פרס תרבות יהודית ע"ש אורי אורבך תשע"ט

שר החינוך מעניק מידי שנה שישה פרסים ליוצרים בתחומי התרבות היהודית. הפרסים נועדו לבטא את הוקרת עם ישראל ליוצר בתרבות יהודית.

הפרסים מוענקים ליוצרים בכל אחד מהתחומים הבאים: תיאטרון, קולנוע, ספרות ושירה, מחול, מוזיקה, ופרס מפעל חיים למי שתרם תרומה משמעותית בתחום התרבות היהודית בישראל.

הזוכים בתחום הקולנוע לשנת תשע"ט

יוסי מדמוני ונועם דמסקי

בנימוקי הוועדה למתן הפרס:

יוסי מדמוני - מזה חצי יובל פועל יוסי מדמוני ביצירה הקולנועית והישראלית. ביצירתו הוא ממפה את נקודות המפגש והעימות בין מסורת ומודרנה, בין דתיות לחילוניות, בין בת - ים ובין ניו - יורק. כיוצר הנמצא בשיאו הוא מיטיב לנסח את שאלות הזהות של החברה הישראלית בראשית שנות האלפיים ואת מסעה המתמשך בחיפוש אחר גאולה, ואחרי מקום בגן עדן.

נועם דמסקי - נועם הוא אולי הסמל של היוצרים ששברו את תקרת הזכוכית של יצירה מגדרית. סרטיו הצליחו לחלחל אל המרחב הכללי, לוודע אותו עם הציבור הדתי, יצירתו עשירה ומגוונת ומצליחה דרך המפה הקולנועית הדוקומנטרית לגעת בקבוצות קצה בחברה הישראלית (עולים חדשים, גיורות, ניצולי שואה ועוד), ולהביא אותו למרכז השיח.

הזוכים בתחום ספרות ושירה לשנת תשע"ט

אלחנן ניר ועמותת זלדה

בנימוקי הוועדה למתן הפרס:

אלחנן ניר - יצירתו של אלחנן ניר פרושה לכל יריעות ארץ ושמיים. גרעיני שירתו, הגותו התורנית, כתיבתו העוסקת בתרבות ובזמן, עבודת העריכה במוסף 'שבת', יצירת במה תרבותית חשובה לכותבות וכותבים, ולאחרונה - אף רומן פרי עטו. בכל אלה קולו הייחודי של אלחנן שוזר ועולה, קול הנובע מסתרי בתי המדרש שבארץ ישראל בהם פשט לוחש לסוד, ניגון נושק לדרש. שורשיו של אלחנן ניר בתורות הרז והחסידות, יחד עם תרבויות מגוונות הפתוחות בפניו. כתיבתו מצרפת הכל יחד לשפה חדשה, שפה בה כאביו וגעגועיו של האדם לפני אימו החסרה נארגים בעדינות ובכנות חודרת עם צער השכינה וההעדר הקוסמי. אלחנן ניר מבטא באופן השלם ביותר את בשורתה של התרבות היהודית הצעירה והמתחדשת. אנו מקווים כי הפרס יאפשר לניר להעשיר את הציבוריות הישראלית בקולות ויצירות נוספים משלו.

עמותת זלדה - יצירתה של המשוררת זלדה שניאורסון-מישקובסקי, מהווה אבן דרך בפריחתה של היצירה האמונית בישראל של העשורים האחרונים. לכל איש יש שם, כתבה המשוררת בשירה המוכר, ושמה שלה, בפשטות ובצניעות - זלדה, מדליק נר בכל עולמות הנפש והרגש. מתוך שורשיה הנטועים עמוק בעולם הדתי-חסידי, כתבה זלדה שירה עברית עשירה ועמוקה, מחוברת לעכשיו וטעונה בעולם סימבולי-מיסטי מעודן ומחשמל. מבטה מלא פליאה וכאב, שמחה פשוטה וצער, כשהיא נתונה בשיחה מתמדת עם הנשגב והיומיומי כאחד. כשירה גדולה באמת היא מעניקה לקוראיה תחושת שותפות גורל ומזור. שלושים וחמש שנה לאחר פטירתה של המשוררת השקטה והחזקה הזו, אנו מעניקים את פרס שר החינוך לתרבות יהודית, לעמותת זלדה אשר קמה במטרה להוציא אל האור, כפשוטו, מכתביה אשר לא פורסמו מעולם, ולשמר עבורנו ועבור קוראיה בעתיד את האפשרות להתחבר אל התקווה העדינה לטוב ולקשר העמוק לברקים ולקולות שנשמעו בסיני. 

