על כנס החינוך המדעי- ד"ר גילמור קשת מאור, מנהלת אגף א' למדעים.
ההבנה של עקרונות מדע, שיטות המחקר המדעי ופיתוח חשיבה מדעית
ומתמטית חיוניים להתפתחות אזרחים חושבים, סקרניים, בעלי חשיבה
ביקורתית המבססים את החלטותיהם באופן מושכל על נתונים ממצאים
מהימנים. לימודי המתמטיקה והמדעים מפתחים הבנה של העולם הפיזי
ועולם החי ומביאים את העולם אל הכיתה והמעבדה. הכישלון והטעויות הם חלק מובנה בלימוד תחומים אלה בבחינת "מי שלא עושה, לא טועה" ומהווים מדרגות בתהליך ההתפתחות האישית והמצוינות. רכישת ידע וכלי חשיבה מדעיים ומתמטיים בבית הספר מאפשרת, ללומדים המבקשים בכך, להמשיך להעמיק את לימודיהם מחוץ לבית הספר ולפתח קריירה לבחירתם, כולל קריירות במדע, בהנדסה ובטכנולוגיה.
כנס החינוך המדעי מפגיש בין המחקר לפרקטיקה, בין החינוך הפורמלי
לחינוך הבלתי פורמלי ועוסק בסוגיות המפתח המעסיקות את קהילת החינוך המדעי. לדוגמה, ערכי מדע, שוויון הזדמנויות בחברה, מיומנויות המאה ה- 21, סוגיות בלמידה ובהערכה, מורים כסוכני שינוי ועתיד החינוך המדעי.
סרטון הכנס
בין התחומי לבין תחומי- פרופ' אורי אלון, מכון וויצמן למדע.
צילום ההרצאה
מושב ראשון: שוויון הזדמנויות בחברה
יו"ר המושב: ד"ר מיכל נחשון, מפמ"ר מדע וטכנולוגיה לכל; אורנה סומך, מנהלת שותפויות יוזמת 5 פי2
הסוגיה מצוינות ושוויון הזדמנויות נמצאת בבסיסו של החינוך המדעי וכן ביעוד של מהלך יוזמת
5 פי 2. מערכת החינוך אינה מביאה למיצוי מלואו של פוטנציאל הלומדים במתמטיקה ובמדעים
ברמות הגבוהות מהמגזרים השונים: ערבים, בדואים, יוצאי אתיופיה, חרדים. וכן את הפוטנציאל
בקרב התלמידות. זאת ועוד, קיימת קורלציה גבוהה, לאורך שנים, בין רמה סוציואקונומית של
ההורים והצלחת התלמידים במקצועות ה- STEM . אנו רואים בקידום מצוינות בחינוך מדעי טכנולוגי
מנוע לפיתוח תרבות כללית של מצוינות בחינוך. עם הפנים למאה ה 21- מצוינות מדעית וטכנולוגית
מציבה יעדים מלמעלה, מתוך אמונה שמהלכים כאלה ימשכו את כל המערכת כלפי מעלה וישתנו
דפוסים מוכרים של הצלחה או אי הצלחה. אנו מבקשים לעסוק בנושא מתוך התפיסה כי "החשיבה
המדעית" ו"החשיבה ההנדסית" מהוות דרך חיים לכל ובכך מאפשרות פלטפורמה לשוויון הזדמנויות.
ד"ר יוסי מחלוף- מבט-על על פערי ההישגים במתמטיקה ובמדעים בראי מבחנים בין-לאומיים וארציים.
סיכום פאנל מושב
מושב שני: הוראת פרקטיקות מדעיות וטכנולוגיות
יו"ר המושב: ד"ר אביבה בריינר, מפמ"ר מדע וטכנולוגיה בחינוך היסודי ובחטיבת הביניים
ד"ר רוחמה ארנברג, ממונה על פיתוח תכניות הלימודים במדעים
אגף א' למדעים, המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך
כיצד הבנת החשיבה מאחורי בניית מודלים עשויה לתרום ללמידה מבוססת-מודלים של מושגים מדעיים? - ד"ר שרונה טל לוי, אוניברסיטת חיפה
למידה מתוך חקירה של מודלים ממוחשבים הופכת בהדרגה לדרך למידה נפוצה בהוראת המדעים
בארץ ובעולם; עד כדי כך, שהסטנדרטים האחרונים בארה"ב מציעים שניתן להחליף את המעבדה
בחקירה של מודלים. אנשים לא מעטים נרתעים ממהלך זה בשל העיוות, החלקיות והייצוגיות
של מודלים ביחס למציאות הנחקרת. התלמידים אינם מודעים לבחירות שנעשו בעיצוב הייצוגים
ורואים את המציאות כזו המתוארת במודל הממוחשב.
