עבודות חקר

עבודת גמר במסלול תושבע"פ

 עבודת גמר צמודה או עבודת גמר לא צמודה

עבודת גמר צמודה בתורה שבעל פה, היא עבודה הממירה את חובת ההיבחנות בבחינת הבגרות החיצונית בהיקף של חמש יח"ל בעבודה שבה בוחר התלמיד לחקור בעצמו, בליווי מנחה, סוגיה הקרובה לליבו בגמרא או בנושא הלכה. התכנית מאפשרת העמקה בלימודי תורה שבעל פה, פיתוח כישורי למידה עצמאיים, מיומנויות חקר וחשיבה מסדר גבוה.
פרט לחובת ההיבחנות שאותה כאמור ממירה עבודת הגמר, על התלמיד להגיע לכל השיעורים ולעמוד בכל הדרישות במקצוע.
 עבודת גמר שאינה צמודה, היא עבודת גמר בתורה שבעל פה בהיקף של 5 יח"ל, כאשר התלמיד לומד במסגרת לימודיו הסדירים תורה שבעל פה בהיקף של 5 יח"ל, והוא מעוניין להוסיף  5 יח"ל נוספות באמצעות הכנת עבודת גמר.

א. מנחה העבודה

נתוני המנחה: 

א. (1) בעל תואר שני אקדמאי (לא אקוולנטי) בתלמוד, או בתורה שבעל פה או במשפט עברי.
 או
   (2) מי שלמד לפחות שמונה שנים בישיבה, ופרסם לפחות ששה מאמרים ובהם חידושים בגמרא או בהלכה. המאמרים של המנחה פורסמו בחוברות ובכתבי עת מוכרים (לחוברת יש מערכת, והחוברת יוצאת באופן סדיר לפחות פעם בשנה), או שכתב ספר ובו חידושים בגמרא או בהלכה.  על המנחה לציין את מאמריו ומקום הפרסום או את שם ספרו, הוצאה ושנה. 
ב.  למנחה יש ניסיון בהנחיית עבודות.

תפקיד המנחה:
תפקיד המנחה הוא ללוות את התלמיד הכותב את העבודה מבחינה תכנית ומקצועית, לסייע לו בהכנת הצעת החקר ובמהלך הכנת העבודה. בסיום תהליך הכנת החקר יכתוב המנחה חוות דעת על ההצעה, ובכך יאשר שמבחינתו העבודה היא ברת ביצוע, ושלתלמיד הכותב יש ידע בסיסי וראשוני הקשור לנושא העבודה המוצעת.

אישור סופי לנושא העבודה, יינתן על ידי המפמ"ר לתורה שבעל פה או המדריך מטעמו הממונה על עבודות הגמר.

שקלול הציון

שקלול הציון בעבודת גמר צמודה:
 20% ציון שנתי - ציון הניתן ע"י ביה"ס על הלמידה של התלמיד בתחום הדעת
 30% ציון מנחה – ציון הניתן ע"י מנחה העבודה על תהליך העבודה אותו עבר התלמיד
  50% ציון מעריך- ציון הניתן ע"י מעריך העבודה על העבודה הסופית כולל מפגש מעריך-תלמיד
שקלול הציון בעבודת גמר שאינה צמודה:
  30% ציון מנחה – ציון הניתן ע"י מנחה העבודה על תהליך העבודה אותו עבר התלמיד
 70% ציון מעריך- ציון הניתן ע"י מעריך העבודה על העבודה הסופית כולל מפגש מעריך-תלמיד.

ב. כתיבת הצעת החקר

שלב א' – בחירת  הנושא

נושא העבודה יהיה במובהק מתחום הדעת של תורה שבעל פה.
בעבודת הגמר יוצג ניתוח של התלמיד ולא רק סיכום של מקורות, או שיוצג כיוון חדש שלא הוצג או נחקר בעבר או שכמעט ולא נכתב עליו, בעולם התורני או האקדמאי.
הנושא ייבחר מאחד הדגמים הבאים:

