דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי
mainContent

הכנה לחיים – חינוך לאיכות חיים בחינוך המיוחד

(ראה ארגז כלים להרחבה ולהעמקה בסוף הדף) 

 

זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ומחויבותה של החברה בישראל לזכויות אלה, מושתתות על ההכרה בעקרון השוויון, על ההכרה בערך האדם שנברא בצלם ועל עקרון כבוד הבריות. (עקרון יסוד בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות).

מטרות העל בחינוך המיוחד מדגישות את מימוש זכותו של התלמיד להשתתפות מלאה בתוכנית הלימודים. לצד המקצועות האקדמיים, נלמדים בחינוך המיוחד נושאים ומקצועות הקשורים לתפקוד עצמאי ואוטונומי של התלמיד, כחלק מתחומי הליבה המחייבים בחינוך המיוחד. זאת לשם קידום השתלבות מיטבית של התלמיד בחברה ובקהילה, מימוש עצמי ופיתוח כישורים ותחומי עניין, במטרה לאפשר לו חיים של איכות בהווה ובעתיד.

בבסיס התפישה הרעיונית המנחה את העשייה בתחום ההכנה לחיים עומד המושג איכות חיים.

על פי תפיסה זו איכות חייו של אדם היא תוצר של מידת ההתאמה בין צרכי היחיד לבין התנאים בסביבת חייו. תחושת איכות החיים נגזרת מתפיסתו הסובייקטיבית של האדם בהיבטים שונים כגון: מידת השליטה והפיקוח שיש לו על חייו, היכולת לבחור בין אפשרויות שונות, הקשרים החברתיים ומערכות היחסים שהוא יוצר, המידה בה הוא מצליח לקיים חיים יצירתיים ויצרניים, תחושת המימוש העצמי ושביעות הרצון שלו מחייו. היבטים אלו מתייחסים גם לאנשים עם מוגבלויות. איכות חיים משתפרת כאשר האדם שותף להחלטות המשפיעות על חייו, והיא נחוות כאשר הצרכים הבסיסיים של האדם מסופקים, וכאשר פתוחות בפניו אותן הזדמנויות, כמו לכל אדם אחר, למימוש שאיפותיו ולהשגת מטרותיו בתחומי חייו השונים - בבית, בבית הספר, בחברה, בקהילה, ובעבודה.

להרחבה:   Schalok. R., 2013, Quality of Life in Persons with Intellectual Disabilities and Mental Health Problems: An Explorative Study, The Scientific World Journal, Volume 2013

 

נקודה למחשבה - האם הוראת נושאי ההכנה לחיים מכוונת רק לעתיד או שמא עניינה גם בקידום איכות החיים של התלמיד בהווה?

 

נושאי ההכנה לחיים הנלמדים בחינוך המיוחד

נושאי ההכנה לחיים מהווים חלק מתחומי הליבה של החינוך המיוחד, והוראתם נדרשת בהתאם לצרכי התלמידים בכל רצף הגילאים ורמות התפקוד במסגרות החינוך המיוחד - בבתי ספר ובגנים לחינוך מיוחד, בכיתות חינוך מיוחד בבתי ספר רגילים, וכן לתלמידים עם צרכים מיוחדים הלומדים בכיתות רגילות. הנושאים מתבססים בחלקם על תכניות בחינוך הרגיל כגון תוכנית "כישורי חיים" (השירות הפסיכולוגי ייעוצי - שפ"י, משרד החינוך) וחלקם הוא בבחינת חלופות לתוכנית הלימודים הרגילה. הנושאים כוללים ידע, מיומנויות, נורמות וערכים.

נקודה למחשבה - מהם שיקולי הדעת בבחירת הנושאים בהתייחס לגיל התלמיד ולמאפייני התפקוד שלו ?

פירוט נושאי ההכנה לחיים:

