בשנים 2010- 2014 נערך מחקר רחב היקף על ספרי לימוד בשלושה תחומי דעת: היסטוריה, גיאוגרפיה ואזרחות הנלמדים במערכות החינוך של ישראל וגרמניה.
המחקר הוא פרי יוזמה של משרד החוץ הגרמני ומשרד החינוך הישראלי ובמסגרתו נחקרו מספר סוגיות ובראשן האופן בו מוצגת כל אחת מהמדינות העכשוויות בספרי הלימוד של המדינה האחרת .
לצורך המחקר הוקמה בשנת 2010 וועדה על ידי ד"ר שמשון שושני שמינה את דליה פניג לעמוד בראש הצוות הישראלי. מכון מופ"ת ריכז את המחקר של הקבוצה הישראלית ומכון גיאורג אקהרט מבראונשוויג ריכז את המחקר של הקבוצה הגרמנית. הוועדות הורכבו מאנשי אקדמיה, מנהלי תחומי דעת במשרד החינוך ומורים מובילים משתי המדינות.
המחקר עסק בשני נושאים עיקריים: הוראת השואה ואופן הופעתה של כל אחת מהמדינות העכשוויות בספרי הלימוד של המדינה האחרת.
חשיבות המחקר: לספרי הלימוד יש יכולת השפעה בעיצוב התודעה האידיאולוגית פוליטית של הדור הצעיר, והם מוסיפים לשמש כלי עיקרי בתהליכי הוראה ולמידה וסוכני חברות לאומיים שמטרתם להנחיל לתלמידים את הערכים הלאומיים האוניברסליים.
בכנס ראשון מסוגו בנושא חקר ספרי לימוד ישראל-גרמניה, שהתקיים בישראל במכון מופ"ת, בתאריכים 30/11/14 – 1/12/14, נחשפו לראשונה הממצאים המצביעים על השוני באופן הצגת כל אחת מהמדינות בספרי הלימוד. בנוסף, עלו לדיון שאלות מהותיות בנושא תרומת ספרי הלימוד לעיצוב עמדות הלומדים הצעירים.
כנס שני רב משתתפים לפרסום המלצות הועדה לחקר ספרי לימוד ישראל גרמניה התקיים במשרד החוץ בברלין ב- 23/6/15. בכנס השתתפה שרה במשרד החוץ הגרמני, שגריר ישראל בגרמניה, צוות בכיר של השגרירות, אנשי אקדמיה רבים, מו"לים ואנשי ציבור רבים.
עיקר הממצאים מראים כי ההתייחסות לגרמניה בספרי הלימוד הישראלים נקייה מסטראוטיפים ומציגה מדינה מודרנית, מפותחת ודמוקרטית. לעומת זאת בספרי הלימוד של גרמניה ישראל מופיעה בעיקר בהקשר הסכסוך הישראלי פלסטינאי.
בהמלצות הוועדה על שתי המדינות להרחיב את הדיון במדינה האחרת וכן להרחיב את תחומי העיסוק מעבר למה שקיים בספרים לתחומים נוספים המופיעים בהמלצות.
כמו כן, יש פנייה לתיקונים של עובדות במפות ובאטלסים הגרמניים וכן בקשה להימנע משימוש בתמונות חד צדדיות.

התייחסות קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל
בראיון שנתנה קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, לעיתונאי ידיעות אחרונות בברלין, אלדד בק, בחג הסוכות האחרון, היא משבחת את קיום הוועדה לחקר ספרי לימוד ומביעה נכונות לכתיבה משותפת של פרקים בספרי לימוד שיתנו תמונה מאוזנת לאופן בו מופיעה ישראל בספרי הלימוד הגרמנים. אמירה חשובה זו היא תוצאה ישירה של המחקר המשותף של שתי המדינות.
המחקר הייחודי של ספרי הלימוד ישראל גרמניה, עוסק בתהליכים המעצבים תודעתם של תלמידים צעירים בשתי מדינות שיש להן עבר היסטורי מורכב ורצון עז לבנות עתיד של שיתופי פעולה. הוא מהווה אבן דרך משמעותית ביחסי המדינות ובכך ממשיך מחקר דומה שנערך בשנות השמונים על ידי נציגים בכירים ממשרדי הממשלה ומהאקדמיה של שתי המדינות.
העובדה כי לספרי לימוד יש השפעה רבה על עיצוב תודעה שתלווה את הלומד בהמשך חייו, מסבירה את ההשקעה הרבה של זמן, מאמץ אינטלקטואלי ויצירתיות שהוקדשו לו על ידי כל השותפים.
את המחקר יזמו שרים של שתי המדינות, שר החוץ הגרמני ושר החינוך הישראלי שקיבלו ב2010 החלטה אמיצה לברר עמדות, סטריאוטיפים ותפיסות, שקיימים בספרי הלימוד, וזאת על מנת להגיע יחד לגיבוש המלצות באשר לשינויים הדרושים בהם.
במפגש שנערך במאי 2010 בברלין בין נציגי משרד החינוך הישראלי והנציגים הגרמניים גובשו שאלות המחקר. במשרד החינוך הישראלי הוחלט על הקמת שלושה צוותים בהובלת המזכירות הפדגוגית, צוות לכל תחום דעת: גיאוגרפיה, היסטוריה ואזרחות. בראש כל צוות עמד מנהל תחום הדעת (מפמ"ר), ולצידו איש אקדמיה ומורה בכיר. מנכ"ל משרד החינוך דאז, ד"ר שמשון שושני, פנה למכון מופ"ת לקחת על עצמו את ריכוז ותכלול עבודת הצוותים .
שלושת צוותי המקצועות גיבשו מתודולוגיות מחקר התואמות לכל אחד מתחומי הדעת וחקרו עשרות רבות של ספרי לימוד. לדוגמה, צוות הגיאוגרפיה בדק מפות באטלסים והיה צריך להתייחס באופן ביקורתי לסימנים המוסכמים במקרא, לאופן הבחינה של סדרת מפות שאמורה להציג תהליך גיאוגרפי שלם וכו'.
תהליך המחקר הארוך והמורכב שחברו אליו שותפים רבים, לווה במפגשים ושיחות עומק של החברים משתי המדינות ודרש הקשבה, התבוננות, הבנה ורגישות לקודים תרבותיים ולדפוסי חשיבה שונים.
על מנת להעמיק את ההיכרות עם מערכות החינוך נערכו ביקורים במכוני המחקר ובבתי ספר בשתי המדינות שבמהלכם התקיימו מפגשים עם מנהלים, מורים תלמידים מאוכלוסיות שונות.
לצורך גיבוש הממצאים התקיימו התייעצויות רבות בתוך כל צוות ובין הצוותים והדברים לובנו והתבררו שוב ושוב. היה זה מסע מרתק, תהליך מפרה ומרגש שהיו בו הרבה רגעים של גילוי ויצירת תובנות חדשות.
עתה עומדת לפנינו דרך ארוכה ומורכבת להטמעת השינויים שהומלצו במחקר. לשמחתנו קיימת נכונות משתי המדינות לגבש תהליך של פיתוח חומרי לימוד להצגת תמונה מאוזנת של כל אחת משתי המדינות בספרי הלימוד של המדינה האחרת בהתאם למסקנות המחקר.