פיתוח יישומי צוות יחידת הפיתוח היישומיכתבות ומאמרים היחידה לפיתוח פדגוגי יישומי עוסקת בפיתוח מוצרי חינוך פדגוגיים חדשנים, עם היערכות ליישום רחב היקף במערכת החינוך. עקרונות פעולה סקלביליות – לאפשר שימוש נרחב במוצרים במערכת החינוך. דיוק – לוודא תנאים ודרכים לשימוש מוצלח במוצר, בהתבסס על נתונים והגדרות ברורות. מרחב שימוש – להגדיר ולברר את גבולות השימוש במוצר בהיבטים כמו גיל, סוג אוכלוסייה, תנאי שימוש. אוטונומיה להתאמה – להנחיל ולהבהיר קווי מתאר לאוטונומיה והתאמת המוצר למרחב החינוך הספציפי שבו יופעל. מוקד פדגוגי – ליצור מוצרי חינוך, אשר משפיעים על תהליכי למידה והוראה במוסדות חינוך, בכיתות ובמרחבי למידה, בנושאים ובתחומי עשייה שבבסיס החינוך. ייזום בראייה מערכתית – לאפשר מרחב והזדמנות ליזמות של בעלי מעוף וחדשנות, במטה ובמערכות החינוך, תוך בירור ושמירה על התאמת היוזמה למערכת החינוך – ללא קשר לתפיסת “מעלה – מטה” או “מטה – מעלה”. ראיית צרכים עתידית – להתאים את המוצרים לשימוש בסביבה ובהתאם לצרכים עתידיים של מערכת החינוך בטווח של כ-10 שנים, אך גם כמענה לצרכים המלווים את המערכת בשנים הנראות לעין. מערך הפעלת הפיתוח מקורות הפיתוח וצורכי הפיתוח מגוונים, ולשם כך בנתה היחידה שלושה נתיבים לייזום ולפיתוח מוצרי חינוך: נתיב החממו”פ, נתיב המעבדות ונתיב מוסדות חינוך “מגנט”. נתיבים אלו מיועדים לתת מענה לפיתוח בשיתוף עם יחידות מטה של המשרד, עם יזמי חינוך, עם מנהלים, עם מורים, עם סטודנטים, עם הורים ועם גופי המגזר השלישי. מסלול החממו"פ נתיב זה מיועד לקדם יוזמות בכל רחבי הארץ, מתוך מערכת החינוך ומחוצה לה ומאפשר לכל אחד שרואה את עצמו מעורב בחינוך ובעל חלום, לפתח מוצר חינוכי, כמענה חדשני לאתגר בראיית עתיד. הצטרפות למסלול החממו"פ אפשרית דרך תהליך מנהרת הרוח. התהליך נפתח במהלך רחב היקף ככל הניתן לאיתור יזמים. היזמים שיצטרפו לתהליך יחדדו את האתגר החינוכי בו ירצו להתמקד, יגבשו רעיונות למוצר ויבחנו אותם בשדה החינוכי. המיזמים בעלי הפוטנציאל הגבוה ביותר להשפעה חינוכית רחבה יעברו לשלב פיתוח מלא תוך ניסוי והתנסות בעולם החינוכי. הפיתוח נעשה בשדה החינוך ומבוסס על מתודולוגיות מתקדמות של חשיבה עיצובית לאור מגמות העתיד ומודל פדגוגיה מוטת עתיד.במסגרת נתיב החממו"פ מתקיים בירור שיטתי והתנסותי של הרעיון, החלטה על כיוון אחד לפיתוח, אפיון המוצר, ניסיון כיוזמה בשטח, גיבוש סביבת פיתוח לבדיקת היתכנות ופיתוח מלא לקראת יישום עתידי במוסדות חינוך נוספים.מסלול החממו"פ נמצא בתווך, בין הצורך בעדכון ובהתחדשות פדגוגית מתמדת, בצד הצורך בעיגון השינוי ובהטמעתו בתהליכים מוסדיים. במובן זה, המסלול נותן מענה אסטרטגי למיצוב מדיניות של שינוי והתחדשות חינוכית במשרד החינוך.למי המסלול מיועד? עובדי הוראה, אנשי אקדמיה, פעילי המגזר השלישי, יזמים חינוכיים, תלמידים והורים.