  • טיפול עצמי / עצמאות אישית - תפקוד יומיומי בסיסי בתחומים כגון: אכילה, לבוש, הופעה חיצונית, ניקיון אישי, טיפול בצרכים אישיים והיגיינה
  • בית ומשפחה - תפקוד יום יומי בתוך הבית בתחומים כגון: ניקיון הבית, כביסה, שמירה על רכוש, הכנת ארוחות, תכנון ועריכת קניות, התנהגות בבית ויחסי שכנות, בטיחות בבית ולוח זמנים יומי
  • קשר בין אישי חברתי - יחסי גומלין חברתיים, נורמות וערכים חברתיים, תקשורת הולמת, ביטוי אישי
  • שימוש במשאבים קהילתיים - מעורבות בקהילה ושימוש במשאביה בתחומים כגון: ניעות בקהילה (גישה לאמצעי תחבורה - רכבות, אוטובוסים וכו'),  מתקנים בקהילה (פארקים, בית ספר, ספריות, מרכזי דת, רחובות, מדרכות, תיאטרון) גישה לשירותי חרום (משטרה מגן דוד וכו') גישה לשירותים פרטיים (שרותי כבלים, שירותים ציבוריים: טלפון, מים, וכו') גישה לרשויות.
  • בריאות ובטחון - אורח חיים בריא, תזונה נכונה, מילוי צרכים בסיסיים, בטחון בסיסי, בריאות גופנית, בריאות נפשית, התמודדות עם מחלות- זיהוי, טיפול ומניעה, הפעלה נכונה ובטוחה של מכשירים.
  • ידע והשכלה - רכישת מיומנויות אקדמיות ומעשיות (פונקציונאליות) במושגים של חיים עצמאיים והשכלה, נגישות לסביבות לימודיות ולמסגרות מתאימות להרחבת ההשכלה, פיתוח סקרנות, עניין וחדוות למידה.
  • עולם העבודה - מיומנויות וכישורים תוך אישיים ובין אישיים הקשורים לעולם העבודה, כגון: חיפוש עבודה והשתלבות במקום העבודה, התנהגות במקום העבודה והרגלי עבודה הולמים, יחסי עובד מעסיק תכונות של אדם עובד, שכר/תגמול על עבודה, ראיון עבודה, התמדה בעבודה.
  • ייצוג וסנגור עצמי - בחירה, הצבת מטרות וביצוען, התנהלות עפ"י תוכנית/לוח זמנים, עמידה על זכויות, מודעות למניעים אישיים, פניה לעזרה בעת הצורך, התמודדות עם מצבים מוכרים וחדשים, אסרטיביות והגנה עצמית, השתייכות והשתתפות בארגוני תמיכה וסנגור, שירותים משפטיים.
  • פנאי - סביבות ואמצעים לניצול זמן פנוי בבית ומחוצה לו בתחומים כגון: מקומות בילוי, מרכזי בילוי, מרכזים קהילתיים, קשרים ומפגשים עם חברים, העדפות אישיות וביטוין, השתתפות בחוגים, השתתפות באירועים חברתיים ומשפחתיים, תרבות צפייה בטלוויזיה, משחק וקריאה.
  • חינוך למיניות בריאה - הכרת אברי הגוף בכלל ואברי המין בפרט, טיפוח דימוי הגוף, הכרת גבולות הגוף ומרחבי הפעולה השונים - מרחב אישי / פרטי ומרחב ציבורי, מעגלי קשר והשתייכות, מאפיינים בהקשר לגיל, חברות, חיזור, מגעים אינטימיים ויחסי מין, מגדר, זהות עצמית וזהות מינית, זוגיות וחיי, משפחה

הוראת נושאי ההכנה לחיים בראייה פסיכו-פדגוגית

לצורך הוראה מיטבית של נושאי איכות החיים שפורטו לעיל יש לשלב היבטים רגשיים בתהליך ההוראה-למידה ולהעמיק את המודעות של המורה ושל התלמיד להיבטים אלו. ההתייחסות להיבטים הרגשיים מתקיימת תוך אינטגרציה עם  נושאי ההכנה לחיים שפורטו לעיל. להרחבה אודות היבטים פסיכו-פדגוגיים בהוראה.

ההיבטים הרגשיים מתייחסים לכישורים אותם יש לטפח ולהדגיש בתהליכי ההוראה בנושאים השונים בתחום ההכנה לחיים. הכישורים מתבטאים בחמישה מוקדים עיקריים, עפ"י תוכנית "כישורי חיים", השירות הפסיכולוגי ייעוצי – שפ"י.

להלן פירוט כישורים אישיים בהתייחס למוקדי תוכנית כישורי חיים – "און בי":

  1. אני וזהותי - זהות עצמית הכוללת יסודות של רגש, קוגניציה והתנהגות בהתייחס לדימוי עצמי, הערכה עצמית, מודעות עצמית לגוף ולרגשות ותפיסת האדם את עצמו ותפיסת החברה אותו.

  2. ויסות רגשי - היכולת של האדם לנהל את עצמו ואת ההשפעות שיש למצבי חיים שונים על הרגשתו ועל תפקודו. מתאפשר באמצעות לימוד ותרגול מיומנויות וכישורים בעיקר בתחום הרגשי/ קוגניטיבי/ פיסיולוגי.

  3. ניהול עצמי בלמידה פנאי ועבודה - יצירת סביבות מתאימות לאדם בהתאם לצרכיו ולמצבו הנפשי. לקיחת חלק במגוון רחב של פעילויות שהן מעבר לעצמי, הצבת מטרות בחיים.

  4. ביני לבניכם, כשירות בין אישית - ביסוס וחיזוק היכולות לקיום יחסי אמון משמעותיים עם הזולת. היכולת לאהוב, לכבד, לקבל, להבין את הזולת, היכולת לאמפתיה לחיבה ואכפתיות לבני אדם, היכולת לרגישות למצוקת האחר.

  5. יש מוצא, מצבי לחץ מצוקה ומשבר - מיומנויות וכישורים להתמודדות ולניהול עצמי במצבי לחץ מצוקה, ומשבר: זיהוי מצבים מסוכנים, זיהוי מחשבות מכשילות, ויסות רגשי וקוגניטיבי, שימוש בדמיון , חלימה, החזקת ה"תקווה", בקשת עזרה, הכרה במרחב האישי ושמירתו, נשימות, הרפיה גופנית, פעילות גופנית, שיתוף במחשבות ורגשות , קבלת מידע, פרופורציה, פרספקטיבה, פתרון בעיות, אמונה, ביטוי עצמי אישי במגוון אופנים.

