ועידת מחוז תל אביב online 2 - ועידת החינוך הוירטואלית השנייה של מחוז תל אביב
בסימן "חינוך בעולם משתנה"

ממגיש חדשות שכבר עורך ומגיש את החדשות, דרך תוכנות חכמות למניעת פשעים ועד מצלמות שמותקנות בכיתות בבתי ספר ומתריעות בפני המורים אילו תלמידים מתעייפים או לא מרוכזים. הבינה המלאכותית תופסת חלק משמעותי בחיינו, ומשנה כמעט כל תחום שיש לנו איתו מגע, אבל מתברר שיש גם לא מעט צדדים אפלים לטכנולוגיה מהקצנה של השיח ועד אפליה כלפי נשים ובני קבוצות מיעוט.

עמרי ברק, כתב הטכנולוגיה של חדשות 12, מגיש חדשות עם ניסיון של מעל 8 שנים בעולם התקשורת,
מסקר מדי יום את כל מה שחדש בעולם הטכנולוגיה במגוון תכניות החדשות מהמהדורה הראשונה, "חמש עם רפי רשף", "שש עם עודד בן עמי", "תכנית חיסכון" ובמהדורה המרכזית. במקביל, מרצה במגוון נושאים הקשורים בחדשנות ובטכנולוגיה.

אם היו שואלים רק את המוח שלנו מהי למידה מיטבית, למידה שנשארת בזכרון ולא נגמרת אחרי זמן קצר- הוא היה אומר בפשטות: "אני צריך להיות מעורב בלמידה ולפגוש אותה הרבה פעמים". בהרצאה נבין ביחד מהן 4 אסטרטגיות הלמידה שכולנו זקוקים להם על מנת ללמוד ולזכור ומהם היישומים הפרקטיים הנגזרים מחקר המוח בכל מה שנוגע לתהליכי למידה הוראה והערכה בכיתות.
נתאר גם את האתגרים הארגוניים הכרוכים בהטמעת למידה מבוססת חקר המוח וכיצד ניתן לתת מענה לאתגרים אלו.

מוביל בתחום אפקטיביות הלמידה ויו"ר חברת מתודיקה, מרצה במכון הטכנולוגי בחולון - HIT.
מייעץ בתחום אסטרטגיות הלמידה הן במערכת החינוך והן בעולם העבודה.
זוכה בפרסים והוקרות רבים בארץ ובעולם בתחום אפקטיביות הלמידה, יועץ אישי למנהלי הדרכה ופיתוח מקצועי בארגונים מובילים במשק ובמשרד החינוך.
מפתח את שיטת hubee ללמידה פעילה, תומכת מדעי המוח ומטמיע אותה במערכות חינוכיות ואקדמיות ובעולם העבודה.

בהרצאה נתאר את יישום התהליך בחט"ב בן צבי ואת השינוי התודעתי שנדרש בקרב המורים ובניית מערכי שיעור באופן המיטיב עם התלמיד ומאפשר למידה דבורנית .

חטיבת ביניים בן צבי בפתח תקווה היא חטיבה מהפכנית. ברירת המחדל בבית הספר הזה היא למידה פעילה במקצועות הליבה, כל יום וכל היום. התלמידים יושבים בקבוצות, פותרים בעיות ומשימות, נעים בין תחנות למידה באופן מגוון וקצבי, מבנים את הידע, לומדים וחוקרים בצוותים, מנסחים ומשווים רעיונות, מפיקים תוצרים והופכים עם הזמן לתלמיד עצמאי, שאינו פוחד לטעות ולשאול שאלות. לכן, הם לא רק מבינים את החומר, הם גם יזכרו אותו. למידה זו משפרת את החשיבה האוריינית, הטכנולוגית והיצירתית ומגדילה את המוטיבציה ללמוד ולהצליח. אנו מאמינים שכל תלמיד יכול ומאפשרים לו להצליח אתנו, בדרך שלו.

כיצד ההשפעות העיקריות של הטכנולוגיה על עולם העבודה, ההשכלה והחינוך מאיצות את מהפכת טכנולוגיות הלמידה, ואת הפוטנציאל הגלום במהפכה זו לחזק ולהעצים את מקומו של איש החינוך העכשווי.

