אלעד ריבן היה בן 16 כשנספה בשריפה שפרצה בכרמל ב-2010. הוא התנדב בתנועת "צופי האש" פאר הכרמל - קבוצת תלמידים מתנדבים אשר הוכשרה לסייע לשירותי הכבאות. הפרס המוענק על שמו  נועד להעלות את נושא התנדבות בני הנוער על סדר היום הציבורי, להטמיע את ערך ההתנדבות כערך מוביל בקרב בני הנוער ולהעלות על נס את המצטיינים בהתנדבות מקרב בני הנוער ולספר את סיפורם.

פרס שר החינוך גדעון סער לנוער מתנדב על שם אלעד ריבן

פרס שר החינוך לנוער מתנדב ע"ש אלעד ריבן תשע"ז​

התוכנית מיועדת למבוגרים המתנדבים במסגרות חינוך פורמליות ובלתי פורמליות כדי לסייע לילדים ובני נוער בקידומם האישי, החברתי והלימודי.  מטרות התכנית להטמיע את ערכי ההתנדבות, המעורבות, האחריות והתרומה לקהילה בקרב ילדים ובני נוער באמצעות מודל ההתנדבות של מתנדבים מבוגרים, וכן להעמיק  הקשר בין החברה האזרחית ובין מערכת החינוך.

כתיבה: שלמה ונטורה עריכה: עליזה לסר

תפיסה חברתית קהילתית לטיפוח החינוך לערכים ברשויות המקומיות. על פי תפיסה זו, הנוער מהווה ציר מרכזי בקהילה. הוא מחולל שותפויות ושיח ציבורי ומהווה קבוצה דומיננטית התורמת ליצירת חיבורים בין הרשות המקומית לקהילה. הנוער שותף בתהליך, שמטרתו להעלות את נושא הנוער לסדר היום הציבורי וליצור רצף חינוכי בין כל המסגרות ברשות הנוגעות לבני נוער.​

דברי פתיחה
מבוא

פרק ראשון - קיימות
מבוא, טיול בגלריה, בוחרים ירוק, שנה טובה לירוקים, אגדה אורבנית

פרק שני - שימור מול פיתוח
מבוא, טיסה על שדות עמק יזרעאל, מלח מים

פרק שלישי - תרבות הצריכה
מבוא, קניות או לא להיות, טביעת הרגל האקולוגית, חושבים טיפה

פרק רביעי - אורח חיים מקיים
מבוא, מה אני יכול לעשות למען הסביבה?, הנחיות, המלצות ודוגמאות ליישום החינוך לפיתוח בר-קיימא במערכת החינוך

נספחים
נספח א': אתרים ופעילויות באינטרנט, נספח ב': מאמרים, טביעת הרגל האקולוגית / ד"ר ליה אטינגר, מדוע חינוך לקיימות / ד"ר מירי דרסלר, ליאורה סלע, נספח ג': מקורות להעשרה​

כתיבה ועריכה: מיכל דה האן, אפרת עמנואל, עדי צביאלי, שרה שיבר

דבר ראש המינהל ומבוא

פרק ראשון: תפקיד המורה
פרולוג
הפעלה מס' 1: האחריות המלאה - פעילות למורים על מקומו של המחנך בעיצוב זהות תרבותית
הפעלה מס' 2: "ובמושב לצים לא ישב..." - פעילות למורים
חיים בסרט: מטלת צפייה בעקבות הסרט "שאיפות מסוכנות"
מאמר: "אנחנו, הטלוויזיה והאינטרנט" - דו-קרב או דו-קיום, ד"ר אברהם ליפשיץ

פרק שני: טיפוח זהות תרבותית בקרב בני הנוער
פרולוג
הפעלה מס' 3: על אהבת החסד - "יותר ממה שהמעשה מורה על העושה, מורה הרצון על הרוצה"
הפעלה מס' 4: "פנאי לתנועה" - על חשיבותן של תנועות הנוער
הפעלה מס' 5: "מישהו הולך תמיד איתי..." - להיענות למציאות או לענות לטלפון?
מאמר: בין "והגית בו יומם ולילה" לבין תיקון עולם, בני פרינץ