האינטגרציה בין נושאי ההוראה והכישורים האישיים באה לידי ביטוי בתוכנית לימודים בתחומי ההכנה לחיים, אשר פותחה תוך שיתוף פעולה בין אגף א' לחינוך מיוחד לבין השירות הפסיכולוגי ייעוצי (שפ"י), המכוון להתייחסות פסיכו-פדגוגית בהוראת הנושאים. קישור בהבנייה

 

נקודה למחשבה - מהם שיקולי הדעת בהוראת הנושאים על הרצף שבין מצבי שגרה למצבי סיכון?

 

עקרונות מרכזיים בתכנון הלימודים וההוראה

  • נושאי ההכנה לחיים יילמדו באופן ספיראלי לאורך שנות הלימוד, החל מגיל הגן, בהתאם למידת הרלוונטיות של הנושא לגיל התלמיד ולמאפייני התפקוד שלו – יש לבחור בתכנים המתאימים לגילו הכרונולוגי של התלמיד וללמדם בהתאם לרמת התפקוד שלו.
  • בכל בית ספר / גן לחינוך מיוחד, תבנה תוכנית בית ספרית (תלב"ס) להוראת הנושאים ולהקניית המיומנויות בראיה רב-שנתית, תוך בחירת הנושאים הרלוונטיים על פי גיל התלמידים ומאפייני התפקוד שלהם.
  • בכל כיתה לתלמידים עם צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל ובחינוך המיוחד תבנה תוכנית הוראה כיתתית שנתית על בסיס התוכנית הבית ספרית, תוך פירוט יחידות ההוראה, בזיקה לרצף הלימודים של נושאים אלו בשנים הקודמות. ניתן לבנות את תכניות ההוראה במקצועות השונים ע"פ עקרונות תוכנית ל"ב 21 המתוארת בסעיף הבא.
  • לכל נושא יוכנו חומרי הוראה מתאימים ויותאמו הזדמנויות למידה מגוונות במגוון סביבות ותוך חיבור למגוון שיעורים.
  • יעדים ייחודיים לתלמיד מסוים בתחומי ההכנה לחיים יכללו בתוכנית האישית ויילמדו באופן כיתתי, קבוצתי או פרטני.
  • תכנון הלימודים (בחירת הנושאים, ארגון הלומדים ועוד) וכן תהליכי ההוראה עצמם יתקיימו תוך עבודת צוות רב-מקצועי.
  • הנושאים והמיומנויות ילמדו באופן יזום ומובנה, לצד למידה והתנסות מתוך אירועים מזדמנים ביום הלימודים.
  • כאשר מתעוררים מצבי סיכון יש להתייחס לנושאי ההכנה לחיים ולמיומנויות הרלוונטיות למצב שהתעורר. ניתן להיעזר במודל הרב-ממדי להתמודדות עם מצבי לחץ ואי ודאות – אתר שפ"ינט, שפ"י.
  • בתחומי הדעת השונים ישולבו נושאים, כישורים ומיומנויות הקשורים לתחומי איכות החיים.
  • ההוראה תתקיים בהרכב כיתתי, קבוצתי ואישי בהתאם לצרכים פרטניים או קבוצתיים.
  • יתקיים שיתוף של התלמיד ומשפחתו בהיבטים הרלוונטיים.
  • הנושאים יילמדו בשיעורים ייעודיים וקבועים במערכת, תוך חיבור אינטגרטיבי ורלוונטי לתחומי דעת אחרים.

הקצאת שעות וארגון זמן:

  • קדם יסודי - הנושאים ישולבו בסדר היום של הגן בהתאם למאפייני התפקוד של הילדים.
  • יסודי וחטיבת ביניים - יוקצו שעות להוראת נושאי ההכנה לחיים לפחות על פי הקצאת השעות לתוכנית "כישורי חיים" בשכבת הגיל המקבילה בחינוך הרגיל (ראה פירוט הקצאת השעות למקצועות במתנ"ה).
    הצוות החינוכי יבחן בהתאם לכל אוכלוסייה הוספת שעות לנושאי ההכנה לחיים בהתאם לרמת התפקוד של התלמידים ולצרכיהם, תוך איזון בין התחום האקדמי לתחום ההכנה לחיים.
  • חטיבה עליונה - החל מגיל 16 יוקצו לפחות 3 ש"ש לתוכנית ההכנה לחיים, בנוסף להזדמנויות הלמידה בשגרה. החל מכיתה י' יוקצו 2 ש"ש (מתוך ה-3 ש"ש) לתוכנית המעבר להשתלבות בוגר בקהילה.
    בחירת מקצועות הוראה והבחנות בהם מתאפשרת העמקה של מיומנויות וידע בתחומי ההכנה לחיים.

