ליבת חינוך חברתי לשעת החינוך

שעת החינוך

שעת החינוך היא המסגרת הבסיסית ללמידה חברתית במכלול הפעילות החינוכית - חברתית של בית הספר. כמסגרת קבועה ומתמשכת מטרתה לטפח את כיתת האם כתא חברתי, לאפשר התנסות בתהליכי ניהול עצמי על בסיס דמוקרטי ולטפח מעורבות חברתית.
שעת החינוך מאפשרת למחנך לטפל בעניינים הקשורים לתלמידיו, לצורכיהם החברתיים, לאירועי היום-יום של הכיתה ולנושאים שעל סדר היום הציבורי. חשיבות רבה יש לשעת החינוך ביצירת תחושת השייכות של התלמיד לכיתתו ולבית הספר. תחושה זו היא גורם משמעותי בפיתוח מסוגלות אישית ובבניית זהות אישית וקבוצתית.
שעת החינוך משמשת חוליה מרכזית ביצירת הרצף החינוכי חברתי בין מגוון הפעילויות החברתיות המתקיימות במסגרת התוכנית החינוכית בבית הספר, כגון: ימי עיון, ימי שיא, אירועים, טקסים, טיולים שנתיים, פעילויות העשרה, יציאה למוזיאון, הצגות ועוד. שעות חינוך מיועדות להכנת התלמידים לקראת הפעילויות החברתיות שהם עתידים להתנסות בהן, ולעיבוד ההתנסויות לאחר מכן.
תוכנית מוגדרת ומובנית לשעות חינוך תסייע למחנכים לנהל אותה עם תלמידיהם באורח שיטתי ומקצועי ובאווירה נינוחה.

 תכנית ליבה מחייבת לשעות חינוך בכיתות ז'-י"ב לטיפוח השייכות, המימוש העצמי והמעורבות החברתית (חוזר מנכ"ל)

עקרונות פדגוגיים ומבניים בתכנית הליבה לשיעורי חינוך

למידה חברתית

התכנית בנויה על עקרונות מתודיים של למידה חברתית שבבסיסה למידה מתוך התנסות. תהליך הלמידה החברתית משלב ממד קוגניטיבי וממד התנסותי. יישום התהליך חיוני להפנמת ערכים ולהתנהגות חברתית.

ספירליות

הנושאים המרכיבים את תכנית הליבה מתפתחים באופן ספירלי לאורך שנות הלימוד בכיתות ז'-י"ב. העיסוק בנושאים הוא הדרגתי ומותאם ליכולות ולמאפיינים של שכבות הגיל השונות.

סיגול והתאמה

תכנית הליבה מציעה מגוון של פעילויות בכל הנושאים ליישום הציר המארגן והנושאים המרכזיים בכל שכבת הגיל. המחנכים, בהנחיית הרכז לחינוך חברתי-קהילתי, יבחרו את החלופות מתאימות להם, תוך סיגול והתאמה לכיתותיהם, ובהלימה ל"אני מאמין" של בית הספר וליעדי משרד החינוך והרשות המקומית.

דיון בנושאים שעל סדר היום

ההתייחסות לאירועים שעל סדר היום הבית-ספרי והציבורי תיעשה על פי שיקול דעת המחנך. אפשר להסתייע לשם כך ב"מודל להתמודדות עם אקטואליה", בפעילויות מדגימות ובסדרת פרסומי מינהל החברה והנוער "על סדר היום" ו"חמ"דת" המופיעים באופן שוטף באתר מינהל החברה והנוער.

אבני היסוד - הנושאים והתכנים המרכזיים

הנושאים והתכנים ממוקדים ומעוגנים בכמה אבני יסוד: סולידריות ואחריות חברתית, טיפוח מנהיגות נוער, קהילתיות, טיפוח זהות יהודית וישראלית - ובמגזרים הערבי והדרוזי טיפוח זהות ערבית ודרוזית – חינוך לאורח חיים דמוקרטי ומחויבת למדינת ישראל:

סולידריות ואחריות חברתית

מידת הסולידריות של החברה הישראלית תקבע את דמותה ואת יכולת עמידתה באתגרי העתיד. הכרה ביסודות המשותפים לבני האדם באשר הם, מעורבות במתרחש בחברה ורגישות לצדק חברתי יוצרות אחריות חברתית של הפרט ושל החברה גם יחד. עקרונות אלה, לצד הקמתם של מנגנונים חברתיים מתאימים, הם הבסיס ליצירת סולידריות לאומית, חברתית ואזרחית. החינוך החברתי בבית הספר מכוון ליצירת אקלים ואורח חיים המחדדים עירנות לתחושות עוול בחברת השווים ומחנכים למעורבות תוך דיון באקטואליה על בסיס ערכי.

