בחוברת רציונלים של הסדנאות בתוכנית החינוכית "דרך ארץ בדרכי הארץ" בחלוקה לשלוש קבוצות: סדנאות החתך הנלמדות בשנה הראשונה, סדנאות המפגש הנלמדות בשנה השנייה וסדנאות נוספות הנלמדות בבתי ספר המקיימים תכנית לימודי של"ח וידיעת הארץ מורחבת.

ריכוז הצות וכתיבה: דן אבידן

הסיור היומי (יש"מ) הינו מסגרת הפעילות המשמעותית ביותר בעבודת מורה של"ח וידיעת הארץ, הן מבחינת הזמן המוקצה לסיור והן מבחינת המסגרת והפוטנציאל החינוכי הטמון בו. הפעילות מחוץ לכיתה מזמנת כר נרחב ללמידה חווייתית ולפעילות חברתית ערכית, כמו גם מפגש בלתי אמצעי עם התופעות במקום התרחשותן. בחוברת מקבץ סיורי יש"מ על כל מרכיביהם.

עורכים: אלי שיש, גל כפרי

התוכנית "נעלה לירושלים" מציגה תפיסה חינוכית שגובשה ונועדה לשכבות הגיל השונות, לצורך הפקת המירב מתהליך לימודי ששיאו הסיור בירושלים. מטרת התוכנית היא להביא לידי כך שכל תלמיד יבקר בירושלים לפחות שלוש פעמים במהלך לימודיו במערכת החינוך - בכיתות ה', ז', ו-י'. התהליך החינוכי יתבסס על לימוד בבית הספר של פרקים מהעבר וההווה של העיר, בשילוב סיורים בירושלים.

עריכה: גל כפרי, עמליה לואין, ד"ר צ'יקו רוזנפלד, אלי שיש

​תוכנית הליבה להכרת הארץ ואהבת המולדת מאגדת מערך סיורים ופעילויות להכרת הארץ ואהבתה. הסיורים מזמנים מגוון חוויות רגשיות–לימודיות וחוויות מאתגרות, תורמים  להעצמה אישית של התלמידים, לעיצוב אישיותם ולהעשרת עולמם. תכלית מערך הסיורים היא להוביל את התלמידים להיכרות שיטתית עם נופי המולדת, במעגלים הולכים ונפתחים. הסיורים מתחילים בסביבתם הקרובה של התלמידים ומתרחבים לעבר אזורי הארץ המרוחקים יותר וחושפים בפני התלמידים בהדרגה ובהתאמה על פי שכבות הגיל את תבנית נוף העם, הארץ והחברה הישראלית.

חברי הועדה לפיתוח התוכנית: פרופ' ניר אוריון, ד"ר טימי בן-יוסף, ד"ר מיכאל גרינצווי, רוני נעמן, אלי שיש, ד"ר משה (צ'יקו) רוזנפלד 

תכנית הדרכה לסיור בשביל המחבר בין יד-ושם והר הרצל במסגרת 'צעדת השביל המחבר' או במסגרת יום סיור עצמאי.  התכנית כוללת שלוש יחידות הוראה והדרכה: יחידת הכנה, תכנית הדרכה בסיור ויחידה מסכמת. בנוסף, מוצעים עזרי הדרכה: כרזה כיתתית ודפי עבודה אישיים לתלמיד, שיסייעו להעצים את חוויית הלמידה במהלך הצעדה ולאחריה.

תכנון כתיבה: אסף זלצר, ד"ר גיל גרטל, נעם אבן

ברכות והקדמה, השביל המחבר, רציונאל ותכנית ההדרכה, סיור/צעדה בשביל המחבר ושיעור סיכום, נספחים​

בספרון זה מובאות הלכות הנלמדות בכיתה ובאות לידי ביטוי ע"י קיומן בעת הטיול הלכה למעשה. יש חשיבות לחינוך התלמידים, לא רק מהצד הטכני של קיום המצווה, אלא גם להנמקה הרעיונית שלה.

