המזכירות הפדגוגית פועלת להנגשת מידע בתחומי עיצוב המדיניות הפדגוגית של משרד החינוך. בעמוד זה תוכלו למצוא תקצירים וסיכומים של מחקרים מובילים מהשדה האקדמי וכן של דוחות וסקירות שהכינו גופים מובילים בעולם כמו ה-OECD והאו"ם. קריאה מהנה!
איגרת המזכירות הפדגוגית,
ראמ”ה ואגף החינוך היסודי
המזכירות הפדגוגית מבקשת להמשיך את המהלך של פיתוח השאלות, ולעודד למידה מעמיקה הכוללת את מכלול אישיותו של התלמיד; למידה שתרחיב את היכולות האינטלקטואליות לצד התייחסות לעולמו הפנימי, ליכולות השיפוט שלו ולערכיו, ברוח מדיניות המשרד וברוח מטרות תכניות הלימודים בתחומי הידע השונים. לשם כך אנו מציעים לכלול בבחינות הבגרות יותר שאלות או סעיפי שאלות חשיבה המערבות גם עומ”ר (ערכים, מעורבות ורלוונטיות).
איגרת המזכירות הפדגוגית
במאמר זה, המזכירות הפדגוגית מתמקדת בהוספת שאלות העֹמ”ר, הגדרת סוגי שאלות העֹמ”ר, הדגמים המוצעים לשאלות העֹמ”ר וכן העקרונות המנחים לשאלות העֹמ”ר.
איגרת המזכירות הפדגוגית, ראמ”ה ואגף החינוך היסודי
מטרת מסמך זה היא לחזק את המורים אשר המעשה החינוכי הוא נר לרגליהם, להציג את ציפיות מערכת
החינוך בהקשר זה, ולהבהיר מהן שאלות העמ”ר ומה חשיבותן בלמידה וגם בהערכה.
השלב הראשון של ההוראה והלמידה בקהילת חשיבה הוא מציאת או המצאת שאלה פורייה. מהי שאלה פורייה?
המאמר מציג גישה להוראה המבוססת על שאילת שאלות.
השאילה – הפעילות של יצירת שאלות – היא תכונה אנושית מובהקת. לתכונה אנושית זו – היכולת והנטייה לשאול שאלות – יש תכונות יסודיות, פרדוכסליות למדי, ובעלות משמעויות חינוכיות מעשיות. להלן ארבע תכונות כאלה: השאילה (א) יוצרת דבר מה חדש לחלוטין, יש מאין, ובמובן מסוים גם אין מיש, "רואה" את מה שאיננו; (ב) מהווה עיבוד מיוחד של ידע קודם, גילוי של הבנה (או "ביצוע הבנה" בלשון "תיאוריית הביצועים של הבנה" של גרדנר ופרקינס, שלפיה להבין פירושו לבצע פעולות של חשיבה על ידע באמצעות ידע); (ג) סותרת את ההנעה ומעוררת אותה; (ד) מעצבת את התשובה באמצעות מושגיה. תכונות אלה מהוות תנאים המאפשרים את השאילה, תנאים שבלעדיהם שאילת השאלות לא הייתה יכולה להופיע.
ההתפתחויות הטכנולוגיות של זמננו מאפשרות לכל אחד ואחת ללמוד בכל מקום, ובכל זמן. מהיום, כל מה שצריך כדי לגשת לקורסים ותכנים ממוסדות מובילים מהארץ ומהעולם, להכשרות מקצועיות ולמסלולי הסמכה במגזר הציבורי, הוא חיבור אינטרנט. קמפוס היא פלטפורמה דיגיטלית פתוחה המאפשרת חיבור של כל אזרחי מדינת ישראל, בפריפריה ובמרכז, לחוויית למידה מותאמת אישית, על ידי המרצים הטובים בתחומם - ובחינם.
כדי להעצים את ההווה והעתיד שלנו, עלינו להכיר היטב את העבר. הצורך בידיעת ההיסטוריה ישן נושן הוא, אולם הכלים מתחדשים. הטכנולוגיה והתקשוב, הגישות החדשות בחינוך המעניקות לתלמיד את הזכות והחובה לעמול בעצמו למען קניית ידיעותיו. בתכניות זו יש קיימת הבנת החשיבות שבעבר ובהמשכיותו, לצד הבנת הצורך בהתמודדות מאתגרת ומרתקת עם הצורך בשינוי ובמודרניות.
מחקר הבודק האזנה והערכה של עמדות התלמידים לגבי חוויות הלמידה שלהם, וכן התייחסות אליהם כאל שותפים שווים בתהליך ההערכה. המטרה היא העצמת התלמידים ועידודם לקחת תפקיד פעיל יותר בעיצוב הלמידה שלהם. מחקר זה בוחן את תפקידה של הטכנולוגיות הדיגיטליות ביצירת מרחב עבור "קולות הסטודנטים" באקדמיה.
מחקר שמטרתו אפיון פעילויות מתוקשבות שפיתחו מורים, בדגש על מידת–היישום של תיאוריות למידה קוסנטרוקטיביסטיות–חברתיות.
מאגר דו״חות מחקר - לשכת המדען הראשי שבוצעו בהזמנת משרד החינוך. המאגר מנוהל ע״י לשכת המדען הראשי והוא כולל מחקרים אמפיריים, סקירות ספרות ומדיניות, וכן ניירות עמדה שנכתבו ע״י חוקרים. המאגר מיועד לשימוש מטה משרד החינוך, חוקרים ואנשי חינוך.