משולחן המפמ"ר

חוזר מפמ"ר עברית למורי החינוך היסודי לקראת שנת הלימודים תש"ף

השנה נדגיש, בפיתוח המקצועי, בימי עיון ובהדרכה, היבטים הקשורים לקידום מתקשים בקריאה ובמיומנויות לשוניות נוספות, נעמיק את ההיכרות עם מגוון התלמידים בכיתה ועם מאפייני הלמידה שלהם,  נהדק את השימוש בכלים להערכה פנימית מתמשכת במהלך ההוראה ובהתאמת ההוראה לקידום כלל תלמידי הכיתה. בין השאר, נהדק את השימוש במבדקים לכיתות א' ו-ב' ונציע תמיכה לשימוש בהם. נרחיב את ההיכרות עם תלמידים שעברית אינה שפת אמם ונציע כלים לקידומם בכיתה ההטרוגנית, נדגיש שילוב משימות אורייניות בתחומי הדעת השונים, כגון בתרבות יהודית ישראלית, במדעים, תנ"ך ועוד, ונקדם מיומנויות לשוניות בסביבה דיגיטלית באמצעות יחידות הוראה ייעודיות לכיתות ב-ו. בכל התחומים הללו מתקיימות מסגרות של פיתוח מקצועי מקוון מונחות על ידי מומחים בכל תחום ותחום. הנכם מוזמנים לעיין ברשימת הקורסים ולהירשם בהקדם.

השנה יוצאת לאור התוכנית קול קורא לקידום שטף הקריאה לאורך כל שנות בית הספר היסודי. התכנית מציעה למורה לעברית כלים לחיזוק  הדיוק, הקצב והרהיטות בקריאה באמצעות מהלכי הוראה במליאה  ובקבוצות קטנות לכלל תלמידי הכיתה.  במהלך השנה יתקיימו ימי עיון ויתבצעו מפגשי חשיפה והיכרות עם התוכנית במפגשי ההדרכה.

תכנית יסודות לקידום מתקשים בקריאה בכיתות ג' תיערך השנה כפיילוט ב-60 בתי ספר במחוזות השונים[1]. כמו כן, כ-60 בתי ספר נוספים משתתפים במחקרי התערבות לקידום מתקשים בקריאה בכיתות ב ו-ג' הנערכים ידי גופים אקדמיים בחסות המדען הראשי ובליווי של הגופים המקצועיים במשרד. תוכניות אלה יעשירו את ההתנסות שלנו ויציעו דרכים לקידום הקריאה בכלל ולקידום מתקשים בפרט.

התכניות לעידוד קריאת ספרים ממשיכות את דרכן גם השנה – ספריית פיז'מה בגנים ובכיתות א-ב, מצעד הספרים לכל כיתות הגן ובית הספר, ותכנית שמחת הקריאה המקדמת קריאה מונחית כחלק משיעורי העברית בבית הספר. נדגיש את חשיבותן של תוכניות אלה לטיפוח הקריאה, להנאה מספרות יפה, להעשרת השפה, לטיפוח האוריינות.

אנו ממשיכים בהוצאה של החדשון לילדים מדי יום רביעי בבוקר. החדשון מיועד לתלמידי כיתות ג'-ו' ולתלמידים שעברית אינה שפת אמם. בחדשון תמצאו כתבות חדשותיות מתאימות לילדים, ולצדן הצעות לפעילות חינוכית ודידקטית והעשרה של אוצר המילים בהקשר אקטואלי. מומלץ מאד לשלב את קריאת החדשון בפעילות השוטפת של הכיתה בימי רביעי, חמישי או ששי בשבוע.

השנה הסתיים פיתוח של יחידות הוראה לכיתות א'-ב' המשלבות את מטרות החינוך הלשוני עם מטרות המקצוע תרבות יהודית-ישראלית. יחידות אלה מדגימות כיצד אפשר לקדם מיומנויות שפה, כגון שיח דבור, קריאה, כתיבה, אוצר מילים, ידע לשוני ועוד, באמצעות תכנים, מיומנויות וערכים מתוך תוכנית לימודים בתחום דעת אחר. דרך הוראה כזאת יוצרת עניין ורלוונטיות, מציעה הקשר רחב ללמידת המיומנויות ומקדמת את שני המקצועות בו-זמנית.

בכל הפעילויות הללו חשוב לקדם את מיומנויות הקריאה והכתיבה, וכמובן את השיח הדבור. נדגיש כי מיומנויות הדיבור וההאזנה במצבים חברתיים ולימודיים שונים עומדים בבסיסה של ההתפתחות הלשונית של הילדים, החל מן הגיל הצעיר ביותר, ולאורך כל שנות בית הספר. באתר המפמ"ר תוכלו למצוא הרצאות מומחים העוסקות בקידום השיח. כמו כן, הנכם מוזמנים להירשם לקורס ייעודי העוסק בכך.