כתב, ליקט וערך: אברהם קייזלר​

​חידון ארצי לנוער בידיעת הארץ – תולדות היישוב ואתרי ראשונים. מטרות החידון: לחזק את הזיקה למורשת העבר, להעריך את פועלם וכושר עמידתם של ראשונים, להכיר אתרי התיישבות בסביבה הקרובה למקום מגורי התלמידים, להכיר פרקים בתולדות היישוב ולהבין את החשיבות שבשימור אתרים אלה.

כתיבה: אורי דביר

מבוא ושאלה מס' 1, שאלות מס' 2, 3 ו-4, דף תשובות לשלב הגמר
המבחן הפומבי: סיבוב ראשון, סיבוב שני, סיבוב שלישי

מטרת התוכנית לזמן לבני הנוער אפשרות של התבוננות, חשיבה, התלבטות ופעולה בשאלות מרכזיות בנושא שמירת איכות הסביבה והחיים כדי להביא לטיפוח הסביבה והנוף. התוכנית כוללת מגוון הפעלות שבהן בני הנוער מתנסים בנקיטת עמדה בסוגיות של שימור מול פיתוח, של יצירת מקורות עבודה לתושבים מול שאלות של זיהום ופגיעה בערכי טבע ונוף. כמו כן יש בתוכנית הצעות לפעילות מעשית בנושא.

עריכה: אריה גולדברג ז"ל

מבוא ורציונאל
פרק א': "כחול - לבן (לא) הולך עם ירוק?!", "של מי הסביבה הזאת?", איכות הסביבה בעולם
פרק ב': פעולות פתיחה, בנייה נוספת, שיתוף נוער במאבק על שימור אתרים, מנורת הקסמים, "האי", משחק תכנון יישובי - חבל יפה נוף דרכים לשיפור הסביבה, פעילות לשיפור איכות הסביבה שלי, "יש מקום לפרחים", "לומדים תוכנית מתאר", שימור אתרים, תרגיל הדמיה לסיור, משחק הדמיה לכיתה
פרק ג': "מדוד המלך עד דוד אבידן", "בל תשחית" - עיקרון חשוב בשמירת איכות הסביבה, מורשת איכות הסביבה
פרק ד': "מעגל" - תיעוש באיזה מחיר? ערכים "ירוקים" מול מרשרשים ירוקים, בעיית שכונת גרין - משחק הדמיה
פרק ה': אתר שדה - חוף פלמחים, רח' הנביאים - עבר ללא עתיד, הצעות לפעילויות בשדה, חוף טוב - הכל טוב, הצעות לסמינרים לימודיים בשדה בנושא איכות הסביבה
פרק ו': צרור רעיונות לפעילות מעשית

​מטרת התוכנית לעסוק במקומו של הטיול הבית ספרי בתרבות הישראלית המתחדשת ותרומתו ליחיד ולחברה. במוקד התוכנית עומד הטיול הבית ספרי - מטרותיו, ערכיו החינוכיים ותרומתו לבני הנוער ולבית הספר. הטיול מוצג כמערך חינוכי מורכב שגורמים רבים בבית הספר ומחוצה לו (הורים, תלמידים, מורי של"ח, רכזי טיולים ועוד) שותפים בתכנונו ואחראיים לביצועו. התוכנית מציעה מהלך שבו בוחנים המורים, התלמידים וההורים את מטרות הטיול ומקיימים דיון משותף לתכנון הטיול וההכנות הנדרשות.

כתיבה, ליקוט ועיבוד: צוות תכנים ותוכניות, צוות של"ח

מבוא
הצעה למפגש עם הורים
הפעלות: חוויות.. חוויות, ציפיותי וציפיותיך, "הנסיך על הסוס", בשביל מה צריך טיול?, אני והחבר'ה בטיול, איך נטייל השנה?
מקומו של הטיול בתרבות הישראלית, תמונת מקום 

הקובץ כולל 11 דילמות בנושאי של"ח שפותחו במהלך השנים: הדילמה של מר גולן, הדילמה של מר מישורי, הדילמה של מר ישראלי, לול או נול - מהתוכנית האדם והתעשיה, ערכים ירוקים מול מרשרשים מהתוכנית לחיות ביפה, הדילמה של אורי, הדילמה של קצין, הדילמה של המורה עוז, יוסי והצבעתו במועצת המש"צים והטיול - סיפורי אירוע לדיון - מהלך פתרון הוגן.