1. סוגיה בגמרא - עיון במפרשי הסוגיה ראשונים ואחרונים ובני זמננו – ספרי שאלות ותשובות ומאמרים. ניתוח ההבדלים והגישות השונות, תובנות שהתחדשו במהלך העיון והמחקר בסוגיה.  [דוגמא: עיון מעמיק בסוגיית "עביד איניש דינא לנפשיה"]. 
2. נושא הלכתי - עיון בנושא הלכתי, במפרשים, ספרי פסיקה וספרי שאלות ותשובות ומאמרים שנכתבו בנושא  ניתוח ההבדלים והגישות השונות, תובנות שהתחדשו במהלך העיון והמחקר בנושא  [דוגמא: שימוש בטכנולוגיות חדשות בשבת (מכונית אוטונומית ומכשירים אחרים)].
3. עיסוק ביצירה הלכתית או יצירה פרשנית מעולמה של תורה שבעל פה בעלת יריעה רחבה - עיסוק בסוגיה המרכזית או הרעיון המרכזי ביצירה, זיקתה למקורות תורה שבעל פה מאותה התקופה או הקודמים לה וניתוחם. [דוגמא: עיון וניתוח בפסיקותיו ההלכתיות בכתבי רב פלוני בהלכות גיור]
4. עיסוק במשנתם ההלכתית או הפרשנית או הלמדנית של חכמים מגדולי תורה שבעל פה, מקורות היניקה שלהם וכיצד הם מתבטאים ביצירותיהם\כתביהם [ניתוח ועיון עמדותיהם של רבנים ופוסקים מאז קום מדינת ישראל, בסוגיית עסקאות לחילופי שבויים].  

שלב ב' - ניסוח שאלת החקר

יש להגדיר היטב את שאלת המחקר או שאלות שיבהירו בדיוק מה התלמיד צריך לבדוק בעבודה. אין להקל ראש בשלב זה כי הניסיון מלמד שכאשר השאלה ודרכי בדיקתה מוגדרת היטב, התלמיד יצליח בעבודה ביתר קלות. המפתח להצלחה הוא שאלה בהירה ומוגדרת היטב.

שלב ג'- תכנון החקר

על התלמיד, להציג את מהלך העבודה (על התלמיד לבאר מבחינה לוגית מה הדרך שבה מתכוון ללכת בעבודה מהשלב הראשון עד האחרון) ובאיזה אופן מתכוון התלמיד לעסוק בנושא שבחר.

שלב ד' - איסוף מידע ראשוני

המידע ייאסף מתוך מגוון מקורות מידע: מילוליים - ספרים, מאמרי עיון. ממוחשבים – אינטרנט. חזותיים - תמונות, סרטים של הרצאות. אנושיים – תלמידי חכמים ומומחים.
יש להשתמש בספרי מקור וספרי עזר. כמו כן יש להשתמש בספרים ובמאמרים של רבנים ופוסקים מוכרים וידועים שלדבריהם יש משקל וחשיבות והם נלמדים במסגרות דתיות כגון ישיבות, בתי כנסת וכד'.
לאחר איסוף המידע התלמיד צריך לבצע תהליך של סינון מידע והערכתו – הבחנה בין עיקר לטפל. יש להכין רשימת מקורות ראשונית (על פי כללי ביבליוגרפיה) של המקורות שבהם יסתייע בעבודה.

על התלמיד להציג את ארבעת השלבים לפני המנחה. על המנחה לבדוק את השלבים הללו ולהדריך את התלמיד. על המנחה להגיש את הצעתו של התלמיד לאישור המדריך מטעם המפמ"ר.
לאחר אישור המפמ"ר, הצעת החקר תוגש על ידי המנחה לאישור הפיקוח על עבודות הגמר.

ג.  כתיבת עבודת החקר

ראשי הפרקים לעבודה:
תוכן עניינים
מבוא: רקע, שאלת החקר, תכנון העבודה
גוף העבודה: הצגת המובאות, דיון מעמיק במקורות
סיכום: מסקנות, משוב אישי
רשימה ביבליוגרפית
נספחים (אם יש)
מבוא: התלמיד יתייחס לשאלת החקר ויסביר אותה. הוא יסביר מדוע בחר בשאלה זו ואת הרלוונטיות שלה.
גוף העבודה:  מיזוג מידע ועיבוד הנתונים
גוף העבודה הכולל את ניתוח המקורות, השוואה בין המקורות השונים לפי הסדר שנקבע בתכנון העבודה. חלוקה לראשי פרקים, פרקי משנה
סיכום ורפלקציה:
סיכום- מסקנות העולות מניתוח המידע וסיכומו.
פן אישי-רפלקציה, שאלות ודיון בנושאים השונים שהעלה בעבודה, מה אני לוקח מהעבודה הלאה, התייחסות רלוונטית אקטואלית לנושא.

