צווי זה כולל בתוכו שני חלקים: החלק הראשון - "זכור ימות עולם" - בעצם לימוד ההיסטוריה. הכוונה ללימוד המאורעות שקרו בעבר. החלק השני הוא "בינו שנות דור ודור" -
התהליכים ההיסטוריים הינם עמוקים בהרבה מכפי שזה נראה בעולם הסיבתי הנגלה – "בינו" מלשון הבנה פנימית ועמוקה. מאחורי המציאות החיצונית קיימת מציאות פנימית המניעה את המהלכים, הנהגת הקדוש ברוך הוא את העולם, ובלי שנבין אותה - אין מבינים דבר, ואין משמעות אמיתית לשום אירוע, כי כל דבר לכאורה מקרי ועומד בפני עצמו, ללא כל קשר למה שלפניו ולמה שאחריו.
במאמר "למהלך האידיאות בישראל" לוקח הרב קוק זצ''ל את המערכת הסיבתית שתיארנו, ועורך את החשבון של כל מהלך ההיסטוריה של עם ישראל, מהתגבשותם כעם במצרים, דרך בירור משמעותו הרוחנית של דור המדבר, דור באי הארץ, השופטים, תקומת המלכות ודעיכתה, בית ראשון ובית שני - ובהתבוננות מאוד עמוקה עומד הרב על תוכנו הפנימי של כל דור ודור. במאמרים רבים אחרים מזכיר הרב קוק זצ"ל את משמעותה הדתית רוחנית של הציונות ושיבת ציון בדורות האחרונים.
מוטיב רעיוני זה של "זכור ימות עולם" יחד עם "בינו שנות דור ודור", הוא זה שצריך להנחות אותנו כל העת בעבודתנו החינוכית - "מחנכים להיסטוריה".
בברכת הצלחה רבה ועמידה בעז"ה בכל האתגרים הלימודיים והחינוכיים.
ראו ברכה בעבודתכם החינוכית,
בלהה גליקסברג
מנהלת תחום דעת (מפמ" ר) היסטוריה חמ"ד