הזוכים במפעל חיים לשנת תשע"ט

הרב יואל בן נון ושלמה בר

השר רפי פרץ: "אני נרגש להכיר לכם תודה על פועלכם המבורך ופורץ הדרך להעשרת התרבות היהודית, כל אחד בדרכו. הרב בן נון חיבר בדרכו הייחודית רבים לתנ"ך ולהיסטוריה היהודית והטמיע את אהבת התנ"ך העם והארץ לאלפים. שלמה בר, מוזיקאי ותיק שפרץ דרך מיוחדת במוזיקה הישראלית המחברת למקורות היהודיים. שלמה והרב יואל, החיבורים שיצרתם והאהבה שהפצתם למקורות היהודיים, לנופי הארץ, לאדמתה ושורשיה, מאירים לכולנו את הדרך ככוכבי השמים הזוהרים ברקיע. המשיכו בדרככם הייחודית. יישר כח!"

נימוקי הוועדה למתן הפרס:

המוזיקאי והיוצר שלמה בר - וועדת הפרס החליטה לציין ולהעניק השנה את פרס מפעל החיים למוזיקאי והיוצר שלמה בר, שפרץ דרך מופלאה במוזיקה הישראלית, כשזו מחוברת למקורות היהודיים, לאהבת נופי הארץ, אדמתה ושורשיה.
שלמה בר הוא, ללא כל ספק, מוזיקאי שהטביע חותם; הן בתכני שיריו, הן בהנגשת טקסטים בלתי מוכרים, הן בסגנונות המגוונים ובנועזות שאפיינה את דרכו האמנותית. כשלא ידעו לאבחן באופן מדויק את יצירותיו, כללו אותן במסגרת ההגדרה "מוזיקת עולם", והאמת היא שהעולם הזה היה פרוץ גבולות; רחב ומגוון ומסעיר ושונה ומיוחד. השתלבו בו גיטרות פלמנקו, כלי הקשה אפריקנים, כינור הודי ובאס מדברי, וגם מוזיקה מזרחית קלאסית ומוטיבים אסייתים ופיוטים מסורתיים ומילים של לאה גולדברג עם קלאסיקות של משוררי תור הזהב בספרד. ומעל כל אלה בלט וריתק אותו קול, שיצא מן הלב והשפיע על הנשמה של כל-כך הרבה חובבי מוזיקה – זמרים ועורכים ומפיקים ושדרים – שהוקסמו מן העולמות שנפגשו ביצירותיו.
שלמה בר, יליד מרוקו, שעלה ארצה עם משפחתו אחרי הקמת המדינה, הלך תמיד בנתיב יצירתי עצמאי ומיזג מסורת עם חידוש. יצירתו ירשה נכסים תרבותיים של העבר והוסיפה להם מקוריות ורעננות. הוא ייצג את ישראל בכבוד בפסטיבלים ובמופעים רבים ברחבי העולם. שמר תמיד על האמונה ועל האמת האמנותית – הפנימית, ונמצא על-ידי הוועדה ראוי לקבל את פרס מפעל חיים ליוצרים בתרבות היהודית ע"ש אורי אורבך ז"ל, שללא ספק היה גם הוא סומך ידיו, ובשמחה, על הבחירה הזאת.

הרב ד"ר יואל בן נון - הוא מאבות מהפכת לימוד התנ"ך בדור התקומה הן בעולם הישיבות והן בהנחלתו לציבור הרחב. הוא התחנך אצל הרב נריה בישיבת כפר הרא"ה ואחר כך למד בישיבת מרכז הרב. הרב יואל בן נון גדל בבית ציוני מלא לשון מקרא ולשון חכמים, ואל בית גידול זה השתרגה תורת הגאולה של הראי"ה קוק זצ"ל. בתשכ"ח, פנה עם חנן פורת ז"ל לרב יהודה עמיטל ז"ל ויחד הקימו את ישיבת הר עציון באלון שבות. במקביל, הדריך באותן שנים בבית ספר שדה כפר עציון ובעפרה ולימד בקורסי ההכשרה למדריכי החברה להגנת הטבע. בעקבות הרב צבי יהודה, הדגיש את חשיבות לימוד התנ"ך בישיבות. הוראתו ופעילותו בישיבה, במכללת הרצוג ועוד, תרמה למהפכת התנ"ך בציבור הדתי-לאומי ובארץ בכלל. בשנת תשמ"ח ייסד עם צוות לימודי התנ"ך במכון להכשרת מורים בהר-עציון את הביטאון התורני לענייני מקרא "מגדים".
השפעתו של הרב בן נון התפשטה הרבה מעבר לעולם הישיבות. הדוגמא הבולטת לכך היא מיזם 929 שהפך להיות אחד ממפעלי התרבות היהודיים והישראליים הפוריים, שבו השתתף הרב בן נון וכתב מאמר לכל אחד מפרקי התנ"ך. לאחר למעלה מ 40 שנה של הוראה בישיבות, במדרשות ולציבור הרחב, תוך הטמעה של אהבת התנ"ך העם והארץ מצאנו את הרב ד"ר יואל בן נון ראוי לקבל את פרס שר החינוך לתרבות יהודית.

