חג הסיגד ומשמעותו
משמעות המלה סיגד: סגידה, השתחוויה. החג במהותו הוא חג של השתחוויה לה', בדומה להשתחוויה בימי עזרא ונחמיה:
וַיפתח עזרא הסֵפר לעיני כל העם, כי מֵעל כל העם היה, וּכְפתחו- עמדו כל העם. ויברך עזרא את ה' הָאלהים ויענו כל העם אמֵן אמֵן במועַל ידיהם, ויִקודו וישתחוו לה' אפַּיים ארצה ( נחמיה ח', ה-ו).
ויקומו על עָמדם ויקראו בספר תורת ה' אלהֵיהֶם רביעית היום ורביעית מתוודים ומשתחווים לה' אלהיהם.
ועלו מדי שנה בשנה להשתחוות למלך ה' צבאות (זכריה י"ד, טז).
הסיגד הראשון בימי עזרא ונחמיה
תיאורו של הסיגד הראשון בתנ"ך משמש ליהודי אתיופיה מקור המנהג שלהם. בספר נחמיה מתוארת העצֶרת של העם בירושלים לכריתת הברית. יהודי אתיופיה אימצו את מנהג חידוש כריתת הברית, אך הם עושים זאת במועד שקבעו כוהני הקהילה מאז ראשיתו של החג: 50 יום אחר יום הכיפורים, בדומה לשבועות החל 50 יום לאחר פסח.
הסיגד מזכיר את מתן התורה בהר סיני, כיסוד הברית עם האל, והעם נקרא להיות נאמן לברית זו. בחג הסיגד מחדשים הגולים שהגיעו לארץ בימי נחמיה את הברית. בימי שיבת ציון (הקמת הבית השני) כינסו עזרא ונחמיה את העם, קראו בפניהם את התורה ועשו עמם את אמנת הנאמנות לתורה.
וזה תיאור הקטע בנחמיה:
"וּביום עֶשרים וארבעה לחדש הזה נֶאספו בְּני-ישראל בצום ובשַׂקים ואֲדמה עליהם. וייבדלו זֶרע ישראל מכל בני נכר ויעמדו ויתוודו על-חטאתֵיהם ועוונות אבותיהם. ויקומו על-עָמדם ויקראו בספר תורת ה' אלהיהם רביעית היום ורביעית מתוודים ומשתחווים לה' אלהיהם. ויקם על-מעלה הלוויים יֵשוע ובני קדמיאל שבניה בני שרביה בני כנני ויִזעקו בקול גדול אל ה' אלהיהם. ויאמרו הלוויים ישוע וקדמיאל בני חשבניה שרביה הודיה שבניה פתחיה קומו ברכו את ה' אלהיכם מן-העולם עד-העולם ויברכו שם כבודך ומרומם על-כל בְּרכה ותהילה. אתה הוא ה' לבדך, אַתָּ(ה) עשיתָ את השמים שמֵי השמַים וכל צבאם הארץ וכל אשר בהֶם ואתה מחיֶה את כֻּלם וּצבא השמים לךָ משתחווים. אתה הוא ה' האלהים אשר בחרתָ באברם והוצאתו מאור כשדים ושמתָ שמו אברהם. ומצאת את-לבבו נאמן לפניך וכרות עמו הברית לתת את ארץ הכנעני החתי האמורי והפריזי והיבוסי והגרגשי לתת לזרעו. ותקֵם את-דבריך כי צדיק אתה. וָתֵרא את עוני אבותינו במצרים ואת-זעקתם שמעת על ים סוף. ותִתן אותות ומופתים בפרעה ובכל- עבדיו ובכל עם ארצו כי ידעת כי הֵזידו עליהם ותעש לך שם כהיום הזה. והים בקעת לפניהם ויעברו בתוך-הים ביבשה ואת-רודפיהם השלכת במצולות כמו-אבן במים עזים. ובעמוד ענן הנחיתם יומם ובעמוד אש לילה להאיר להם את-הדרך אשר ילכו בה. ועל הר סיני ירדת ודבר עִמהם משמים ותִתן להם משפטים ישרים ותורות אמת חוקים ומצוות טובים. ואת-שַבת קָדשךָ הודעת להם ומצוות וחוקים ותורה צִוויתָ להם ביד משה עבדך. ולחם משמים נתת להם לִרְעבם ומים מסלע הוצאתָ להם לִצְמאם ותאמר להם לבוא לרשת את-הארץ אשר-נשאת את-ידך לתת להם" (נחמיה, פרק ט').
יהודי אתיופיה המחדשים את הברית חשו משמעות מיוחדת בקיום המנהג: למרות הסבל הכרוך בשמירה על נאמנות לעם היהודי, הם חשו צורך מדי שנה לחדש את הברית עם עמם ועם תורתם. החג שימש עבורם יום של קריאה לאל להחזירם לארצם, לציון. תפילות החג שחוברו במשך הדורות מדגישות את הזיקה לציון.