עריכה: חיה פלג​

​בישולי שדה הם פעילות חווייתית, המאפשרת לתלמידים להתנסות בהכנת תבשילים, ואפילו "להמציא" משלהם. הפעילות מזמנת שיתוף פעולה, גיבוש חברתי, ובמיוחד "טעם" של עוד. לכל המתכונים צריך להוסיף מידה גדושה של אמונה ואהבת השדה, והעיקר, יש להקפיד על כללי בטיחות באש, על מנת שלא תיפגע הנאתם של התלמידים מן הפעילות.

ערכו וכתבו: עמירה ישראלי, צפריר אכד, נילי אלדר, חנוך כליל-החורש, יגאל לוי, איל ברוך ואבי עוז

עלונים לרכז הטיולים להכרת הארץ, סיורים וטיולים העלונים לרכז הטיולים הם ביטוי להשקפת העולם החינוכית של משרד החינוך, הרואה בטיולים נדבך חינוכי ולימודי, רב ערך.

תשס"א - חוברת מס' 1, חוברת מס' 2, חוברת מס' 3, חוברת מס' 4
תשס"ב - חוברת מס' 3, חוברת מס' 4, חוברת מס' 5, חוברת מס' 6
תשס"ג - חוברת מס' 1, חוברת מס' 2, חוברת מס' 3, חוברת מס' 4, חוברת מס' 5
תשס"ח - חוברת מס' 10 

מקצוע של"ח וידיעת הארץ שונה משאר המקצועות בבית הספר בכך שמרכז הפעילות הוא בשדה, מחוץ לכותלי בית הספר לכן התוכנית בנויה מסדרה של סדנאות, כל סדנה מכילה מספר שיעורים בכיתה ויום סיור בשדה, והיא ממוקדת באזור ובנושא מוגדר בכיתה וגם בשדה.

כתיבה: טל הלוי, חנוך כליל החורש, שלומית לנגבוים, שי מרון

סדנת מיומנויות הטיול - מה בסדנה?, שיעור 1, שיעור 2, שיעור 3, שיעור 4, שיעור 5
סדנת מכלול הנופאדם בארץ ישראל
סדנת "הבקע כגבול שלום"
סדנת ההר כערש האומה
סדנת המהפך הציוני במישור החוף
נספח - מפות

מקצוע של"ח וידיעת הארץ שונה משאר המקצועות בבית הספר בכך שמרכז הפעילות הוא בשדה, מחוץ לכותלי בית הספר לכן התוכנית בנויה מסדרה של סדנאות, כל סדנה מכילה מספר שיעורים בכיתה ויום סיור בשדה, והיא ממוקדת באזור ובנושא מוגדר בכיתה וגם בשדה.

כתיבה: טל הלוי, חנוך כליל החורש, שלומית לנגבוים, שי מרון

מה בתכנית?
סדנת מיומנויות הטיול - חלק ב' - מה בסדנה?, שיעור 1, שיעור 2, שיעור 3, שיעור 4, שיעור 5  

​סיורים לימודיים לתלמידי כיתות י"א העומדים בפני גיוס לצה"ל. ההנחה היא כי סיור חווייתי במקומות ההתרחשות עצמם ודיונים בעקבותיו יחזק את נכונותם של בני הנוער ואת מוכנותם לתרום לזולת, לחברה, למדינה ולצה"ל.  בחוברת מוצע  מערך סיור "הבוקעים" דרך לנגב - סיור מנגבה לחוליקאת.

סדרת חוברות בנושא סיורים לימודיים לתלמידי כיתות י"א העומדים בפני גיוס לצה"ל: מבשרי ציון - שנת הוצאה 1999

החוברת כוללת הסבר על הקשר בין מורשת קרב ובין של"ח והצעה מפורטת למערך סיור מנווה שלום לשער הגיא. התוכנית מובססת על ההנחה כי הפרט מחוייב לפעול ולתרום כמיטב יכולתו בעת שירותו בצה"ל כדי לשמור על קיומה וביטחונה של מדינת ישראל. זוהי חובה אזרחית ראשונה במעלה.