אם יש לך רעיון ליוזמה חינוכית ורצון להשפיע על שדה החינוך - הצטרף אלינו דרך מנהרת הרוח. מסלול המעבדות נקודת המוצא של מעבדה באגף מו"פ היא בניסיון למצוא מענה לסוגיה שמעסיקה את מערכת החינוך באופן רוחבי. משימתנו היא לייצר מענים חדשניים, איכותיים, ברי תוקף וברי יישום נרחב. אנו עושים זאת בהסתמך על תהליכי מחקר ופיתוח בשיתוף פעולה בין מטה-שטח-אקדמיה. שלושה עקרונות עומדים בבסיס פעולת המעבדה, שלא היו בבסיס החשיבה עד היום: שיתוף פעולה בין מטה, שטח ואקדמיה – בתי הספר מצטרפים לתהליך הפיתוח, ומשתמשים בניסיונם כדי לחשוב כיצד לייצר פיתוח שיהיה רלוונטי לכלל המערכת ולא רק לבית הספר שלהם, זאת תוך שיתוף של גורמים במטה וגורמים באקדמיה. שאילת שאלות – פיתוח במעבדה מאופיין בהטלת ספק מתמדת, בחשיבה ביקורתית ובניסיון מתמיד לחדד את תפיסותינו ולבסס אותן על מציאות בשטח. חשיבה עיצובית – תהליך הפיתוח המתנהל במעבדה מתבסס על עקרונות החשיבה העיצובית (Design Thinking), מתודלוגיה חדשנית, יצירתית ובעלת פוטנציאל להיות פורצת דרך, אשר שאובה מעולמות העיצוב. חמש מעבדות פועלות כיום באגף: הטרוגניות, התמדה, פסיכופדגוגיה, פדגוגיה מוטת עתיד, מחוננים.מידע נוסף באתר המעבדות. מסלול מוס”ח - מרכזי השראה ניסויית המסלול נועד להמחיש יישום פדגוגי חינוכי של גישה חינוכית מובהקת ייעודית חדשה למערכת החינוך בישראל (לא בהכרח חדשנית). מוסדות החינוך הללו מדגימים את הגישה באופן מערכתי בכל הפעילות החינוכית, במערך הארגוני ובמרחב הפיזי. עם סיום הפיתוח הם מיועדים להוות מעין אתר לקבלת השראה, רעיונות, המחשת היתכנות ליישום ולמידה. תפיסת ההפעלה: Reverse Engineering תפיסת ההפעלה של הפיתוח מתבססת על ראייה מערכתית של “Reverse Engineering” )מהסוף לנקודת התחלה), ממוצר שנמצא בשימוש בסקלביליות אופטימלית לצורכי החינוך בהתאם לעקרונות שלעיל, לנקודת התחלה של ייזום, תכנון, הפעלה, בדיקה, שיפור והתאמה. היחידה מתבססת מצד אחד על ניסיון עבודה עם המוסדות הניסויים לאורך כ-20 שנה, עם מחקרים רבים עדכניים בתחום זה, ומצד שני - שילוב של מתודולוגיות פיתוח מתקדמות מבוססות יישום בעולמות התעשייה, היזמות, החברה והחינוך. בהקשר זה, השילוב נעשה עם שתי גישות מתקדמות לפיתוח מוצרים וחדשנות: D7, ואקולוגיה של חדשנות. גישת ה-D7 מציגה תהליך של שבעה שלבים - מבירור צורך ועד פיתוח מלא של המוצר; גישת אקולוגיה של חדשנות מתמקדת ביצירת סביבה מיטבית לפיתוח ותנאים המאפשרים הצלחת השימוש במוצר. אפיון>התכנסות>הגדרה>דיוק ותיקוף הביסוס המרכזי בפיתוח נשען על דרכי הפעולה הבאות, בסדר ובאופן שמתאים בכל אחד משלושת הנתיבים: 1. אפיון – תהליך שכולל ארבעה רכיבים מרכזיים: הגדרת צורך, ביסוס הצורך, בירור הקיים, ואפיון חלופות. 2. התכנסות – תהליך התמקדות בחלופה ראויה ביותר של המוצר - mock ups. 3. הגדרה – המשגת המוצר. 4. הפעלה ממחישה. 5. דיוק ותיקוף – בירור הפעולות שמובילות ליצירת המוצר, תוך הערכה בשלבי הפיתוח השונים.