עבודת החקר תכלול עמוד שער, תוכן וביבליוגרפיה.
העבודה תעשה בגופן דוד או נרקיסים. גודל הגופן: 12, הפסקה תהיה בעלת רווח של שורה וחצי. יש להגדיר מרחק מהשוליים. מקורות יצוינו בצורה אחידה, לפי הנספח המצורף.
היקף העבודה – היקף העבודה (לא כולל עמודי שער וביבליוגרפיה):
לא פחות מ 60 עמודים, ולא יותר מ-80 עמודים. 
כ-400 מילים בעמוד.  סך כל העבודה כ-25,000  מילים.

העמוד הראשון- שער:
נושא המאמר (גודל 36), שם הכותב/ת (גודל 24), שם בית הספר, עיר, וסמל בית הספר (גודל 14), שם המנחה (גודל 14).
העמוד\ים אחרון\נים- ביבליוגרפיה.

הערות שוליים - בהערת שוליים מביאים תוכן שמפריע לרצף הקריאה או הפנייה למקורות נוספים. מקורות קצרים כמובאה מהתנ"ך או מספרות חז"ל יש להביא בגוף העבודה בסוגריים. מקורות מתוך היצירות יובאו בגוף הטקסט בסוגריים תוך ציון שם היצירה בקיצור שיטתי.
למשל: במובאה ממדרש \ מגמרא נזכר פסוק. יש להטיל גרשיים לפני ואחרי הפסוק, ולציין המקור. דוגמא: "אמר רב שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן: מאי דכתיב 'על המנורה הטהורה' (ויקרא כד, ד)? שירדו מעשיה ממקום טהרה".
 

נספח -  כללי כתיבה

הדגשות

• ככלל, יש להימנע מהדגשות של מילים בגוף המאמר. במקרה חיוני ההדגשות ייכתבו בהדגשה (B).

• ככלל, יש להימנע מכתיבת ראשי תיבות במאמר, אלא במקרה של ציטוט מקור הכתוב בראשי תיבות.

• אין להדגיש באמצעות קו תחתי.

מובאות

• מובאות קצרות משלוש שורות ומונחים הנזכרים בתוך הטקסט יבואו בין גרשיים כפולים. גרשיים יחידים ישמשו רק למובאה בתוך מובאה.

• מובאות בנות שלוש שורות ומעלה יוזחו פנימה מימין – 1 ס"מ – ויבואו ללא גרשיים.

• פסיחות יצוינו בשלוש נקודות הממוסגרות בסוגריים מרובעים – [...].

מראי מקומות

תנ"ך
שמות ספרי התנ"ך ייכתבו במלואם. מספר הפרק ומספר הפסוק יצוינו באותיות (ירמיהו ג, יז)
בין שם הספר ומספר הפרק לא יבוא סימן פיסוק. בין מספר הפרק ומספר הפסוק יבוא סימן פיסוק ואחריו רווח (שמות יא, ט).
בשורת מראי המקום יבואו פסיקים בין הפסוקים ונקודה-פסיק בין הפרקים והספרים (בראשית כג, ה, ט; שמואל א ט, ד; ירמיה יז, ו, כה).

תנאים ואמוראים
משנה, סוכה א, ב.
תוספתא, ראש השנה ב, א.
בבלי, סוכה ב ע"א.
ירושלמי, ראש השנה ב, ג.
בראשית רבה כו, ה.
רמב"ם, פירוש המשנה אבות ד, ה
רמב"ם, הל' שבת יג, יב
 

הערות שוליים

הערות השוליים יופיעו בשולי כל עמוד, גופן 10, רווח שורה, דוד או נרקיס.
בגוף המאמר יצוינו ההערות במספרים עיליים (CTRL-ALT-F) אחרי סימן הפיסוק.
רישום מראי מקום
ספרים
פרשני תלמוד ופוסקים: שם מלא, קיצור או כינוי (אם יש, וכשאין זה שם ספרו), שם הספר, ומיקום מדויק.

