חורפיש (נופי מולדת)

​

מפקדיו התגאו בו וחילקו לו ציונים
ואמרו: נו עם הדובון ועם העוזי
מי יכול היה לראות שהוא דרוזי?
("בלדה לדרוזי", יהונתן גפן)

פרטי המסלול (באדיבות אנ"א)

חבל ארץ: הגליל העליון המרכזי
אורך המסלול: 4 ק"מ
נקודת התחלה: נבי סבלאן
נקודת סיום: חדר להנצחת זכרו של אל"מ נביה מרעי
עונה מומלצת: כל השנה למעט לאחר גשם
מגבלות: לאחר גשם אין אפשרות לרדת בשביל מנבי סבלאן לכפר, יש לרדת בכביש.
דגשי בטיחות: יש להיזהר בירידה מהר זבול לכפר.
דרגת קושי: קלה עד בינונית
נגישות: השביל היורד מההר לכפר אינו נגיש.
ציוד נדרש: בנים ובנות מתבקשים ללבוש מכנסיים ארוכים (עד הקרסול) בנבי סבלאן.
אתרים בתשלום: מוזאון אלאמיר, מיזם רוקמות התחרה, ביקור בו בתיאום מראש: 077-9964487 . ביקור בחדר ההנצחה אינו כרוך בתשלום אך מחייב תיאום מראש: גברת אמל, 04-9977425.

הרעיון המרכזי

נטייל בהרי מירון, נבקר בקבר נביא ובכפר דרוזיים, נתוודע למסורות מקומיות ולאורח חייהם של הדרוזים ונעסוק בהשתלבותם בחברה.

המסלול

נבי סבלאן בהר זבול, חורשת האלונים, בית העלמין הצבאי, גרעין הכפר חורפיש – בית הרוקמות, בית הקשתות העתיק והכנסייה העתיקה, מוזיאון אלאמיר, הח'ילווה, חדר הנצחת אל"מ נביה מרעי.

הישגי מדינת ישראל הניכרים במסלול

• הנצחה – הנצחת נופלי מלחמות ישראל ומורשתם, חדר הנצחה לזכר נביה מרעי.
• רב-תרבותיות – שילוב מיעוטים בחברה, חדר ההנצחה.
• רב-תרבותיות ושמירה על המקומות הקדושים – הסדרת המקומות הקדושים לבני מיעוטים, נבי סבלאן.
• רב-תרבותיות – שמירה על תרבות מיעוטים וטיפוחה, בית רוקמות התחרה, מוזיאון אלאמיר.

תיאור המסלול

ניסע בכביש 89 לכפר חורפיש. במרכז הכפר נעלה לכיוון דרום-מערב לשכונה של חיילים משוחררים. הכביש מסתיים בפסגת הר זבול (1), בהרי מירון, בגובה כ-800 מ' מעל פני הים. כאן מתחיל נחל כזיב ומכן הוא זורם לים התיכון. על פסגת ההר נמצא המתחם המקודש נבי סבלאן (2). על פי המסורת, כאן התיישב זבולון בן יעקב, כאן למד לכתוב כתבי קודש וכאן קברו. במסורת הדרוזית הוא הנביא השני בחשיבותו אחרי לנבי שועייב – יתרו. חג לזכרו חל בעשרה בספטמבר, ומאמינים דרוזיים עולים לקבר לחגוג ולקיים נדרים. על מצבת הקבר דברי חכמה ושירה שנועדו להנציח את הנביא ולשמש דוגמה לדורות הבאים.
מכאן מתחיל שביל הליכה היורד לכיוון צפון-מזרח לחורפיש. השביל עובר בחורש המורכב מאלון מצוי ותולע, קטלב, אלה ארץ-ישראלית וכליל החורש. באביב נהנה מפריחת מרווה, לוטם שעיר ואחירותם החורש. נעצור בחורשת האלונים (3) ואחר כך נמשיך לכיוון צפון-מזרח לשכונה של חיילים משוחררים. בכביש נרד ימינה ליציאה מהשכונה, נפנה שמאלה לכביש 89 ונלך כ-200 מ' עד לכיכר סולטן סולימאן באשא אל אטרש – הכניסה לבית העלמין הצבאי (4).
בשנים 1927-1925, התרחש בסוריה המרד הדרוזי, בהנהגת אל-אטרש, נגד השלטון הצרפתי. דמותו של אל-אטרש רוכב על סוס וחרב שלופה בידו מעטרת כיכר מרכזית בכל כפר דרוזי בישראל. הפצועים במרד נמלטו לכפרי הדרוזים שבגליל כדי להחלים. נתבונן אל בית העלמין. חללי צה"ל דרוזים נקברים בקבורה לאומית ולא דתית. דבר זה מתרחש רק במדינת ישראל והוא ביטוי לרצון הדרוזים להיות בעלי מעמד שווה.
נחזור מזרחה בכביש 89, לאחר השכונה של החיילים המשוחררים נפנה שמאלה לכיוון גרעין הכפר (6). נתקדם כ-100 מ' צפונה ונראה פנייה שמאלה, נמשיך ישר ומצד שמאל נראה את בית רוקמות התחרה (5), המרכז למלאכות מסורתיות, מומלץ לתאם כניסה. נמשיך כ-100 מ' צפונה עד לבית קשתות מרשים (6). בצדו הנגדי של הרחוב נראה כנסייה עתיקה שאינה פעילה (7). נמשיך כ-50 מ' לכיוון צפון-מערב ונגיע למוזאון אלאמיר (8) למורשת העדה הדרוזית. מהמוזיאון נפנה ימינה לסמטה המוליכה בכיוון דרום-מזרח. נלך בה כ-50 מ' ונגיע לח'ילווה (9) – בית התפילה הדרוזי: מבנה צנוע בעל דלת כחולה המקושטת בדגל הדרוזי. מהח'ילווה נמשיך בסמטה כ-50 מ' מערבה, נפנה ימינה לכביש ונלך בו כ-150 מ', אז נפנה שמאלה לכביש 89. נלך כ-200  מ' ונראה מימין את חדר ההנצחה לאל"מ נביה מרעי ז"ל (10), כאן מסתיים סיורנו. אפשר ללון באכסניית אנ"א פקיעין.

עוד בנושא...

מפת המסלול
כרטיסיית הדרכה: חורשת אלונים בנבי סבלאן
כרטיסיית הדרכה: גרעין הכפר חורפיש
כרטיסיית הדרכה: חדר הנצחה לאלוף משנה נביה מרעי ז"ל​