פרק שלישי: מתנת הזמן
פרולוג
הפעלה מס' 6: "ימיו אינם חוזרים.." - על מתנת הזמן
הפעלה מס' 7: הזמן, הפנאי ומה שביניהם - על הזמן כהכרח ועל הפנאי כבחירה
חיים בסרט: מטלת צפייה בעקבות הסרט "כבלים מודרניים"
מאמר: "לא, אין לי פנאי" - הרב חן חלמיש

פרק רביעי: אתגרי הפנאי
פרולוג
הפעלה מס' 8: לי זה לא יקרה! - מדוע להם זה קרה?
הפעלה מס' 9: כמו באגדות - על אשליות וסכנות
חיים בסרט: מטלת צפייה בעקבות הסרט "שאיפה לחיים"
חיים בסרט: מטלת צפייה בעקבות הסרט "נהג חדש"
מאמר: "מסע" בלי מפה ומצפן - על ההתמכרויות והטיפול בהן, הרב איתן אקשטיין

פרק חמישי: בחירה ואחריות
פרולוג
הפעלה מס' 10: פנאי בתנאי - בין תרבות רעה לתרבות טובה
הפעלה מס' 11: "איזו היא דרך ישרה שיבור לו אדם" - "כן" או "לא"
הפעלה מס' 12: האומנם שם במרחקים עולם יפה ונאה? - על תרבות פנאי יהודית - תורנית
חיים בסרט: מטלת צפייה בעקבות הסרט "בחירה"
חיים בסרט: מטלת צפייה בעקבות הסרט "חיים אחרים"
מאמר: הרהורים על פנאי, הרב דוב ברקוביץ​

היוזמה "הנוער במרכז העניינים" מאפשרת לכל רשות לתפור את חליפתה ולגבש כלים המתאימים לטיפול בנוער, בסיוע ובליווי של משרד החינוך. חוברת זו פורסת יוזמות חינוכיות-חברתיות פרי העשייה של שנת פעילות ראשונה של "הנוער במרכז העניינים" ברשויות.​

מטרת התוכנית לסייע למחנכים בתכנון התערבות חינוכית מודעת ומושכלת, המטפחת תפיסה ערכית, רגישות חברתית והתנסות במעורבות חברתית. הפעילויות בתכנית הליבה מותאמות לכל שכבת גיל על פי מאפייניה הייחודיים והיא בנויה על שלושה צירים: ציר ערכי, ציר התפתחות התלמיד וציר הזמן הבית ספרי.​

בחוברת שלושה פרקים: בפרק הראשון הסבר על מהותו של בית הספר הקהילתי, בפרק השני תיאור שלבי הביצוע וההתארגנות של בית הספר הלכה למעשה ובפרק השלישי דוגמאות להפעלות שעשויות לסייע למורים ולרכזים ליצור מעורבות של כל אוכלוסיות הפרוייקט.

עריכה: רינה לאור, חוה פונו
כתיבה: לאה בן-שחר
תודות: גב' דינה ילין, גב'יפה שלומאי, מר דרורי גניאל, גב' רות פינקלקראוט
ייעוץ לפרוייקט: גב' טובה צור, ד"ר יצחק פרידמן, ד"ר דב גולדברגר

הקדמה ומבוא
פרק א: בית ספר קהילתי - במה דברים אמורים?
פרק ב: כיצד מארגנים את הפעילות בבי"ס קהילתי על יסודי?
פרק ג: הפעלות
בפרק זה הבאנו מספר דוגמאות להפעלות, אנו ממליצים לרכז ולמחנכים להסתייע בהפעלות כדי ליצור מעורבות של כל האוכלוסיות בפרוייקט
1. חוויה קהילתית
2. מאפיינים קהילתיים
3. תיאום ציפיות
4. "פלינט, מישיגן" - סרט
5. תחומי מעורבות
6. על מי מוטלת האחריות
7. היכרות עם הסביבה הקרובה
8. ועדות - התאמה לתפקיד
9. תכנון פגישה עם הורים
10. גם אני שותף
11. איתור צרכים
12. שאלון, ראיון, תצפית
13. בקרה עצמית של עבודת ועדה
14. תקשורת בין נציגי הועדות
15. תקשורת בכתב ובעל פה

ביבליוגרפיה

​

ניתן לבחון את חשיבותה של הבעת ההוקרה והתודה מכמה היבטים: ראשית, "למי תודה" - לעורר מודעות לעצם הפעילות של כוחות הביטחון. שנית, "תודה על כל מה שנתת" - לגבש את תחושת הכרת התודה של התלמידים לכל אלה שעושים לילות כימים למען ביטחוננו ושגרת חיינו. ושלישית, "יחד כל הדרך" - להרחיב בדרכים שונות את שותפי מעגל העשייה.

