זאב ז'בוטינסקי

בשנת 2005 התשס"ה התקבל בכנסת חוק זאב ז'בוטינסקי שמטרותיו "להנחיל לדורות את חזונו, מורשתו ופועלו של זאב ז'בוטינסקי, לציין את זכרו ולהביא לחינוך הדורות הבאים ולעיצוב מדינת ישראל, מוסדותיה, יעדיה ודמותה בהתאם לחזונו הציוני."
בהתאם לחוק שהתקבל, תציין מערכת החינוך את יום זאב ז'בוטינסקי בכל שנה ביום י"ב בטבת (12.1.06 בשנה"ל תשס"ו). ביום זה יוקדש זמן בבתי הספר ללימוד פועלו וחזונו הציוני של זאב ז'בוטינסקי.

זאב ז'בוטינסקי, שהיה מנהיג ציוני, סופר, משורר, עיתונאי ומתרגם, היה איש רב פנים ופעלים. בעקבות הפרעות בקישינב (1903), הגיע להכרה כי אין לעם היהודי פתרון בגולה אלא רק בהקמת מסגרת מדינית בארץ ישראל וכי יש לפעול לאלתר להפצה ולמימוש רעיון ההגנה היהודית עוד בגולה. שתי תובנות אלה הנחו אותו בפעילותו הציונית ולאורן הצליח לסחוף דור שלם של יהודים ברוסיה, בהביאו להם את בשורת התחייה הלאומית.
ז'בוטינסקי נאבק להקמת בתי ספר עבריים בגולה, שבהם תשלוט השפה העברית. הוא פעל להקמת אוניברסיטה עברית בארץ ישראל, בה, לפי חזונו, ילמדו אלפי תלמידים. כמו כן גיבש משנה סדורה חברתית-כלכלית בדבר בניית חברה מתוקנת בארץ הנביאים.
נאמן לאמונתו כי יהודים צריכים לקחת חלק בהגנה עצמית, פעל ז'בוטינסקי בנחישות למען הקמת "הגדוד העברי הראשון", שהיה לגיון יהודי שפעל במלחמת העולם הראשונה במסגרת הצבא הבריטי למען שחרור ארץ ישראל מידי התורכים. הוא התגייס לאחד מהגדודים הללו ושימש כקצין. בגדודים אלה חברו לראשונה אישים שלימים יעמדו בראש הגנת הישוב היהודי והמדינה שבדרך, כגון: דב הוז, אליהו גולומב ויעקב דורי. כמו כן ארגן ועמד בראש הגנת ירושלים בימי פרעות הדמים בשנת תר"פ (1920) ושימש כמפקד הארגון הצבאי הלאומי.

ז'בוטינסקי היה מנהיג ציוני מוכר, היה חבר ועד הצירים וההנהלה הציונית וממייסדי "קרן היסוד". ב-1923 פרש מהנהגת התנועה הציונית והקים את תנועת הנוער "בית"ר", שקמה במטרה לחנך את הנוער ברוח לאומית וצבאית ואת "ברית הציונים הרוויזיוניסטים" שדגלה בהקמת מדינה עברית בארץ ישראל לאלתר. מאוחר יותר ייסד את ההסתדרות הציונית החדשה.
ז'בוטינסקי צפה את השואה המתקרבת על יהודי אירופה וקרא לפינוי מהיר ומאורגן מארצות הגלות לארץ ישראל, באומרו כי "אם היהודים לא יחסלו את הגולה, הגולה תחסל אותם".

מן הראוי שבני הנוער המתחנכים במערכת החינוך בישראל יכירו את דמותו ואת משנתו של זאב ז'בוטינסקי, שהיה אחד מגדולי ההוגים של המחשבה והמעשה הציוני. רבות מהשאלות העומדות במרכז השיח הציבורי בימינו העסיקו את ז'בוטינסקי ובדבריו ניתן למצוא חיוניות ואקטואליות, כאילו נכתבו זה עתה.

על בתי הספר להיערך לקיום פעילות חינוכית-ערכית ברוח חוק ז'בוטינסקי, במסגרת בית ספרית ובמסגרת כיתתית לרבות קיום טקסים העוסקים במשנתו ובמורשתו.