משולחן המפמ"ר

חוזר מפמ"ר עברית למורי החינוך היסודי לקראת שנת הלימודים תשע"ט

המשימה מורכבת ורבת פנים - לטפח אצל כלל התלמידים את אהבת הקריאה והספרות, לחזק את שטף הקריאה ואת הבנת הנקרא, ללמד הבעה בעל-פה ובכתב למטרות שונות, להקנות ידע לשוני בשפה העברית ולהעשיר את אוצר המילים ואת הידע הכללי.

לא תמיד המשימה פשוטה. לצערנו, לא כל התלמידים הגיעו למערכת החינוך עם כישורים אורייניים מתאימים לאופי הלמידה הנדרש מהם בבית הספר. עבור תלמידים אלה החינוך הלשוני הוא בבחינת הזדמנות יקרה שפותחת בפניהם גישה אל הידע, אל ההשתתפות בחברה ובתרבות, אל עתיד טוב יותר.

בשנת הלימודים תשע"ט תצא לדרך תוכנית לאומית בעברית. במסגרת התוכנית נדגיש את הכשרת המורים ואת הפיתוח המקצועי בתחום החינוך הלשוני, נחזק את מקצועיותם של רכזי השפה בבית הספר, נעודד קריאה של ספרות יפה ונקדיש זמן מתוכנן לקריאה ולכתיבה במסגרת יום הלימודים.

אתייחס בהרחבה לדגשים נוספים בהוראת העברית בשנת הלימודים הקרובה,

 בהמשך לחוזר תשע"ח (לנוחיותכם מוטמע כאן).

אנא עקבו אחר עדכונים באתר המפמ"ר במהלך השנה.

תוכן העניינים

1. על מקומה של הוראת העברית בבית הספר ועל למידה משמעותית בשיעורי עברית
2. הוראת עברית: קידום כישורי שפה, ידע לשוני וספרות, השכלה והרחבת הדעת
3. הערכה בשירות הלמידה בשיעורי עברית – מפתח לקידום אישי של לומדים
4. קידום אוצר מילים
5. פיתוח ידע מקצועי – השתלמויות, הרצאות מומחים, קהילות מורים
6. על הוראת ספרות
7. עידוד הקריאה להנאה
8. ספרי לימוד וחומרי למידה

חוזר מפמ"ר תשע"ט

חוזר מפמ"ר תשע"ח 

הצעה לשינוי מתווה להכשרת מורים בתחום החינוך הלשוני בקדם-יסודי וביסודי

הצעה לשינוי המתווה להכשרת מורים שעיקרה הרחבה של לימודי החינוך הלשוני לכלל הסטודנטים במסלולים קדם-יסודי והיסודי במכללות להרצאה, וכן מתן אפשרות ללימודי התמחות בחינוך לשוני(אוריינות ושפה). ההצעה הוגשה למל"ג על-ידי ועדת היגוי להכשרת מורים בחינוך הלשוניבמזכירות הפדגוגית בראשות הפרופ' עלית אולשטיין. בתאריך יולי 2015 ההצעה עלתה לדיון במועצה להשכלה גבוהה. 

הכשרת מורים וגננות בתחום החינוך הלשוני בקדם-יסודי וביסודי

חיזוק לימודי העברית - חינוך לשוני במסלול היסודי והקדם יסודי

מגמות בהוראת העברית בחינוך הקדם יסודי והיסודי

ועדת המקצוע "חינוך לשוני-עברית בקדם-יסודי וביסודי"  החלה לפעול בשנת הלימודים תשע"ד. הוועדה מייעצת למפמ"ר בהתוויית מדיניות הוראת המקצוע במערכת החינוך.
הוועדה דנה בנושאים הבאים, על פי הצורך:

• מצב המקצוע במערכת החינוך ודרכים לשיפור ההוראה במקצוע

• תוכנית הלימודים, דרכי הטמעתה והפעלתה

• שינויים וחידושים נדרשים בדרכי הוראת המקצוע

• סוגיות הקשורות לחומרי הלימוד במקצוע

• הערכת הישגים במקצוע

• הכשרת מורים והשתלמותם

בראש הוועדה עומדת פרופ' עלית אולשטיין, מרכזת הועדה היא מפמ"ר המקצוע הגב' דליה הלוי דרזנר, וחברים בה ממונה תוכניות לימודים באגף שפות הגב' עדית בר, אנשי אקדמיה, ונציגי מערכת החינוך בעלי תפקידים במטה ובשדה.

מבחר נושאים שעלו לדיון, ההחלטות ויישומן:

• הכשרת מורים להוראת עברית במכללות להוראה – הוקמה ועדת משנה והוגשו המלצות למל"ג

• אוריינות ושפה בגיל הגן הגן ובכיתות א-ב – הוועדה דנה בנושא לעומק וזיהתה פערים ברצף תכניות הלימודים בגן ובבית הספר. הוקם צוות  לגיבוש מדיניות וכתיבת תכנית-אב בנושא אוריינות ושפה בגיל הרך (בהכנה)

• קידום שפה ואוריינות בקרב תלמידים מאוכלוסיות מוחלשות – הוועדה למדה על תכניות שונות חיצוניות למערכת החינוך וכן תכניות פנימיות במטרה לאגם ידע ולגבש המלצות.