להרחבה: עקרונות להקצאת שעות עפ"י רמות תפקוד, חטיבות גיל וסוגי מסגרות

בניית תוכנית כוללנית מותאמת כיתתית ואישית, המיושמת בהתאם לעקרונות ולהנחיות, תאפשר למידה משמעותית, המקדמת להשגת המטרות והיעדים, תוך שמירה על ביטחונם של התלמידים והצוותים.

פירוט תכניות בהקשר להכנה לחיים

תוכנית "לקראת בגרות" – ל"ב 21

בהוראת נושאי ההכנה לחיים ישולבו עקרונות רלוונטיים מתוכנית לקראת בגרות – ל"ב 21 (תוכנית לימודים למתבגרים ולמבוגרים בני גיל 21-16 בחינוך המיוחד), אשר מושג איכות החיים שהוזכר לעיל הוא מעמודי התווך שלה. מומלץ ליישם את עקרונות איכות החיים, כפי שבאים לידי ביטוי בתוכנית ל"ב 21 לכל אורך סדר היום של התלמידים, בכל המקצועות, בכלל זה מקצועות ההכנה לחיים.

מושג נוסף העומד בבסיס התוכנית הוא המושג התנהגות חברתית. זו מוגדרת כתוצר של בשלות חברתית המתבטאת במידה בה האדם רוצה ומסוגל להתנהג בהתאם למקובל בחברה בה הוא חי, תוך התייחסות לגילו. כמו כן מתבטאת ההתנהגות החברתית במידה בה יכול האדם להתנהל באופן עצמאי ואוטונומי בהתאם למצבים שונים, במידת המעורבות שלו בנעשה במשפחתו ובקהילתו ובמערך הקשרים ומערכות היחסים שהוא מנהל עם אחרים.

על פי עקרונות תוכנית ל"ב 21 מתייחסים תכני הלימוד לשלוש רמות בהתנהגותו החברתית של האדם:

  • הרמה המוסרית-ערכית עוסקת בשאלות כגון: לשם מה חשוב ללמוד את התכנים ומהם הערכים ועקרונות המוסר העומדים בבסיס התכנים השונים. העיסוק ברמה זו כולל, לעיתים, התלבטות בין אפשרויות, העדפות או אינטרסים שונים והוא מזמן ללומד הפעלה של שיקול דעת ושיפוט ערכי.

  • הרמה הנורמטיבית עוסקת בהדגשים שונים בהתנהגות הלומד בהתאם לגילו ולמקובל בסביבות חיים שונות בחברה ובתרבות בה הוא חי. עיסוק ברמה זו כולל לימוד נורמות התנהגות בחיי היומיום הקשורות לנושא הנלמד וכן הפעלת שיקול דעת באשר להתאמת ההתנהגות למצבי החיים השונים. זאת באמצעות שאלות כגון: מתי, היכן, כמה וכיצד יש להשתמש במיומנויות חברתיות שונות.

  • הרמה הביצועית כוללת לימוד של מיומנויות וביצועים הנחוצים ללומד להתנהלות בחברה ובקהילה, החל מביצועים פשוטים ובסיסיים בחיי היומיום ועד למיומנויות מורכבות יותר.

ההבחנה בין רמות ההתנהגות החברתית אינה מתקיימת במציאות החיים היומיומית והיא נועדה לצורך הבנה מעמיקה של כל אחת מהרמות ולתכנון מיטבי של תהליך ההוראה. בהתאם למודל מעגל ההפנמה המתואר להלן יתקיים דיון עם תלמידי הכיתה על אודות התמודדותם ברמות השונות של ההתנהגות החברתית.

מעגל ההפנמה כדגם הוראה מוצע

תוכנית ל"ב 21  מציעה את מעגל ההפנמה כדגם לתהליך הוראה בחינוך לאיכות חיים. על פי דגם זה מתחיל תהליך ההוראה בחוויה פרטית בלתי מובחנת ומסתיים בתובנות או בשינוי התנהגותי שהלומד עשוי להשתמש בהם גם במצבים אחרים. להלן שלבי תהליך ההוראה עפ"י מעגל ההפנמה:

  1. פתיחת הנושא בחוויה הקשורה לנושא, תוך חיבור ל"אני" כנקודת מוצא

  2. דיון במושגים המרכזיים הנכללים בנושא והגדרה של רכיבי הנושא

  3. שיחה פתוחה המזמנת התייחסות של השותפים ללמידה לחוויה הפרטית שהוצגה, תוך אינטגרציה בין החוויה האישית לבין הנלמד בדיון הקוגניטיבי וכן תוך היערכות להתנסות נוספת בחוויה, ע"י הצעת פתרונות אפשריים. שמירה על ערכים של פרטיות ודיסקרטיות באשר למידע העולה בדיונים.

  4. התנסות חוזרת בחוויה תוך בחינת הצעות שונות להתנהלות שהועלו בשיחה ויישום ראשוני של התובנות.

  5. דיון חוזר תוך הפקת לקחים מההתנסות החוזרת או ממספר התנסויות, תוך הרחבת הידע והאפשרויות המתאימות ללומד על פי יכולותיו ועל פי בחירתו.

  6. תוצר המתבטא בתובנות ביחס ליכולות, מגבלות והעדפות בהתייחס לנושא הנלמד, אשר ניתן ליישמן בהתנהלות במצבים אחרים.

