פרס ישראל לשנת תשפ"א

חתן פרס ישראל למפעל חיים - תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה הוא ד"ר יוסף צ'חנובר

שר החינוך, יואב גלנט, הודיע ביום שלישי ה- 2 במרץ 2021 כי חתן פרס ישראל בתחום מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת תשפ"א הוא ד"ר יוסף צ'חנובר.
ועדת הפרס התכנסה בראשותו של מנהל המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא, פרופ' יצחק קרייס, ובהשתתפות החברים: כלת פרס ישראל, גב' מרים פרץ, חתן פרס ישראל, מר ישעיהו (שייקה) לוי, תא"ל (במיל') יהודית גריסרו ורקטור אוניברסיטת בר-אילן לשעבר, פרופ' חיים טייטלבאום.

בנימוקיה למתן הפרס לד"ר צ'חנובר ציינה הוועדה כי הוא ניתן לו: "על תרומתו המשמעותית למדינה במגוון תחומי עשייה: הביטחון, הכלכלה, המשפט ויחסי החוץ, בשירות הציבורי ומחוצה לו. במהלך עשייתו רבת השנים היתה לו השפעה מכרעת על קידום האינטרסים של מדינת ישראל בצמתי הכרעה רבים כגון: הסכם השלום עם מצרים, הסדרת יחסי החוץ בעיתות שלום ומשבר וכן בפעילויות מרכזיות הנוגעות לביטחון המדינה - גלויות ונסתרות מן העין.
בזכות פועלו ואישיותו יוצאת הדופן זכה לאמונם המלא של ראשי המדינה לדורותיהם במשך עשרות שנים ולהכרה והוקרה בין-לאומית נרחבת כנציגה של מדינת ישראל.
בנוסף, פעל ועדיין פועל בהתנדבות ומתוך תחושת שליחות, למען הקהילה והחברה בישראל בתחומים רבים ומגוונים כגון: מלחמה בסמים, סיוע לנכי צה"ל, קליטת עלייה ועוד."

קורות חיים של ד"ר יוסף צ'חנובר
 

כלת פרס ישראל בתחום ספרות ושירה – יוצרים ומתרגמים היא המשוררת והסופרת נורית זרחי

שר החינוך, יואב גלנט הודיע ביום שני ה 1 במרץ 2021 על זכייתה של כלת פרס ישראל בתחום ספרות ושירה – יוצרים ומתרגמים לשנת תשפ"א, נורית זרחי. ועדת הפרס התכנסה בראשותו של פרופ' מירון איזקסון, ובהשתתפותן של החברות: פרופ' תמר סוברן ופרופ' חנה סוקר שווגר.
בנימוקיה ציינה הוועדה כי: "המשוררת והסופרת נורית זרחי היא קול נדיר ופלאי בספרות העברית. המבחן העיקרי של ספרות מעולה הוא ייחודה וחותמה האישי, דהיינו התחושה שהיוצר מכונן דיבור משלו, עם אפיונים מיוחדים ושפה משלו שקל לזהותה. כל המרכיבים האלה חלים על נורית זרחי וזאת בהיקף עצום של יותר ממאה ספרים, ובסוגות ספרותיות של שירה, סיפורת, נובלות, ספרות ילדים, מסות ומאמרים".
עוד הדגישה הוועדה כי "כתיבתה פורצת, אישית ודיאלוגית, מטאפיסית וקונקרטית, יהודית ואוניברסלית, ומגיעה למקומות האינטימיים ביותר בנפש האנושית. הכאב מופיע ללא מרירות, העוצמה פורצת ללא אלימות, הקסם צד באופן נדיר את הפלא הבריאתי והקיומי. יותר מארבעים שנות יצירה מגיעות לביטוי ספרותי דומיננטי, עצמאי ומקורי בספרות העברית הנוכחית ומצדיקות בכל קנה מידה את הענקת פרס ישראל ליוצרת מוכשרת זאת." 

צילום: דניאל צ'צ'יק, 'הארץ'

קורות חיים של נורית זרחי

חתן פרס ישראל בתחום חקר מדעי החיים הוא פרופ' אלי קשת

שר החינוך, יואב גלנט הודיע ביום חמישי ה-25 בפברואר 2021 על זכייתו של חתן פרס ישראל בתחום חקר מדעי החיים לשנת תשפ"א, פרופ' אלי קשת. ועדת הפרס התכנסה בראשותו של פרופ' יוסף ירדן ובהשתתפותם של החברים: פרופ' יהודית ברגמן, פרופ' שולמית מיכאלי ופרופ' גרא נויפלד.