הזוכים בתחום התיאטרון לשנת תשע"ט

שמואל עצמון-וירצר ונתנאלה אסתר תירוש הכהן

שר החינוך, הרב רפי פרץ: "שמואל ונתנאלה הצליחו כל אחד בדרכו להעניק תרומה ייחודית לתרבות היהודית. שמואל באמצעות היידיש והעיסוק הרב בהווי היהודי, ונתנאלה בדרך של העמקה במקורות והבאתם אל קדמת הבמה האמנותית. התרבות היהודית עשירה בחכמה, בערכים ובנכסים רוחניים, אך את חוסנה היא לא שואבת רק מהעושר הרב שבה אלא ובעיקר מהעיסוק שבהם, ובשילוב שלהם בחומים רבים ובהם האומנות. אני מברך את הזוכים בפרס ומאחל להם שנים רבות של עשייה פורה". 

שמואל עצמון הקים בשנת 1958 עם קבוצת שחקנים את התאטרון האוונגרדי הראשון בישראל, "זווית". בו הועלו לראשונה, בין היתר, המחוזות של: ז'אן פול סארטר, אוגו בטי, טנסי, פאבל קוהוט ומחזות מקור מאת יהודה עמיחי. בשנים 1968–1993 שיחק שמואל בתאטרון הבימה. ב- 1987 הקים את תאטרון יידישפיל בתל אביב. לתאטרון יש להקה קבועה של שחקנים המעלים הצגות ביידיש בישראל וברחבי העולם היהודי. על מנת להעביר את המורשת התרבותית גם לדור הצעיר, יזם עצמון סטודיו ללימוד תרבות היידיש. בשנת 1996 יזם עצמון את "תאטרון החסד" המגיע לבתי אבות ומוסדות סיעודיים בכל הארץ. עצמון זכה למספר פרסי הוקרה על מפעל חייו בתאטרון. בשנת 2003 זכה בפרס התאטרון הישראלי על מפעל חיים, ובשנת 2011 זכה באות מופת על תרומה לשימור שפת היידיש מטעם הארגון ההתנדבותי ליונס ישראל,. בנובמבר 2012 העניק לו איגוד אמני ישראל אות הוקרה על תרומתו לתרבות הישראלית לאורך השנים. 

נימוקי הוועדה למתן הפרס:

שמואל עצמון –וירצר ציינו החברים: "שמוליק עצמון מביא לבמה שפה יהודית שורשית ואותנטית שמחזירה את הצופים לעולמות נשכחים. אלפי הצופים של היידישפיל, מתמודדים לא רק עם שפה עתיקה, אלא גם, ואולי בעיקר, עם תרבות שספוגה במסורת, בהווי יהודי ובעולמות תוכן שכל כך רחוקים מההוויה הישראלית היום יומית. תכנים עתיקים אלו, לא פוגמים בחוויה המקצועית והתחושה שבפנינו עומד תיאטרון ברמה גבוהה ביותר. כל מי שמגיע להצגות היידישפיל, מתרגש לראות את השחקנים (והצופים) הצעירים שבוחרים למקד את יצירתם בעולמות אלו ובכך מוכיחים שהמפעל אותו ייסד שמוליק, צפוי לעתיד מעניין וחדשני. על כך, ועל התמדה ונחישות של שנים, החלטנו להעניק את פרס שר החינוך ליוצרים בתרבות יהודית בתחום התאטרון לשמואל עצמון.

נתנאלה אסתר תירוש כתבה, ביימה ועיבדה שורה של יצירות, בהן: "ספר תולדות אדם", "בונבוניירה של סיפור", "הפנס של מיקה", "הסיפור שאינו נגמר" ו"היורה רותחת- פן ואלתרמן בקלחת". היא שיחקה בין היתר בסרט ב"קולות רקע", ב"הלמות הלב" בפסטיבל ירושלים, "מעורבות" שעלה בתאטרון הרפרטוארי אספקלריא, ירושלים וב"מנעי קולך מבכי". על פועלה זכתה נתנאלה בשורה של פרסים ומלגות.

