דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי
mainContent

היסטוריה ממלכתי

דבר המפמ"ר

למורי היסטוריה, המעשירים את עולם תלמידיהם, מלמדים מיומנויות יסוד (קריאה ביקורתית של טקסט היסטורי), דנים בשאלות ערכיות העולות מתוך האירועים ההיסטוריים, ומשחזרים עם תלמידיהם עולם שהיה ואיננו: תוכנית הלימודים בהיסטוריה גדולה, רחבה ומרתקת. מטבע הדברים, אין אנו יכולים ללמד את כולה (עלינו להותיר לתלמידים שעות ללימוד ספרות, תנ"ך, מדעים ואפילו – מתמטיקה).

בה בעת, כולנו רוצים להקנות יותר, ללמד עוד, ולשתף את התלמידים בידע הרב שצברנו ובתובנות שהפקנו אנו במהלך לימודינו ושנות חיינו. כולנו מתמודדים עם מחסור בשעות הוראה (כן, גם המורים למתמטיקה). התוצאה היא ההכרח לבנות תכנית עבודה הכוללת תיעדוף של החשוב מאוד, אל מול החשוב. מורי כיתות ו' – ט' בונים את תכנית הלימודים הכיתתית, הנגזרת מתוך תכנית הלימודים הרשמית, על פי העדפותיהם האישיות. 

מורי החטיבה העליונה, המגישים לבחינות הבגרות, מחויבים ללמד את התוכנית כפי שנקבעה על ידי הפיקוח על הוראת היסטוריה, כדי להבטיח את הצלחת תלמידיהם בבחינות הבגרות. 

מה לגבי התלמידים? הילדים מביעים חששות מהבחינות, אי נחת מהמאמץ הנדרש מהם ("אנחנו ילדים ומגיע לנו לבלות עכשיו ולא ללמוד היה שהיה פעם") וישמיעו את הסיסמאות הרגילות – "ממילא שוכחים הכל למחרת הבחינה!"

כאן המקום לנפץ את המיתוס המקובל. מעצם היותנו אנושיים, אנו נדונים לשכוח חלק גדול מהחוויות העוברות עלינו. איננו זוכרים את פרטי הפרטים של ספר נפלא ומרתק שקראנו, איננו יכולים לשחזר באופן מושלם את עלילתו של סרט מדהים בו צפינו, איננו יכולים לחזור ותאר בפרוטרוט את כל העובדות שהעלינו על הכתב בעבודת מחקר מעמיקה עליה עבדנו שבועות, חודשים ואף שנים. ובכל זאת – תהליכי למידה אלה בנו את ידע העולם ואת עולם הערכים שלנו. הם אפשרו לנו להרחיב אופקים, סייעו לנו לגבש עמדות בסוגיות שונות, והקלו עלינו לבחור בתחומים בהם נרצה להמשיך ולהעמיק. 

רוב רובם של התלמידים לא יזכרו, מן הסתם, באיזו שנה פרצה מלחמת האזרחים בארה"ב, היכן נפגש הרצל עם הקיזר הגרמני, או מתי פוצץ מלון המלך דוד. אך הם ידעו שהיה אי שם בהיסטוריה אדם מיוחד בשם הרצל, אשר חלם על מדינה יהודית, וגם התחיל את התהליך שהוביל, בסופו של דבר, להקמתה. 

הם ידעו שהיו כאן מחתרות, שחלקו זו על דרכה של זו, אך אוחדו בסופו של דבר לצה"ל. הם ידעו שהייתה מהפכה צרפתית שהחלה בשפע של כוונות טובות והסתיימה במרחץ דמים וטרור. הם ישאלו את עצמם את השאלות הערכיות המשמעותיות – למה העם היהודי עדיין כאן בעוד עמים רבים כל כך לא שרדו את תהפוכות ההיסטוריה? למה הייתה זו דווקא ישראל שניצחה במלחמת העצמאות, למרות תנאי הפתיחה הקשים שלה? למה שאלת קליטת העלייה בשנות החמישים היא עדיין שאלה רגישה כל כך? למה הצליחה אידיאולוגיה גזענית, חסרת היגיון, לסחוף אחריה רבים כל כך מבני העם הגרמני? הם יזכרו את שיעורי ההיסטוריה שלהם כחוויה מעניינת של גילוי עולם והתלבטות משותפת, עם מורה המקים.ה לתחייה את האירועים ומקנה להם משמעות. או כהתנסות משעממת של הכתבת פרטי מידע, אין סופיים, המותקים זה מזה ומעולמם. 

