התפיסה החינוכית ערכית

התפיסה החינוכית-ערכית

החינוך החברתי-ערכי-קהילתי עוסק באופן ישיר וממוקד בתכנים ערכיים-חברתיים. הפעולות המגוונות שהחינוך החברתי-ערכי-קהילתי מציע למתבגר מאפשרות לו לברר לעצמו את מערכת הערכים שלו ולבחון את יישומן במציאות.
בית הספר והקהילה הם בין הזירות המרכזיות שבהן אפשר לקדם את מימושם של ערכים בחיי היום-יום ולעודד את התפתחותם של אזרחים מעורבים, שותפים ואכפתיים.

הבירור הערכי בחינוך החברתי-ערכי-קהילתי נע במרחב שבין מגמות וצרכים שונים: בין צורכי ההווה לצורכי העתיד, בין צורכי הפרט לצורכי הכלל, בין ערכים מחייבים לגישה ביקורתית, בין הכרה בערכים לבין מימושם הלכה למעשה. ההתמודדות עם סוגיות אלה מסייעת לתלמיד לגבש לעצמו סולם ערכים שיאפשר לו לקבל הכרעות במגוון מצבי חירום ויתרום לצמיחתו החברתית.

מטרות החינוך החברתי-ערכי-קהילתי

אחת ממטרות החינוך בישראל היא "...לחנך אדם להיות אוהב אדם, אוהב עמו ואוהב ארצו, אזרח נאמן למדינת ישראל, המכבד את הוריו ואת משפחתו, את מורשתו, את זהותו התרבותית ואת לשונו" (מתוך חוק החינוך הממלכתי, התשי"ג-1953). בהתאם לכך החינוך החברתי-ערכי-קהילתי מכוון למטרות על פי המוקדים שלהלן:

מוקד הפרט

• לפתח את אישיותו של התלמיד, את כישרונותיו ואת תחומי התעניינותו ולאפשר לו לבטא את הייחודי שבו ולמצות את יכולתו.
• לעורר את מודעות התלמיד ואת רגישותו לצורכי החברה ולפתח בו אכפתיות ונכונות לקחת אחריות ולפעול בהתאם.
• לפתח יכולות ומיומנויות חברתיות של התלמיד לקידום תהליכי הסתגלות מושכלים ולהגברת תחושת השייכות, המעורבות והאחריות לקבוצה ולקהילה שהוא חי בה.
• לסייע לתלמיד לגבש לעצמו סולם ערכים שיאפשר לו לקבל הכרעות במגוון מצבי חיים ויתרום לצמיחתו החברתית-מוסרית.

מוקד הקהילה והחברה

• לטפח חיי חברה וקהילה בבית הספר, מעורבות חברתית ומנהיגות ייצוגית של חברת התלמידים.
• לטפח שייכות ואחריות הדדית בין באי בית הספר.
• לקדם הפנמת ערכים ונורמות ההולמים את אורח החיים בחברה דמוקרטית ולהכשיר לאזרחות פעילה בבית הספר, בקהילה ובחברה.
• לעודד יזמה, מעורבות חברתית, התנדבות ותרומה לקהילה ולחנך לנטילת אחריות במילוי משימות ותפקידים חברתיים.
• לחנך לסולידריות ולרגישות לצדק חברתי המושתתים על כבוד האדם ועל מימוש זכויותיו.

מוקד המדינה והלאום

• לטפח זהות יהודית תרבותית - ובמגזרים הערבי והדרוזי תרבות ערבית, ודרוזית – המושתתת על ההכרה במגוון מורשות, מסורות, מנהגים ושפות שהתפתחו לאורך הדורות.
• להכיר בזכותן של כל האוכלוסיות בחברה הישראלית – רוב כמיעוט – לטפח את זהותן התרבותית
• לחזק את התרבות האזרחית כיסוד משותף לכל אזרחי המדינה
• לחנך להזדהות עם ערכי מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית, לשותפות בעיצוב אופייה ואורח החיים בה ולתרומה לשגשוגה.

הגישה הפדגוגית מתודית - למידה חברתית

הלמידה החברתית היא ביטוי של התפיסה הפדגוגית של החינוך החברתי. היא מכוונת להתפתחות ולצמיחה של הפרט, לפיתוח תפיסה חברתית-ערכית, להקניית מיומנויות חברתיות ולטיפוח המסוגלות החברתית.
הלמידה החברתית מיועדת להביא ליצירת גשר וקשר בין התפיסה הערכית של התלמיד לבין התנהגותו. להלן העקרונות המנחים של הלמידה החברתית:

למידה מתוך התנסות (learning by doing, על פי  דיואי ואריקסון)

העיקרון המנחה המרכזי של תהליך הלמידה החברתית הוא למידה מתוך התנסות. הלמידה החברתית מאופיינת בתהליך שיטתי ומובנה שבו שלושה ממדים מרכזיים, שאינם היררכיים אלא מתקיימים זה בצד זה ומצטרפים לתהליך שלם של הלמידה:

הממד ההתנסותי-סימולטיבי

התנסות במצבים היפותטיים, כמו דיון בדילמה מוסרית ומשחק סימולציה על תופעות חברתיות, כדי לבחון באופן רפלקטיבי את התנהגותם של התלמידים במצבי המשחק ולהפיק לקחים מההתנסות.