טיפוח מנהיגות נוער

התנסות בתפקידי מנהיגות מקדמת העצמה של בני הנוער. החינוך החברתי-ערכי-קהילתי מאפשר לבני הנוער לפתח כישורים ומיומנויות ולהתנסות בתפקידי מנהיגות בבית הספר, ביישוב ובקהילה. מחקרים מלמדים כי התפתחותו של מנהיג היא תהליך למידה לאורך כל החיים וכי אפשר, באמצעות הכשרה מקצועית, לטפח את פוטנציאל המנהיגות המצוי בבני הנוער. תרומה מיוחדת לצמיחה יש להתנסוּת בתפקידי מנהיגות בגיל צעיר (ואן-לינדן ופרטמן, סער, פופר, גיבונס). החינוך החברתי-ערכי-קהילתי מבנה מסגרות חברתיות שבהן תלמידים פועלים וממלאים תפקידים רבים ומגוונים שיש בהם העצמה, אתגר אישי ותרומה לחברה. 

קהילתיות

בבסיס הקהילתיות עומד הצורך האנושי להיות יחד. פיתוח של תחושת קהילתיות ושייכות קהילתית עשוי לצמצם את הניכור בחברה ולתרום לחוסנה.
השתתפות פעילה במסגרת בית הספר ובמסגרות חוץ-בית-ספריות מאפשרת, מחד גיסא, את העצמת הפרט על ידי פיתוח מיומנויות ויכולות המחזקות תחושה של הערכה עצמית וביטחון עצמי, ומאידך גיסא העצמה קהילתית.
מטרת מימושה של התפיסה הקהילתית בבית הספר היא ליצור זיקה ותחושת השתייכות של התלמידים לקהילת בית הספר. בנוסף ליצירת קהילה בית-ספרית יש חשיבות לשילובם של תלמידים ובני נוער גם מחוץ לכותלי בית הספר, בחיי הקהילה שהם חיים בתוכה. ככל שהתלמידים מעורבים יותר בחיי קהילתם, כך גוברת אחריותם לגבי חובותיהם הן כתלמידים והן כאזרחים צעירים. לפיכך חשוב לעודד התנדבות ומוכנות לתרום למען הקהילה במטרה לטפח תרבות קהילתית-ערכית.
בית הספר הקהילתי הוא דוגמה למימוש התפיסה: קיימות בו שותפויות והסכמות בין אוכלוסיית בית הספר - ההנהלה, המורים, התלמידים וההורים - לבין הרשות המקומית והקהילה.

טיפוח זהות יהודית וישראלית

הזהות התרבותית של החברה הישראלית נמצאת בתהליך של הבניה והתהוות. הרוב היהודי של החברה הישראלית נשען על מורשת תרבותית יהודית רבת-שנים. עם זאת, יש בחברה הישראלית קבוצות מיעוטים בעלות מאפיינים דתיים ותרבותיים משלהן, ולכן נעשית התאמה לאוכלוסייתן.
רב-תרבותיות היא מציאות קיומית במדינת ישראל. כדי להגיע ליציבות וליצירת מרקם משותף לכל אזרחיה החברה הישראלית חייבת להגן על זכותו של כל אזרח לתת ביטוי לתרבותו הייחודית, ובה בעת עליה לחזק את התרבות האזרחית כיסוד משותף. תפקיד החינוך החברתי-ערכי-קהילתי הוא לסייע לתלמיד להכיר את תרבותו, להיחשף לגווניה ולהתוודע לתרבויות אחרות. העיסוק בשאלות של זהות יתרום להעמקת הזהות היהודית-ציונית של התלמידים היהודים, להכרת המורשת ההיסטורית שלהם והישגי המפעל הציוני, ובבתי הספר דוברי הערבית יתרום העיסוק בשאלות של זהות להכרת המורשות הערבית והדרוזית.
בית הספר יחזק את התרבות האזרחית הישראלית על ידי הבלטת המשותף: אורח חיים המבוסס על ערכים של כבוד לכל אדם, מתן שוויון הזדמנויות וכיבוד חובות וזכויות.

חינוך לאורח חיים דמוקרטי

החינוך לאורח חיים דמוקרטי מושתת על מגילת העצמאות ועל מטרות החינוך הממלכתי כפי שהן נוסחו בכנסת, המדגישות את היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית דמוקרטית. לימוד תיאורטי בלבד של יסודות הדמוקרטיה, ללא התנסות, אינו מכשיר את בני הנוער לחיות בחברה דמוקרטית; לכן החינוך החברתי-ערכי-קהילתי מתמקד בטיפוח אורח חיים דמוקרטי בבית הספר על ידי פעילות מובנית בשגרת היום-יום.
הפעילויות והתכניות של החינוך החברתי-ערכי-קהילתי מכוונות ליצור בבית הספר קהילה חברתית המתנסה הלכה למעשה באורח חיים דמוקרטי, הכולל יצירת מסגרות חברתיות, כגון חברת תלמידים, מועצת תלמידים, ועדות רב-גיליות ועוד. מסגרות אלה מיועדות לאפשר התנסות של התלמידים בהליכים דמוקרטיים, בניהול דיאלוגים, בהשתתפות ובשותפות ובתפקידי מנהיגות. כל מוסד חינוכי יחליט על תחומי ההתנסות של התלמידים ועל גבולות הסמכות שלהם בשלבי הגיל השונים, בהתאם לאוכלוסייתו ולקהילתו.