היכולת לבנות שיעורים מרתקים היא בידנו. המורים הטובים הם מתווכים טובים. מורים אלה יודעים להתאים את המידע לתלמידיהם, להדגיש את החשוב לבניית זהותם ועולם הידע שלהם, לתבל את הדברים בהמחשות מרתקות, ולהקנות להם חווית למידה ממשית. בחינת בגרות אינה חזות הכל. היא דרך אחת לסכם את ההוראה והלמידה. אך אין להתעלם מכך שלסיכום זה נלווה הרושם הכללי שייחרט בליבם של התלמידים – חוויה מעשירה או חוויה מצמיתה. 

האם במהלך השיעורים 'גילינו עולם'? האם למדנו לשאול שאלות ולגלות נקודות מבט חדשות? האם התרגשנו ממידע חדש? ניתן וחשוב לשלב בין שני הדברים – בחינת הבגרות והלמידה המשמעותית, ורבים רבים המורים המשכילים להקנות לתלמידינו חוויית למידה מעשירה, גם כאשר בסוף הדרך מצויה הבחינה המסכמת – בחינת הבגרות. תודה למורים הרבים הללו, ובהצלחה לכם ולתלמידיכם.


בברכה,
ד"ר אורנה כץ-אתר

מנהלת תחום דעת (מפמ"ר) היסטוריה בחינוך הממלכתי

חשוב לדעת

הנושאים בחוזר מפמ"ר לשנת תשפ"א

  1. למידה מחירום – חומרי לימוד העומדים לרשות המורים והתלמידים
  2. תוכנית אידאה לתלמידים מצטיינים
  3. יחידות הוראה למורי חטיבות הביניים
  4. המרכז להעצמת מדעי הרוח, הספרייה הלאומית – כיתות שאר רוח
  5. סמלי שאלון חדשים החל ממועדי תשפ"א
  6. שינוי מבנה בחינת הבגרות, שאלון 22261
  7. מיקוד נושאי הלימוד לכלל שכבות הגיל ולקראת היבחנות מועדי תשפ"א
  8. פריסת שעות הוראת היסטוריה בעל יסודי
  9. בחינת בגרות עתירת מדיה ביחידות הבסיס
  10. תוכניות סחל"ב וניצני סחל"ב - סקרנות, חשיבה ולמידה בהנאה
  11. ספר לימוד חדש לתלמידים עולים – חטיבה עליונה
  12. נוהל תמ"ר וחלוצי הערכה
  13. אשנ"ב- ארגון שנתי של נושאי הלימוד בהיסטוריה – עדכון תשפ"א
  14. מערך הדרכה תשפ"א
  15. קבוצות פייסבוק מקצועיות למורי היסטוריה – למידת עמיתים.
  16. מידעונים למורים להיסטוריה
  17. חומרי למידה מותרים לשימוש
  18. יחידות הוראה חדשות – מניעת גזענות וחינוך לחיים חדשים
  19. ריכוז פרקטיקות הוראה – לשימוש המורים

חוזר מפמ"ר היסטוריה תשפ"א

חוזרים קודמים

חוזר מפמ"ר היסטוריה תש"ף

חוזר מפמ"ר היסטוריה תשע"ט/1

חוזר מפמ"ר היסטוריה תשע"ח/1

חוזר מפמ"ר היסטוריה תשע"ז/2

חוזר המפמ"ר היסטוריה תשע"ז/1

חוזר המפמ"ר היסטוריה תשע"ו/1

למורים להיסטוריה 

לאור תלונות (מוצדקות) של הורים אשר קבלו על הקרנת סרטים בלתי הולמים בשיעורי היסטוריה, אני מבקשת להדגיש שוב: 
  • חשוב ורצוי להקרין סרטים וחלקי סרטים בשיעורי היסטוריה. הסרטים ממחישים את הנלמד ומעשירים את ההוראה. 