​התוכנית מתחילה ביום שלאחר הבחירות ועוסקת בציבור הבוחרים. לאחר שתם תהליך הבחירה והוקם הגוף הנבחר מועצת התלמידים, על התלמידים להיות מודעים לחובותיהם ולזכויותיהם כבוחרים. פעילותם של הבוחרים באה לידי ביטוי בבקרה ובמעקב אחר פעילותו של הגוף הנבחר, קבלת דיווח על יוזמות ועל פעילויות ומתן משוב. מועצת התלמידים הינה גוף נבחר, משמעותי וחשוב בבית הספר, אך היא מצליחה להפעיל רק מספר קטן יחסית מכלל התלמידים. התוכנית מתכוונת לעודד את כלל התלמידים - אלו שלא העמידו את עצמם לבחירה ואלו שלא נבחרו למועצת התלמידים- ליזום ולפעול.

תוכנית המיועדת להפעלה בבתי ספר קהילתיים ואשר באה לעגן את מערכת הקשרים בין בית הספר ובין ההורים, כדי לשלבם בתחומים שונים של עשייה חינוכית. בתוכנית מוגדרים גבולות שיתוף הפעולה ותחומי העשייה המשותפים, באופן שיהלמו את ה"אני מאמין" הבית ספרי ויסייעו לבית הספר להגשים את מטרותיו החינוכיות ולהיות גורם משמעותי בחיי הקהילה.

כתיבה ועריכה: רבקה בצר, אילנה זהר, רות יצהר, דוד קמיר

מבוא
תרגיל מס' 1: מעורבות הורים - התנסות אישית - למשתתף, למנחה תרגיל מס' 1 א': מעורבות הורים מהי? - למשתתף, למנחה
תרגיל מס' 2: בעד או נגד מעורבות הורים - למשתתף, למנחה
תרגיל מס' 3: כיצד רואים הורים ומורים את מטרות בית הספר? - למשתתף, למנחה
תרגיל מס' 4: הורים ומורים - שותפים או נמצאים משני צידי המתרס - למשתתף, למנחה
תרגיל מס' 5: עמדות תלמידים כלפי מעורבות הורים - למשתתף, למנחה
תרגיל מס' 6: תחומי מעורבות הורים - היכן הקו האדום? - למשתתף, למנחה
תרגיל מס' 7: תחומי מעורבות משתנים במהלך עבודת ועדה - למשתתף, למנחה
תרגיל מס' 8: האם קיימת הלימה בין "אני מאמין בית ספרי" לבין מדיניות בית הספר? - למשתתף, למנחה
נספח: הבחנה בין מרכיבי המצע הנחות יסוד, מטרות, קווי מדיניות - למשתתף, למנחה ​

בחוברת זאת מתוארים הקמתו וניהולו של בית הספר ביישוב קטן ושלבי המעבר שלו לתפיסה הקהילתית. בית הספר הקהילתי מחפש ואף מוצא דרכים נאותות לקיים שותפות בין מורים, תלמידים הורים וחברים אחרים של הקהילה, בהנחיית מפקחים ומנחים של מינהל חברה ונוער, תוך ניצול הדדי של משאבי בית הספר והקהילה.

כתיבה : מירי ונד

מבוא
הרקע לצמיחת בית ספר קהילתי ביישוב קטן
חטיבת ביניים כבית ספר קהילתי
השלבים במעבר לבית ספר קהילתי
תגמולים ורווחים בסיכום שלוש שנים של פעילות
התמודדות עם קשיים ובעיות בהפעלת בית ספר קהילתי
ייחודו של בית הספר הקהילתי
בית הספר הקהילתי לאן?
נספח: ועדות בית הספר הקהילתי ​

החוברת מציעה למורה, למחנך ולמדריך כמה פעילויות להפעלה, צרור רעיונות לפעילויות, רשימת גופים וארגונים המסייעים בקליטת בני נוער ובטיפול בעיוורים ובחירשים ורשימות חומרי עזר והדרכה המצויים במרכז ההדרכה המחוזיים של מינהל חברה ונוער, להפעלה במסגרות בית-ספריות ובמסגרות חוץ בית- ספריות.