להרחבה: תוכנית לקראת בגרות – ל"ב 21 תוכנית לימודים למתבגרים ולמבוגרים בני גיל 21-16 בחינוך המיוחד. התוכנית נכתבה במקורה לגילאי 16-21, אך נושאי ההכנה לחיים כשלעצמם מחייבים התייחסות ספיראלית כבר מגיל הגן.

תכניות מעבר להשתלבות בוגר בקהילה – גילאי 16-21

מעבר הינו מצב חיים, בו מתרחשים שינויים התפתחותיים, חברתיים, כלכליים ואחרים, בקרב אנשים ומשפחות. מצב חיים זה מצריך כוחות, כישורים ומיומנויות להסתגלות מיטבית.

המעבר לחיים בקהילה בתום הלימודים במסגרת מערכת החינוך, הינו שלב הדורש הכנה והיערכות.

תכניות מעבר להשתלבות בוגר בקהילה מתמקדות בתהליכי מעבר עתידיים בתום הלימודים במערכת החינוך, ומטרתן לסייע לבוגר להסתגל למעבר מסביבה מובנית, מוכרת ובטוחה של בית הספר, לקראת השתלבותו כבוגר מעורב, אחראי, עצמאי ואוטונומי, במגוון מסלולי חיים: שירות משמעותי, לימודי המשך, עבודה ומגורים בקהילה. התכניות ותהליכי ההוראה-למידה בנושא, עוסקים בחינוך ערכי, בהגברת תחושת המסוגלות של התלמיד, ובטיפוח כישורים ומיומנויות לקראת השתלבותו העתידית במגוון המסלולים. תכניות המעבר כוללות שיח עם התלמיד ועם ההורים על אודות עמדותיהם ואמונותיהם וכן מעורבותם בקידום השתלבותו של התלמיד כבוגר בקהילה והצלחתו.

 תכניות מעבר להשתלבות בוגר בקהילה - התוכנית העיונית

הלמידה העיונית, מאפשרת הרחבת הידע ב- 10 תחומי הכנה לחיים שתוארו לעיל, באופן מותאם לתפקוד הלומד, לגילו ולשלב חיים זה, בדגש על הכרות עם שירותים ומוסדות בקהילה ותוך בחינת העדפותיו של התלמיד. 

להלן קווים מנחים להבניית התוכנית העיונית:

  • תוכנית המעבר מיועדת לתלמידים בגילאי 14-18 (במידה והתלמיד בוחר לסיים את חוק לימודיו בגיל 18) או לתלמידים בגילאי 16-21 (במידה והתלמיד בוחר לממש את זכותו לחינוך חינם בחינוך המיוחד עד גיל 21).

  • לכל תלמיד בגילאים אלו תתוכנן תוכנית "מעבר" אישית רב- שנתית, בהתייחס לכל אחד מ-10 תחומי הכנה לחיים שתוארו לעיל.  להרחבה: תכנית מעבר, אגף א' חינוך מיוחד.

  • בחטיבה העליונה החל מגיל 16 יוקצו לפחות 3 ש"ש לתוכנית ההכנה  לחיים, בנוסף להזדמנויות הלמידה בשגרה. החל מכיתה י' יוקצו 2 ש"ש (מתוך ה-3 ש"ש) לתוכנית המעבר להשתלבות בוגר בקהילה.

  • תוכנית "מעבר – להשתלבות בוגר בקהילה " תכלול תוכנית  אישית/ קבוצתית/ כיתתית.

  • התוכנית תתוכנן תוך שיתוף התלמיד והוריו.

  • התוכנית תעודכן בהתאם להערכות צוות רב-מקצועי.

  • כשנה וחצי לפני סיום הלימודים במסגרת החינוכית, תוכנית ה"מעבר" תכלול שיח עם ההורה והתלמיד בהתייחס לאפשרויות ההשתלבות של התלמיד לאחר סיום לימודיו: שרות משמעותי/ לימודים על תיכוניים / עבודה/ מגורים בקהילה. מומלץ לקיים את השיח בהשתתפות צוות חינוכי טיפולי ועו"ס בקהילה.

חינוך לחיי עבודה כחלק מתוכנית מעבר

חינוך לחיי עבודה הינו נושא בתכניות המעבר להשתלבות בוגר בקהילה.

תעסוקה היא מנוף לחיי רווחה עתידיים טובים יותר עבור בני נוער וצעירים בכלל ועבור בני נוער עם מוגבלות בפרט. שוק העבודה במאה העשרים ואחת משתנה תדיר וכך גם אופי הכישורים הנדרשים בו ורמתם. במדינות שונות מוענקת חשיבות הולכת וגדלה לשותפות בין מערכות החינוך לבין ארגוני מעסיקים איגודים מקצועיים וכלל המגזר העסקי. בנוסף, הספרות מלמדת כי מדיניות ממלכתית בנושא, המעוגנת לעתים בחקיקה ובמנגנוני יישום מובנים, כגון תכניות מעבר לתעסוקה, היא מרכיב הכרחי להשגת התוצאות הרצויות (מתוך: הביטאון לעובד החינוכי-סוציאלי, עמותה לפיתוח שירותי רווחה וחינוך בשיתוף עם ג'וינט ישראל, גיליון מס׳  23).