  • חשוב להכיר היטב את הסרט אותו עומדים להקרין. 

  • יש להתאים את הסרט לגיל התלמידים. 

  • יש להימנע מהקרנת סרטים שיש בהם תיאורים מפורטים של מעשי אלימות, בוודאי כשמדובר בילדים צעירים. 

  • הסרט הוא חלק מהשיעור והלמידה ולפיכך חשוב להכין את התלמידים לקראת הצפייה ולעבד את הדברים לאחר מכן.

השתלמויות המפמ"ר מתקיימות ב-18 מוקדים ברחבי הארץ באופן מקוון. ההשתתפות בהשתלמות המפמ"ר מקנה גמול 30 שעות עם ציון. 

ההשתלמות מורכבת ממספר מפגשים מקוונים על ידי מדריכי המפמ"ר בפסג"ה על פי בחירת המורה, וכן השתתפות באחד מימי הלמידה הארוכים אותם (ימי עיון) שאנו מציעים במהלך השנה. 

שימו לב: 

  • היעדרות מיום למידה ארוך פירושה היעדרות מיותר מ-20% מהמפגשים ועל כן – מבטלת את הזכות לגמול השתלמות. 
  • ההשתתפות ביום למידה ארוך (יום עיון) מותנית ברישום מראש, בהתאמה לפרסומי הפיקוח על הוראת היסטוריה. 
  • בנוסף אנו מקיימים השתלמויות למורי אגף שח"ר (ברמת גן ובירושלים), המוכרות כהשתלמויות מפמ"ר. 
  • לרשות המורים גם מגוון השתלמויות מקוונות נוספות בהיסטוריה.

להרחבה

פריסת השתלמויות מפמ"ר היסטוריה תשפ"א

בנוסף למפגשי הפסג"ה על המשתלמים להשתתף ביום מרוכז אחד מתוך המגוון שנציע במהלך השנה.

המועדים הראשונים


13.12.2020 - בשיתוף עם אוניברסיטת תל אביב

17.12.2020 - בשיתוף עם בית הפלמ"ח

הלו"ז והרישום יפורסמו בסמוך ליום העיון עצמו.

ארגונים וגופים שונים מציעים לקהל הרחב, שוחר הידע, ימי עיון בנושאים היסטוריים. המורים המבקשים להרחיב את ידיעותיהם מוזמנים להשתתף בימים אלה. 

מובהר בזאת: ימי העיון והכנסים המתפרסמים כאן הינם באחריות הגופים המארגנים בלבד, והשתתפות בהם אינה חלק מהשתלמות מפמ"ר.

מורים המעוניינים להשתתף מתבקשים לפנות ישירות לגופים המארגנים. 

חברי ועדת המקצוע להוראת ההיסטוריה

  • פרופ' שמחה גולדין
  • ד"ר אורנה כץ אתר 
  • פרופ' חוה דרייפוס 
  • אורית אהרוני 
  • ד"ר יעל קליין 
  • גלעד מניב 
  • רוני ברקין 
  • ד"ר יעקב טפלר
  • פרופ' אפי שוהם
  • נינה בן אהרון 
  • מרים עופר 
  • מיכל גלעד
  • ד"ר עופר אשכנזי
  • איציק הופמן
  • עודד יחזקאל

​קיצורי דרך שימושיים

ד"ר אורנה כ"ץ-אתר

מנהלת תחום דעת (מפמ"ר) היסטוריה ממלכתי

כתובת דוא"ל: ornaka@education.gov.il