מכתב המנכ"ל אסף צלאל לעובדי הוראה

כולנו מכירים את סיפורו של יאנוש קורצ'אק, איש המופת שחי ופעל בזמן השואה, אך האם שאלנו את עצמנו פעם - מדוע הפכה דמותו לסמל לחינוך? 

יאנוש קורצ'אק הפך לסמל מכיוון שבחר להקדיש את חייו עבור הילדים שחינך, מכיוון שבחר להיות איתם יום יום ושעה שעה, בחר להתמודד בשבילם עם כל אתגר - גם עם הקשה ביותר שניצב בדרכם, בחר לראות כל ילד באשר הוא - ולא להפלותו לרעה מכל סיבה שהיא. אתם, עובדי מערכת החינוך בישראל, אתם כולכם סמל. סמל לנתינה, סמל לשליחות, סמל לדאגה לעתיד ילדנו ועתידה של מדינת ישראל כולה.

אני מודע לכך שמזה תקופה ארוכה, אתם מתמודדים עם מציאות כמעט בלתי אפשרית; פער חסר תקדים בעובדי הוראה, רצף של הנחיות שאינן בהכרח תואמות את הניתן ליישם בשטח, אלימות מתגברת ללא כלים פרקטיים לטיפול, קושי יומיומי במענה לצרכים לחינוך המיוחד ועוד. על כן חשוב לי לומר, שבראש ובראשונה אפעל להביא ליציבות. אעשה כל שביכולתי להתאים את ההנחיות למה שניתן לבצע וליישם בשטח, דרך תהליך סדור, מדורג ובשפה משותפת ואחידה. אפעל להגברת האמון ההדדי בארגון ולקיומה של אווירה פתוחה וחיובית. 

אני רואה בעצמאות אנשינו בשטח כערך מוביל ונרחיב ככל הניתן את הגמישות הארגונית הדרושה לכך. בעבודת צוות משותפת, נפרום את סיבכי הבירוקרטיה וניתן לחינוך לעוף קדימה, ניתן לטובים את ההזדמנות להיות דומיננטיים ולהוביל - תוך שאנו רואים כל הזמן לנגד עינינו אך ורק את טובתם של הילדים.

אני גאה בכם, אנשי מערכת החינוך, אשר בחרתם בשליחות כדרך חיים, בחרתם באכפתיות ובעשייה. כפי שאמר אותו יאנוש קורצ'אק: ״שום דבר לא נגמר - עד שעשית את כל שביכולתך לעשות״.

בעבודתנו המשותפת במשרד החינוך - המשרד שמבטא אולי יותר מכל את החברה הישראלית ומורכבותה, אין לי ספק שנהיה לדוגמה ולמופת. במיוחד בעת הזו נהווה מודל לחיים ביחד, מודל לממלכתיות וכבוד הדדי.

יש לי חלום שכאשר אנשי ההוראה יסיימו את הכשרתם, משפחתם תהיה גאה בהם עד מאוד. גאה כי הם הולכים לעסוק בתפקיד המשמעותי ביותר בחברה, המשפיע ביותר על ילדיה ועתידה. על כן היו גאים כבר עכשיו ויחד נפעל להגשמת חלום זה ולמען האינטרס היחיד והמיוחד שלנו - טובת ילדי ישראל.