בהרצאה זו, תוצג הבעייתיות יחד עם האפשרויות הטמונות בלמידה עם מודלים יחד עם מסגרת
מושגית, עקרונות עיצוב ומחקר המנסים להתגבר על בעייתיות זו.
מצגת
צילום ההרצאה (מדקה 15:50)
הבאת מדע אותנטי לכיתה: חקירה מבוססת מודל- פרופ' רוית דנקן-גולן, אוניברסיטת ניו-ג'רסי, ארה"ב
מטרתו העיקרית של המחקר המדעי היא לפתח ידע חדש שיסייע לנו להסביר תופעות טבע. ידע
זה מיוצג לעתים קרובות במודלים מסבירים. המודלים בנויים על סמך הראיות הזמינות ומשמשים
הן להסבר והן לחיזוי. מאפיין מרכזי של כיתה מדעית אותנטית הוא מעורבות התלמידים בבנייה,
הערכה ושינוי מודלים המבוססים על ראיות.
מצגת
צילום ההרצאה
אסטרטגיות הוראה לחינוך הנדסי ביסודי ובחטיבת ביניים -יישומים פרקטיים של ממצאים מחקריים- ד"ר יעל במברגר, פיתוח תוכן, מדעטק, המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל.
לאחרונה החלט לתת דגש על החינוך ההנדסי בגילאי יסודי וחטיבת ביניים. עם זאת, מרבית המורים
לא הוכשרו לעסוק בחינוך הנדסי במסגרת הכשרתם, ונתקלים בקשיים בשילוב חינוך הנדסי
בהוראת תחומי ה- STEM בכיתתם.
ההרצאה תתמקד באסטרטגיות הוראה לחינוך הנדסי ביסודי ובחטיבת ביניים, אשר פותחו ונבדקו
מחקרית בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת מישיגן. אסטרטגיות אלו מיושמות במדעטק. כמו כן,
אציג דוגמאות של יישום אסטרטגיות אלו בחינוך ההנדסי בבתי הספר.
מצגת
יוצרים למידה אחרת: שילוב פדגוגיה ברוח מייק ואינג'ניר בחינוך המדעי - אתי אורון ואלעד פז, מנהלי פרויקטים חינוכיים, מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד.
תכנית אינג'ינר, שפותחה במסגרת קונסורציום אירופאי של מוזיאוני מדע, בהובלת מוזיאון המדע
בירושלים, מהווה שער כניסה למורי ד'-ו' לשילוב הנדסה ) engineering ( בשיעורי מדע וטכנולוגיה.
בעזרת מערכי שעור הנפתחים בסיפור המציג משימת אתגר הנדסית שרלוונטית לעולם התלמידים,
התלמידים מפתחים מיומנויות של פתרון בעיות טכנולוגיות, תוך שימוש בידע פורמלי מדעי ומתמטי.
התכנית פותחת לפניהם קשת רחבה של מקצועות הנדסה ומרחיבה להם את תמונת העתיד.
התנסות בתכנית אינג'ינר מהווה תשתית מעולה למורים להפעלה של תוכניות ברוח מייק, בהם
מושם דגש על למידה רב תחומית, יצירתית ויצרנית, המעודדת התנסות בכישלון ולקיחת סיכונים.