סדר היום של חג הסיגד
הקהילה החלה את היום בצום למרגלות ההר (במקומות שונים באתיופיה קידשו יהודים הר קרוב לכפר שלהם, שהיו עולים אליו), בדומה למעמד הר סיני. העם נטהר וכיבס את בגדיו. הכוהנים עלו ראשונים נושאים את התורה, ואחריהם הולך העם. בהגיעם לפסגת ההר עמדו הכוהנים על במה וקראו קטעים מן התנ"ך ותפילות לחג. פרקי התנ"ך היו מעמד הר סיני (שמות י"ט-כ), הסיגד בימי עזרא ונחמיה (נחמיה ח'-ט'), פרקים ממלכים , מירמיהו, מישעיהו, מדניאל ומתהלים. הקטעים נקראו בגעז שהיא שפת הקודש ותורגמו לאמהרית, השפה המדוברת. בארץ יש כיום גם קריאת הקטע בעברית. הכוהנים קראו את התפילות והברכות של החג, והעם חזר ושינן אחריהם את הפסוקים הקוראים לו להיות נאמן לתורה ולירושלים.
כך התפללו לירושלים (בתרגום לעברית):
בַּשֵׂר לנו, בשר לנו על ירושלים, בשר לנו
בשר לנו, בשר לנו על בית המקדש, בשר לנו
בעניין בית דויד בקשו טוב ושלום לירושלים...
התגעגעתי לירושלים, התגעגעתי
כי יעבדו עמי בתוך ביתי.
במעלה ההר, פיזר העם זרעי תבואה על האבנים, וכל משפחה קראה את שמות הנפטרים שלה. לאחר הטקס בהר חזרו כולם לבית התפילה, ואז נערכה סעודה גדולה שלֻוותה בשירים וריקודים.
הסיגד כיום
יהודי אתיופיה מתמידים לעלות להר ציון ולחוג את חגם המיוחד מידי שנה בכ"ט בחשוון. החג הוא עדיין חג ייחודי להם, אך מי שסקרן ומגלה כבוד לתרבות של הקהילה מוזמן לחוג יום בשנה את החג המיוחד: חג הסיגד. החג צבעוני וססגוני: הכוהנים (הקייסים) הולכים בגלימותיהם המרשימות נושאים בידיהם מטריות צבעוניות. והם עומדים על במה מוגבהת וקוראים תפילות לפני המון העם. מי שלא ראה סיגד מימיו, יבוא ויחווה שמחה מיוחדת בירושלים. היום מקיימים את החג גם בטיילת שירובר בשכונת ארמון הנציב. לא שמחת בית השואבה היא זו, אך זוהי השמחה המבטאת את הכיסופים לציון, והשמחה כפולה היא כיוון שהיום המתפללים קוראים את התפילות כשהם בציון, ממש בהר ציון.
מתווה להפעלה חינוכית
50 יום לאחר יום הכיפורים מציינים היהודים יוצאי אתיופיה את "חג הסיגד".
החג מסמל את חידוש הברית של יהודי אתיופיה עם עמם ועם תורתם. משמעות השם "סיגד" הוא סגידה והשתחוות ככתוב: "ויברך עזרא את ה' האלוהים ויענו כל העם אמן אמן במועל ידיהם, ויקודו וישתחוו לה' אפיים ארצה" (נחמיה ח', ה'-ו').
"חוק חג הסיגד" התקבל בכנסת ביום כ"ז בסיוון תשס"ח (30 ביוני 2008). במסגרת החוק מוסדות החינוך מציינים חג זה בפעילות לימודית וחברתית. ציון החג במערכת החינוך נועד לחזק את הקשר של בני הקהילה למורשתם, לאפשר מקום של כבוד לנכסים התרבותיים שהעולים מביאים עימם, לשרש דעות קדומות ולהביא להערכה הדדית ולסובלנות כלפי קהילת יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית.
האגף לקליטת תלמידים עולים מציע במסמך זה מתווה להפעלה חינוכית משמעותית בשבוע בו חל החג.
הנחות יסוד להפעלה חינוכית בחג הסיגד
חוק חג הסיגד מאפשר למערכת החינוך להיפרד מתפיסות של "כור היתוך" ולאמץ גישות רב תרבותיות ופלורליסטיות. הפעילות החינוכית בחג הסיגד מאפשרת ליוצאי אתיופיה הזדמנות ל"השמיע את קולם" במסגרות החינוכיות והחברתיות.
הכנת צוותי המורים לקראת הפעילות מידע וחומרי הוראה
חג הסיגד במרחב הפדגוגי
ערכת פעילויות לחג הסיגד תשפ"א
חג הסיגד - מידע
חג הסיגד-רציונאל
חג הסיגד - מתווה פעילויות
חג הסיגד בלוח השנה העברי
חג הסיגד - יחידות הוראה
חג הסיגד - אוגדן פעילויות - עמותת פידל תשע"ח
הרצאות מצולמות של מומחים בתחום הקליטה. ניתן לצפות בהרצאה ולקיים דיון ערכי בעקבות הצפייה.