בנימוקי הוועדה למתן הפרס לנתנאלה תירוש הכהן ציינו החברים: "נתנאלה תירוש יוצרת אמיצה ומוכשרת שמחפשת צורות חדשות של תוכן והבעה בימתית תוך עיון והעמקה במקורות. ביצירתה מובילה נתנאלה את אנסמבל התאטרון כשחקנית, מחזאית ובימאית רב תחומית. ההצגות אותן יצרה מביאות לבמה מורכבות ותחושה של חופש. במשחקה מגלה נתנאלה נוכחות חזקה וכריזמטית המשאירה חותם ברור ונוגע ללב בקרב קהלים מגוונים. אנסמבל התאטרון אותו היא מובילה, מהווה כח עולה ומשמעותי בסצנת התאטרון הירושלמי. אני מקווים שפרס זה יהווה דחיפה משמעותית להרחבת ההשפעה על התאטרון בישראל. על כך ניתן לה פרס שר החינוך ליוצרים בתרבות יהודית בתחום התאטרון.​

הזוכים בתחום המוסיקה לשנת תשע"ט 

אתי אנקרי וישי ריבו

השר רפי פרץ בירך את הזוכים על תרומתם הייחודית למוזיקה ולתרבות היהודית ואמר: "תרבות יהודית היא דבר נפלא, חי, ופורח המחבר את העבר אל העתיד, המאחד את השונים לשלם אחד גדול וממלא את הנפש באוצרות של עושר רוחני. ישי ריבו ואתי אנקרי, בדרככם הייחודית של יצירה, קרבתם לבבות והרחבתם דעת ורוח והצלחתם בדרך עדינה ומיוחדת לחשוף לקהל הרחב את אוצרות היהדות והתרבות היהודית״.
בחבר השופטים ישבו: הגב' דבורה קיציס, יובל סטופל ושיבי פרומן.

נימוקי הוועדה למתן הפרס ציינו השופטים:

אתי אנקרי

ועדת השופטים החליטה להעניק את פרס השר לתרבות יהודית ליוצרת והזמרת אתי אנקרי, על היותה קול נשי חם בוטח ואמיץ, שתרומתה לתרבות היהודית בעלת ערך וחשיבות גדולה. היצירה של אתי אנקרי נובעת מכנות בלתי מתפשרת לצד עדינות רבה. היא נושאת את קולן של נשים יוצרות רבות בכך שהיא מעזה להביא אל המוזיקה את עצמה ואת עולמה הפנימי הרוחני. דרך הנגיעות שלה בשירי משורר התהילים, ריה"ל ושירת הקודש של הנשים בג'רבה ניכרת יכולתה של אתי אנקרי להתמזג בתוך עולם היצירה היהודית לדורותיה, ועם זאת להשמיע קול חדש ורענן. במילותיו של אורי אורבך ז"ל שעל שמו קרוי פרס זה שכתב בעבר על אתי אנקרי וחתם כך: אתי אנקרי, זמרת נשמה יהודית, נושאת בפני קהל שירת-תפילה בלי לפחד כלל. תשירי אסתר לעולם.

ישי ריבו

ועדת השופטים החליטה להעניק את פרס השר לתרבות יהודית לזמר והיוצר ישי ריבו, על היותו קול משפיע ובולט ביותר, בתרבות היהודית בשנים האחרונות. יצירותיו של ריבו מוטבעות בחותם ייחודי, היונק את מקורותיו ממנעד רחב של פרשנות מקראית ומשלבן בשפה הישראלית העכשווית. בקולו הייחודי הצליח ריבו לפרוץ את גבולות הז'אנר ולסחוף אחריו קהלים רבים ומגוונים, המוצאים ביצירותיו ביטוי לאישיותו הצנועה והלבבית ואשר כל כולה רצופה אהבה. ריבו הינו יוצר מקורי שזוכה להערכה רבה מצד קהילת היוצרים.
פרס שר החינוך לתרבות יהודית ע"ש אורי אורבך ניתן ליוצרים בתחומי התרבות היהודית: ביצירה מתחום התיאטרון, קולנוע, מוזיקה, מחול, ספרות ושירה. הפרסים נועדו לבטא את הוקרת עם ישראל ליוצר בתרבות היהודית.