מצגת
מושב שלישי: למידה והערכה של פרויקטים במדע ובטכנולוגיה
יו"ר המושב: פרופ' יהודית דורי, דיקאנית הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון - מכון טכנולוגי לישראל
ד"ר צביקה אריכא, מפמ"ר פיזיקה; סאמיה אבו חיט, מפמ"ר מדעי הסביבה
אגף א' למדעים, המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך
יישום פרדיגמה בתהליך הערכה במשרד החינוך-ד"ר צביקה אריכא, מפמ"ר פיזיקה
"פיזיקה מחקרית" הוא מסלול שמאפשר לתלמידים להבחן על פרויקט מחקרי בהיקף 5 יח"ל
נוספות בפיזיקה. התלמידים מודרכים על ידי מורי הפיזיקה שבבית ספרם ואלה נעזרים ב"מנחים
אקדמיים" מהאקדמיה או מתעשיית ההיי-טק. מעגל ההערכה ראשון: "קהילת החקר". המורים
שמדריכים את התלמידים שמשתתפים ב"קהילת חקר" המאורגנת על ידי "רכז קהילת החקר".
במסגרת זו הם נפגשים גם עם "המנחים האקדמיים" ובין השאר מקיימים הערכה מעצבת במשך
שנות התקדמות התלמידים. מעגל הערכה שני: קהילת הרכזים והמנחים. קבוצת "רכזי קהילות
החקר" ו"המנחים האקדמיים" נפגשת בתכיפות ומתארחת בכל פעם )חצי יום בשבוע, אחת
לשבועיים-שלושה( ב"קהילת חקר" אחרת. מטרת המפגשים, בין השאר, להתרשם מהפרויקטים
המבוצעים בכל אחת מהקהילות, לבקר אותם על פי קריטריונים שהגדירה קהילת הרכזים והמנחים
ולתת משוב לפיקוח על הוראת הפיזיקה.
מצגת
הביטוי של אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה בפרויקטים ובהערכתם-פרופ' ענת זוהר, האוניברסיטה העברית
הוצגה הבעייתיות של הערכת פרויקטים וזיהוי פרויקטים שבהם יש חקר או יצירה אמתיים לעומת פרויקטים שהם עבודות שבלוניות עם הרבה דגש על המוצר הסופי, אך ללא תהליך החשיבה המאפיין את החקר.
המפתח טמון בהתפתחות מקצועית פרופסיונאלית של המורים. יש לשים דגש על לימוד אסטרטגיות חשיבה אופייניות לחקר. אם למורים יהיה את הידע של דפוסי החשיבה האופייניים לחקר, זה יטייב את ההוראה, ויהפוך את התהליכים לתהליכי חקר טובים. על המחוונים להערכת פרויקטים וחקר לכלול שני סוגים של מימדים: מימדי התוכן והידע המדעי, ומימדים מאד ברורים להערכת אסטרטגיות חשיבה.
נקודות שעלו מהדיון –
1. פיתוח מקצועי למורים בנושא המחוונים.
2. מאגר שאלות למורים הבוחנים עבודות חקר.
3. לא לדרוש ממורים לעשות דברים שאף פעם לא התנסו בהם.
לימוד סביב פרויקטים - קשיים ומגבלות-פרופ' משה ברק, החוג לחינוך מדעי וטכנולוגיה, אוניברסיטת בן גוריון בנגב
למרות שהעניין בלימוד סביב פרויקטים צובר תאוצה בכל תחומי החינוך, עלינו להיות מודעים
לקשיים והמגבלות ביישום שיטה זאת. כדי שתלמידים יגיעו ללמידה משמעותית דרך הפרויקט,
יש להקנות להם תחילה ידע בסיסי וכלים ללמידה עצמאית בנושא הנלמד. רוב התלמידים זקוקים
להדרכה מלאה בשלבי ההתחלה של לימוד נושא חדש. ללא הכנה מספקת, לימוד סביב פרויקט
עלול לתסכל חלק מהתלמידים או להפוך כיסוי ללמידה שטחית.
