהרת נקודות מתוך החומר.
עברו על סילבוס הקורס
חשבו לראות אם יש בסילבוס מידע לגבי המבחן (נושאים לקריאה עצמית לדוגמא). מאוד חשוב לדעת מה יהיה מצופה מכם במבחן. בדקו עם המורה איזה סוג שאלות ישאלו, אילו נושאים יכוסו, כמה שאלות יהיו, מה אורך המבחן וכדומה.
עברו פעם ראשונה על כל החומר שלמדתם
- בדקו האם יש לכם את כל החומר הנדרש? החסרתם שיעור או חלק משיעור? לא הספקתם לכתוב? הכתב לא ברור? השלימו את החסר בעזרת חברים ללימודים ובעזרת מקורות נוספים המצוינים בביבליוגרפיה של הקורס.
- האם כל החומר מובן לכם? האם יש שאלות בלתי פתורות? מושגים ומונחים לא ברורים? בררו עם המרצה והבהירו לעצמכם את שצריך להבהיר.
- האם כל החומר למבחן? יתכן שישנם חלקים שלא יכללו. את אלה שימו "בצד" לעת עתה.
- בזמן שעוברים על החומר רצוי לסמן במרקר זוהר מושגים ומנחים, משפטי מפתח, כותרות ותת כותרות. עצם הסימון יבהיר לכם בצורה ברורה את המבנה ההיררכי של החומר.
כעת, לאחר שארגנתם את החומר, התחילו ללמוד ולחזור על הנושאים השונים. איך עושים את זה?
הדרך השטחית והפחות מומלצת היא פשוט לסכם ואז לשוב ולקרוא מספר פעמים את הסיכום.
באופן עקרוני, פעולת למידה יעילה כרוכה בעיבוד החומר הנלמד. בעברית פשוטה - ככל שהמוח שלכם "ילעס" את החומר על ידי פעולות מנטאליות, ככה תזכרו יותר טוב את החומר.
מה הכוונה בעיבוד החומר? הנה כמה רעיונות:
- היכן שרלוונטי, ערכו השוואות בין תיאוריות/ מונחים / מושגים / נושאים.
- מפו בצורה ויזואלית את הנושאים, המונחים והמושגים. מה היתרון הגדול של מפת מושגים? מעבר לעובדה שהמפה היא מאד ויזואלית וברורה, המיפוי עצמו מאפשר לכם לראות עד כמה אתם מבינים את החומר שאתם ממפים. למשל, כוון החץ מבהיר מה משפיע על מה.
- היכן שאפשר, ערכו מפה היררכית - מראה לנו את ההקשר שבין הנושאים השונים בצורה מאד ונוחה.
- שאלו שאלות - נסו "להיכנס לראש של המרצה" ולחשוב אילו שאלות תשאלו. עשו רשימה של שאלות ותענו לעצמכם (אפילו בקול רם). בהנחה שלא עשיתם לעצמכם חיים קלים מדי ושאלתם עצמכם שאלות קלות, שיטה זו היא מצוינת לחזרה על החומר. מן הסתם גם תגלו שכדי לשאול שאלות, במיוחד שאלות אמריקאיות, צריך לדעת את החומר היטב.
טכניקות לשיפור הזיכרון ומניעת העמסה
- יצירת אסוציאציות ומשחקי מילים (שיהיו מצחיקים ככל שיהיו. לדוגמה: בהיפרגליקמיה העור ב"היפר" ומתרגש ולכן הוא חם ואדום...).
- הכניסו את המושגים והפרטים שצריך לזכור לתוך מסגרת סיפורית (היה היתה ילדה קטנה שקראו לה חמצת...).
- צרו מילים שמורכבות מהאות הראשונה של מושגים
חפשו דימויים למונחים שעליכם לזכור (היפותירואידיזם => יש נטייה להשמנה, כמו היפופותם).
אוסף שימושי - מיומנויות ואסטרטגיות למידה
ספר האסטרטגיות ללמידה – ללמוד איך ללמוד, כותר