כתיבה: חוה אלדובי, נילי בן עמי ,גילי דנה, ניצה הנץ

מבוא
פרק ראשון: נוער קולט נוער
משחק הטניס
מי אני?
אני מחליט/ה
מהחלטה לביצוע

חומרי למידה והדרכה בנושא קליטת עולים
מרכז הדרכה צפון
מרכז הדרכה חיפה
מרכז הדרכה ת"א
מרכז הדרכה מרכז
מרכז הדרכה ירושלים
מרכז הדרכה דרום

פרק שני: בני נוער עיוורים וחירשים
עמק העיוורים
לראות את הקולות
רשימת חומרי למידה והדרכה בנושא הילד החירש והעיוור ​

חוברת הדרכה להפנמת הערכים הקהילתיים שלאורם פועל בית הספר הקהילתי.
בחוברת שני חלקים: החלק הראשון עוסק בהיבטים שונים של עקרונות הנחיה ודרכי יישומם בבתי ספר קהילתיים, החלק השני כולל הפעלות להנחיית קבוצות הדנות בהיבטים שונים של פעילות בית הספר הקהילתי.​

בתוכנית החינוכית "ערבות ומעורבות - כל ילדה שווה, כל ילד שווה", מוצעים שני צירים מרכזיים: א. בירור ערכי -  המתייחס למשמעות של להיות אזרח  ולצדק חברתי ושוויון הזדמנויות ב. עשייה בפועל - עם הפנים לעשייה חברתית. התוכנית בנויה באופן מודולרי, ומיועדת להפעלה במסגרות הבית ספריות והחוץ בית ספריות.

עריכה: נעמי גן-אל, גילי דנה, חסידה ויניצקי, עמליה לואין
כתיבה: מינהל חברה ונוער, מלי"ץ

מבוא

פרק ראשון: המשמעות של להיות אזרח
יחידה ראשונה: אזרחות פעילה

מבוא
הפעלת פתיחה
כל ישראל ערבים זה לזה?
חברים כל ישראל
"ואהבת לרעך כמוך, אני ה'"

יחידה שנייה: בין מימוש עצמי למעורבות חברתי
מבוא
מימוש עצמי
מעורבות חברתית
מה בין מימוש עצמי למעורבות חברתית?
מימוש עצמי - מימוש בשביל עצמי?
 

יחידה שלישית: מעורבות חברתית-קהילתית
מבוא
שייכות ומעורבות
אפשר לעזור?
"מגולגלים בתוך נייר עיתון"
מבית תפילה לבית כנסת

פרק שני: צדק חברתי ושוויון הזדמנויות 
 יחידה ראשונה: שוויון הזדמנויות - חזון ומציאות
מבוא
שוויון הזדמנויות - בין משחק למציאות
שוויון ואיסור הפליה - הלכה למעשה
על ערכים ועל רווחים
"מה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד"

יחידה שנייה: שוויון בין המינים
מבוא
מה קורה כשבנות יכולות?
שוויון בין המינים בבית הספר
חינוך הבת בראי הדורות

פרק שלישי: עת לעשות - הציר האופרטיבי ​

חוברת מס' 3 של מגמות וכיוונים מוקדשת לנושא החינוך הקהילתי בכלל ובית ספר הקהילתי בפרט. פותח את החוברת מאמר הסוקר את התפתחותו של בית הספר הקהילתי העל יסודי בארץ בתום עשר שנים לניסוי. כמו כן כוללת החוברת תמצית וסקירה של מאמרים שראו אור בפרסומים מקצועיים, על התפתחותו של בית הספר הקהילתי בארה"ב ועל חשיבותה של בניית קהילה וטיפוח שייכות לקהילה.

