עם פרוץ מלחמת העצמאות תקפו הערבים את  היהודים  תושבי ירושלים והטילו על העיר מצור. מאבק עז ניטש על ירושלים. לשני הצדדים היתה ברורה חשיבות המאבק על העיר ופריצת הדרך אליה.
בחוברת זו מובא יומנו של רואי ברזילי, נער ירושלמי בן שתים עשרה, המתאר בלשון עשירה, רגישה ובוגרת את אשר עבר עליו בתקופת המצור, את מה שראה במו עיניו ואת תגובותיו ורגשותיו לנוכח המתרחש סביבו.

כתב: רואי ברזילי

​מטרת התכנית היא ליצור תהליך לימודי וערכי מתמשך בבית הספר היסודי, בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה. התהליך מהווה חלק מתכנית הלימודים ומושתת על מספר עקרונות שתכליתם: חיזוק הקשר אל ירושלים באמצעות הכרות עם העיר וסמליה, העצמת החוויה בדרך של סיורים באתרים והפנמת המסר הערכי על משמעותה הרוחנית של ירושלים לעם ישראל בכל הדורות והמציאות המורכבת בירושלים של היום.

עורכים: גל כפרי, ד"ר משה (צ'יקו) רוזנפלד, אלי שיש

הקדמה

מבוא דידקטי פדגוגי
מעגלי המסר של תוכנית "בשבילי ירושלים"
כיצד לתכנן את הפעילות

רצף התוכנית החינוכית בחלוקה לשלבי החינוך
תוכנית כיתות ה'
תוכנית כיתות ז'
תוכנית כיתות י'
"ירושלים בירת ישראל" מתוך התוכנית החינוכית של של"ח וידיעת הארץ
ייעוץ לתכנון הסיור, הכוונה והדרכה

רשימת פעילויות של הגופים בירושלים
כיתות ה'
כיתות ז'
כיתות י'
הצעות לסיורים של גופי ההדרכה בירושלים

שיעורי הכנה
כיתה ה' - היציאה היהודית מחוץ לחומות
כיתה ז' - "ומה יפה ירושתה"
כיתה ז' - השביל המחבר בין יד ושם להר הרצל
כיתה י' - מציון לציונות
תאריכים בתולדות ירושלים
רשימה ביבליוגרפית ואתרי אינטרנט

נספחים
סיור במוסדות ממלכתיים בירושלים
מרחיבי גבול ירושלים - משכנות שאננים - ימין משה - מחנה ישראל - נחלת שבעה  בית דוד
נחלאות לעדות, סיפורים וזכרונות - שבת צדק - זכרון יוסף - נווה שלום - שבת אחים - נחלת ציון
מספרד לירושלים - הקהילה הספרדית ברובע היהודי
בעקבות לוחמי תש"ח - מש"צים מובילים "בדרך אל העיר" - "רכס השיירות"
בין החומות - סיפורו של "היישוב הישן" ברובע היהודי בירושלים
סיור "השביל המחבר" - והר הרצל
ירושלים - מפגש דתות ושאיפות פוליטיות - סדנת ירושלים בירת ישראל התוכנית החינוכית של"ח וידיעת הארץ
מפגש תרבויות עמים ודתות
סיור לאורך "הקו העירוני"

 
מפות
מפת תרגיל ניווט
ירושלים בתקופת בית ראשון
ירושלים בתקופת בית שני
מערכות אספקת המים לירושלים עד קום המדינה
ירושלים במפת מידבא
סרגל זמן - סיפורה של ירושלים
דגם העיר בתקופה ההרודיאנית
חוצות הר הבית - מוקד חיי העיר בתקופה ההרודיאנית דגם הפינה הדרומית מערבית
תצלום המנורה בדומה לתבליט המנורה משער טיטוס ברומא
מספרי טלפונים חיוניים בירושלים 

החוברת יצאה לקראת 28 שנה לאיחוד ירושלים. החוברת ערוכה בשבעה שערים, שכל אחד מהם מוקדש לנושא מרכזי הקשור לאופיה המיוחד של ירושלים. המאמרים והמסלולים המוצעים בכל שער מהווים אמצעי נוסף להעמקה והרחבה בנושאים השונים.

