תנאים הצביעו על דרך הלימוד של תלמיד חכם: שלש מדות בתלמיד חכם: שואל ומשיב - חכם. שואל ואינו משיב - למטה הימנו. אינו שואל ואינו משיב - זהו למטה מכולם (אבות דרבי נתן נוסח א, מא)
המסר שניתן ללמוד מדברים אלו הוא שהדרך הנכונה היא לשאול ולחקור ולמצוא תשובות טובות ומעמיקות. דרך זו היא דו כיוונית. המורה שואל ומאתגר את התלמידים, וכן גם התלמיד ביחס למורה "ומתלמידי יותר מכולם". השאיפה היא להיות בדרגה הראשונה: שואל ומשיב. ליצור ענין, להציב אתגרים, להעמיק ולהפנים.
כך רוכשים כלים ללימוד תושבע"פ, כך משאירים את הלומדים עם הרבה טעם של עוד, וכך מחברים אותם ללימוד הנושאים ותחומי העניין המגוונים במסגרת לימודי תושבע"פ.
כל אלו צריכים להיעשות מתוך יראת שמים גדולה, בכבוד ובדרך ארץ, ולזכור כל העת שכל לימוד וכל שיעור הוא בראש ובראשונה קיום של מצוות תלמוד תורה, ושאנו זוכים ללמוד ולעסוק בדבריהם של תנאים ואמוראים, פרשנים ופוסקים לאורך כל הדורות עד זמננו. ההיבחנות או ההערכה החלופית היא כלי שבודק את הנלמד ידע, הבנה והפנמה ויש לו כמובן ערך וחשיבות, אבל העיקר הוא עצם לימוד התורה.