החלה את הקריירה שלה בענף הפרסום המסחרי, בתחום המחקר והאסטרטגיה.
לאחר שמכרה את משרד הפרסום בו היתה שותפה, פתחה את משרד "הקליניקה" שעסק בתקשורת ובאסטרטגיה לקיימות.
במשך 10 שנים הקליניקה הובילה וליוותה מהלכי קיימות עם המשרד להגנת הסביבה, קרן יד הנדיב, דיזינגוף סנטר, רשויות וגופים פרטיים והתנדבותיים.
בשנה האחרונה היא מנהלת את תחום טכנולוגיות הלמידה במכון הישראלי לחדשנות.

הבסיס התאורטי העיקרי לקשר בין שיתוף פעולה משפחה - מסגרת חינוכית הוא הגישה האקולוגית-התפתחותית של ברונפנברנר (Bronfenbrenner, 1986). על פי גישה זו, הסביבה מורכבת ממערכות הקשורות זו בזו ומשפיעות זו על זו. מערכות מרכזיות בחיי ילדים הן המשפחה והמסגרת החינוכית, ההורים והצוות החינוכי. בהרצאה אתאר מודל בהיר המאפשר להתבונן בתקשורת הבינאישית שבין הצוותים החינוכיים להורים בצורה מקיפה ומארגנת. אציג את עקרונות המודל וכלים מעשיים שמסייעים לצוותים החינוכיים לעמוד באתגרים שתקשורת עם הורים מציבה. יישום עקרונות המודל עשוי לסייע לצוות החינוכי לקיים תקשורת טובה עם ההורים, לאפשר לילדיהם להתפתח בדרך מיטבית ובו זמנית תורם לרווחתם של אנשי החינוך.

פרופ' דורית ארם היא פרופ' מן המניין וראש המגמה לייעוץ חינוכי בחוג לחינוך מיוחד וייעוץ חינוכי בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב. מחקרה מתמקד בהבנת מקומם של המבוגרים בהתפתחותם של ילדי גן וקידומם בחברה היהודית והערבית בארץ. היא בעיקר חוקרת את אופי האינטראקציה של הורים וגננות עם ילדים בעת קריאת ספר וכתיבה ומעריכה את משמעותו להתפתחות ניצני האוריינות ולהתפתחות הרגשית-חברתית של הילדים. פרופ' ארם משמשת כראש הוועדה של המל"ג להערכת תכניות הגיל הרך בארץ והיא בהנהלת העמותה למען הילד בגיל הרך בישראל (סניף של OMEP העולמי).

בית חינוך אד"ם מקדם פדגוגיה מבוססת דיאלוג. הדבר בא לידי ביטוי בחיזוק קשר מורה תלמיד, פיתוח חינוך אישי, קידום תעודות דיאלוגיות ורפלקטיביות ושימת דגש מיוחד בבחירת מורים המשמשים בראש ובראשונה כמחנכים במקביל להיותם מורים מקצועיים בתחומי הדעת השונים.
כל מחנך מקדם שיח דיאלוגי על ידי קיום שיחות אישיות עם כל תלמיד וכן שיחות קבוצתיות (עד 5 תלמידים) בכל רבעון. כמו כן כל מחנך/חונך אחראי על 20 קבוצות חונכות בנות 20 תלמידים לכל היותר. אנו נציג את הסדירויות והפרקטיקות המקדמות את התפיסה הדיאלוגית הבית ספרית שלנו

פרופ' דורית ארם היא פרופ' מן המניין וראש המגמה לייעוץ חינוכי בחוג לחינוך מיוחד וייעוץ חינוכי בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב. מחקרה מתמקד בהבנת מקומם של המבוגרים בהתפתחותם של ילדי גן וקידומם בחברה היהודית והערבית בארץ. היא בעיקר חוקרת את אופי האינטראקציה של הורים וגננות עם ילדים בעת קריאת ספר וכתיבה ומעריכה את משמעותו להתפתחות ניצני האוריינות ולהתפתחות הרגשית-חברתית של הילדים. פרופ' ארם משמשת כראש הוועדה של המל"ג להערכת תכניות הגיל הרך בארץ והיא בהנהלת העמותה למען הילד בגיל הרך בישראל (סניף של OMEP העולמי).