ערכו: נח שלו ואלי שילר
בהשתתפות: רפי מרז'ן

מבוא והקדמה
שער ראשון: "אם אשכחך"
שער שני: "מפגש ההר והאבן"
שער שלישי: "עיר של אנשים רבים"
שער רביעי: אמנות בירושלים
שער חמישי: עיר בירה
שער שישי: ירושלים הבנויה
שער שביעי: ירושלים של זהב

​

בתוכנית מגוון הפעלות העוסקות בירושלים כבירת ישראל וגם כמקום שגרים בו ומבקרים בו. התלמידים לומדים על ייחודה של העיר בהשוואה לערים אחרות בעולם ועומדים על הבעייתיות הכרוכה בעיר הקדושה לשלוש דתות.

כתבו: שרה שריר, עלמה כפרי, דינה יערי, מירה שנער

מבוא
מהי ירושלים שלך?
אדם נפגש עם עיר (ירושלים בפעם הראשונה)
"אני ירושלמי" (שירי משוררים)
כמו כולן ובכל זאת אחרת
ירושלים אצלי בבית
ירושלים מדור לדור בזמר
"אולי בזכות אותם זמנים"
לירושלים היום

החוברת נכתבה לרגל מלאת שלושת אלפים שנה לירושלים. התכנית כוללת הפעלות חינוכיות - ערכיות, המדגישות את רציפות הקשר היהודי לירושלים מאז דוד המלך עד ימינו והמטפחות את האהבה והזיקה העמוקה לירושלים ומבליטות את ייחודו של יום ירושלים.

כתיבה: צוות תכנים ותוכניות ממ"ד
עריכה: חסידה ויניצקי

יום ירושלים - חג לדורות או עוד יום בלוח השנה
שורשים בירושלים - סוגרים מעגל
ומה יפה ירושתה
מדוד עד דוד - ירושלים בירת מדינת ישראל
מפגש דמויות בירושלים
רחובות מספרים
ירושלים של מטה

אסופת מאמרים שיצאה במלאת 25 שנה לאיחוד העיר, העוסקים בהיבטים הבאים: אוכלוסיה, הגירה לירושלים וממנה, תכנון, בנייה ותכניות פיתוח עירוניות, וחקר ירושלים לתקופותיה.

ערך: אלי שילר

הקדמה
ירושלים כעיר מקודשת לשלוש הדתות - ר. י. צבי ורבלובסקי
ירושלים "כתבנית שלושה הרים" - הר המוריה, הר הרצל וגבעת רם - ארנון ברוקשטיין
קווים להתפתחותה של ירושלים בעשור האחרון - ישראל קמחי
תהליכים ומגמות בהתפתחות האוכלוסייה בירושלים - שרה הרשקוביץ
האוכלוסייה המוסלמית בירושלים - אורי שטנדל
תכנון ירושלים - ראיון עם אלינוער ברזקי, מהנדסת העיר
התיירות בירושלים - אלי שילר
ירושלים לקראת שנת אלפיים - עוזי וכסלר
בניין העירייה החדש של ירושלים - דוד קרויאנקר
שימור הבניינים ההיסטוריים בכיכר העיר - פיטר בוגוד ונחום מלצר
דגם העיר ירושלים במרכז לתכנון בערים היסטוריות - יעקב אריאל
בניין בית המשפט העליון בירושלים - שיחה עם מיכה לוין
שלושה מוזיאונים חדשים בירושלים - אלי שילר
פסל "עמודי הזית" ליד רמת רחל - גילית איבגי
הגן הבוטאני בירושלים מחדש פניו - שלמה אהרונסון ומיכאל אבישי
אנדרטאות הגבורה וההקרבה בירושלים - מעוז עזריהו
העיר העתיקה מגלה צפונותיה - דוד קויאנקר
25 שנות מחקר ארכיאולוגי בירושלים - הלל גבע
חקירת ירושלים מהתקומה המוסלמית ועד לסוף התקומה הצלבנית - דן בהט
האזור שממערב לירושלים ומטרופולין ירושלים - ישראל קמחי
המרחב המטרופוליני של ירושלים - אברהם שבות
ערי המטרופולין
יהודים ושכונות יהודיות בירושלים בתצלומים לא ידועים של צלם ארמני
עיר לא מושגת - חיים באר
ביקורת ספרים

