(ראה ארגז כלים להרחבה ולהעמקה בסוף הדף)
מטרות העל המכוונות את העבודה החינוכית בקרב תלמידים עם צרכים מיוחדים, מתייחסות למיצוי מרבי של הכישורים והיכולות של התלמידים. עם זאת, מיצוי כישורים טומן בתוכו גם שאיפה שאינה מסתפקת במיצוי הקיים בלבד אלא מכוונת לזיהוי פוטנציאל אצל התלמיד במגוון תחומים ולקידומו לעבר מצוינות אישית.
מצוינות מייצגת את מכלול ההתנהגויות והפעולות החותרות להשתפרות מתמדת ומאפשרות מיצוי הפוטנציאל האישי על כל היבטיו כחלק מאורח חיים. הצטיינות מייצגת ביצוע יוצא דופן ברמת מומחה והיא נקבעת על ידי גורם חיצוני ובהתאמה לגיל .
מצוינות היא תוצר של תהליך שבו כל שלב מתבצע בצורה הטובה ביותר, והכוח המניע אותה הוא העשייה האיכותית עצמה ולא הרצון להיות ראשון .
על פי חזון האגף למחוננים ולמצטיינים במשרד החינוך, מצוינות עשויה לבוא לידי ביטוי במגוון תחומים והיא כוללת "בו-זמנית ערכים של מצוינות אישית ואנושית, ... תוך מחויבות ורגישות לחברה", וכן פיתוח של "קהילה לומדת, שבה תלמידים ומורים שווים בסקרנותם ובמחויבותם לקחת זה את זה שוב ושוב לשדות חדשים, בלתי ידועים". קידום וטיפוח של מצוינות כערך בתרבות הבית ספרית מזמן תהליך מקביל אצל מורים ואצל תלמידים, שכן מורה המהווה דוגמה אישית כמורה סקרן, לומד עצמאי מתפתח ומתקדם באופן עצמאי, יוכל להוביל את תלמידיו בתהליכים דומים (תוכנית "אמירים"לטיפוח מצטיינים בבית הספר, האגף למחוננים ולמצטיינים,
משרד החינוך).
מצוינות, אם כן, אינה תלויה בתפקוד ברמה מסוימת, כל עוד מתקיימים באדם מאפיינים כגון: סקרנות, הנעה פנימית, התמדה, היענות לאתגרים ורצון להתקדם ולהצליח, מאפיינים שניתן לטפחם ולקדמם בקרב מורים ותלמידים כאחד, גם בחינוך המיוחד. כמו כן, הצטיינות בחינוך המיוחד, לצד היותה מושפעת מסטנדרטים של כלל מערכת החינוך ושל החברה הרגילה, עשויה להיבחן גם אל מול התלמיד עצמו באופן שהוא נתפש ע"י הצוות החינוכי ובאופן שהוא תופש את עצמו.
קידום מצוינות בחינוך המיוחד
בשל הצורך להתמודד באופן מתמיד עם המורכבות שבמתן מענה לקשיים המורכבים של התלמידים, ובשל הסתירה הקיימת, לכאורה, בין התמודדות זו לבין קידום מצוינות, יש מקום לייחד זמן ומשאבים לחשיבה אודות קידום תרבות של מצוינות על כל רבדיה:
- עבודה על מערך התפישות והאמונות של הצוותים בנוגע ליכולות של תלמידיהם ולפוטנציאל החבוי בהם
- קידום מצוינות בהוראה
- הנחלת השאיפה למצוינות לתלמידים עצמם
- עידוד יצירתיות בקרב מורים ותלמידים
עקרונות התכנון הפדגוגי וההוראה המותאמת לתלמידים עם צרכים מיוחדים, אשר נועדו לשם מתן מענה מותאם לצרכי התלמידים ולשם מיצוי כישוריהם, עולים בקנה אחד גם עם עקרונות של קידום מצוינות. עקרונות אלו באים לידי ביטוי במסמך זה וכן בעשייה השוטפת בשדה החינוכי. לדוגמה:
- מתן הזדמנות לכל תלמיד לממש באופן מיטבי את כישוריו כחלק משוויון הזדמנויות לתלמידים עם צרכים מיוחדים
- בניית תוכנית אישית לכל תלמיד להעצמת נקודות חוזק לצד קידום נקודות חלשות
- שיתוף התלמיד בתכניות האישיות והגברת המודעות שלו ליעדיו ולתהליך התקדמותו
- עבודת צוות רב-מקצועי המאפשרת את ראיית התלמיד ממגוון היבטים ותחומי תפקוד
- יצירת נגישות מרבית לתכניות הלימודים בחינוך הרגיל לאורך רצף הגילאים, לרבות תכניות לקידום מעורבות חברתית
- ארגון הלומדים בקבוצות סביב יעדים משותפים לצורך קידום ותגבור