בנימוקיה ציינה הוועדה כי: "פרס ישראל בתחום חקר מדעי החיים לשנת תשפ"א מוענק לפרופ' אלי קשת, מהאוניברסיטה העברית, על תרומותיו החלוציות בהבנת המנגנון בו תנאי מחסור בחמצן מעוררים צמיחה של כלי דם חדשים. לתהליך זה יש השפעות מרחיקות לכת על התפתחות מחלות רבות כגון מחלות רשתית העין וסרטן. תגליותיו אלו הביאו להכרה בכך שעודף חמצן הניתן בטיפול בפגים מוביל לעיוורונם והביא לשינוי בטיפול בפגים לאחר לידתם".
עוד הדגישה הועדה כי "תגליותיו הביאו לזיהוי הפקטור העיקרי האחראי לעידוד צמיחת כלי דם חדשים אל תוך גידולים סרטניים. תגליות אלו תרמו לפיתוח תרופות המעכבות התפתחות של גידולים. פרופסור קשת הוא מורה בחסד והעמיד תלמידים רבים הממשיכים את דרכו המדעית".

קרדיט צילום: קובי קלמנוביץ' וקרן א.מ.ן

קורות חיים של פרופ' אלי קשת

כלת פרס ישראל בתחום אמנות הקולנוע היא הבמאית ושחקנית הקולנוע מיכל בת אדם

שר החינוך, יואב גלנט הודיע ביום שלישי ה- 23 בפברואר 2021 על זכייתה של כלת פרס ישראל בתחום אמנות הקולנוע לשנת תשפ"א, מיכל בת אדם. ועדת הפרס התכנסה בראשותו של מר אבי נשר, ובהשתתפותם של החברים: גב' פנינה בלייר, מר ששון גבאי וגב' דנה מודן.
בנימוקיה ציינה הוועדה כי: "מיכל היא יוצרת פורצת ומפלסת דרך בקולנוע הישראלי מזה חמישה עשורים. כשחקנית הופיעה לראשונה בסרטו של בן זוגה ושותפה משה מזרחי, שהיה מועמד לאוסקר בשנת 1972, 'אני אוהב אותך רוזה', שם גילמה את רוזה הדעתנית והמורדת. כתסריטאית ובמאית יצרה בת אדם את 'רגעים', שהוצג בהצלחה רבה בפסטיבל קאן בשנת 1979 ומהדהד ומזמן עד היום יצירה נשית, אישית וייחודית.
עוד הדגישה הוועדה כי, גם במציאות דלת תקציב, ובתקופה בה עדיין לא היו קרנות ממשלתיות שהטיבו לתמוך ביצירה קולנוע כפי שנהוג כיום, יצרה בת אדם, במהלך השנים, עוד שניים-עשר סרטים באורך מלא אשר מהווים מרחב קולנועי מקורי מיוחד במינו. בנוסף ציינה הוועדה כי הקריירה הקולנועית הפורייה והמשמעותית שלה מהווה השראה משמעותית עבור יוצרות ויוצרים החולמות וחולמים קולנוע".
צילום: יוני המנחם

קורות חיים של מיכל בת אדם

כלת פרס ישראל בתחום חקר הספרות העברית והכללית היא פרופ' ניצה בן דב

שר החינוך, יואב גלנט הודיעה ביום ד ה-17 בפרואר 2021 על זכייתה של כלת פרס ישראל בתחום חקר הספרות העברית והכללית לשנת תשפ"א, פרופ' ניצה בן דב. ועדת הפרס התכנסה בראשותה של פרופ' עליזה שנהר, ובהשתתפותם של החברות: פרופ' יפה ברלוביץ וגב' יהודית רותם.