​מטרת התכנית ליצור היכרות חווייתית בין התלמיד לארצו: הנוף, הטבע, האדם, מורשת העם, המפעל הציוני ומדינת ישראל ולזמן לתלמיד התמודדות עם סוגיות מרכזיות בהוויה הישראלית, וגיבוש עמדות ערכיות בסוגיות של שדה (סביבה), חברה ולאום. 

עריכה: ד"ר טימי בן יוסף, אלי שיש

פתח דבר, מבואות, פרק א', פרק ב', פרק ג', פרקי הרחבה, נספחים

מדריך הטיולים ברכבת למורי של"ח וידיעת הארץ, מלווה את התוכנית המשותפת של רכבת ישראל ומשרד החינוך לתלמידי של"ח וידיעת הארץ - "סייר ולמד את הארץ ברכבת וברגל". החוברת נועדה לספק למורים ולמדריכים מידע, רקע על סביבה והיסטוריה ומסלולי טיולים המתאימים לטיולי תלמידים באמצעות הרכבת באתרים הסמוכים לתוואי הרכבת והתחנות ברחבי הארץ.

כתיבה, עריכה וליקוט: שלומית לנגבוים

דבר סמנכ"ל משרד החינוך ומנהל מינהל חברה ונוער אברהם עודד כהן
דבר מנכ"ל רכבת ישראל עמוס עוזני
מבוא מתודי
הנחיות להזמנת נסיעה ברכבת במסגרת טיולי של"ח וידיעת הארץ
ובדרך - פעילות במהלך הנסיעה

מ"יפה נוף" לנחל שיח וחוף הכרמל
הפעלות:
חלון לנוף מ"יפה נוף"
מה אני עושה כאן?
מפת מכלול של עין משוטטים
איזהו חכם הרואה את הנולד

מגן הבהאים לוואדי ניסנס ולמושבה הגרמנית בחיפה
הפעלות:
ביקור בגן הבהאי
תצפית לעבר חיפה: העיר והמפרץ
סיור במושבה הגרמנית

מבת גלים לסטלה מאריס
הפעלות:
ניווט חולייתי בבת גלים
תצפית מראש הכרמל
מנזר הכרמליתים

מבית הכנסת "אור התורה" לעיר העתיקה
הפעלה - משחק ניווט משימתי בעכו

​לקט מקורות הקשורים למקומות בגליל העליון. הלקט כולל מקורות חז"ל והרחבה לפי הצורך של פסוקי מקרא ומקורות אחרים. המקורות מחולקים לפרקים ראשיים על פי חלוקה גיאוגרפית. כל פרק ראשי מחולק לפרקי משנה הדנים בנושאים המאפיינים את חבל הארץ הנידון.

כתיבה: ישראל רוזנסון

א. הגליל - גבולות, חלוקה, תכונות
ב. ארץ זבת שמן
ג. פינתה הצפונית-מערבית של ארץ ישראל
ד. עכו - נמל ומרכז דיג
ה. חוף הגליל המערבי
ו. בדרך מעכו לסולמה של צור
ז. סולמה של צור
ח. הגליל העליון
ט. גוש חלב, מירון, תקוע - יישובים שכנים בגליל העליון
י. ר' שמעון בר יוחאי - היכן פעל? היכן נקבר?
יא. החרמון בגבולה הצפוני של ארץ ישראל
יב. הר השלג
יג. שיאו של השיאון
יד. קדושתו של החרמון
טו. החרמון - שונא ניר ומרבה פירות
טז. מקור הירדן בפמייס
יז. דן - הירדן הקטן
יח. מחילות ומקורות מים
יט. ימת החולה במקורות
הנחיות דידקטיות
רשימת ספרות מומלצת

לקט מקורות הקשורים למקומות בגליל התחתון. הלקט כולל מקורות חז"ל והרחבה לפי הצורך של פסוקי מקרא ומקורות אחרים. המקורות מחולקים לפרקים ראשיים על פי חלוקה גיאוגרפית. כל פרק ראשי מחולק לפרקי משנה הדנים בנושאים המאפיינים את חבל הארץ הנידון.​

