תוכנית ''למידה משמעותית''

התוכנית ''למידה משמעותית'' אושרה ותחל משנת הלימודים תשע"ה

בטקס חגיגי שהתקיים בתחילת חודש אוגוסט 2014 חתמו שר החינוך, הרב שי פירון, יו"ר ארגון המורים העל יסודי, רן ארז, יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש עיריית מודיעין מכבים רעות, חיים ביבס על עקרונות התוכנית. מודל הלמידה בבתי הספר ישתנה, ובכלל זה מתכונת בחינות הבגרות. 

למידה משמעותית: סקרנות, יצירתיות והרחבת מקורות הידע

למידה משמעותית היא זו בה התלמיד מעורר שאלות, מאתר מקורות מידע, מעבד מידע ויוצר ידע חדש הרלוונטי לעולמו האישי ולחיים בעידן הטכנולוגי, במאה ה- 21.
מטרת הלמידה המשמעותית היא לפתח את כושר החשיבה, היצירה והלימוד העצמי, לעודד צמיחה אישית ומעורבות חברתית. התהליך החינוכי מכוון להעניק לתלמידים תחושת צמיחה, ערך ומסוגלות עצמית. כדי שהתהליך ישיג את מטרותיו על מערכת החינוך לחתור ולאפשר למידה משמעותית, לאורך הרצף החינוכי.
על מנת לעמוד בקצב בו משתנה המציאות, הלמידה המשמעותית מעודדת יוזמות ונותנת מענה לצרכיהם של התלמידים, מרחיבה את מקורות הידע של התלמידים ומעודדת למידה פעילה ואינטראקטיבית.
השינוי ייתן לגיטימציה לשונות בקרב המורים והם יהפכו מגורם שעיקר משימתו היא העברת ידע, לגורם שייעודו המרכזי מתן משמעות לעולם הידע עבור תלמידיו.

מאיזו שנה תיושם התוכנית ובאילו בתי ספר?

את תוכנית "ישראל עולה כיתה" נטמיע בכל הכיתות במערכת החינוך (מכיתה א–יב) החל משנת הלימודים התשע"ה. שנת תשע"ד הוקדשה לחשיבה, לשיח ציבורי, לגיבוש המדיניות ולהיערכות.

מה מאפיין את שיטת הלמידה המשמעותית?

למידה משמעותית היא למידה שבמהלכה ילדכם מעלה שאלות, מאתר מקורות מידע, מעבד מידע ויוצר ידע חדש הנוגע לעולמו האישי ולחיים בעידן הטכנולוגי במאה ה- 21.
אנו שמים דגש על למידה משמעותית במטרה לפתח את כושר החשיבה, היצירה והלימוד העצמי של ילדכם, ולעודד אותו לצמיחה אישית ולמעורבות חברתית.
מחקרים מצביעים על כך כי אף שדרכי ההוראה המסורתיות מקנות לילדכם ידע, הוא נשמר במוחם לפרק זמן קצר בלבד. מחקרים שבדקו את דרכי הלמידה המשמעותית, לעומת זאת, מצאו כי כשהתלמיד פעיל והלמידה נוגעת לעולמו, הידע שהוא רוכש נשמר במוחו לטווח ארוך. מאמר לדוגמה התומך בלמידה פעילה הוא Education for Life and Work

השינוי בדרכי הלמידה משפיע כמובן על מעמדה של המורה, והיא הופכת מגורם שעיקר משימתו העברת ידע לדמות שייעודה המרכזי הוא להעניק לתלמידיה משמעות לעולם הידע. דוגמה למורה כזו נמצאת בסרט "המורה אירנה".

השינויים המרכזיים שבהם יחוש ילדכם במעבר משיטת הוראה מסורתית לשיטת למידה משמעותית

שיטת ההוראה המסורתית​

• מי במרכז​ - המורה​
• מקורות הידע המרכזיים​ - המורה וספרי הלימוד​
• מקום הלמידה​ - בעיקר בבית הספר​
• היקף השימוש בטכנולוגיה​ - מוגבל​
• דרך הוראה​ - פרונטלית (מורה המרצה מול תלמידים)

שיטת הלמידה המשמעותית

• מי במרכז​ - ילדכם​
• מקורות הידע המרכזיים​ - מקורות מגוונים: למידת עמיתים וברשת האינטרנט​
• מקום הלמידה​ - בכל מקום ובכל זמן​
• היקף השימוש בטכנולוגיה​ - רחב – למידה פעילה ואינטראקטיבית​
• דרך הוראה​ - למידה פעילה על פי תחומי עניין וסגנון אישי​​

מהי המשמעות של תוכנית "ישראל עולה כיתה" בבתי הספר היסודיים?