רכיבי התוכנית – חינוך לחיי עבודה

תוכנית חינוך לחיי עבודה, כוללת למידה עיונית והתנסות במקום עבודה. הרכיבים העיוניים, ההתנסות והרפלקציה הכרחיים לקיומה של למידה משמעותית וללמידה של מיומנויות ביצוע תעסוקתיות בפרט.

בתהליך ההוראה-למידה-הערכה, מוקדשת עשייה רבה לפיתוח מיומנויות ביצוע תעסוקתיות, הנחוצות להשתלבות במקום עבודה ולהתמדה בו בכל סוגי העבודות.

להלן מיומנויות ביצוע נדרשות, אשר יקודמו במהלך הלמידה העיונית וההתנסות במקומות עבודה:

  • שמירה על בטיחות/ ביטחון אישי
  • קבלת סמכות
  • עבודת צוות
  • יוזמה ומוטיבציה
  • התנהגות  בהתאם לנורמות המקובלות 
  • הופעה חיצונית
  • התמדה בפעילות 
  • נוכחות ועמידה בזמנים
  • ביצוע איכותי
  • קצב ביצוע
  • התארגנות בסביבת עבודה

מיומנויות הביצוע הנדרשות לצורך השתלבות בעולם העבודה באות לידי ביטוי גם בשירות משמעותי (צבאי או אזרחי), לימודי המשך ומגורים בקהילה. כישורים ומיומנויות אלה משמעותיים בכל תחומי החיים ומומלץ לעסוק בהם בשגרת הלמידה כולה.

התנסות במקומות עבודה כחלק מתוכנית חינוך לחיי עבודה

בחינוך לחיי עבודה יודגשו מטרות ויעדים בהקשר לעולם העבודה, אשר ילמדו לקראת ההתנסות במקומות עבודה מחוץ לבית הספר. למידה התנסותית זו, מהווה חוליה משמעותית בתהליך ההוראה העיוני.

להתנסות במקומות עבודה מחוץ לבתי הספר מספר יתרונות משמעותיים לתלמיד:

  • הכרת מגוון מקצועות, תפקידים ומקומות עבודה

  • מודעות להעדפות, יכולות ומגבלות, בהתייחס לאפשרויות ההשתלבות בעבודה בעתיד

  • הכרת מודלים שונים של מערכות יחסים ותקשורת בין עמיתים לעבודה ובין עובדים ומעסיקים

  • הכרות עם זכויות ונורמות מקובלות במקום העבודה

  • תרגול המיומנויות והכישורים הנלמדים בכיתה בסביבת עבודה במצבי אמת

השתתפות התלמיד בהתנסות במקומות עבודה, מחייבת קיומה של עשייה פדגוגית תהליכית והיערכות מנהלית מובנית ומוסדרת. מנהל בית הספר והצוות החינוכי המפנה תלמידים להתנסות במקומות עבודה מחויב לפעול בהתאם לכלל ההנחיות. ההנחיות יבוצעו בהתייחס לכל תוכנית המופעלת על ידי בית הספר וכוללת התנסות במקום עבודה, וכן בהתייחס לכל תוכנית במקום עבודה, הכוללת שיתוף פעולה עם גורמים נוספים, כגון: משרד הרווחה, אגף שיקום, השירות לאוטיזם ו/או גורמים אחרים, וכן תכניות המופעלות ע"י כל ספק חיצוני.

עקרונות מנחים לקיום התנסות במקומות עבודה:

  • בשלב ראשוני, שלב טרום התנסות במקום עבודה, ניתן לקיים סדנאות תעסוקה בתחומים שונים בתוך בית הספר, לדוגמה: גינון, תכשיטנות, נגרות, מסגרות, אמנות שימושית ועוד.

  • תלמידים שמאפייני התפקוד שלהם אינם מאפשרים יציאה אל מחוץ לבית הספר לצורך התנסות בעבודה, ימשיכו בפיתוח מיומנויות תעסוקתיות בסדנאות ובמוקדי פעילות בתוך בית הספר.

  • החל מכיתה י' (ולא לפני גיל 16 וחצי), ולאחר יישום שלבים של חינוך לחיי עבודה בתוך בית הספר, תכלול תוכנית החינוך לחיי עבודה גם התנסות במקום עבודה ומשוב בעקבות ההתנסות, לצד למידה עיונית מתמשכת, מתוכננת ומובנית.

  • תוכנית ההתנסות במקומות עבודה תקבע בצוות רב-מקצועי, בהלימה למטרות תוכנית המעבר ומטרות תוכנית הלימודים האישית של התלמיד, בהתחשב בכישוריו, צרכיו ויכולותיו, תוך קיום שיח עם התלמיד והוריו.