החוברת מתארת את חייהם ופועלם של ארבעה יזמים ספרדים: חיים ניסים אמזלג, חיים אהרן ואלירו, יוסף נבון ביי, יוסף אליהו שלוש, שחיו ופעלו בארץ ישראל בשלהי התקופה העות'מאנית, במטרה להדגיש את מגוון פעילותם הכלכלית והחברתית ואת תרומתם לתהליכי המודרניזציה של ארץ ישראל.

כתיבה: יוסף גלס, רות קרק

מבוא
פרק ראשון: חיים ניסים אמזלאג (1828 - 1916)
פרק שני: חיים אהרן ואלירו (1845 - 1923)
פרק שלישי: יוסף נבון ביי (1825 - 1934)
פרק רביעי: יוסף אליהו שלוש (1870 - 1934)
סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה נבחרת

קובץ מאמרים בנושא עלייתם והתיישבותם של יהודי ארצות האסלאם בירושלים. יהודים מארצות האיסחאם עלו לארץ והתיישבו בירושלים בממדים קטנים בכל התקופות. אולם במחצית השניייה של המאה ה - 19 כתוצאה מתהליכים שונים בארצות המוצא ובאימפריה העות'מאנית, גדלו ממדי העלייה וההתיישבות בירושלים התארגנה בדפוסים חדשים. הקובץ פורסם מטעם מכון בן-צבי בשיתוף מינהל חברה ונוער.

עריכה: חיים סעדון

מבוא
יהודים ספרדים ובני עדות המזרח בבניית שכונות חדשות בירושלים
התיישבות עולי תימן בירושלים
קהילת יהודי בוכרה בירושלים
התיישבותם של היהודים המערביים בירושלים
ביבליוגרפיה נבחרת

ארבע הפעלות העוסקות בתרומתם של יוצאי עדות ארצות האיסלאם והיישוב הספרדי בירושלים לחיי העיר. מודגשות בה חשיבותה ומרכזיותה של ירושלים בתודעה ובעשייה שלהם.

כתיבה: רבקה גלבשטין, סימה קורח, יעקב יוסף

רוחה וריחה של ירושלים
הווי, מנהג ומסורת בירושלים
בעלי מלאכה, יזמים ותעשיות בירושלים
צבעים, מראות, קולות ודמויות בירושלים ​

מיצירותיהם של בני עדות המזרח בירושלים. הערכה כוללת דפי פעילות וסדרת תמונות של חפצים שנוצרו בידי בני היישוב הספרדי בירושלים, בראי האמנות העממית, והיא אבן חן בפסיפס המרהיב של ירושלים באמנות היהודית. הערכה הוצאה בשיתוף עם מכון בן צבי.

עורך התכנית: ד"ר חיים סעדון

במארז זה מוצעים חמישה מסלולי טיולים בשכונות שבהן התגוררו יהודים שעלו לירושלים מספרד ומארצות האיסלאם. שכונות אלה מייצגות פסיפס אנושי ותרבותי מגוון ועשיר ששימר - ולעיתים אף חידש - מסורות של קהילות מפוארות ועתיקות יומין.

עורך: ד"ר חיים סעדון - מכון בן צבי

פסיפס ירושלמי - משכנות התימנים - אוהל משה - זכרון טוביה

מספרד לירושלים - הקהילה הספרדית ברובע היהודי

פאר ומעשי ניסים לרוב - ארבעת בתי הכנסת הספרדיים ברובע היהודי

נחלאות לעדות, סיפורים וזכרונות - שבת צדק - זכרון יוסף - נווה שלום - שבת אחים - נחלת ציון

​הצעות להפעלות, המבוססות על קריאת מקורות, שירי משוררים בני ימינו, קטעי ספרות, ציורים ומסמכים שונים, במטרה לברר את המושג "קדושת ירושלים", להכיר גישות שונות ביחס לקדושת ירושלים כיום ולעמוד על המורכבות והבעייתיות הנובעות מהיות ירושלים מקודשת לשלוש הדתות.

