ארגון ה- OECD מפרסם את הדוח הבינלאומי 22Education at a Glance (EAG) 20
הדוח מציין: ישראל בין 5 המדינות היחידות שהעניקו תמיכה נפשית ורגשית לתלמידים ולמורים בעקבות נזקי הקורונה
- הכשירה מורים כדי לתמוך בבריאותם הנפשית של התלמידים וברווחתם
- יצרה פדגוגיה מובנית כדי לצמצם את הנזקים הנפשיים, הרגשיים והחברתיים
ארגון ה-OECD מפרסם היום (ב') את נתוני דו"ח Education at a Glance (EAG) לשנת 2022. הוא מתייחס ל- 38 מדינות החברות בארגון, ובכלל זה ישראל. הדו"ח סוקר שורה של מדדים שונים בתחום החינוך, ומדרג את מיקומן של כל אחת ואחת מהמדינות בהתאם למדדים. נתוני הדו"ח מתייחסים ברובם לשנת 2020, וחלקם לשנים 2019 ו- 2021.
השנה, הדוח כולל התייחסות להשקעות שעשו המדינות בעקבות נזקי הקורונה, והוא אינו כולל התייחסות לצמצום תלמידים בכיתה. הוא בחן את הנושא הזה לאורך העשור האחרון. כמו-כן, הדוח לא כולל את התפלגות עובדי ההוראה לפי מגדר, ממוצע גילם של עובדי ההוראה ושעות לימוד לפי מקצוע. לצד אלה, הדוח כולל התייחסות ליתר הנושאים שמופיעים בו כבשגרה, בהם: שיעור אוכלוסיית הצעירים ביחס לאוכלוסייה הכללית, הגידול הטבעי של אוכלוסיית הצעירים, שיעור ההוצאה הלאומית על חינוך, שיעור ההוצאה הפרטית על חינוך, מספר שנות לימוד חובה ומספר שעות לימוד חובה.
שרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא ביטון: דו"ח ה-OECD שמתפרסם היום, מעניק תוקף בינלאומי למהלכים המשמעותיים שהובלנו במערכת החינוך מרגע כניסתי לתפקידי כשרת החינוך. בראשם, מיקוד העבודה וההשקעה בהיבטים רגשיים וחברתיים של תלמידי ישראל, בעקבות נזקי הקורונה, לצד מתן מענים נדרשים לעובדי ההוראה. נוסף על זאת, החתימה על הסכם שכר חדש עם הסתדרות המורים, שתביא לשיפור בשכרם של המורים, הגננות, המנהלים והיועצות החינוכיות. למהלכים אלה מצטרפים גם הרפורמות הלאומיות; מעבר הגיל הרך למשרד החינוך, השינוי במקצועות המח"ר, מתן הגמישות הניהולית לבתי הספר במסגרת תכנית גפ"ן, תכנית ההיי טק בגנים ובכיתות א-ב ותכנית האקלים.
לאלה תהיה השפעה מכרעת על עיצובה וקידומה של מערכת החינוך שלנו בשנים הבאות והיתרון שהם יקנו לנו ביחס ליתר מדינות ה-OECD".
מנכ"לית משרד החינוך, דלית שטאובר: הדו"ח מוכיח, כי על אף שמערכת החינוך הישראלית מתמודדת עם אתגרים ייחודיים, היא מצליחה להתבלט בחלקים חשובים של המדידה, ולהוביל על פני יתר מדינות ה-OECD. הדבר מקבל ביטוי, בין היתר, במתן המענים הרגשיים והחברתיים, נגישות לחינוך כבר בגיל מוקדם, הרחבת גיל לימוד החובה ושיעור המסיימים השכלה תיכונית. המשרד ימשיך לקדם את המהלכים הנדרשים כדי שמדינת ישראל תמשיך להוביל בצמרת המדינות לצד מהלכים נדרשים לצמצום פערים".
מעיקרי הדו"ח:
ישראל בין 5 המדינות היחידות שהעניקו בקורונה תמיכה נפשית ורגשית
- מדינת ישראל היא בין 5 המדינות היחידות בקרב מדינות הארגון (יחד עם קוריאה, לטביה, סלובניה וטורקיה) שבשל נזקי מגפת הקורונה, העניקה מעטפת תמיכה על פי המדדים שנבחנו על ידי ה OECD; תמיכה נפשית ורגשית לתלמידים ולמורים, הכשרה של מורים כדי לתמוך בבריאותם הנפשית של התלמידים וברווחתם. בנוסף, גיוס של כוח אדם לצורך תמיכה בבריאות הנפשית של התלמידים, ויצירה של פדגוגיה מובנית כדי לצמצם את הנזקים הנפשיים ואת הפערים הרגשיים והחברתיים שהעמיקו והתרחבו בעקבות המגיפה. בעניין זה יצויין, כי עם כניסתה לתפקיד שרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא ביטון, הגדירה את הטיפול בנזקים הרגשיים והחברתיים של תלמידי ישראל כאחד מהיעדים המרכזיים של שנת הלימודים הקודמת תשפ"ב. לאור זאת, היא הקצתה כחצי מיליארד ₪ לטובת נושא זה במסגרת התכנית, "באים בטוב – לא מרימים ידיים" וכן לטובת המענים לעובדי ההוראה. התקציב הוקצה לבתי הספר באופן דיפרנציאלי כדי שכל מוסד חינוכי יגבש את תכנית התואמת לצרכים האישיים שלו.