בתי ספר קהילתיים על יסודיים בישראל - רות יצהר, אילנה זומר, דוד קמיר
אתגר למחנכים קהילתיים - פט אדוארדס
מדוע עלינו לשנות את תפיסתנו לגבי מנהיגות בקהילה - דויד מתיוס
לבנות קהילה - ג'ון גרדנר
שיתוף פעולה בין משפחה, קהילה ובית ספר - ג'ויס ל. אפסטיין
סל שירותים בתוך בית הספר הקהילתי - ג'וי ג. דרייפוס
שינוי חינוכי קהילתי וחינוך קהילתי - פול א. הקמן
העצמה ועבודה קהילתית - אלישבע סדן
בית הספר והמשפחה בעולם הפוסט-מודרני - דויד אלקינד

בהפעלה זאת פונים אל בני הנוער ומציעים להם לקבל תפקיד של "נאמן ניקיון" ולפעול ברמות שונות, כל אחד לפי בחירתו האישית, כדי שנחיה בארץ נקייה.​

תכנית התנדבות במסגרתה תלמידי השמיניות במוסדות מגוונים ברחבי הארץ יוצאים בכל שבוע באופן קבוע, מאורגן ומסודר להתנדב בערים וביישובים הנמצאים בטווח של עד שעה נסיעה ממקום לימודיהם. ההתנדבות מתבצעת במוסדות חינוך ורווחה שונים ובתחומים נוספים הנצרכים באותו מקום.

רציונל ומאפיינים

פרק א' לקראת פעילות
שאלון היערכות לקראת פעילות שמיניסטים מתנדבים
הכשרת הלבבות - הכנת השביעיסטים לקראת פעילות בשמינית
הפעלה מס' 1 - מכרז לרכז
הפעלה מס' 2 - "ללכת בכל דרכיו"
הפעלה מס' 3 - כל אחד לפי יכולתו
הפעלה מס' 4 - הכרת הטוב
הפעלה מס' 5 - הדילמה של נעמה
הפעלה מס' 6 - אנשים מופלאים
הפעלה מס' 7 - "מה ה' אלוקיך דורש ממך..."
"כי חסד חפצתי" - הרב נתן צולמן
הכרת הטוב וכפיות טובה - הרב נתן צולמן
 
פרק ב' - במהלך הפעילות
הקדמה
הפעלה מס' 8 - אחד בשביל כולם כולם בשביל אחד
הפעלה מס' 9 - מי זקוק למי
הפעלה מס' 10 - הערכה מעצבת
הפעלה מס' 11 - העלאת קשיים ובעיות
הפעלה מס' 12 - חששות ותקוות
הפעלה מס' 13 - יש עם מי לדבר
הפעלה מס' 14 - "באיזשהו מקום בעולם..." אפשרות א'
הפעלה מס' 15 - "באיזשהו מקום בעולם..." אפשרות ב'
הפעלה מס' 16 - אפשר לעזור?

פרק ג' - לקראת סיום
הקדמה
הפעלה מס' 17 - לעשות קצת יותר ממה שחייבים
הפעלה מס' 18 - הערכה מסכמת
הפעלה מס' 19 - לקראת סיום
הפעלה מס' 20 - פרידה קלה

נספח: מחויבות על אישית וכמיהה לאושר בקרב מתבגרים - ציפורה מגן​

תוכנית לעידוד פעילות בין-דורית למען הקהילה.  ייחודה של התוכנית מבוסס על ההנחה שפעילות משותפת של זקנים ובני נוער יכולה לתרום לכל אחד מהשותפים ואף מעצימה את התרומה של שניהם יחד למען הקהילה.  התכנית מדגישה את הצורך בשיתוף בין-ארגוני בהגשת התוכניות ובביצוען.

כתיבה: גילי דנה, אירית ברוק, המירה שנער
יעל ברקוביץ, אורית חרמון

מבוא
הפעלה מס' 1: לקראת מפגש - מפגש הכנה
הפעלה מס' 2: האחרים הם הזקנה שלי - מפגש הכנה
הפעלה מס' 3: סלנג אז והיום - הפעלה למפגש משותף
הפעלה מס' 4: השמות שלנו - הפעלה למפגש משותף
הפעלה מס' 5: שירים בראי הזמן - הפעלה למפגש משותף
הפעלה מס' 6: במבט שני - הערכה מעצבת​