למה כותרות עם מספרים אי זוגיים עובדות טוב יותר ברשתות החברתיות ? - נוכחות ברשתות חברתיות, בימנו, היא בגדר חובה!  ״שיווק כבר לא עוסק בדברים שאתם מייצרים אלא בסיפורים שאתם מספרים״ (סת׳ גודין). עידן הרשתות החברתיות כאן כדי להישאר. הוא טומן בחובו את האפשרות לספר סיפורים, לבנות מותגים ולהתאים מסרים לקהלי מטרה ספציפיים.

שי אייל, מנהלת מחלקת שיתופי פעולה מסחריים וסושיאל באתר mako, מקבוצת "קשת" ערוץ 12. בוגרת תכנית Zell ליזמות של המרכז הבינתחומי הרצליה ועוזרת מחקר בתחום ״ניתוח רשתות חברתיות״.

להקליק או לא? התמונות מזמינות, הכותרות מפוצצות - לדעת לקרוא נכון תוכן אינטרנטי. השיטות החכמות של אתרי האינטרנט לשכנע אתכם לקרוא תוכן.

אפרת אדמון, סמנכלית תוכן, onlife.co.il - אתר תוכן ואקטואליה לנשים, הגדול בישראל. בעבר - עורכת תוכן בתכניות טלוויזיה כגון "לונדון את קירשנבאום" ועוד.

בעולם בו הרשתות החברתיות מציעות מגוון אפשרויות, מחובתינו להעניק כלים לתלמידנו לצרכנות ויצרנות תוכן. אנו בבי"ס ברנר עושים זאת במגוון דרכים. הילדים מיישמים את 4 מיומנויות היסוד של ברנר: למידה עצמאית, עבודת צוות פיזית ווירטואלית, הפקת תוצרים מגוונים, דיבור בציבור - באמצעים מגוונים, הכוללים: שימוש באולפן תקשורת, יצירת אוואטרים, והפקת טריילרים.

רונית גרייף, מנהלת ביה"ס , יוסי שוורץ, רכז טכנולוגיה וחדשנות

נדב וידוצינסקי הוא מנהל תוכנית המייקטק וסקראץ' ישראל במעבדה לחדשנות במדיה של המרכז הבינתחומי. בנוסף, נדב מנהל פרויקט מחקר בתחומי אינטראקציות אדם מחשב וחשיבה יצירתית טכנולוגית.

קבוצת מורים מובילים מיינקראפט: MTTs הם קבוצת מורים מפתח תקווה שבשנה שעברה השתתפו במשחק ה-2#MPTX (משחק לרגל חגיגות ה-70 למדינה ו-140 שנה לפתח תקוה) התאהבו במשחק והחליטו להמשיך לללמוד את המשחק ולייצר יחידות תוכן לכיתה. בהרצאה הם יציגו תחילה את היתרונות של הלמידה בתוך משחק אימרסיבי ולאחר מכן יספרו את סיפור המשחק שהם יצרו + הדגמות. כל משתתף במושב שלהם יקבל קישור להורדת העולם לכיתתו.

קרינה בטאט, מדריכת תקשוב מנהלת Betaספר, המרחב המחוזי לחדשנות חינוכית שיר ארזואן, מחנכת כיתה ו, בית ספר הס ומורה לרבי מלל ומדעים

מטרת התוכנית לעודד את התלמידים להיות המנהיגים של המחר בעולם המדע והטכנולוגיה, באמצעות תכניות חדשניות המעניקות השראה למדע, הנדסה וטכנולוגיה. תכניות המשלבות התרגשות, יצירתיות ומטפחות כישורי חיים ביניהם: בטחון עצמי, מנהיגות וערכים תוך שיתוף פעולה ומעורבות בקהילה. התוכנית ששיאה, השתתפות בתחרויות ארציות ובינלאומיות, הינה תוכנית לימודים המלווה בתהליך לימודי פדגוגי לצד עשייה ישומית. בתהליך העבודה התלמידים מפתחים, מתכננים , מתכנתים ובונים רובוטים.