כתב וערך: אריה גולדברגר

מבוא
פרק ראשון: "ירושלים עיר הקודש" למה ומדוע?
פרק שני: ירושלים אתמול, היום ומחר
פרק שלישי: ירושלים של עימות או של מפגש?
פרק רביעי: ירושלים ובליבה הר הבית 

​אוסף כתבי חידה, המוליכים את התלמידים המסיירים בירושלים, למבנים ואתרים היסטוריים שונים ומפגישים אותם עם ראשוני היוצאים מן החומות, אנשי גדוד העבודה והעולים החדשים ומגיני ירושלים במלחמות ישראל.

איגרת ברכה לראש השנה, ירושלים, ראשית המאה העשרים. מנהג כתיבת הברכה התפתח רק במאה ה-19. הדף משמש כמסגרת לברכה שנכתבה בכתב יד במרכז הגליון, ומסביבה מודפסים בצבע תיאורי המקומות הקדושים. (אוסף משפחת גרוס, רמת-אביב)

תמונה ליטורגפית (הדפס אבן צבעוני) של עקדת יצחק, ירושלים, שנות העשרים של המאה  העשרים. גליון זה שימש איגרת ברכה לראש השנה, ובחג הסוכות נתלה בסוכה. התיאור המרכזי הוא של עקדת יצחק, כשברקע נוף ירושלים, לפי המדרש התרחשה העקדה על הר המוריה. (אוסף שלמשפחת גרוס, רמת-אביב)

כרטיס ברכה לשנה טובה, ירושלים, 1930. הכרטיס הוכן על ידי ועד עדת המערביים בירושלים (בשם זה נתכנו יוצאי צפון אפריקה בקרב בני היישוב הישן). (אוסף משפחת גרוס, רמת-אביב)

"נזר גבאות" העשור הראשון של המאה העשרים. כתב מינוי שד"ר שנכתב בירושלים, מתאר בשוליו את המקומות הקדושים. במרכז בית המקדש, ומעליו כתר. בתחתית העמוד חותמת הקהילה הספרדית בירושלים. (אוסף משפחת גרוס, רמת-אביב)

ליטוגרפיה צבעונית של עקדת יצחק, ירושלים, שנת תרע"ג (1913) מעשה ידי משה בן יצחק מזרחי. משה מזרחי, יליד טהרן, עלה לירושלים בסביבות 1890 והתיישב בעיר העתיקה. לפרנסתו הכין תמונות של המקומות הקדושים. התיאור המפורט על העקדה אינו רק על פי המקרא, אלא הוא מבוסס על המדרש (בעיקר בראשית רבה). (אוסף משפחת גרוס, רמת-אביב)

לוח זכוכית מצויר בצבעי שמן והדבקות של נייר זהב, מעשה ידי משה מזרחי, ראשית המאה העשרים. במרכז בית המקדש בדמות כיפת הסלע, ומסביבו אתרים קדושים מירושלים וסביבותיה. משה מזרחי היה בעל חנות לדברי זכוכית ומסגרות בשוק הבשמים שבעיר העתיקה. (אוסף משפחת גרוס, רמת-אביב)

"שמירה לבית" מעשה ידי משה מזרחי, ראשית המאה העשרים. השימוש בדמות ירושלים  והמקומות הקדושים נחשב הגנה מספקת מפני עין הרע. כתובות ההשבעה מאפיינות קמעות מזרחיים.
(אוסף משפחת גרוס, רמת-אביב)

כתובה מירושלים, תרס"ח (1908). בראש הכתובה חותמת ועד העדה הספרדית. ליטוגרפיה מודפסת בשלושה צבעים. הספרדים מירושלים השתמשו בכתובות מצוירות בפאר רב שכללו גם עיטורים של ירושלים, ואילו האשכנזים נמנעו מכתובות מצוירות. (אוסף משפחת גרוס, רמת-אביב)