נושאים וערכים לבניית תוכנית הפעילות - המלצה לנושאים בחינוך היסודי
דת ואמונה – יהודי אתיופיה אימצו את מנהג חידוש כריתת הברית ועושים זאת במועד שקבעו כוהני הקהילה 50 יום לאחר יום הכיפורים, בדומה לשבועות החל 50 יום לאחר פסח. הסיגד מזכיר את מתן התורה בהר סיני, כיסוד הברית עם האל, והעם נקרא להיות נאמן לברית זו.
חגיגיות וקדושה – חג הסיגד מאופיין באווירה של קדושה וטוהר. רבים מהקהילה שחוו את החג באתיופיה, מתארים את המאורע בדומה לתיאור של "מתן תורה" כפי שמתואר במקרא.
כבוד – ערכי הכבוד לזולת, למבוגרים בקהילה ולטבע היו מאפיינים בולטים בחגיגות הסיגד. ניתן להדגיש את העלייה להר והיציאה לטבע, את האופי הקהילתי של החגיגות בהן היה כבוד למנהיגים הדתיים שהובילו את הטקס שבו השתתפו גם הצעירים והילדים.
המלצה לנושאים בחינוך העל-יסודי כמיהה לציון – הדבקות של הקהילה בערכי אבות והציפייה להגשים את התקווה להגיע לירושלים הינה חלק מתקומת המדינה וקיבוץ הגלויות.
מנהיגות – מבוגרים יוצאי אתיופיה מדגישים את כוחה של המנהיגות הרוחנית, שבתנאים מינימליסטיים הפיחה בקהילה תחושה של התרוממות רוח, תקווה ועידוד.
מנהיגים יוצאי אתיופיה
מקורות מקראיים - מעמד הר סיני המתואר בספר שמות, במעמד זה נכרתה הברית בין בני ישראל ובין ה׳.
שיבת ציון המתוארת בספר עזרא ונחמיה, שם חידשו את הברית כאשר שבו בני ישראל לארצם (ליהודה)
הצעות לפעילות בכיתות בבית הספר ובקהילה
שילוב הנושא בפתיחת יום הלימודים במהלך השבוע. נושאים מומלצים: מידע על החג, מידע על הקהילה של יוצאי אתיופיה בישראל, סוגיות קליטה ושילוב, אקטואליה, צפייה בסרטונים וקריאת קטעי ספרות.
פעילות שיא ביום החג
הצעות לפעילות: טקס, הרצאה, צפייה בסרט או השתתפות במופע, ניתן לשלב הפעלה אומנותית או פעילויות יצירה ומוסיקה.
מפגש עם בני הקהילה
בשבוע הפעילות ניתן להזמין מגשרים חינוכיים לספר על החג ומשמעותו. לקיים מפגשים עם ישראלים יוצאי אתיופיה המהווים מודל להשתלבות. במהלך השבוע רצוי ליזום מפגשים עם הורים לחיזוק הקשר הבין דורי בתוך קהילת יוצאי אתיופיה ובינם לבין כלל הקהילה הבית ספרית. מומלץ להזמין איש רוח מהקהילה, קייסים, סופרים ושחקנים. בתכנון מראש ניתן להזמין לקהילת בית הספר הופעות תיאטרון.
תערוכות
בשבוע הפעילות יוצגו עבודות חקר של תלמידים על קהילת יוצאי אתיופיה, יוצגו תערוכות צילומים, עבודות שורשים ועבודות לבגרות.
טיול ויציאה לטבע
ניתן לדמות מעט מהחוויה של החג כפי שנחוג באתיופיה ולארגן יציאה לטיול ובו טיפוס לפסגת הר וקריאה של קטעי תפילה, סיפור או טקסט היסטורי.;
ראיונות
ניתן להיערך מראש ולקיים ראיונות אישיים עם מבוגרים בקהילה, לצלם ולערוך לקראת שבוע הפעילות ולהציגם במסגרות שונות.
ספרייה
בשבוע הפעילות מומלץ לקיים פעילויות מיוחדות בספריית בית הספר, ערבי קריאה עם הורים, הזמנת סופרים ויוצרים מהקהילה ויוצרים על הקהילה.
חשוב לדעת
ביום חג הסיגד מתקיימת פעילות ממלכתית בארמון הנציב בירושלים, במהלכה מתאספים בני קהילה ואחרים, מאזינים לתפילות הקסים ומקיימים מפגש תרבותי-חברתי. במקום מתקיימות גם פעילויות חינוכיות. מומלץ לקיים פעילות הכנה לתלמידים המשתתפים באירועים אלה בתחומי התוכן וההתנהגות.
עמוד זה מכיל קישורים לאתרים חיצוניים שאינם אתרי משרד החינוך. תוכן האתרים החיצוניים לאתר המשרד, לרבות הפרסומות הכלולות בו, הינו באחריות בעלי האתרים ואינו באחריות משרד החינוך.