אנא עקבו אחר עדכונים באתר המפמ"ר במהלך השנה.

   תוכן העניינים

1. על מקומה של הוראת העברית בבית הספר ועל למידה משמעותית בשיעורי עברית

2. הוראת עברית: קידום כישורי שפה, שיח דבור, ידע לשוני וספרות,  השכלה והרחבת הדעת

3. הערכה בשירות הלמידה בשיעורי עברית – מפתח לקידום אישי של לומדים

4. קידום אוצר מילים

5. פיתוח ידע מקצועי – השתלמויות, הרצאות מומחים, קהילות מורים

6. על הוראת ספרות

7. עידוד הקריאה להנאה

8. ספרי לימוד וחומרי למידה

להמשך קריאת חוזר מפמ"ר תש"ף  (חוזר תשע"ח , תשע"ט לנוחיותכם מוטמעים כאן)

  חוזר מפמ"ר תש"ף

חוזר מפמ"ר תשע"ט

חוזר מפמ"ר תשע"ח 

ברצוני להביע הערכה גדולה לכן, רכזות העברית בבית הספר,  שעושות עבודה נאמנה לאורך השנה כולה.  אתן למעשה אלה הנושאות על כתפיכן את העשייה היומיומית בתחום שלנו, לצד עבודתה של המדריכה הבית ספרית, אם אכן בית הספר מקבל הדרכה בתחום.
אני מאמינה שלתפקיד הרכזת ערך רב מאד. הרכזת היא זו שרואה את המורים בשגרת עבודתם, היא זו שעינה פקוחה על תהליכי ההוראה בבית הספר, מזהה את הקשיים ומנסה להציע פתרונות, לעתים במשאבי זמן מועטים.  רכזת העברית מקשרת בין המדריכה הבית ספרית ויחד עמה מובילה את התחום החשוב ביותר בבית הספר היסודי.
ידוע לי שרבות מכן עושות מעל ומעבר לתפקידכן המוגדר מתוך תחושה של שליחות אמתית.
חשוב לי באופן אישי, וגם במסגרת התפיסה הכללית של המשרד, לתת בידיכן כלים מקצועיים שעשויים לקדם את העשייה שלכן בבית הספר, ויחד אתכן לקדם את החינוך הלשוני במדינת ישראל.

מכתב לרכזות לקראת יום הלשון העברית תש"ף

​מכתב לרכזות בסיום שנת הלימודית תשע"ט

דו"ח הוועדה לבחינת רצף ההוראה של שפה ואוריינות בגיל הגן ובכיתות היסוד -שלב א' לעבודת הוועדה:

הוועדה, בראשות פרופ' מיכל שני, מונתה על ידי יו"ר המזכירות הפדגוגית, והיא ועדה אופרטיבית ייעודית להצעת מדיניות חינוכית ולכתיבת תוכנית לימודים לרצף הוראת שפה ואוריינות בשלבי רכישת הקריאה והכתיבה. המסמך המוגש על ידי הועדה מתמקד בהתפתחות אוריינית בגיל הרך, תוך ראייה אינטגרטיבית של היבטים הקשורים בהתפתחות זו. המסמך והתוכנית שתיכתב ישתלבו במגמות פדגוגיות רחבות של משרד החינוך, ובין השאר יעמדו בהלימה לתפיסה המוצגת בחוזר מנכ"ל מחודש דצמבר 2018 בנושא 'מעברים – רצף חינוכי מהגן לבית הספר'.

דו"ח הוועדה לבחינת רצף ההוראה של שפה ואוריינות בגיל הגן ובכיתות היסוד

הצעה לשינוי מתווה להכשרת מורים בתחום החינוך הלשוני בקדם-יסודי וביסודי

הצעה לשינוי המתווה להכשרת מורים שעיקרה הרחבה של לימודי החינוך הלשוני לכלל הסטודנטים במסלולים קדם-יסודי והיסודי במכללות להרצאה, וכן מתן אפשרות ללימודי התמחות בחינוך לשוני(אוריינות ושפה). ההצעה הוגשה למל"ג על-ידי ועדת היגוי להכשרת מורים בחינוך הלשוניבמזכירות הפדגוגית בראשות הפרופ' עלית אולשטיין. בתאריך יולי 2015 ההצעה עלתה לדיון במועצה להשכלה גבוהה. 