קופסת הרחה לטבק, כסף, ירושלים, שלהי המאה ה-19. תיאור סכמטי של הר הבית: במרכזו הכותל המערבי, מימינו מסג אל-אקצה ומשמאלו כיפת הסלע. (אוסף משפחת גרוס, רמת-אביב)

קופסת הרחה לטבק, כסף, ירושלים , שלהי המאה ה-19. הקופסה עשויה בצורת ספר, שבגבו חרוטה הכתובת "מזכרת ירושלים". חפצים מעין אלה נעשו כמזכרות ליהודים בתפוצות. (אוסף משפחת גרוס, רמת-אביב)

מגילת אסתר בתוך נרתיק כסף, ירושלים , ראשית המאה העשרים, בחזית הנרתיק חרותה תמונה סטנדרטית של הכותל והר הבית כזיכרון תמידי למשתמש במגילה.
בראש הנרתיק חרוטה הכתובת "מנחת זיכרון לב"ג יצחק אייזיק, הי"ו מדודך שמואל קאליק" דגם שכזה נעשה לירושלים וחולק גם בקרב היהודים בתפוצת המזרח. (אוסף משפחת גרוס, רמת-אביב)

קערת השבעה. כסף, אפגניסתן , תרצ"ז (1937). בשולי הקערה חרוטה הכתובת "תזכו לשנים רבות ונעימות, לחיים בשמחת ירושלים ת"ו". קערה מעין זו שמשה כקמע וסגולה לרפואה ואריכות ימים. בין הסמלים המאגיים השונים שני תיאורים של ירושלים. (אוסף משפחת גרוס, רמת-אביב)

"לוח מזרח", ירושלים, שלהי המאה ה-19. לוח זה יכול לשמש "אנציקלופדיה" לסמלי ירושלים ומאפייניה המרכזיים כמו הר הבית ובית המקדש, המנורה, כלים מבית המקדש וארזי הלבנון, המסמלים את בית המקדש. (אוסף משפחת גרוס, רמת-אביב)

לוח מעוטר לפורים, ירושלים, ובמרכזו שיר לכבוד פורים, שחיבר יצחק באדהב. שמו מופיע באקרוסטיכון השיר. בפינות הלוח תמונות של מקומות קדושים בארץ ישראל. בתמונה מימין למעלה בית הכנסת בית-אל שבירושלים. (אוסף משפחת גרוס, רמת-אביב)

חותם מפליז יצוק, מהעיר פאס שבמרוקו. החותם היה שייך לרב שלמה בן רפאל אבן צורף מן המחצית השנייה של המאה ה-19. התיאור הסמכטי של ירושלים הגיע לתפוצות והשפיע על דמות העיר הקדושה בעיני יהודי התפוצות. החותם עם תיאור ירושלים הופיע על כל המסמכים הרשמיים של הרב. (אוסף משפחת גרוס, רמת-אביב)

חתימת ועד העדה המערבית בירושלים. במרכז תמונות הר הבית והכותל המערבי.

מהתיאורים המוקדמים ביותר הידועים לנו של הכותל המערבי, מתוך הספר "זיכרון בירושלים", שנדפס בקושטא בשנת 1743

בית המקדש בדמות כיפת הסלע, מתוך הספר "זיכרון בירושלים". על השימוש בצורה זו כתב המו"ל בספרו: "מצאנו בספר ישן מאד זאת הצורה המתוארת לבית המקדש שעתיד לירד מלמעלה וזה הוא דמיונו לבד ולא צורתו ממש כי לא שזפתו עין".

