לימודי התיאטרון פותחים צוהר לעולם תרבותי עשיר, פרי מסורות של מאות ואלפי שנים, החל מהתאטרון היווני במאה החמישית לפני הספירה ועד לימינו אנו, עולם שלובש ופושט צורה בהתאם לזמן ולמקום. לפיכך יש בכוחם להרחיב את השכלתם ואת עולמם הרוחני של התלמידים.
לימודי התיאטרון משלבים בין עיון ליצירה ומזמנים ללומדים חוויות רגשיות ואסתטיות: כצופים בהצגות המועלות על הבמה, כקוראי מחזות מז'אנרים וזרמים שונים, כמתנסים במשחק ובהפקה, וכקוראי טקסטים עיוניים הקשורים לאמנות התיאטרון.
לימודי התיאטרון מזמנים לתלמידים הכרות עם שפת התיאטרון, שפה המשלבת רכיבים המקיימים ביניהם יחסי גומלין: הטקסט המילולי והטקסט החזותי. הרכיבים הדרמטיים והבימתיים נשזרים יחד לכדי יצירת אירועים וסיטואציות בהם התלמידים נותנים ביטוי מילולי, רגשי, ופיסי לעולמם.
לימודי התיאטרון מעודדים פיתוח אינטליגנציות שונות, תוך מתן ביטוי לפוטנציאל האישי ומתוך מודעות לחברה על גווניה השונים. כל פעילות דרמטית מחייבת התחשבות באחר, הזדהות ואמפתיה עם מניעיו ודעותיו של האחר. לכן ישנה חשיבות עצומה בהבנת המשמעות של תחום התיאטרון כאמנות חזותית מבוססת על דיאלוג ושיתוף – דיאלוג בין היוצרים, דיאלוג בין יוצרים ובין הקהל ובין הקהל לבין עצמו.
החינוך לתיאטרון מזמן הקשרים בין נושאים חברתיים, ערכיים, מושגים כלליים כמו: רגשות, סובלנות, אלימות לבין התרחשות דרמטית ובימתית. מכלול הרכיבים של תחום התיאטרון – רעיוניים, לשוניים, קוליים וחזותיים – מאפשר ללומדים לבטא את יכולותיהם ונטיותיהם השונות בעבודת צוות ומתוך כבוד הדדי וסובלנות.
תהליכי ההוראה במאה ה-21 צריכים להכין את התלמידים לחיים בחברה גלובלית רב-תרבותית, בה התלמיד נמצא במרחב מורכב של גירויים וצרכים, בסביבה טכנולוגית רוויה ומשוכללת, כאשר הוא מוקף בסימני תרבות חזותית עמוסה. אמנות התיאטרון במהותה, בהיותה רב-תחומית, מאפשרת לשלב בין המציאות המאתגרת של המאה ה-21 לסביבת הלמידה של המאה ה-21.
לאחרונה נדרשנו לעדכן את דרכי ההוראה בעקבות משבר הקורונה. ההתמודדות של המורים והתלמידים עם המציאות החדשה הובילה לחיפוש אחר אסטרטגיות חדשות, כשתחת המטריה של למידה מרחוק נוצרה גם צורה חדשה. השפה התיאטרונית והמדיה יצרו מרחב למידה שונה ואסתטיקה אחרת. השיעורים והאירועים הבימתיים שתוכננו להיות פנים מול פנים הוחלפו באירועי בזום.
חשוב לכולנו להמשיך ולבחון את דרכי ההוראה, הלמידה והיצירה בהיבט פדגוגי ובהיבט האמנותי גם על רקע השינויים החלים בתחום התיאטרון כמו גם במסגרת מערכת החינוך.
אפי וישניצקי-לוי,
מנהלת תחום דעת תיאטרון