כתיבה: ישראל רוזנסון

פתח דבר ומבוא
א. ארץ הגליל
ב. חלוקת הגליל - גליל עליון ותחתון
ג. גבולות הגליל התחתון
ד. הגליל התחתון - יישובים ופרשיות היסטוריות
ה. הימה - שמותיה ותכונותיה
ו. דיג בכינרת
ז. טבריה - העיר והים
ח. חמי טבריה
ט. בקעת גינוסר
י. ארבל ובקעתה
יא. ישובים מפורסמים מסביב לכינרת
יב. הגדולות בערי הגליל
יג. בין טבריה לציפורי
יד. גובהה של ציפורי
טו. ציפורי - ארץ זבת חלב ודבש
טז. ציפורי ושכנותיה
יז. כתבור בהרים
יח. יודפת והר עצמון
יט. בקעות הגליל התחתון
כ. כלי חרס - כפר חנניה וכפר שיחין
כא. סכנין
כב. ארץ הגולן
כג. גמלא
הנחיות דידקטיות
רשימת ספרות מומלצת

​לקט מקורות הקשורים למקומות בנגב ובמדבר. הלקט כולל מקורות חז"ל והרחבה לפי הצורך של פסוקי מקרא ומקורות אחרים. המקורות מחולקים לפרקים ראשיים על פי חלוקה גיאוגרפית. כל פרק ראשי מחולק לפרקי משנה הדנים בנושאים המאפיינים את חבל הארץ הנידון.

כתיבה: ישראל רוזנסון

פתח דבר ומבוא
א. הנגב
ב. ספר המדבר
ג. תכונת ים המלח
ד. מלח מים המלחה
ה. מהפיכת סדום ועמורה
ו. יריחו המעיין והחקלאות
ז. עין גדי - סוד הקריה
ח. שיטפונות במדבר
ט. רתמים ושיטים
י. הולכי מדבריות
יא. רועי צאן במדבר
יב. קשיי המדבר ומשמעותם
יג. מעמדו וערכו הדתי של המדבר
ביבליוגרפיה מומלצת  

​מטרת התכנית לשתף ולערב את כל אוכלוסיות בית-הספר – מורים הורים ותלמידים – בתכנון הטיול וביצועו, כחלק בלתי נפרד מהעשייה החינוכית והלימודית. התכנית כוללת היבטים אידיאולוגיים על חשיבות הטיול הבית-ספרי, היבטים ארגוניים ופדגוגיים ומידעון ובו מידע שימושי, מרוכז ועדכני על כל אחד ממרכיבי הטיול השונים: כלכלה, לינה, הדרכה, תחבורה, בטיחות ועזרה ראשונה, ביטחון ואתרים. 

​בסדנה מתמודדים המשתתפים עם הדילמה הנובעת מההתנגשות בין שני ערכים חשובים: ערך פיתוח הארץ ומולו ערך שימור אתרים ומבנים, שבהם התחוללו פרקים מכריעים בתולדות הארץ וההתיישבות בה.
הסדנה "העתיד של העבר - שימור אתרים ופיתוח הארץ", פותחה בשיתוף המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות ותחום של"ח וידיעת הארץ.

כתבו: רקפת מימון, חומי נובנשטרן, טימי בן יוסף

מבוא, שיעור 1, שיעור 2, שיעור 3, שיעור 4, שיעור 5

​לקט (א', ב') נבחר של עזרי הדרכה למדריך השל"ח ומדריכי של"ח הצעירים בפעילות עם ילדים ונוער ב"חוויה הקיצית". הפתקים מכילים עצות וטיפים להדרכה ערוכים לפי נושאים: גיאוגרפיה, תרבות חומרית, תרבות חומרית במקורות, אקולוגיה ואיכות סביבה, שדאות, לוחות היסטוריים, עולם הצומח, עולם החי. 

​ספר זה מציע אפשרות להתבונן על ארץ ישראל בכלל, ועל חלקיה בפרט, בראייה כוללנית שלמה ככל האפשר, כבסיס להרחבה והעמקה מתמדת בידיעת הארץ, למען קהל היעד: הציבור הרחב שמתעניין בארץ ישראל, המורים לשל"ח וידיעת הארץ, סטודנטים ללימודי ארץ ישראל, מדריכי טיולים של מערכת החינוך, חוגי סיירות ותנועות הנוער.