למידת מדע משמעותית באמצעות מדע אזרחי-פרופ' טלי טל, הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון, מכון טכנולוגי לישראל
מדע אזרחי ) Citizen Science (, המשלב אזרחים בביצוע מחקר מדעי בנושאים ובתחומים מגוונים
מעולם המדע, מהווה התפתחות חדשה בנוף המדע המודרני. מיזמי מדע אזרחי מכוונים לכלל
הציבור, ובהם מתנדבים מרחבי העולם משתתפים בפעילויות כמו ניטור תופעות אקלימיות, איכות
מים, תפוצת ציפורים, ניתוח מסמכים היסטוריים, וגילוי כוכבי לכת וגלקסיות חדשות. הרעיון בבסיס
המחקר והעשייה הוא כי המדע אינו נחלתם של יחידי סגולה, אלא נגיש לכלל הציבור. יתרונם של
מחקרי מדע אזרחי הוא בתרומתם הן למדע והן לאזרחים. המדענים זוכים לעזרה באיסוף נתונים
או בניתוחם והאזרחים זוכים להשתתף באופן פעיל במחקר, לתרום למדע, ללמוד נושאים חדשים
ולהצטרף למעגל חברתי של העוסקים במדע.
מצגת
שילוב מדע אזרחי ומעורבות חברתית במדעי הסביבה,-סאמיה אבו חיט, מפמ"ר מדעי הסביבה, אגף א למדעים, המזכירות הפדגוגית
הציגה את נושא שילוב המעורבות החברתית בפרויקטים של חקר. התלמידים עורכים פרויקט חקר, ולאחר מכן, על סמך עבודת החקר מעלים רעיונות למעורבות חברתית כהמשך. השילוב של חקר ומעורבות חברתית, יוצר מעורבות רגשית ומגביר מוטיבציה. הערכה מתבצעת על תהליך ההכנה של יריד/ הצגה של פרויקט החקר.
מצגת
למידה מבוססת פרויקטים בעידן דיגיטלי- פרופ' איליה לוין, החוג לחינוך מתמטי, מדעי וטכנולוגי,
בית הספר לחינוך על שם קונסטנטינר, אוניברסיטת תל-אביב
אפיקים חדשים נפתחו לאחרונה בלמידה מבוססת פרויקטים במדע וטכנולוגיה. התהליך קשור
להתפתחות של טכנולוגיות מידע ותקשורת ) ICT ( כגון: למידה עמוקה, big data , אינטרנט של
הדברים ומציאות מעורבת. בהרצאה יוצג כיצד טכנולוגיות האלה משקפות את רעיונות היסוד של
תיאורית למידה קונסטוקציאוניסטית.
מושב רביעי: הוראה מותאמת
יו"ר: ד"ר דורית נריה מפמ"ר מתמטיקה יסודי; נרית כץ מפמ"ר מתמטיקה על יסודי אגף א' למדעים, המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך.
מיזם PeTeL סביבה דיגיטלית שיתופית להוראה ולמידה מותאמת אישית- אסף בר-יוסף, המחלקה להוראת המדעים, מכון ויצמן למדע, רחובות
המיזם להוראה ולמידה מותאמת אישי ) Personalized Teaching and Learning ( נמצא בשלבי פיתוח
על ידי מדעני המחלקה להוראת המדעים, חברות תוכנה וחווית משתמש ומורים נבחרים מרחבי
הארץ. המיזם מיועד לקדם את הלמידה וההוראה של מדע ומתמטיקה בבתי ספר תיכוניים בארץ
תוך התאמה אישית לידע של כל הלומדים בכל נקודת זמן. סביבת PeTeL מאפשרת למורים לאתר
תכנים במאגר שיתופי, להעבירם לסביבה האישית שלהם בו רשומים תלמידיהם, לעצב ולהתאים
אישית את רצף ההוראה לכיתתם ולבסוף לשתף את עמיתיהם המורים ברחבי הארץ בפעילויות
המוצלחות שהעבירו. שימוש מושכל בסביבה לניהול למידה, מבוססת טכנולוגיה, דורש מהמורים
למידה ולעיתים אף שינויים תפיסתיים. בימים אלה, נבנות ונחקרות תכניות להטמעת גישות של
הוראה ולמידה "מותאמים אישית" המתנהלות בסביבה עתירת טכנולוגיה.
מצגת
גישה הוליסטית רב ערוצית כמענה לשונות בכיתת המדעים- ד"ר אורנית ספקטור-לוי, ד"ר מרב יפרח, יפה גונדה קרן, אושרה אלוני, בית הספר לחינוך, אוניברסיטת בר אילן.