• טיפוח שטף הקריאה בבית הספר היסודי – בעקבות המלצת הוועדה הוקם צוות להרחבה של תכנית הלימודים בנושא זה (בהכנה)

• תהליכים דידקטיים בהוראת שפה המשלבים פסיכו-פדגוגיה – הוועדה המליצה על דידקטיקה מכילה המשלבת היבטים אלה, והטמעתם בהשתלמויות מורים ובהדרכה.

• הוראת עברית לתלמידים שעברית אינה שפת אמם – הוועדה המליצה על הקמת צוות כתיבה לניסוח מדיניות, ניסוח עקרונות דידקטיים והרחבת תכנית הלימודים.

להרחבה על מינוי ועדות מקצוע באתר המזכירות הפדגוגית . 

מחקר פירלס  2016  

מטרת מחקר פירלס היא להעריך את הידע והמיומנויות  בקריאה בשפת אם של תלמידים בכיתה ד', ואת ההקשר החינוכי של הוראת שפת אם במדינות השונות. ישראל משתתפת במחקר החל ממחזור המחקר הראשון בשנת 2001 . במחזור מחקר 2016 השתתפו 50 מדינות, ביניהן מדינות מפותחות במזרח אסיה ובעולם המערבי לצד מדינות מתפתחות. במחזור מחקר 2016 לראשונה הורחב המחקר, ולמבחן פירלס שבודק קריאה באמצעות חוברות מודפסות נוסף מבחן  אי פירלס (ePIRLS) שבודק קריאה בסביבה ממוחשבת המדמה את סביבת האינטרנט.

מבחן פירלס מתמקד בהערכת קריאה של צורות טקסט מסורתיות, קרי המחקר נשען על טקסטים מידעיים וספרותיים בחוברות מבחן מודפסות לשם הערכת שתי מטרות קריאה עיקריות: קריאה לשם רכישת מידע וקריאה לשם הנאה. מבחן אי פירלס, לעומת זאת, מתמקד בהערכת מיומנויות הקריאה בסביבה ממוחשבת המדמה את סביבת האינטרנט, ונשען כולו על טקסטים מידעיים. המבחנים כוילו
לאותו סולם, כך שלמרות שהמבחנים פירלס ואי פירלס נבדלים זה מזה בסביבת ההיבחנות, הרי  שהממצאים על קריאת טקסטים מידעיים בשתי אופנויות ההיבחנות ברי השוואה.

הדוח המלא מפורסם באתר רמ"ה>

ראמ"ה פרסמה את נתוני עמדות תלמידים כלפי קריאה, מתוך מחקר פירלס 2016.  הפרק עוסק במספר היבטים של מוטיבציה ללמידה ותחושת מסוגלות וכן בהקשר הלימודי בכיתה (הוראה מעודדת מעורבות בלמידה בשיעורי שפה), וכן מציג את הקשר בין עמדות התלמידים לבין ההישגים בקריאה.

הנתונים מוצגים במבט ישראלי, תוך התמקדות בפלחי אוכלוסייה עיקריים, וכן במבט בין-לאומי.

לעיונכם פרק 6 מתוך הדוח המלא

ממצאי מחקר פירלס  2016​ 

איש לא חקר איך תינוקות לומדים לדבר. ואז הגיעה פרופ' קוהל

כיצד יכולות 12 שעות בלבד לשנות את חייו של התינוק שלכם? פרופ' פטרישיה קוהל, שמחקריה שינו את האופן שבו אנו מבינים איך תינוקות מתקשרים, מספרת על השפה הייחודית שמשותפת לאמהות בכל העולם, וממליצה: רוצים להציל את המוח? תתנתקו קצת מהטלפון

כתבה איך תינוקות לומדים לדבר, נטע אחיטוב הארץ

האקדמיה ללשון

האקדמיה היא המוסד הפוסק בתחום הלשון, והחלטותיה בענייני דקדוק, כתיב, מינוח או תעתיק שנתפרסמו ב"רשומות" מחייבות את מוסדות החינוך והמדע, מוסדות המדינה והרשויות המקומיות

לאתר האקדמייה ללשון >

"הזירה הלשונית" -  רוביק רוזנטל

ד"ר רוביק רוזנטל, לשונאי וסופר, יליד תל אביב 1945 . פרסם עד היום כעשרים ספרים, וביניהם ספרי תיעוד ופרוזה, ספרי ילדים, ספרי מסות ומילונים. כתב במשך 17 שנה את הטור "הזירה הלשונית" במעריב, הטור ממשיך לחיות באתר.

לאתר הזירה הלשונית >

כאן  עברית

אלון יששכר יוצא לנסיעה בלשנית במחוזות פתגמי השפה העברית, ומגלה שבהרבה מהמקרים, המשמעות המקורית של ביטויים בהם אנו משתמשים ביום יום - הפוכה.

לאתר כאן עברית >