הכשרת מורים וגננות בתחום החינוך הלשוני בקדם-יסודי וביסודי

חיזוק לימודי העברית - חינוך לשוני במסלול היסודי והקדם יסודי

מגמות בהוראת העברית בחינוך הקדם יסודי והיסודי

ועדת המקצוע "חינוך לשוני-עברית בקדם-יסודי וביסודי"  החלה לפעול בשנת הלימודים תשע"ד. הוועדה מייעצת למפמ"ר בהתוויית מדיניות הוראת המקצוע במערכת החינוך.
הוועדה דנה בנושאים הבאים, על פי הצורך:

• מצב המקצוע במערכת החינוך ודרכים לשיפור ההוראה במקצוע

• תוכנית הלימודים, דרכי הטמעתה והפעלתה

• שינויים וחידושים נדרשים בדרכי הוראת המקצוע

• סוגיות הקשורות לחומרי הלימוד במקצוע

• הערכת הישגים במקצוע

• הכשרת מורים והשתלמותם

בראש הוועדה עומדת פרופ' עלית אולשטיין, מרכזת הועדה היא מפמ"ר המקצוע הגב' דליה הלוי דרזנר, וחברים בה ממונה תוכניות לימודים באגף שפות הגב' עדית בר, אנשי אקדמיה, ונציגי מערכת החינוך בעלי תפקידים במטה ובשדה.

מבחר נושאים שעלו לדיון, ההחלטות ויישומן:

• הכשרת מורים להוראת עברית במכללות להוראה – הוקמה ועדת משנה והוגשו המלצות למל"ג

• אוריינות ושפה בגיל הגן הגן ובכיתות א-ב – הוועדה דנה בנושא לעומק וזיהתה פערים ברצף תכניות הלימודים בגן ובבית הספר. הוקם צוות  לגיבוש מדיניות וכתיבת תכנית-אב בנושא אוריינות ושפה בגיל הרך (בהכנה)

• קידום שפה ואוריינות בקרב תלמידים מאוכלוסיות מוחלשות – הוועדה למדה על תכניות שונות חיצוניות למערכת החינוך וכן תכניות פנימיות במטרה לאגם ידע ולגבש המלצות.

• טיפוח שטף הקריאה בבית הספר היסודי – בעקבות המלצת הוועדה הוקם צוות להרחבה של תכנית הלימודים בנושא זה (בהכנה)

• תהליכים דידקטיים בהוראת שפה המשלבים פסיכו-פדגוגיה – הוועדה המליצה על דידקטיקה מכילה המשלבת היבטים אלה, והטמעתם בהשתלמויות מורים ובהדרכה.

• הוראת עברית לתלמידים שעברית אינה שפת אמם – הוועדה המליצה על הקמת צוות כתיבה לניסוח מדיניות, ניסוח עקרונות דידקטיים והרחבת תכנית הלימודים.

להרחבה על מינוי ועדות מקצוע באתר המזכירות הפדגוגית . 

מחקר פירלס  2016  

מטרת מחקר פירלס היא להעריך את הידע והמיומנויות  בקריאה בשפת אם של תלמידים בכיתה ד', ואת ההקשר החינוכי של הוראת שפת אם במדינות השונות. ישראל משתתפת במחקר החל ממחזור המחקר הראשון בשנת 2001 . במחזור מחקר 2016 השתתפו 50 מדינות, ביניהן מדינות מפותחות במזרח אסיה ובעולם המערבי לצד מדינות מתפתחות. במחזור מחקר 2016 לראשונה הורחב המחקר, ולמבחן פירלס שבודק קריאה באמצעות חוברות מודפסות נוסף מבחן  אי פירלס (ePIRLS) שבודק קריאה בסביבה ממוחשבת המדמה את סביבת האינטרנט.

מבחן פירלס מתמקד בהערכת קריאה של צורות טקסט מסורתיות, קרי המחקר נשען על טקסטים מידעיים וספרותיים בחוברות מבחן מודפסות לשם הערכת שתי מטרות קריאה עיקריות: קריאה לשם רכישת מידע וקריאה לשם הנאה. מבחן אי פירלס, לעומת זאת, מתמקד בהערכת מיומנויות הקריאה בסביבה ממוחשבת המדמה את סביבת האינטרנט, ונשען כולו על טקסטים מידעיים. המבחנים כוילו
לאותו סולם, כך שלמרות שהמבחנים פירלס ואי פירלס נבדלים זה מזה בסביבת ההיבחנות, הרי  שהממצאים על קריאת טקסטים מידעיים בשתי אופנויות ההיבחנות ברי השוואה.

הדוח המלא מפורסם באתר ראמ"ה>

ראמ"ה פרסמה את נתוני עמדות תלמידים כלפי קריאה, מתוך מחקר פירלס 2016.  הפרק עוסק במספר היבטים של מוטיבציה ללמידה ותחושת מסוגלות וכן בהקשר הלימודי בכיתה (הוראה מעודדת מעורבות בלמידה בשיעורי שפה), וכן מציג את הקשר בין עמדות התלמידים לבין ההישגים בקריאה.

הנתונים מוצגים במבט ישראלי, תוך התמקדות בפלחי אוכלוסייה עיקריים, וכן במבט בין-לאומי.

לעיונכם פרק 6 מתוך הדוח המלא: עמדות התלמידים כלפי קריאה