שאלה
האם במקצוע העברית אפשר לתת התאמות בדרכי היבחנות כמו במקצועות רבי מלל אחרים?
כוונתי להקראה, הכתבה, הפסקות לפרקי זמן קצובים ועוד.
תשובת המפמ"ר, הגב' דליה הלוי
המפתח הוא שיקול דעת של המורה, רגישות כלפי הילד והתאמה למטרות ההערכה - מה חשוב לנו לדעת על הילד כדי לסייע לו להתקדם. היבחנות בתנאים שלא מאפשרים לילד לבטא את ידיעותיו גורמת לו צער ותסכול ואיננה מוסיפה למורה כל מידע מועיל לקידומו.
אינני רואה סיבה להכביד על תלמידים שלא לצורך. מי דורש את זה?
מורה צריכה להתאים את האופן ואת כלי ההערכה למטרות ההערכה שלה ולמה שהילד מסוגל לעשות. אני לא רואה איזה מידע אפשר להפיק ממתן בחינה הכוללת טקסט שילד אינו מסוגל לקרוא, או אם הוא נאלץ אותו לסיים את הכתיבה לפני שהצליח לבטא את ידיעותיו. מאידך, כמו בהוראה - חשוב לא להקל מדיי, ולאתגר את התלמיד במידה שתאפשר הצבת מטרות קדימה.
למורה יש תפקיד מרכזי בקבלת החלטה על דרך ההיבחנות של תלמידיה. הדבר נכון לגבי הערכה פנימית במהלך ההוראה, אבל גם בכלים מערכתיים המשמשים את המורה למיפוי הכיתה. אפשר לציין לצד שם התלמיד במיפוי את התנאים המיוחדים שבהם בוצע המבחן.
הלוואי שיכולנו לפעול כך גם במבחנים החיצוניים. אין סיבה להחיל את אילוצי ההערכה הארצית החיצונית על מה שקורה בכיתה ולאבד את הרגישות כלפי התלמידים שלנו.