​המסלולים שקובצו יחד על ידי הגופים השותפים בכתיבת החוברת מציעים לבחירתכם מגוון רחב של סיורים ברחבי הארץ בנושאים שונים ומגוונים במטרה לחזק את תחושות הגאווה וההשתייכות למדינה ישראל, להעמיק את תחושת הסולידריות והמחויבות לחברה ולמדינה ולעורר דיון על ההישגים, היעדים והאתגרים לעתיד לבוא.
לאורך מסלולי הסיור נשקפים בנוף הישגי המדינה בתחומים רבים ומגוונים: בתעשייה, בחקלאות, בתשתיות (כבישים, אנרגיה וכו׳),
בהתיישבות, ברפואה, בביטחון ועוד.

​חידות וחידונים הם כלי לימודי חינוכי יעיל המאפשר להקנות לחניכים ערכים ומידע בתהליך למידה מאתגרת תוך כדי התמודדות עם מציאות אניגמאטית.
החידה והחידוד מהווים כלי ייחודי שנועד לרתק את החניכים, לגרום להם לפעול בהתלהבות תוך הטמעת ידע ולממש את משאבי היצירתיות הטמונים בהם.
השימוש בחידות ובחידונים ככלי להעשרת הידע והאינטראקציה החברתית – הוא שיטה מובנית שיוצרת פעילות חיונית בתהליך למידה שונה מהמקובל.
החוברת שלפניכם תהווה אמצעי בידי המורים/המדריכים להעשרת הפעילויות המתקיימות באתרים השונים. לכן, בזמנים שבהם החניכים זקוקים
להנעה ולהעשרת הידע והמוח זקוק לאתגר, חידות וחידונים קלילים ומשעשעים משמשים כלי מניע ומהנה.

פרקי החוברת:

ידיעת הארץ
מעגלי השנה
החי
שירים
תנך
פתגמים וניבים

הטיול בשבילי ארצנו הוא חלק מהמסורת שהתפתחה במערכת החינוך העברית מראשיתה במטרה להכיר את נופי המולדת, לחזק את תחושת השייכות ולטפח זהות אישית ולאומית. הסיפור המתגבש במהלך הטיול על רקע נופי הארץ צורב בזיכרון התלמידים חוויה ייחודית מעצבת, ומכאן מודגש מקומו של הטיול ככלי חינוכי ערכי. קובץ המאמרים בגיליון עוסק בטיולים במערכת החינוך.

עורכים: גרשון כהן, אלי שיש

​לאורך השנים עוצבו המסעות והטיולים ככלים חינוכיים-ערכיים אשר מטרותיהם מוקדו בדגשים שונים. גם היום המסעות והטיולים עודם משמשים כלי חינוכי חיוני בידי מערכות החינוך הפורמאליות והבלתי פורמאליות כאחד להשגת מטרות חברתיות, לימודיות ולאומיות אולם, בעשורים האחרונים מוקדש זמן רב יותר בהם להפגה ופנאי. בגיליון חמישה מאמרים אשר דנים בהיבטים החינוכיים-ערכיים של המסעות והטיולים מפרספקטיבות שונות.

עורכים: פרופ' יובל דרור, אלי שיש

​בגיליון זה חמישה מאמרים אשר בוחנים את היבטי הלמידה המתרחשת בבית הספר ובשדה באווירה ובכלים בלתי-פורמליים כחלק חיוני ומשלים לרכישת הידע במקצועות הלימוד ואת אפשרויות השימוש בכלים של למידה פורמלית מחוץ לכיתה. המסע מכוון את הלמידה למטרות הרלוונטיות לעולמו של התלמיד, שובר את השגרה בבית הספר ומאפשר שיתוף של כלל הגורמים בפעילות בהתאם ליכולותיהם וכישוריהם.

​הטיולים השנתיים מהווים נדבך משמעותי בתהליך הלימודי, משפיעים על תהליכי הלמידה של התלמידים ויוצרים חוויה מרגשת, מעצימה ורלוונטית לעולמו של התלמיד. בגיליון זה, שישה מאמרים אשר מתייחסים לתהליכים השונים המתרחשים בבית הספר בהקשר של הטיול השנתי, וכן הצעות שונות להעצמת הטיול השנתי ככלי חינוכי.

