אוריינות כימית מהי?

הסיבה לכך שפרק המבוא לתכנית לימודים בכימיה נפתח בהצגת משמעותה של האוריינות הכימית הינה, כי נראה לוועדת התכנית, שללא התייחסות לתמונה הכללית, הכוללת את המהויות המהוות את הכימיה, לא ניתן להחליט באופן נבון מה ללמד וכיצד להעביר לתלמידים את המידע שהוחלט ללמדו.
מטרתו של פרק זה למפות את הרכיבים השונים של אוריינות כימית (Chemical literacy), שצריכים להיות חלק אינטגרלי מההשכלה הכללית. אל אוריינות מדעית בכלל ולאוריינות כימית בפרט יש להתייחס משתי נקודות ראות - מחד גיסא קיימת האוריינות הכימית המאפיינת את המדען, הכימאי, האוריינות אשר עיקריה הם "הניצחונות האינטלקטואליים" של המדע כמפרש וכמסביר את העולם. מאידך גיסא, ישנו האזרח הפשוט שחי בעולם טכנולוגי חדש, מנוכר ומאיים, אשר לגביו אוריינות מדעית פירושה - יכולתו לשרוד ולהתמודד, באופן אינטליגנטי, עם בעיות העומדות בפניו.
אם נקודת המוצא שלנו לאוריינות בכלל היא, שאדם בר - אוריין הוא אדם ה"מצויד" במיומנויות חשיבה, מיומנויות למידה וידע רלוונטיות רבות, הרי שאחת ממיומנויות אלה היא להיות מסוגל לנתח את העולם שבו הוא חי מנקודות מבט שונות - ספרות, שירה, אומנות, היסטוריה, ביולוגיה, כימיה וכדומה.
מן האמור לעיל מסתבר, כי אם ברצוננו להגדיר "אוריינות כימית", עלינו לנסות לבודד את המאפיינים הייחודיים לכימיה, באופן שיהיה אפשר להבחין ביניהם לבין אוריינות בכלל ואוריינות מדעית בפרט. הכימיה, מעצם הגדרתה, היא מקצוע העוסק בהבנת מבנה החומר ובאינטראקציות המתרחשות בין חומרים. ישנם אפוא כמה תחומי דעת האופייניים לכימיה. לדוגמה, התפיסה כי העולם מורכב ממספר יסודות פשוטים היוצרים מורכבות גדולה ביותר. נושא זה מופיע, אמנם, בדרך זו או אחרת בכל ספר לימוד, אבל לעיתים קרובות הוא מובא כמצבור של עובדות וידע מבלי להתייחס למשמעות של "הסדר העולמי", הבאה לידי ביטוי בתפיסה זו. דוגמה נוספת היא התפיסה הכמותית המאפיינת את הכימיה. גם כמותיות היא גישה המאפיינת את כל המדעים, אך יישומה בכימיה מקשר באופן ברור וייחודי בין עולם המקרו לעולם המיקרו ומאפשר בנייה של השקפת עולם והבנה מעמיקה של המתרחש.
מכאן נראה, כי הכימיה היא תחום דעת המאפשר הסתכלות על העולם מזווית ראייה מיוחדת. יחד עם זאת ברור שישנם בכימיה תחומים רבים החופפים לתחומי דעת מדעיים אחרים. לפי זה אנו מצפים ממי שהוא בר-אוריין שיכיר את מהות הכימיה כאחד מן המדעים הניסויים. המרכיבים השונים של הבנת מהות המדע כוללים היבטים שונים. ביניהם, הכרת הדרך בה מתפתח המדע, הבנת ההבדל המהותי בין מדע לבין אמת מוחלטת ובין מדע לבין אמונה. אנו מצפים כי בר האוריין יכיר בחשיבותה של הסקרנות המדעית וידע כיצד מחפש מדען תשובות לשאלות שעל הפרק. כמו כן יבין בר האוריין כי המדע בכלל (וכימיה בפרט) מהווה חלק חשוב של התרבות האנושית וכי יש בו מרכיבים חברתיים, תרבותיים ויישומיים. אנו מצפים, גם, כי יבין את ההבדל בין מחקר בסיסי למחקר יישומי ואת החשיבות של שניהם לאדם בימינו.
שידע כי כימיה היא מרכיב במערכת המדעים השונים, כי יש תחום מיוחד המאפיין אותה, וכי קיימים אזורי חפיפה רבים ושונים לה ולתחומי המדע האחרים. וכן שיבין את מקומה של הכימיה כמרכיב במערכת המדעים השונים המנסים למצוא הסברים, ברמות שונות, למתרחש סביבנו. שיבין את מקומה של הכימיה ואת התרומה הייחודית שלה בהסבר תופעות בחיי היום-יום שלנו.
הכימיה ממלאת תפקיד חשוב באינטראקציה שבין האדם לבין העולם שמסביבו. מכאן שיש לכימיה תפקיד חשוב בהסברת העולם, כלומר בהסבר תופעות, מבנים ותהליכים המתרחשים בנו וסביבנו ברמת המקרו, בדרכים המיוחדות לה תוך שימוש במודלים ברמת המיקרו. במילים אחרות, בר האוריין יהיה מודע לקשר הקיים בין המבנה של חומר (עולם המיקרו) ובין תכונותיו של החומר (עולם המקרו). שיבין מהי הכימיה ובמה עיקרי עיסוקה.
כפי שנאמר, תפקידה של הכימיה הוא בהסברת העולם שסביבנו, אך היבט חשוב לא פחות הוא ניצול הידע הנרכש אגב כך ויכול לשפר את חיינו על ידי יצירת מקורות מזון וחומרים חדשים כגון תרופות, חומרי מבנה, שבבים ומיקרואלקטרוניקה. בר האוריין יֵדַע כי היֶדַע שרכשו הכימאים באשר לקשר שבין המבנה של חומר ובין תכונותיו, מאפשר להם לתכנן חומרים חדשים שיהיו מותאמים לצרכים מיוחדים.