הממד הקוגניטיבי

התייחסות עקרונית והמשגה של התכנים הנלמדים, בעיקר דרך דיון ורפלקציה, כגון דיון בדילמה מוסרית.

הממד ההתנסותי-יישומי

מתן הזדמנות להתנסות במצבי אמת במסגרות בית הספר או בקהילה, ליישם עקרונות ומיומנויות שנרכשו ולהסתייע במבוגר מלווה בניתוח תפקודם של התלמידים ובהפקת לקחים לשיפור תפקודם החברתי (ניסוי וטעייה).
פיתוח המיומנויות החברתיות של בני נוער על ידי התנסות מאפשר להם לתפקד במסגרת החברתית שהם משתייכים אליה, למצות את הפוטנציאל האישי שלהם, ועם זאת להתמקד ביעדים שיביאו לרווחת הפרט והקבוצה גם יחד.

עידוד השונות

ההנחה בבסיס עיקרון זה היא כי השונות בין בני האדם היא ערך ומשאב שיש לטפחו תוך פיתוח סובלנות וקבלת השונה. עידוד השונות מאפשר לכל פרט בבית הספר לתת ביטוי לייחודי שבו, על כלל מרכיבי אישיותו, ובכללם יכולות חברתיות, אינטלקטואליות, רגשיות ופיזיות.
ההכרה בייחוד שבכל תלמיד והבלטת נקודות החוזק שלו תורמות לדימוי אישי חיובי, מסייעות בגיבוש זהות אישית ומקדמות את מימוש הפוטנציאל האישי.
טיפוח השונות ועידוד הסובלנות, מן הראוי שיתרחשו בכל עת ובכל אתר בבית הספר במהלך פעילויות פורמאליות ובלתי-פורמאליות. תפקידו של בית הספר ליצור מסגרות והזדמנויות רבות לגילוי ולפיתוח של ייחודיות תלמידיו ולביטויה המעשי.
הצוות החינוכי יזהה את התחומים המייחדים את הפרט ויהיה קשוב לקולות השונים בכיתה, ויטפח אקלים של תמיכה וקבלה הדדית, שבו מתפתחות זהות אישית לצד זהות חברתית.

חירות הבחירה

העיקרון של חירות הבחירה מאפשר לפרט ולקבוצה להשפיע על מציאות החיים ולקדם תחושה של עוצמה ואופטימיות. הצטרפות מתוך בחירה אישית משמרת את המוטיבציה ומעודדת נטילת אחריות.
הבחירה יוצרת מחויבות למסגרת, לעשייה ולשותפות, הן לגבי תהליכים של למידה וחקר והן לגבי פעילות חברתית בבית הספר ומחוצה לו.
הנוכחות בבית הספר היא חובה המעוגנת בחוק. עם זאת, חשוב לאפשר גם בבית הספר מידה של בחירה חופשית, כדי לאפשר לתלמידים ביטוי אישי והכרה בכישרונותיהם הייחודיים.
תפקיד הצוות החינוכי הוא ליצור תנאים והזדמנויות להתנסות בתהליכי בחירה ובהערכתם, כדי שהתלמיד יוכל לבחון אלטרנטיבות ולהפעיל שיקולי דעת בבחירת האלטרנטיבה הרצויה לה.

שיתופיות

משימות ואתגרים משותפים מעצימים את הפרט ובונים קבוצה סינרגטית, שהישגיה טובים יותר מההישגים שכל פרט יכול להשיג בנפרד. שיתוף בקבלת החלטות ובביצוען מעורר עניין, מעודד יזמה ומפתח אחריות הדדית. כמו כן שותפות יוצרת תחושת שייכות, מחזקת את הסולידריות ואת האכפתיות בין חברי הקבוצה, ובמקביל מסייעת לפרט להפיק תועלת מן הקבוצה וללמוד בתנאים של תמיכה.
ההתנסות בפעילות שיתופית מפתחת מסוגלות חברתית ומיומנויות כגון הקשבה, ניהול משא ומתן, קבלת החלטות, קבלת משוב ומתן משוב ויכולת ויתור והתפשרות לשם קידום מטרה משותפת הוגנת.
תפקיד הצוות החינוכי ליזום התנסויות בפעילויות שיתופיות ולסייע ביצירת אקלים ותנאים שבהם שיתוף הפעולה בין התלמידים יושתת על יתרונה של הגישה השיתופית-חברתית.

הדדיות ודיאלוגיות

החינוך הדיאלוגי מאפשר חופש מחשבה ובחירה. עיקרון זה מוביל למיסוד היחסים בין באי בית הספר, מבוגרים כצעירים, באופן שיהיו מבוססים על פתיחות ועל כבוד הדדי המאפשרים ביקורת הוגנת ומעודדים יחסי אמון הדדי ביניהם.
תפקיד הצוות החינוכי ליצור מסגרות של שיח משמעותי בין מורים לתלמידים, שבהן יוכלו התלמידים להשפיע על תחומים משמעותיים בחיי בית הספר. מסגרות אלה מחייבות תיאום הדדי ושותפות בהחלטות. הן מזמנות לבני הנוער דיאלוג עם עולם המבוגרים, המבוסס על שכנוע הדדי לגבי המטרות והדרכים הלגיטימיות להשגתן.

עוד בנושא...

חוזר מנכ"ל - החינוך החברתי-ערכי-קהילתי בבית הספר העל יסודי​