מחויבות למדינת ישראל

מדינת ישראל היא מדינה יהודית דמוקרטית, ולפיכך יש להתייחס הן לאופייה היהודי כמשקף מכנה משותף לאומי והן לאופייה הדמוקרטי כמשקף מכנה משותף של כלל אזרחיה.
אופייה היהודי של מדינת ישראל מושתת על התרבות היהודית, על ההיסטוריה היהודית ועל האידיאולוגיה הציונית. מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית מבטאת את הזכות של כל אזרחיה לשוויון, לשוויון הזדמנויות ולשוויון בפני החוק, ובכך נוצרת תשתית אזרחית משותפת.
המחויבות לשמור על קיומה ועל ביטחונה של המדינה ולתרום לשגשוגה, תוך מעורבות בנעשה בה, מחזקת אצל המתבגר תחושת שותפות ושייכות לעם ולמדינה.

צירים מארגנים בתכנית הליבה

בתכנית הליבה לשעות חינוך שלושה צירים מארגנים:

הציר הערכי

תוכנית הליבה מושתתת על הערכים העומדים בבסיס מגילת העצמאות ומטרות חוק החינוך הממלכתי

ציר התפתחות התלמיד

התכנית בנויה במעגלים חברתיים הולכים ומתרחבים מהפרט אל הכלל בהתאמה לשלבי ההתפתחות וההתבגרות, ומושם בה דגש על התפתחות החשיבה המוסרית ועל הרחבת הפרספקטיבה החברתית של התלמידים.
כל שכבת גיל מתמקדת במימד מסוים בהתפתחות זהותו של התלמיד:

• כיתה ז': זהות אישית - חוליה בשרשרת הדורות.
• כיתה ח': זהות קבוצתית וקהילתית.
• כיתה ט': זהות יהודית ישראלית לאומית תרבותית.
• כיתה י': מחויבות חברתית ואזרחית.
• כיתה י"א: לחיות במדינה יהודית דמוקרטית.
• כיתה י"ב: לקראת אחריות אזרחית ולאומית.
   

ציר הזמן הבית ספרי

ציר הזמן הבית ספרי מתייחס לשלושה היבטים:

• שלבים בהתפתחות הכיתה כקבוצה חברתית מתחילת השנה ועד סופה, וכן מתחילת הלימודים במוסד החינוכי ועד סיומם.
• תוכנית הפעילות הבית ספרית.
• לוח השנה (חגים, מועדים, ימי לוח).

פעילויות בחלוקה לכיתות

כיתה ז' - זהות אישית - חוליה בשרשרת הדורות
מבוא, פעילויות

כיתה ח' - זהות קבוצתית וקהילתית
מבוא, פעילויות

כיתה ט' - זהות יהודית, ישראלית, לאומית, תרבותית
מבוא, פעילויות

כיתה י' - מעורבות חברתית
מבוא, פעילויות

כיתה יא' - לחיות במדינה יהודית דמוקרטית
מבוא, פעילויות

כיתה יב' - לקראת אחריות אזרחית ולאומית
מבוא, פעילויות

פעילויות בהתאמה לחודשי השנה

אלול / ספטמבר - התלמיד כחלק מקבוצה חברתית
מבוא, פעילויות

תשרי / אוקטובר - לקראת בחירות למועצת התלמידים, מנהיגות ואחריות חברתית
מבוא, פעילויות

חשוון / נובמבר - לחיות בחברה דמוקרטית, הגינות יושר וטוהר הבחינות
מבוא, פעילויות

כסלו דצמבר - שייכות וסולידריות
מבוא, פעילויות

טבת / ינואר - שונות ורב תרבותיות
מבוא, פעילויות

שבט / פברואר - מעורבות חברתית ואזרחית, איכות הסביבה
מבוא, פעילויות

אדר / מרץ - חברות ושיתוף פעולה, מחוברים למציאות, חינוך פיננסי
מבוא, פעילויות

ניסן / אפריל - זיכרון השואה
מבוא, פעילויות

אייר / מאי - מחוייבות למדינת ישראל כמדינה יהודית
מבוא, פעילויות

סיוון / יוני - סיום ופרידה, סיכום השנה, תרבות הפנאי
מבוא, פעילויות

טבלת הפעילויות במבט כולל​