תוכנית "ישראל עולה כיתה" תעניק למנהלים למורים ולתלמידים בבתי הספר היסודיים אוטונומיה רבה יותר, כפי שמדגימים הסעיפים הבאים:

• ניהול עצמי: כל בתי הספר היסודיים הציבוריים יוכלו להחליט באופן עצמאי כיצד להשתמש בתקציב העומד לרשותו בהתאם לצרכיו הייחודיים.
• גמישות פדגוגית בשעות הלימוד: בתי הספר יקבעו לעצמם את תוכני הלימוד ואת דרכי ההוראה בשיעור של 25% משעות הלימוד שלהם.
• גמישות בפיתוח המקצועי: בתי הספר יגבשו לעצמם מתווה לפיתוח של צוות המורים.
• דרכי הערכה מגוונות להערכה: לצד המבחנים, בתי הספר יקבעו דרכים נוספות להערכת הישגיו של ילדכם, כגון הצגה בעל פה, משחק תפקידים או נאום.

 עיקרי התוכנית הלאומית בבתי הספר העל יסודיים:

• 30% מהציון הסופי לבגרות של התלמיד ייקבע באמצעות הערכה חלופית (עבודות חקר, מטלות ביצוע וכדומה) במטרה להקנות לתלמידים כישורים ומיומנויות המותאמים שיהפכו את הלמידה למשמעותית, מאתגרת ויצירתית יותר.
• בחינות הבגרות יתקיימו בכיתות י"א וי"ב בלבד במטרה לייצר רצף לימודי משמעותי תוך העמקת הלמידה  ושיפורה. בעקבות ביטול בחינות הבגרות בכיתה י' יוכלו בתי הספר לפנות זמן לביצוע עבודות החקר בתחומי הדעת השונים וליותר פעילות ערכית ותרומה לקהילה.
•  חובת לימודי מדעים כתנאי לזכאות לתעודת בגרות.
•  חובת לימודי השכלה כללית ( אמנויות, רוח, חברה ושפות) כתנאי לזכאות לתעודת בגרות.
• 3 שנים של מחויבות בקהילה ותרומה לחברה כתנאי לזכאות לתעודת בגרות.

שר החינוך, שי פירון ברך:  "זהו יום חג ובשורה לתלמידים ולמורים יחד. מודל הלמידה החדש יביא לשינוי עמוק במבנה, בצורה ובאופן הלמידה. המודל החדש יעצב בוגר ערכי התורם לקהילה שלו, לחברה ולמדינה. בוגר המצויד בכלים מעשיים, שיסייעו לו להתמודד עם האתגרים הגדולים של המאה ה- 21'".

שר החינוך ברך גם את השותפים לתוכנית, ארגון המורים והשלטון המקומי, וציין, כי "ההתגייסות המשותפת תורמת לחיזוקה של מערכת החינוך ולקידומם של היעדים העומדים על הפרק. כל אלה יחד יצעידו את מערכת החינוך בשנים הבאות להישגים משמעותיים".

 יו"ר ארגון המורים העל יסודי, רן ארז: "אני מברך את שר החינוך, הרב שי פירון, ואת צוות משרדו על יציאת הרפורמה לדרך, תוך שמירת מערכת החינוך וזכויות המורים, ומאחל לה הצלחה".

 יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש עיריית מודיעין מכבים רעות, חיים ביבס: "שיתוף הפעולה בין משרד החינוך ארגון המורים ומרכז השלטון המקומי הוא הדרך להוביל מהלכים משמעותיים בחינוך. ההסכם מאפשר לקדם למידה משמעותית בבתי הספר העל יסודיים כשכל הגורמים המעורבים יגוייסו לתהליך ויהיו מחויבים להצלחתו".