​בגיליון זה, קובצו מאמרים מספר החושפים את משמעות הטיול בקרב אוכלוסיות שונות וכן את תפקידם של אתרים ושל שמורות טבע כמוקד להעצמת החוויה והלמידה המשמעותית. 

בגיליון זה, קובצו מספר מאמרים המציגים התבוננות בטיול ובמסע ותרומתם לעיצוב משמעות בתהליך החינוכי הפורמלי והבלתי-פורמלי ממוקדי הסתכלות שונים, וירושלים בתוכם. ביקור באתרים לאומיים, ובמיוחד בירושלים, מעצים את החוויה, מבנה רלוונטיות ומיחס ערך רב משמעות לזיקה למורשת העם בארץ. 

​גליון 7 - הטיול ככלי חינוכי-ערכי בא לעודד את השימוש בסיורים ובטיולים ככלי בידי המחנכים והמדריכים ולהעמיק את השימוש במרחבי מדינת ישראל כסביבת למידה מתוך חוויית הכרת הארץ ואהבתה. מגוון המאמרים בא כדי לתת בידי הקוראים המתעניינים התבוננות המאפשרת השוואה בין הגישות החינוכיות השונות והשימוש בטיול ככלי חינוכי-ערכי, אך במיוחד כדי לעודד “את הכמיהה לתנועה במרחב ואת הרצון להכיר את הארץ מתוך מגע כן ובלתי אמצעי״ (ברסלבי, הידעת את הארץ? עמ׳ ט׳).

​גליון 8 - הטיול ככלי חינוכי-ערכי מקבץ מאמרים העוסקים בנושאים שונים ומגוונים ויש בהם כדי לחשוף את היבטיו החינוכיים-ערכיים של הטיול. ניתוח הטיול ומשמעותו מהיבטים שונים מאפשר הערכה של מקומו ודיון על אודותיו מזוויות שונות. האסון שאירע למכינת בני ציון בנחל צפית הציף שאלות נוקבות רבות, בהן שאלת היבטיו הבטיחותיים של הטיול ומידת חיוניותו כפעולה פדגוגית בתהליך התפתחות הבוגר. אנו קוראים לעוסקים בידיעת הארץ להעצים את חוויית ההתפתחות וההתנסות של התלמידים ובד בבד לנקוט זהירות מתאימה ולגלות מקצועיות מרבית.

גליון 9 - הטיול ככלי חינוכי-ערכי.

התפרצות נגיף הקורונה פגעה משמעותית במרקם החיים האזרחיים והציבה בפני העולם ובפני מדינת ישראל מבחן ראשון מסוגו. האתגרים החדשים שאליהם נחשפנו שונים בתכלית מאתגרי העבר ומדגישים שאלות שנדחקו הצידה בדהירת היומיום המאומצת. משבר הקורונה חידד את שאלות החינוך בעולם משתנה, כאשר מקצועות קלאסיים נעלמים ומקצועות חדשים צצים וכאשר אי הודאות היא המצב הוודאי המרכזי.  

בגיליון זה, ריכזנו מאמרים העוסקים במגוון משמעויותיו של הטיול לעיצוב זהות ועמדות בקרב התלמידים ובבחינת התהליך החינוכי המתקיים בטיול.

גיליון 10 -בעקבות הקורונה, נגיף התפשטות פעילות באחת נקטעה הטיולים והסיורים הארץ להכרת ולאהבתה הנהוגים במערכת הצורך נוך.החי בהסתגלות של לפרץ הביא החירום למצב מהירה יצירתיות, לחשיבה מחודשת פתחות.ולהת הספר בית בחצר הפעילות ובמרחבים יצרה פתוחים דפוסי פעולה חדשים, אשר קידמו עשייה בבית הספר )במרחב הפתוח( ובפעילות השדה.

בגיליון זה כינסנו עשרה מאמרים המתייחסים, מנקודות מבט שונות, לטיול כזירה לטיפוח תהליכים פדגוגיים ולהעצמתם ולהשפעת שילובם של אמצעים דיגיטליים בתהליכים החינוכיים בבית הספר ובטיולים בשדה. בנוסף, הוקדש מאמר אחד בקובץ לסיכום המאמרים השונים שפורסמו בכל הגיליונות בעשור האחרון.