אחד האתגרים הגדולים העומדים בפני העוסקים בחינוך הוא הוראה בכיתה הטרוגנית ומתן
מענה למגוון התלמידים בכיתה, על פי צרכיהם. אחת הדרכים למתן מענה לכל תלמיד/ה היא
באמצעות יישום שיטות הוראה מגוונות תוך התייחסות לארבעת ממדי הלומד: קוגניטיבי, חברתי,
רגשי, תחושתי-תנועתי. לצורך כך פותח מודל הוראה ולמידה הוליסטי רב ערוצי. המודל מבוסס
על מחקר אקדמי שהתקיים באוניברסיטת בר אילן. המחקר מראה שיפור משמעותי בלמידה של
תלמידים בעלי לקויות למידה ותלמידים מתקשים. מורים אשר ישמו את המודל דיווחו על שיפור
באווירה בכיתה ולמידה פעילה של כלל התלמידים בכיתה. בהרצאה נציג חומרי הוראה ודוגמאות
של יישום המודל במשרעת גילים רחבה, מגן הילדים ועד חטיבת הביניים.
מצגת
התאמת הוראת המדעים לרמתם הקוגניטיבית של תלמידים -האם זה נחוץ והאם זה אפשרי?
ד"ר ראובן בבאי, החוג לחינוך מתמטי, מדעי וטכנולוגי, בית הספר לחינוך על שם קונסטנטינר ובית הספר סגול למדעי המוח, אוניברסיטת תל אביב.
תיאוריית ההתפתחות הקוגניטיבית מהווה בסיס להרצאה זו. אתייחס בעיקר לשתי הרמות
המתקדמות של ההתפתחות הקוגניטיבית, שלב האופרציות הקונקרטיות ושלב האופרציות
הפורמאליות הרלוונטיות בחינוך העל יסודי. בהרצאה יוצגו נתוני מחקר שנאספו בארץ בשנים
האחרונות לגבי התפלגות הרמות הקוגניטיביות של תלמידים בבתי הספר. נתונים אלה מציעים כי
התלמידים נמצאים ברמות קוגניטיביות נמוכות מהצפוי על פי התיאוריה של פיאז'ה. כמו כן, הם
מצביעים על כך שקיימת הלימה בין הרמה הקוגניטיבית של התלמידים לבין הישגיהם הלימודיים.
בהרצאה יתוארו מחקרים עדכניים שבמסגרתם בחנו כיצד לקדם סכמות קוגניטיביות גבוהות
הרלוונטית להוראת המדעים. נדון בעקרונות גישת ההתערבות בה נקטנו ובממצאים שהתגלו.
במסגרת ההרצאה נתייחס למשמעויות וההשלכות הכלליות של מחקרים אלה.
משימות מתמטיות המפתחות יצירתיות ככלי להוראה דיפרנציאלית-פרופ' רוזה לייקין, החוג לחינוך מתמטי, מרכז חמ"ה, אוניברסיטת חיפה.
כל כיתה מתמטית הינה כיתה הטרוגנית. הטרוגניות של כיתה נקבעת על ידי מאפיינים רבים שביניהם
רמות יכולת מתמטית, מיומנויות מתמטיות, סגנונות חשיבה, רמות עניין/מוטיבציה לימודית, אמונה
ביכולת עצמית ועוד. הוראה דיפרנציאלית מכוונת להתמודדות עם הטרוגניות של כיתה מתמטית
והתאמה של הוראה המתמטיקה לכל ילד בכיתתו.
בהרצאה אציג גישה להוראה דיפרנציאלית המבוססת על שילוב משימות מתמטיות "פתוחות"
איתן מתבקשים להתמודד כל התלמידים בכיתה. פתרון משימות אלה מוביל לפיתוח ידע תוך כדי
פיתוח יצירתיות מתמטית. נדון באופן בו משימות פתוחות מאפשרות את התאמת ההוראה לצרכים
ולמאפיינים אישיים של תלמידים שונים.