פרט מתיק לספר תורה עשוי כסף. בגדאד, ראשית המאה העשרים. חריטה של קבר רחל לפי תמונה שהגיעה מירושלים. (באדיבות ד"ר שלום צבר)

מצבת שיש מהקהילה היהודית של סמרקנד שבבוכרה: במרכז ראש המצבה כתובת הנצחה. תיאור סכמטי של ירושלים עם הכותל, הברושים וכיפת הסלע. (באדיבות ד"ר שלום צבר)

לוח מצויר לקישוט לסוכה, משה מזרחי, ירושלים, תרפ"ו (1926). מול תמונת הר הבית שני אריות מחזיקים בדגלי ציון. מתחת לכיפת הסלע העקדה, ובתחתית הלוח תמונה של ירושלים. (באדיבות ד"ר שלום צבר)

​

בשנת 1998 חוקקה הכנסת חוק - "חוק יום ירושלים" המסדיר את מעמדו של יום שחרור ירושלים, כ"ח באייר, כיום חג במדינת ישראל. מטרות הפעילות הן לחזק בקרב המשתתפים את הזיקה לירושלים, בירת הנצח של עם ישראל ולהביא למודעות המשתתפים את ייחודה של ירושלים אז כהיום, כמטרופולין של חול המחובר לקודש.

הפרסום כולל: חוברת - ירושלים שלי, חפיסת קלפים, פסיפס, כרטיסיות

ירושלים כעיר בירה מהווה נדבך חשוב בהבניית הזהות הלאומית, בה מצויים מרבית מוסדות השלטון, מקומות קדושים, אתרי זכרון והנצחה. סיפוריהם של "שלושת ההרים" בירושלים - הר המוריה, הר הזכרון וגבעת רם, משקפים ומתווים את סיפורה של האומה היהודית ומדינת ישראל בראי הדורות.
התוכנית נכתבה בהתבסס על מאמרו של ארנון ברוקשטיין "ירושלים כתבנית שלושה הרים"

כתבו: טוסיה מירה, עמליה לואין, אילנה רבינוביץ, שרה רוטקום-הרמתי

מבוא
מקומה של ירושלים, כעיר בירה, בהבניית הזהות הלאומית
פעילות עיונית חווייתית - שלושה הרים בירושלים - תשבץ
מוסדות איתם ניתן לתכנן ולבצע סיורים ברוח התכנית

מאמרים בנושא וביבליוגרפיה:
1. ארנון ברוקשטיין - ירושלים "כתבנית שלושה הרים" - הר המוריה, הר הרצל וגבעת רם
2. מעוז עזריהו - הר הרצל - מתווה היסטורי של בית הקברות הלאומי בירושלים
3. ירושלים וכל נתיבותיה - לסייר עם יד בן צבי. מדריך סיורים בעריכת אייל מירון (1996).
4. שילה הטיס רולף - משכן הכנסת בגבעת רם, תכנון ובנייה. מתוך הרבעון קתדרה לתולדות א"י ויישובה מס' 96, בהוצאת יד יצחק בן צבי (2000)
5. דוד קרויאנקר - אדריכלות בירושלים, הבניה המודרנית מחוץ לחומות 1990-1948. הוצאת כתר ירושלים, מכון ירושלים לחקר ישראל, עירית ירושלים (1991).
6. שיחה עם מיכה לוין - בנין בית המשפט העליון בירושלים
7. מצגת על בית המשפט העליון בירושלים

​החוברת יצאה לאור במלאת 40 שנה לאיחודה של ירושלים, במטרה לטפח את אהבת ירושלים ולהעמיק את המודעות לחשיבותה ולמשמעותה כבירת ישראל, לב ליבו של העם היהודי, וכמרכיב בזהות היהודית הישראלית, לצד היותה עיר קדושה לדתות השונות.

עריכה: שרה כהן
כתיבה: זאב אלון, דרורה הרמן, יפה צדקיהו

דבר מנכ"ל משרד החינוך
מבוא לחוברת 40 שנה לאיחוד ירושלים
תכנים, תוכניות, הצעות מתודיות, אירועים, הצעות לסיורים והשתלמויות
גיליון "על סדר היום" בנושא 40 שנה לירושלים
קישורים להפעלות חינוכיות ערכיות בטקסט מלא לשעת חינוך
"ירושלים - אל קודס" תוכניות בערבית לבתי ספר יסודיים ועל יסודיים
קישורים לאתרים
חוברות בנושא ירושלים מתוך קטלוג הפרסומים של מינהל חברה ונוער