: "פרס ישראל לחקר הספרות העברית מוענק לפרופ' ניצה בן דב, מאוניברסיטת חיפה, אשר הגיעה להישגים במחקרי הספרות העברית מהיבטים אוניברסליים והשוואתיים, תוך בחינת הספרות העברית החדשה והעתיקה (מקרא) המתכתבת עם יצירות הספרות הגדולות של העולם המערבי.
עוד הדגישה הוועדה כי ספרה האחרון, "חיי מלחמה", מפלס דרך בקריאה העמוקה של השתקפות המלחמות החל ממלחמת העולם הראשונה וכלה באינתיפאדה השנייה, לאורך ארבעה דורות של כתיבת פרוזה ישראלית. מחקריה בחקר עגנון הם פריצת דרך משמעותית בהבנת יצירתו של הסופר זוכה פרס הנובל ויכולתה הייחודית להנגיש את הספרות העברית לקורא הישראלי תוך קריאה עמוקה של טקסטים ויכולת השוואה אינטרטקסטואלית מרשימה. רבים ממחקריה תורגמו לשפות זרות.
 בנוסף ציינה הוועדה כי פרופ' בן דב הקימה באוניברסיטת חיפה תכנית לימודי נשים ומגדר לתואר השני וייסדה את סדרת ההרצאות "בדרכן"."

קורות החיים של פרופ' ניצה בן דב

כלת פרס ישראל בתחום חקר העבודה הסוציאלית, חקר הקרימינולוגיה היא פרופ' אריאלה לבנשטיין

שר החינוך, יואב גלנט הודיע ביום שליש ה- 16 בפברואר 2021, על זכייתה של כלת פרס ישראל בתחום חקר העבודה הסוציאלית, חקר הקרימינולוגיה לשנת תשפ"א, פרופ' אריאלה לבנשטיין. ועדת הפרס התכנסה בראשותו של פרופ' דיויד וייסבורד, ובהשתתפותם של החברים: פרופ' ליאת איילון, ד"ר טלי גל ופרופ' מיכל קרומר-נבו.

בנימוקיה ציינה הוועדה כי: "פרס ישראל בתחום חקר העבודה הסוציאלית וחקר הקרימינולוגיה לשנת תשפ"א מוענק לפרופ' אריאלה לבנשטיין מאוניברסיטת חיפה על תרומתה בתחום חקר הזיקנה. פרופ' לבנשטיין היא דמות ייחודית המשלבת ידע בעבודה סוציאלית, קרימינולוגיה וגרונטולוגיה. פרופ' לבנשטיין הייתה חלוצה בחקר הזיקנה לאחר שזיהתה כבר לפני עשרות שנים את אחד האתגרים של המאה ה- 21 והוא התמודדות אוכלוסיית הגיל השלישי והאוכלוסייה הכללית בכלל עם העליה בתוחלת החיים. היא הייתה חלוצה בעריכת מחקרים מדעיים בהקשרים חברתיים של איכות חיי הזקנים ומשפחותיהם בחברה, ובסוגיית התעללות והזנחת זקנים. יחסים בינדוריים במשפחה והדרת זקנים. היא כתבה למעלה ממאתיים פרסומים אקדמיים אשר התפרסמו בבמות מובילות והעמידה דורות של תלמידים. הישגיה זכו להכרה בעולם ובישראל. היא קיבלה את פרס רוזלי וולף מהאגודה הבינלאומית למניעת הזנחה והתעללות בזקנים, תואר עמית כבוד מטעם האגודה האמריקאית לגרונטולוגיה, ופרס מפעל חיים מטעם האגודה הישראלית לגרונטולוגיה. היא הקימה ועמדה בראש המרכז לחקר הזיקנה באוניברסיטת חיפה, וכן הקימה תכניות לימודים אשר תרמו לפיתוח בסיס ידע מדעי לעבודה עם זקנים בקרב אנשי מקצוע, ביניהם רופאים ועובדים סוציאליים."

קורות החיים של פרופ' אריאלה לבנשטיין

חתן פרס ישראל בחקר מדעי המזרח הרחוק הוא פרופסור בן-עמי שילוני

שר החינוך, יואב גלנט הודיע ביום חמישי ה- 11 בפברואר 2021, על זכייתו של חתן פרס ישראל בתחום חקר מדעי המזרח הרחוק לשנת תשפ"א, פרופ' בן-עמי שילוני. ועדת הפרס התכנסה בראשותו של פרופ' ניסים אוטמזגין, ובהשתתפותם של החברים: פרופ' מרק גמזה ופרופ' מיכל דליות בול.