  • להרחבה: התנסות תלמידים עם צרכים מיוחדים בעולם העבודה, אתר אגף א' חינוך מיוחד

חינוך ערכי חברתי קהילתי

מנהל חברה ונוער אחראי על החינוך הערכי-חברתי-קהילתי (החינוך הבלתי פורמלי) לכלל בני הנוער במדינת ישראל לאור מטרות החינוך (חוק חינוך 2000). חיזוק החינוך לערכים, טיפוח החשיבה וההתנהגות המוסרית והחינוך למעורבות ולאחריות חברתית הם בליבת התפיסה החינוכית של כל תחומי המנהל, ומהם נגזרים התכנים, העקרונות המנחים ומסגרות הפעולה כאחד. (מתוך מנהל חברה ונוער - קישור).

בדומה לתכנון הפדגוגי בתחומי הדעת, גם בתחום החינוך החברתי-קהילתי, מתבססות תכניות העבודה לתלמידים עם צרכים מיוחדים, על תכניות ויוזמות של החינוך הרגיל. שיתוף הפעולה של אגף א' חינוך מיוחד עם מנהל חברה ונוער הניב מהלכים שונים להתאמת התכניות לתלמידים עם צרכים מיוחדים.

להלן פירוט התחומים וקישור לתכניות הקיימות:

התפתחות אישית ומעורבות חברתית

  • התוכנית "התפתחות אישית ומעורבות חברתית" - מותאמת לתלמידים עם צרכים מיוחדים ומבוססת על התוכנית המתקיימת בחינוך הרגיל. מתווה ההתאמות כולל עקרונות שיאפשרו את השתתפותם של תלמידי החינוך המיוחד בתוכנית. התוכנית מזמנת למידה חברתית משמעותית לתלמידים עם צרכים מיוחדים ומאפשרת להם להרחיב את מעגלי ההתנסות במעורבות חברתית בקהילה ולתרום לזולת גם מחוץ לכותלי בית הספר.
  • מעורבותם של תלמידים עם צרכים מיוחדים בחברה ותרומתם לקהילה עשויות להשפיע על תפיסת הקהילה הנורמטיבית את האדם עם הצרכים המיוחדים כתורם ומועיל לחברה ולהשפיע על הדימוי העצמי ועל תחושת המסוגלות של התלמידים התורמים.
  • תלמידים עם צרכים מיוחדים המשולבים בכיתות רגילות או לומדים בכיתות חינוך מיוחד בבתי ספר רגילים ישתתפו בכלל הפעילות הכיתתית והשכבתית המתקיימות בבית הספר במסגרת התוכנית. בתכנון פעילויות התוכנית לכלל תלמידי בית הספר, יש לראות בתלמידים עם צרכים מיוחדים חלק בלתי-נפרד מתלמידי בית הספר ולהיערך בהתאם.
  • בתי ספר לחינוך מיוחד ומרכזים חינוכיים בבתי חולים יישמו את התוכנית בהתאם למאפיינים הייחודיים של כל מסגרת.
  • יש חשיבות רבה בקיום דיאלוג עם התלמיד להגברת מעורבותו בבניית תהליך ההתנסות וכן במטרה להגביר את  מודעותו לחזקותיו, להעדפותיו ולקשייו. זאת כדי שימצה את יכולותיו ושיחווה חוויה של הצלחה. לשם שיבוץ מושכל של התלמיד במקום התנסות מתאים, חשוב לאפשר לו בחירה מבין מגוון אפשרויות.

להרחבה:

התאמות לתוכנית "התפתחות אישית ומעורבות חברתית", תשע"ה

הסדרת תפקיד אחראי תוכנית מעורבות חברתית בבתי הספר לחינוך מיוחד

שילוב תלמידים עם צרכים מיוחדים בתנועות נוער:

החברות בתנועת נוער מהווה קרקע ייחודית לחוויה של התפתחות אישית, העצמה, תחושת שייכות לקהילה ולחברה וחינוך לשירות משמעותי ותרומה למדינה. זו גם תשתית משמעותית ביותר לרישות חברתי רחב שמסוגל לקדם את המוביליות החברתית, האישית והמקצועית של בני הנוער.

ילדים עם צרכים מיוחדים הם חלק מקהל היעד של התנועות והשתלבותם משפיעה לטובה עליהם ועל כלל החניכים. ההכרות האישית שוברת חומות של סטיגמות ודעות קדומות ומחנכת לערכים שישפיעו על התנהגותם של כלל החניכים כלפי אנשים עם מוגבלות גם בבגרותם. הילדים עם המוגבלות מתנסים בחוויות נורמטיביות, מרחיבים את מעגלי ההכרות ומעגלי התמיכה ורוכשים מיומנויות חברתיות.

בתוכנית בין משרדית לה שותף גם האגף לחינוך מיוחד , מושקעת עשייה מקצועית ענפה להשתלבותם ולהשתתפותם של ילדים עם צרכים מיוחדים בתנועות הנוער.

להרחבה: השתלבות ילדים ובני נוער עם מוגבלות בתנועות הנוער.

של"ח וידיעת הארץ - שילוב תלמידים עם צרכים מיוחדים בטיולים ופעילויות חוץ בית ספרית

הטיולים המתקיימים במערכת החינוך מיועדים לעורר בקרב התלמיד את האהבה לארץ, לנופיה ולמורשתה.  הטיול המתקיים מחוץ לכותלי בית הספר הוא חלק בלתי נפרד מהמערך הלימודי-חינוכי של בית הספר.

