לציבור המורות והמורים לעברית, הפרופסורים אהרן צ'חנובר ואברהם הרשקו מהטכניון בחיפה ופרופסור אלכסנדר ורשבסקי מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה קיבלו את פרס נובל על המחקר שגילו בו עובדה מדהימה: הגוף שלנו מבצע כל העת תחלופת חלבונים. חלבונים שהתקלקלו נהרסים ומוחלפים בחדשים כל העת. אפשר לומר שחלבוני הגוף מוכרחים למות כדי לשמר אותנו בחיים. נדמה שעובדה ביולוגית זאת נכונה גם לחיי המעשה: לקיומם של ארגונים, מוסדות חינוכיים ואף להוראת תחום דעת. תנאי הכרחי לשמירה על הרלוונטיות וההכרחיות של תחום הדעת היא התחדשותו וריענונו כל העת בהתאם ליעדי המשרד ולתוכנית הלימודים ובהתאם למחקר המתפתח בתחום הדעת ובהוראתו.
השנים הקרובות יעמדו בסימן שילוב הכלים הדיגיטליים בהוראת עברית. העידן שהכתיבה והקריאה בו הן דיגיטליות מחייב אותנו להוראה אחרת של תהליכי הקריאה והכתיבה ולהערכתן. לשם כך פיתחנו את הסביבה הדיגיטלית להוראת עברית בחטיבת הביניים, מיזם הכתיבה המקוון והתוכנית המקוונת הממירה בגרות בחטיבה העליונה, בחינת הבגרות עתירת המדיה והסביבה הדיגיטלית המקוונת ליצירת התלקיט ולהוראת 30% בחטיבה העליונה. בתוך כך האתגר העצום העומד לפתחנו הוא שיפור עמדות התלמידים כלפי המקצוע. במציאות של ימינו העברית שבפי תלמידינו היא המובן מאליו. יתרה מכך, החברה סובלנית יותר כלפי השפה המדוברת היומיומית גם במעוזים שהיו שמורים בעבר לעברית הפורמלית והתקנית: הספרות, אמצעי התקשורת ובית הספר. במציאות זאת קשה לנו יותר ויותר לשווק את חשיבותם של שיעורי העברית, אך ברור לכול כי במציאות זאת תפקידנו חשוב מאי פעם. לעזרת המורה פיתחנו את הסביבה הנפלאה הזאת, ובה עשרות פריטים: יחידות הוראה, פעילויות, חומרי העשרה לתלמיד ולמורה, סרטונים ועוד. אלה יספקו למורה את הכלים להקניית הידע, המיומנויות והערכים של תחום הדעת ויסייעו לו בבניית שיעורים מלאי עניין והשראה.
בברכה,
תומר בוזמן