מושב חמישי: מורים לב העניין
יו"ר המושב: ד"ר אירית שדה, מפמ"ר ביולוגיה ; ד"ר דורית טייטלבאום, מפמ"ר כימיה אגף א' למדעים, המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך.
התפתחות מקצועית של מורי הכימיה בעידן הטכנולוגי - פרופ' רון בלונדר, ראש קבוצת הכימיה במחלקה להוראת המדעים, מכון ויצמן למדע, רחובות.
המאה ה 21- מציבה בפני אנשי החינוך בכלל ומורי הכימיה בפרט אתגרים מגוונים המשפיעים
על הפדגוגיה המאפיינת את הוראת הכימיה. הטכנולוגיה המתקדמת יכולה לסייע למורים ללמוד
ולהתעדכן בידע המדעי המתקדם במהירות. בנוסף לכך, הכלים הטכנולוגיים החדשניים הם בעלי
פוטנציאל השפעה על ארגז הכלים של מורי הכימיה. כלומר, השימוש המושכל שעושים מורי
הכימיה בכלים טכנולוגיים הוא בעל פוטנציאל לקידום הוראה ולמידת הכימיה בכיתה.
בהרצאה אציג את המחקר שנערך בקבוצתי בעשור האחרון אשר עוסק בשני הממדים הללו של
התפתחות מקצועית של מורי הכימיה בעידן הטכנולוגי. אתייחס לשאלות שמעסיקות אותי: כיצד
ניתן לרתום את הטכנולוגיה בצורה מיטבית כדי לתמוך בלמידה של מורים? וכן - לאלו היבטים כדאי
לשים לב על מנת לקדם שימוש בטכנולוגיות דיגיטליות בהוראת הכימיה?
מצגת
ממורה למורה - גלגולו של ניגון- פרופ' מיכל ציון, סגנית ראש ביה"ס לחינוך, ראש המרכז לפיתוח ותמיכה
במעבדות הביולוגיה בבתי הספר התיכוניים, אוניברסיטת בר אילן
תהליך פיתוח דרכי הוראה ולמידה של תהליך חקר פתוח בהוראת הביולוגיה הינו תהליך מתמשך.
מפקחים, מנחים, ומורים מהווים את עמוד התווך של התהליך כמפתחים וכחוקרים. זאת מתוך
השקפה שהטמעה של תהליך פדגוגי משמעותי טומנת בחובה פיתוח מקצועי של העוסקים בו. עם
ייסודה של תכנית ה"ביודע" התבצע מחקר פעולה על ידי קבוצת מורי ביודע אשר הביא להטבעת
המושג “חקר דינמי” ואפיונו. מחקר זה תרם לשיפור מתווה התכנית. מחקר המשך התמקד בניתוח
כמותי של ביצועי חקר דינמי בשדה ההוראה, אשר חדד את התרומה של החקר הפתוח להוראה
וחדד היבטים הדורשים שיפור כמו תחום ההכוונה המטה-קוגניטיבית והקשר הלוגי בין שאלות
החקר וחשיבות הלמידה המשתפת. מחקר זה הוביל לפיתוח, תכנית ה"ביו-חקר" ותוכנית ה"ביו-
חקר ברשת" על ידי מורים מובילים. תוצאות מחקר של מורה המובילה את התכנית "ביו-חקר ברשת"
מחדדות את חשיבות החשיבה הביקורתית בתהליך הלמידה. בהרצאה יוצגו תובנות המתבססות על
מחקרים אלה בהקשר לחקר פתוח ובהקשר לפיתוח מקצועי של מורים בתחום זה.
מצגת
עיצוב והוראה של שיעורי פיזיקה כפרויקטים בהכשרת מורים מבוססת פרויקטים: מחקר על הנחיה ולמידה
ד"ר שולמית קפון, פרופ"מ וראש מסלול הכשרת המורים לפיזיקה בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל; ד"ר אברהם מרזל, בית ספר לחינוך, האוניברסיטה העברית, ירושלים.