דוגמאות:

הרב מאיר הלוי אבולעפייה, יד רמ"ה, בבא בתרא ח ע"א (אות פב)
הרב יום טוב בן אברהם, הריטב"א, בבא מציעא עו ע"ב
הרב יעקב בן רבנו אשר, טור, הלכות שבת סימן רמב
הרב יוסף קארו, שולחן ערוך חושן משפט סימן שסט סעיף יא
הרב משה סופר, שו"ת חתם סופר אורח חיים סימן לג
הרב יוסף באב"ד, מנחת חינוך, מצוה לג אות ה
הרב שמואל אליעזר איידלס, מהרש"א, חידושי אגדות קידושין פב ע"א 
הרב מאיר שמחה הכהן מדוינסק, אור שמח על הרמב"ם הלכות שבת יג, יב
הרב ישראל מאיר הכהן מראדין, משנה ברורה, סימן תפט סעיף קטן יג
הרב אברהם ישעיהו קרליץ, חזון איש, אורח חיים סימן קנג, ג
הרב משה פיינשטיין, שו"ת אגרות משה, חושן משפט חלק ב סימן לג
הרב עובדיה יוסף, שו"ת יביע אומר, חלק ח אורח חיים סימן יא
הרב דוד סתיו, "דחיית נישואין לשם רכישת השכלה מקצועית", תחומין, לד (תשע"ד),   עמ' 192-180
הרב יוסף צבי רימון, הלכה ממקורה - צבא, חלק א עמ' 250-247

אם מצטטים מספר שיש לו כמה מהדורות, ויש שוני בין המהדורות מציינים גם את המהדורה:
הרב משה הררי, מקראי קדש- פורים, ירושלים תשע"א, עמ' קצג

מחקר

אברהם וולפיש, "העריכה היוצרת וכח היצר: עיון בעריכת מסכת קידושין במשנה, בתוספתא ובבלי",  JSIJ  7 (2008) עמ' 79-31.
שולמית ולר, נשים בחברה היהודית בתקופת המשנה והתלמוד, תל אביב תשס"א, עמ' 41.
מאמרים אינטרנטיים
שם המחבר, "נושא המאמר", והקישור:
הרב אהרון ליכטנשטיין, "בעניין דין אסמכתא בכרטיס מפעל הפיס"

או:
הרב אלחנן שרלו, "פלימו והשטן" באתר ישיבת עתניאל (נצפה לאחרונה ב- 11.8.15)
ציטוט מקור בתוך פיסקה
כשמצטטים מפסוק, מגמרא מרמב"ם וכד' בתוך פיסקה, אז המקור הוא בסוף המובאה. למשל:
בתורה נאמר: "המובאה מהפסוק" (ויקרא יט, יד). על פסוק זה נאמר בגמרא: "המובאה מהגמרא" (עבודה זרה ו ע"א-ע"ב). הרמב"ם פסק להלכה את הענין באופן הבא: "המובאה מהרמב"ם" (הל' נזקי ממון ה, ג). הרב יוסף קארו פסק כמו הרמב"ם והוסיף על דבריו: "המובאה מהשו"ע" (שולחן ערוך חושן משפט סימן תכא, ג). הרב שמואל די מודינה השיב תשובה בענין זה: "המובאה מהתשובה" (שו"ת מהרשד"ם, חושן משפט סימן יח).
יישום:
בתורה נאמר: "ולפני עיוור לא תתן מכשול" (ויקרא יט, יד). בגמרא מובאת ברייתא בה נאמר: "רבי נתן אומר: מנין שלא יושיט אדם כוס יין לנזיר, ואבר מן החי לבני נח? תלמוד לומר: 'ולפני עור לא תתן מכשול' " (עבודה זרה ו ע"א-ע"ב). הרמב"ם פסק להלכה את הענין באופן הבא: "המטמא את הנזיר, אם היה הנזיר מזיד הנזיר לוקה וזה שטמאו עובר משום 'ולפני עור לא תתן מכשול' " (רמב"ם הל' נזירות ה, כ).  וכך על זה הסדר. 
 כך גם כשמפנים למקור מבלי לצטט אותו:
לאדם הראשון נאמר: "פרו ורבו ומלאו את הארץ" (בראשית א, כח). חז"ל פירשו זאת כמצווה (משנה יבמות ו, ו). אדם נשאל בסוף ימיו, האם הוא עסק בפריה ורביה (שבת לא ע"א).

מצגות

לכל המצגות

עבודות

אתר ישיבת 'מקור חיים' עבודות שנעשו בשנת תשע"ב

קישורים שימושיים

טבלת שלבי כתיבת העבודה האוניברסיטה הפתוחה
לומדה של אוניברסיטת חיפה
חוברת על כתיבת עבודות
מיומנויות אקדמיות וכתיבת עבודה
מכללת אורנים
מכללת גורדון
תכנית לכתיבת עבודות חקר (כתה ט) נווה חנה

טפסים

מחוון ליחידת בגרות בעבודת חקר
הנחיות לעבודות חקר ברמה של 1 יח"ל
טופס בקשה לאישור הצעת חקר תורנית