החושך והמים והרוח
עונים לי בחידה שאין לה סוף
הו מה הם הקולות אשר קראו לך
בלילה בלי ירח אל החוף.
("לילה בחוף אכזיב", נעמי שמר)
פרטי מסלול (באדיבות החברה להגנת הטבע)
חבל ארץ: הגליל המערבי
אורך המסלול: 4 ק"מ
נקודת התחלה: חוף בצת
נקודת סיום: אנדרטת יד לי"ד (אכזיב)
עונה מומלצת: סתיו, חורף ואביב. יש להימנע מטיול באזור ביום גשום או בשרב.
מגבלות: המסלול חשוף לשמש.
דגשי בטיחות: חקר הלגונה ייעשה ללא כניסה למים. בנוסף, הלגונה עלולה להיות מחליקה ואין להיכנס בתנאי ים סוער. אין ללכת במסלול בימים שבהם יש חשש לים גבוה ובימים שבהם יש עומס חום גבוה.
דרגת קושי: קלה
נגישות: אינו נגיש
ציוד נדרש: מים וכיסוי ראש
אתרים בתשלום: אין
הרעיון המרכזי
המטיילים יסיירו מחוף בצת ועד חוף אכזיב, יחקרו את החי והצומח שבלגונות, יתרשמו מהחווה להדגרת ביצי צבי ים, יעברו באנדרטת העפלה שבחוף אכזיב ויסיימו באנדרטת יד לי"ד, שם ילמדו על אירועי ליל הגשרים.
המסלול
חוף בצת, אתר לשימור ביצי צבי ים, לגונת אכזיב, אנדרטת ליל הגשרים.
הישגי מדינת ישראל הניכרים במסלול
- שמירה על הטבע –
שמורות טבע ימיות, שמורת ים ראש הנקרה.
- ידיעת ההיסטוריה של העם ושל המדינה –
אנדרטת ההעפלה, סיפור תקומת מדינת ישראל ומפעל ההעפלה לארץ.
- ידיעת ההיסטוריה של העם ושל המדינה –
אנדרטת יד לי"ד, סיפור המלחמה בבריטים של ארגוני מחתרת יהודיים וסיפור מבצע ליל הגשרים.
- שמירה עם הטבע –
חווה להדגרת צבי ים, תכנית לעידוד רביית צבי ים בחופי הארץ.
תיאור המסלול
נתחיל את המסלול בחוף בצת. נלך על קו החוף לכיוון דרום, ולאחר כמה מאות מטרים נגיע אל חווה להדגרת ביצי צבי ים. בכל שנה, צבות ים ענקיות מקננות בחוף. על כן, רשות הטבע והגנים משקיעה מאמץ רב בהגנה על צבי הים ובשמירתם. מתחילת שנות התשעים של המאה ה-20, התחילה הרשות ליישם תכנית לעידוד רבייה של הצבים בחופי הארץ ודאגה לכך שמרבית הביצים המוטלות יבקעו וכי הצבים הקטנים יגיעו לים בשלום. לשם כך, הוקמו כמה חוות הדגרה בחופי הארץ, אחת מהן פועלת בחוף בצת שבגליל המערבי. במשך עונת ההטלה (מאי- אוגוסט) פקחי הרשות יוצאים מוקדם בבוקר לסרוק את החוף ולאתר קנים של צבי ים. כאשר מאתרים קן, מעבירים את הביצים שבו לחוות ההדגרה.
נמשיך דרומה לכיוון חוף אכזיב עד שנראה את לגונות חוף אכזיב. לגונה היא קטע בים הסגור בסלעים. בקטע זה נוצרים תנאים מיוחדים, השונים מן התנאים בים הפתוח: הטמפרטורה בו גבוהה יותר, תנודות הגלים אינן חזקות כל כך, הגלים הגדולים מכניסים מים רעננים, מחדשים את המים שבלגונה ומביאים אתם חמצן ומזון. הודות לתנאים נוחים אלו, נמצא בלגונה מגוון גדול של בעלי חיים: שבלולים וחלזונות ים, ארנבון ים, מלפפון ים, קיפוד ים, סרטנים למיניהם, צדפות ולעתים גם תמנונים ודיונונים.
מהלגונה נמשיך דרומה עד ל"פסל ים" ממתכת שגובהו חמישה מטרים. זו אנדרטה לציון ההעפלה לארץ ישראל. את האנדרטה פיסל האמן יחיאל שמי, מקיבוץ כברי, והיא הוקמה לזכר אניית המעפילים "חנה סנש" שעלתה על שרטון בחוף אכזיב בשנת 1946, כאשר ניסתה להגיע אל החוף להוריד מעפילים. חומר הגלם של האנדרטה הוא ברזל שנלקח מגרוטאות של אניות מעפילים שנמשו
בנמל חיפה. מהאנדרטה נמשיך ללכת מרחק כמה עשרות מטרים על החוף ונפנה מערבה לכיוון שפך נחל כזיב. נעבור תחת הכביש הראשי, ולאחר הליכה לאורך כמה עשרות מטרים, יתגלה לפנינו גשר הרכבת הישן – שאותו יצאו חברי ארגון הפלמ"ח לפוצץ במבצע "ליל הגשרים". בלילה זה חיבלו חברי הפלמ"ח, במסגרת תנועת המרי העברי (איחוד שלוש המחתרות הגנה, אצ"ל ולח"י), בגשרים שחיברו בין ארץ ישראל המנדטורית ושכנותיה, כמחאה על הגבלת העלייה היהודית ארצה גם לאחר השואה. התכנית הייתה לחבל ב-11 גשרים לאורך גבולות הארץ, גשרי כבישים וגשרי מסילות ברזל.
רוב הגשרים פוצצו ללא תקלות. אך בפשיטת הכוח על גשרי א-זיב (44 לוחמים), אירע אסון. ירי על הכוח הפושט פגע, כפי הנראה, במטען החבלה שהוצמד לגשר וגרם לפיצוצו. בפיצוץ נהרגו 13 מהלוחמים, כולל מפקד הפעולה, נחמיה שיין. לוחם נוסף, יחיעם וייץ, נהרג מהירי ולא מהפיצוץ (על שמו נקרא קיבוץ יחיעם). חלק הלוחמים ששרדו, ובהם כמה פצועים, נסוגו לעבר מצובה וחניתה, וחלק הסתתרו במשך כמה ימים
במערת הסולם שבהר הסמוך לחניתה. גשר הכביש עצמו לא ניזוק. עם בוקר, אספו את שרידי הגופות והביאו אותם לקבורה בחיפה. יחיעם וייץ נקבר בהר הזיתים בירושלים. בשנת 1968, הועברו שרידי הגופות שנטמנו בחיפה אל קבר אחים לצד הגשרים, ובמקום הוקם אתר הנצחה – יד לי"ד.
עוד בנושא...
מפת המסלול
כרטיסיית הדרכה: פרויקט צבי הים והעושר של הים
כרטיסיית הדרכה: אנדרטת המעפילים ואנדרטת יד לי"ד