בשנים האחרונות מופיעה בספרות המחקרית ביקורת על הכשרת מורים הטוענת שתהליכי ההכשרה
של פרחי ההוראה אינם נמצאים בהלימה עם תיאוריות למידה עדכניות )הביקורת אינה מתמקדת
בתכנים אלא בדרך הוראתם(. בהרצאה זו אציג תכנית של הכשרת מורים לפיזיקה שנבנתה על פי
עקרונות של למידה משמעותית ואציג ממצאים ממחקרים על תהליכי הלמידה של פרחי ההוראה
במסגרת זו. אתמקד בעקרונות עיצוב קורס שעוסק בדידקטיקה של נושאים שונים בפיזיקה.
הקורס עוצב כסביבת למידה מבוססת פרויקטים, כאשר פרויקטים עליהם הסטודנטים עובדים הם
עיצוב והוראה של שיעורי פיזיקה. כמו כן, אציג ממצאים משני מחקרים: מטרת המחקר הראשון
הייתה לאפיין את הלמידה וההתפתחות המקצועית של פרחי ההוראה בהתנסות זו. המחקר השני
התמקד בתמיכה לה נזקקו הסטודנטים במהלך העבודה על הפרויקט, במטרה לאפיין את הידע
הדרוש להם לצורך עיצוב שיעורי פיזיקה התורמים לפיתוח הבנה עמוקה ועניין בתחום הדעת דרך
למידה פעילה וחווייתית.
מצגת
מהו הידע ומהן המיומנויות הנדרשות ממורי מתמטיקה במאה ה 21- ? סטנדרטים לתלמידים ולמוריהם- פרופ' מיכל טבח, חוקרת בתחום החינוך המתמטי, ראש החוג לחינוך מתמטי מדעי וטכנולוגי, אוניברסיטת תל אביב.
טכנולוגיה היא כבר לא מילה גסה בבית הספר כיום. תלמידים רבים בחטיבת הביניים ובחטיבה
העליונה בישראל הם בעלי טלפון "חכם" אישי, ומבלים חלק מזמנם בסביבות טכנולוגיות כחלק
משגרת היומיום. בתי ספר מצטיידים בהדרגה במקרנים בכיתות הלימוד ובאמצעים טכנולוגיים
שונים המשולבים בתהליכי ההוראה-למידה. יחד עם זאת, כיום ברור כי הטמעת שגרה טכנולוגית
כחלק משיעור המתמטיקה תלויה בראש ובראשונה במורים.
הסוגיות המרכזיות בהן תעסוק ההרצאה הן: מהו הידע המתמטי הרצוי של תלמידי מתמטיקה ברמה
העל יסודית בסביבות טכנולוגיות? לאור זאת, מהן ההשלכות על הידע הנדרש ממורה המתמטיקה?
מה נאמר בהקשרים אלו במסמכים המנסים להגדיר סטנדרטים להוראה במאה ה 21- ?
מצגת
פיתוח מקצועי של מורים בשדה-ד"ר אירית שדה, מפמ"ר ביולוגיה ; ד"ר דורית טייטלבאום, מפמ"ר כימיה.
פיתוח מקצועי של מורים כולל את הפעילויות שמאפשרות למורים, לרכוש ידע, כישורים ומיומנויות
הנדרשים להוראה וליישמם בכיתה. מטרתו לשפר את ההוראה ולסייע למורה להתמודד עם
השינויים שחלים בתכנים, במיומנויות ובצרכי התלמידים, מעת לעת. כמפמ"רים עלינו לדאוג
לפיתוח המקצועי של כלל המורים וזאת נעשה במסגרות מגוונת כגון השתלמויות, הערכת מבחנים
)מיצב, בגרות(, קהילות מורים ופיתוח חומרי למידה על ידי המורים. חלק מהפיתוח המקצועי
מלווה במחקר שממצאיו משמשים להמשך הדרך. על הנעשה בשדה, בתחומי הדעת השונים, באגף
מדעים, נרחיב בהרצאה.
מצגת
פאנל: עתיד החינוך המדעי בעשור הקרוב
יו"ר : פרופ' רון מילוא, מכון ויצמן למדע, רחובות, יו"ר ועדת מקצוע מדע וטכנולוגיה בחינוך היסודי ובחטיבת הביניים.
סיכום פאנל
צילום הפאנל