שאלות עמ"ר

שאלת ערך תכלול לרוב דילמה מוסרית או בעיה אתית הרלוונטית לחיי החברה, והיא אמורה לעורר בנשאל צורך לענות עליה או להכריע בין חלופות ערכיות או מוסריות ולבטא עמדה פנימית.
שאלת ערך עשויה לעורר מעורבות (וטוב שתעשה זאת) ואף עשויה להיות רלוונטית לחיי הלומד. אך היא עומדת בפני עצמה גם כשאלת חשיבה העוסקת בערך חשוב לחברה או לתחום הדעת.
סוגים שונים של שאלות ערך: שאלות מסר, שאלות זיהוי ערך ומוסר, שאלות המעורבות הן שאלות חשיבה שיוצרות למידה פעילה- קוגניטיבית או רגשית. שאלות שיצרו חיבור בין התלמיד לשאלה גם כאשר היא אינה עוסקת בנושא הרלוונטי לחייו. החיבור יכול להיווצר על ידי בחירה של התלמיד בתוך השאלה, על ידי הבקשה להכריע בין כמה חלופות אפשריות, רצון לפצח את התרגיל, על ידי רצון עז להצליח (חידון כדוגמא) וכדומה.

דוגמא לניסוח שאלה מסוג זה

בחר דמות שפעלה בתקופת... ועשתה מעשה חשוב, הרואי; שאתה מזדהה עמו... הסבר ונמק באמצעות שתי עובדות מן התקופה מדוע אתה מזדהה עם המעשה והשלכותיו ?
סוגי שאלות מעורבות: שאלות הזדהות, שאלות עולם פנימי, שאלות המבקשות בחירה, שאלות כניסה לסיטואציה, שאלות הבעת עמדה, שאלות שיעסקו בנושאים הקשורים לעולמו האישי של התלמיד לנושאים שהוא מכיר מחייו ומעולמו. בשאלה זו התלמיד מתבקש לקחת מה שנלמד, לזהות בחייו ובסביבתו היבט דומה, לקשר את הדברים, וניתן אף להרחיב לבקשת יישום (פתרון, הכרעה וכולי). בעקבות סוג שאלות זה ייווצר קישור בין הנלמד למציאות.
דוגמא לניסוח שאלה מסוג זה: מה לדעתך ניתן וראוי לקחת לחיי היום יום מן התוכן הנלמד... ציין שתי עובדות לפחות והסבר מדוע ראוי לקחתן לחיי היום יום ?