בנימוקיה ציינה הוועדה כי: "פרס ישראל בחקר מדעי המזרח הרחוק מוענק לפרופסור בן-עמי שילוני מהחוג ללימודי אסיה באוניברסיטה העברית בירושלים על תרומתו הייחודית לייסוד ופיתוח לימודי יפן במדינת ישראל. פרופ' שילוני פעל רבות להעלאת המודעות ליפן ולמזרח הרחוק בציבוריות ובתקשורת הישראלית. הוא העמיד דורות של תלמידים, שרבים מהם השתלבו באקדמיה, בסקטור הציבורי ובסקטור הפרטי בישראל ובעולם".

עוד ציינה הוועדה כי "פרסומיו הרבים ותרומתו לחקר ההיסטוריה המודרנית של יפן, ובפרט מחקריו על תרבות ופוליטיקה ביפן לפני ובזמן מלחמת העולם השנייה, מוסד הקיסרות של יפן, והשוואה תרבותית בין היפנים והיהודים, נחשבים לפורצי דרך בתחומם".

בנוסף הדגישה הוועדה כי "בשנת 2000 העניק לו קיסר יפן את עיטור ההצטיינות הגבוה כוכב הזהב והכסף. בשנת 2010 הוא זכה בפרס "קרן יפן" לקידום התרבות היפנית בעולם. זו הייתה הפעם הראשונה מאז ייסודו של הפרס שחוקר ישראלי זכה בו. לרגל הזכייה בפרס הוא התקבל על ידי הקיסר והקיסרית בארמונם בטוקיו".

קורות החיים של פרופ' בן-עמי שילוני.

חתן פרס ישראל בחקר המקרא הוא פרופ' יאיר זקוביץ

 
שר החינוך, יואב גלנט הודיע ביום ג' ה-2 בפברואר 2021 על זכייתו של חתן פרס ישראל בתחום חקר המקרא - פרופ' יאיר זקוביץ מהאוניברסיטה העברית וברך אותו על זכייתו בפרס.
ועדת הפרס התכנסה בראשותה של פרופ' דבורה דימנט יו"ר הוועדה, כשלצדה החברים - פרופ' שמואל אחיטוב ופרופ' מיכאל סיגל.

בנימוקיה ציינה הוועדה כי: "יאיר זקוביץ הוא מחוקרי המקרא המקוריים בארץ ובעולם. בעבודותיו חקר את ההיבטים הספרותיים של המקרא, ואת הפרשנות הפנים-מקראית והשתלשלותה לאחר המקרא. בחיבוריו פיתח שיטה מיוחדת לזיהוי קשרי גומלין בין ספרי המקרא, דרך משחקי מילים ושזירת מוטיבים. פרסם ספרים ומאמרים רבים וחשובים בעברית ובלועזית והעמיד תלמידים הרבה. זקוביץ גם תרם רבות לקרב את המקרא אל הציבור הרחב בפרסומיו ובהרצאותיו."
 
קורות החיים של פרופ' יאיר זקוביץ.​

חתן פרס ישראל במתמטיקה ובמדעי המחשב הוא פרופ' עודד גולדרייך

ועדת הפרס התכנסה בראשותו של פרופ' נגה אלון יו"ר הוועדה כשלצדו החברים - פרופ' אירית דינור, פרופ' חגית עטיה ופרופ' ענר שלו.

בנימוקיה ציינה הוועדה כי:"פרס ישראל במתמטיקה ובמדעי המחשב מוענק לפרופ' גולדרייך על תרומות מעמיקות ופורצות דרך בסיבוכיות ובקריפטוגרפיה, ובפרט ביצירת מושגי יסוד חשובים, לרבות פונקציות פסאודו-אקראיות, חישוב רב משתתפים בטוח, ערפול תוכנה ובדיקת תכונות. מחקריו ביססו את התחום של מערכות הוכחה, הוכחות אפס-מידע וקידוד שניתן לבדיקה מקומית, תוך הבנת תפקידה של אקראיות בחישוב. 

עוד ציינה הועדה כי "פרופ' גולדרייך ידוע גם בספריו ומאמריו אשר תרמו ותורמים רבות לחינוך של דור חוקרים הממשיך את דרכו, תוך ביסוס מעמדה של מדינת ישראל ככוח עולמי מוביל בתיאוריה של מדעי המחשב".
קורות החיים של פרופ' עודד גולדרייך.