- השתלבות בקבוצות למידה בחינוך הרגיל או בחינוך המיוחד ברמות תפקוד גבוהות יותר מזו של התלמיד, בתחומים בהם הוא מפגין ידע וכישורים
- הצבת יעד של הרחבת השכלה כחלק מתחומי ההכנה לחיים הנלמדים בחינוך המיוחד
- קידום תלמידים לצורך היבחנות בבחינות הבגרות
- איתור מסלולים ומגמות לצורך התמקצעות בתחומי חוזק ובתחומי עניין (בחינוך הטכנולוגי, בתחומי האמנות ועוד)
- מתן מקום להוראת תכנים לצורך העשרה, הרחבת ידע ומענה לתחומי עניין
- זיהוי נקודות חוזק אצל התלמיד במגוון תחומים וקידומן
ניתן להגיע למצוינות בכל תחום – לימודי, חברתי, התנהגותי, ערכי, יצירתי ועוד
המתווה המובא להלן מתוך תוכנית "אמירים"לטיפוח מצטיינים בבית הספר, (האגף למחוננים ולמצטיינים), נועד לסייע בבחינת התאמתן של תכניות כתכניות ייחודיות לתלמידים מצטיינים. מהמתווה עולים עקרונות רעיוניים ופדגוגיים שעשויים לשמש צוותים בחינוך המיוחד בקידום תרבות של מצוינות בהוראה ובלמידה במגוון רחב של נושאים, בהתאם למאפייני התלמידים ולתחומי העניין שלהם:
- עיסוק ברעיונות-על ובשאלות פתוחות בתחום הדעת
- שילוב מרכיבים של אי ודאות בתכנים הנלמדים
- עיסוק בשאלות ובדילמות מוסריות הדורשות שיפוט ערכי
- זימון התנסויות לפיתוח לומד בעל הכוונה עצמית והנעה פנימית
- מתן לגיטימציה ללימוד מושגים חדשים
- זימון התנסויות לטיפוח והעצמה של יכולות תוך אישיות ובין אישיות
- טיפוח הכישורים האישיים של כלל התלמידים
- עיסוק בתכנים המושתתים על בסיס ידע עשיר ומאפשרים את הרחבתו
- יצירת חיבורים בין תחומיים בהוראת התכנים השונים
- עידוד למידה באמצעות חקירה ולמידת אמנות החקר עצמה
- שילוב של מיומנויות לצד תכנים בנושאים הנלמדים
- פיתוח מיומנויות במגוון רמות חשיבה
לסיכום
השאיפה למצוינות והחינוך למצוינות הינם נחלתם של כלל התלמידים וכלל מוריהם, ומשותפת לכל אדם באשר הוא. על כן עליה להיות גם נחלתם של תלמידים וצוותים חינוכיים בחינוך המיוחד. זאת מתוך אמונה כי בכל תלמיד טמונים כישורים מעבר לנראה לעין וכי מוגבלות מסוימת אינה מעידה בהכרח על רמת תפקוד. בהתאם לכך, גם תלמיד עם קשיים ומוגבלויות יכול לשאוף למצוינות ולהצטיין.
נקודות לחשיבה
- באילו תחומים התלמיד בולט בתפקודו ופועל מתוך הנעה פנימית?
- באיזו מידה ניתן מקום למצוינות בתחומים שמעבר לתחום הלימודי (כגון: מצוינות חברתית ותפקודית)?
- מהן הדרכים לזיהוי ולאפיון מצוינות של תלמיד בתחום מסוים – ביחס לעצמו, ביחס לחבריו וביחס לבני גילו בחינוך הרגיל?
- באיזו מידה מעודד הצוות החינוכי מצוינות והתקדמות בקרב תלמידים בכל רמות התפקוד?
- באיזו מידה התלמיד מודע לתחומים בהם הוא פועל מתוך שאיפה למצוינות ומתוך הנעה עצמית?
- אילו מסגרות קיימות במוסד החינוכי לקידום מצוינות של תלמידים, לציון תחומי מצוינות ולהצגת תוצריהם?
- כיצד באה לידי ביטוי התייחסות להיבטים רגשיים וחברתיים בהקשר למצוינות?
- באיזה אופן פועל המוסד החינוכי לקידום מצוינות בהוראה בקרב הצוות?
ארגז כלים
- האגף למחוננים ולמצטיינים, משרד החינוך, המנהל הפדגוגי
- רחמל ש', ד"ר זוהר ח'. "קווים מנחים לתכניות לטיפוח המצוינות וההצטיינות בבתי הספר", גף הפרסומים, משרד החינוך, 2010
- בן חורין י', "טיפוח מצוינות", אאוריקה, גיליון 28, 2009
- תוכנית "אמירים" לטיפוח מצטיינים בבית הספר, האגף למחוננים ולמצטיינים, משרד החינוך