מערכת החינוך פועלת למתן שוויון הזדמנויות לכלל תלמידיה ותומכת בשילובם של תלמידים עם מוגבלות בכלל הפעילויות במוסד החינוכי.

על מנהלי בתי-הספר בסיוע רכז הטיולים והצוותים החינוכיים להיערך להנגשת הטיולים והפעילות החוץ בית ספרית השנתית, בהתאם למדיניות משרד החינוך וההנחיות כפי שפורסמו במסמך בנושא: טיול מונגש - טיולים ופעילות חוץ בית-ספרית - השתלבות תלמידים עם מוגבלות, באתר אגף א' חינוך מיוחד.

להרחבה: חוזר מנכ"ל טיולים ופעילות חוץ בית ספרית

שילוב תלמידים עם צרכים מיוחדים במכינות קדם צבאיות

המכינות הקדם צבאיות, הפועלות על פי חוק המכינות הקדם צבאיות, ומהוות חלק אינטגרלי מהמרקם החינוכי חברתי במדינת ישראל ומושתתות על ערכים של שוויון הזדמנויות, סולידריות וסובלנות. מטרת המכינות היא, הכנת החניכים לשירות מלא בצבא הגנה לישראל וחינוך למעורבות חברתית ואזרחית תוך לקיחת אחריות ומנהיגות. החניכים במכינות מגיעים מכל שכבות החברה בישראל וההשתתפות במכינות מאפשרת להם לרכוש כלים של מנהיגות, ניהול עצמאי, סנגור ולפתח זהות עמוקה, מבוססת וחזקה תוך מעורבות חברתית משמעותית.

עבור צעירים עם מוגבלות השתתפות במערך המכינות הקדם צבאיות היא בראש ובראשונה זכות שווה לחיות חיים מלאים בקהילה כשאר האנשים ולממש את הפוטנציאל הגלום בהם על אף מגבלותיהם. בנוסף מאפשרת ההשתתפות במכינה פיתוח כישורי עצמאות חשובים, בניית מעגלי תמיכה מגוונים וכן התנסויות שיסייעו בהשתלבות והתמדה בשירות הצבאי, במגורים עצמאיים ועבודה, תוך השפעה על עתיד הצעירים כבוגרים המשולבים בחברה.

החל משנה"ל תשע"ז החל תהליך ראשוני (פיילוט) שמטרתו להנגיש את המכינות הקדם צבאיות לצורך השתלבות של צעירים עם מוגבלות כהכנה לשירות הצבאי. שותפים לתהליך: משרד החינוך- מנהל חברה ונוער ואגף א' חינוך מיוחד, משרד הביטחון, מועצת המכינות הקדם צבאיות הציוניות הישראליות, ג'וינט- אשלים, פדרציית ניו-יורק, הביטוח הלאומי- הקרן לפיתוח שירותים לנכים וצה"ל- תא מתנדבים.

הכנה לשירות צבאי משמעותי

השירות הצבאי מהווה מימוש חובה אזרחית המתבטאת בנכונותם ובמוכנותם של בני הנוער ליטול על עצמם אחריות אישית תוך מעורבות חברתית והזדהות עם המטרות המוצבות בפני צה"ל.

משרד החינוך הציב מטרה לחזק את החינוך לערכים ציוניים, יהודיים, דמוקרטים וחברתיים באמצעות משימת עידוד גיוס/התנדבות בני הנוער לצה"ל ולשירות הלאומי-אזרחי ובכללם תלמידים עם מוגבלויות. בצה"ל קיים מגוון של תכניות, אשר מקדמות את מימושה של מטרה זו, בהתאם ליכולות ולבחירות האישיות של התלמיד והוריו.

להרחבה:

הכנה לשירות צבאי – שירות משמעותי, אגף א' חינוך מיוחד.

חומרי עזר (תכניות, נושאים והפעלות) בנושא הכנה לצה"ל, מנהל חברה ונוער, משרד החינוך.

התנדבות בשירות לאומי- אזרחי

השירות הלאומי-אזרחי מאפשר לצעירים עם מוגבלות, שגיוסם לצה"ל לא התאפשר, או שלא בחרו בו, להשתלב במערך השירות הלאומי ולהבנות את זהותם כאזרחים תורמים ופעילים. קהלי היעד הזכאים לקבלת מעמד של מתנדבים בשרות לאומי לאוכלוסיות מיוחדות הם: אנשים עם מוגבלות פיזית, חושית, נפשית, בספקטרום האוטיסטי או עם מוגבלות שכלית-התפתחותית. צעירים/ות בגילאי 18-24. למימוש הזכאות ניתן לפנות לעו"ס בקהילה במשרד הרווחה והשירותים הקהילתיים לבדיקת זכאות.

להרחבה: שירות לאומי אזרחי לצעירים עם מוגבלות, אגף א' חינוך מיוחד (כולל קישורים לארגונים ולעמותות

 

 

ארגז כלים

​