אורית רוזן, מנהלת תיכון הנדסאים רעות ברתנא, רכזת תקשוב ורכזת מד"ח.

גידול ילדים לאהבה עצמית בכל מידה, צורה וגודל תקציר: למרות שההנחיות התזונתיות משתנות ללא הרף, ומה שהיה פעם "אסור", היום אפילו הופך לעיתים ל"מומלץ". דווקא התודעה משתנה לא מספיק מהר ועדין מקובעת לה על "אידאל יופי" בלתי ניתן להשגה. בתקופה בה כ"כ הרבה ילדים סובלים מהפרעות אכילה ודימוי גוף שלילי, זה רק מתבקש שאנחנו המבוגרים המחנכים שבסביבתם, נתגייס ונבדוק האם ואיך ביכולתנו להשפיע ולתת "קונטרה" להשפעות החברתיות ולרשתות החברתיות, בתקווה להצליח לזרוע לפחות זרעים של מחשבות שפויות, אפשריות ומאפשרות ולגדל דור חדש של ילדים שקצת קצת יותר אוהב את נפשו ואת גופו. בהרצאה אציג ואציע את הכח שיש לנו לשנות ולהשפיע מהמקום הפרטי והאישי של כל אחד ואחד מאיתנו.

מרצה להורים, צוותי חינוך ולילדים עצמם בתחום תזונת המשפחה ודימוי גוף חיובי. מובילת פרויקט "בית בריא" בידיעות אחרונות ומרצה בפרויקטים ארציים ועירוניים כגון ״הורים על הבר״ ו״הורים בבתים״. שותפה בכתיבת תוכניות הלימוד האוניברסיטאיות ומרצה לרופאים בתחום אורחות החיים. מייעצת ושותפה לחברות מזון וסטרטאפים העוסקים בפיתוח כלים ושיטות המשלבים מזון, התנהגויות אכילה ודרכים לייצר השפעה מיטיבה על איכות ואורחות החיים. חברה בעמותת עתיד (עמותת הדיאטנים הקליניים בישראל) ובחוג לרפואת אורחות חיים (של איגוד רופאי המשפחה).

מסע השראה בריאותי ממקורות אבותינו ועד למדע של היום. מה הקשר בין סגנון החיים במאה ה-21 לתחלואה? ל הגורמים לפתולוגיות, אילו מספרים חשובים בחיים, ומהם יתרונותיה ופתרונותיה של הפעילות הגופנית בהתמודדות עם מציאות שבה הכל הופך נוח, זמין וממעיט תנועה? "מה שעצוב בחיים הוא לא המוות אלא מה שמת בנו בעודנו חיים" – על גיל כרונולוגי ביולוגי ומנטלי – בין מדע לגנטיקה.

פיזיולוג של המאמץ, חונך פדגוגי של הסבת האקדמאים בוינגייט, מורה לחינוך גופני ולביולוגיה בתיכון הארצי לאומנויות "תלמה ילין" ובגימנסיה "קציר" חולון. תואר ראשון ותואר שני בחינוך גופניB.Ed, M.PE - המכללה לחינוך גופני במכון וינגייט. תואר שני M.Sc. – מדעי הרפואה - הפקולטה לרפואה באוניברסיטת ת"א. קצין כושר קרבי בדרגת סא"ל במיל.

הקצאת תקן משרד החינוך עומדת על שתי שעות בשבוע ואילו רופאי הילדים ממליצים על 60 דקות ביום. אז איך עושים את זה? בבית ספר גשר, החינוך לאורח חיים גופני הוא שגרת יומיום. צוות החינך הגופני מורכב מארבעה מחנכי כיתות, שעברו תהליך של צמיחה והתפתחות מקצועית במערכת החינוך. פעילות הספורט משולבת בכי תות (BreanBreaks, אביזרי הכלה) במסדרונות בית הספר,בשעות פרטניות, בהפסקות ובימי שיא. בין המודלים שיוצגו: סרטוני פעילות לכיתות, חונכות גופנית, הכשרת סטודנטים לחנ"ג, קבוצות למיומנויות חברתיות והעצמה רגשית ועוד.

מיכל גוטליב פרידר - מנהלת ביה"ס, אייל דקל - רכז חינוך גופני