לאורך עשור ישראל הקטינה את ממוצע התלמידים בכיתה
- ישראל בין שתי המדינות היחידות (יחד עם אוסטרליה) שהצליחו להתמודד עם הגידול במספר התלמידים, ולהקטין את ממוצע התלמידים לכיתה. בתוך כך, לאורך העשור האחרון ירד ממוצע התלמידים לכיתה בישראל בשיעור של 4.4%, בעוד שמספר הכיתות בישראל גדל ב-23.7%.
ישראל מובילה בגידול הטבעי
- מדינת ישראל מדורגת במקום הראשון במדינות ה-OECD בשיעור הצעירים מתוך כלל האוכלוסייה; 43% מהאוכלוסייה בישראל הם בגיל לידה עד גיל 24. אחרי ישראל מדורגות המדינות מקסיקו, קולומביה, טורקיה וקוסטה ריקה.
- מדינת ישראל מדורגת במקום הראשון במדינות ה-OECD בשיעור הגידול של אוכלוסיית בני 6-17. לאורך העשור האחרון (2010-2020) שיעור הגידול של אוכלוסייה זו עומד על 22.6%, בעוד שבמדינות ה-OECD ממוצע אוכלוסייה זו ירד בשיעור של 0.3%. ב-18 מדינות מתוך 38 חלה ירידה בשיעור אוכלוסיית הצעירים. למשל, לאורך העשור האחרון נרשמה בדרום קוריאה ירידה של 23% ובליטא ירידה של 22%.
ישראל מובילה בהוצאה לחינוך על מוסדות חינוך אך מצויה בדירוג נמוך בהוצאה פר תלמיד
- ההוצאה הלאומית למוסדות חינוך (מהיסודי ועד העל-תיכוני) מהווה כ- 4.8% מהתוצר המקומי הגולמי והיא הגבוהה ביותר במדינות הארגון. נתון זה מדרג את ישראל במקום הראשון בטבלת המדינות. בנוסף, ישראל מדורגת במקום הרביעי בהשקעה בגיל הרך (3-6) מתוך התמ"ג. ההשקעה של ישראל היא (1.3%) וזהה להשקעה של דנמרק. מקדימות אותן איסלנד ושבדיה (1.8%). אחריהן בראש הטבלה מוביל נורבגיה עם השקעה של (2.0%) מהתמ"ג. בעניין זה יצויין כי בינואר 2022 העבירה שרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא ביטון את הגיל הרך (לידה עד 3) לאחריות משרד החינוך. מדובר במהלך היסטורי שיוצר רצף חינוכי מגיל לידה ועד גיל 18. המשרד החל להטמיע בשלב גיל זה סטנדרטים מקצועיים שישפרו את איכות החינוך בגיל זה.
- על אף שחל גידול בהוצאה השנתית לתלמיד בישראל בשיעור של 2.7% לעומת 1.9% בממוצע ה,OECD – ישראל עדיין מדורגת נמוך יחסית בהוצאה פר תלמיד. בתוך כך, ישראל מדורגת במקום ה-24 מתוך 36 מדינות. הדבר נובע מחלוקה של ההוצאה על מספר גדול יותר של תלמידים (כאמור, בשל הגידול בריבוי הטבעי).
מורה בישראל מרוויח פחות מעמיתו ב- OECD
- בכל שלבי החינוך השכר הממוצע של המורים בישראל בגילאי 25-54 נמוך מזה של עמיתיהם ב-OECD: שכרו הממוצע של עובד הוראה בקדם יסודי (ישראל: PPP40,704 לעומת OECD: PPP41,941), ביסודי (ישראל: PPP 40,783 לעומת OECD: PPP 47,538), חטיבת הביניים (ישראל: PPP 44,049 לעומת OECD: PPP50,026) חטיבה עליונה (ישראל: PPP 47,884 לעומת OECD: PPP53,682).(הערה: PPP - Parity Power Purchasing (כח קניה מקומי)) בעקבות החתימה על הסכם השכר שנחתם עם הסתדרות המורים, שכרם של המורים ישתפר באופן משמעותי, והדבר יקבל ביטוי בדו"חות הבאים של ה- OECD.
ישראל מובילה בשנות לימוד חובה
- ישראל היא אחת משתי המדינות הבודדות ב-OECD, לצד מקסיקו, שבהן מספר שנות לימוד החובה הוא 15 שנים. 3 שנים בחינוך הקדם יסודי, 6 שנים בחינוך היסודי, 3 שנים בחטיבת הביניים ו-3 שנים בחטיבה העליונה. הממוצע ב-OECD עומד על 11.8 שנות לימוד חובה. כמו כן, מדינת ישראל היא אחת מהמדינות היחידות (לצד מקסיקו, הונגריה וצרפת) שבה לימודי חובה מתחילים כבר החל בגיל 3.
מורה ביסודי עובד יותר ממורה המקביל לו ב- OECD, בחטיבה העליונה המצב שונה
- מספר שעות ההוראה הממוצע של מורה בחינוך היסודי בישראל בשנה גבוה מממוצע השעות ב- OECD. 846 שעות בישראל לעומת 784 שעות בממוצע ב- OECD. מורה בחטיבת הביניים מלמד 704 שעות בממוצע בעוד שהממוצע ב-OECD עומד על 711 שעות. מורה בחטיבה העליונה בישראל מלמד בממוצע 650 שעות לעומת 684 שעות ב-OECD.
ישראל עתירת משכילים
- מדינת ישראל היא מדינה עתירת השכלה בהשוואה למדינות ה-OECD: שיעור בעלי ההשכלה על תיכונית ואקדמית גבוה מזו של ממוצע ה-OECD: 49.7% בישראל לעומת 39.7% בממוצע מדינות ה-OECD. במקביל, אחוז מעוטי ההשכלה בישראל נמוך יותר מזה של ה- OECD: 12.1% בישראל לעומת 20.1% בממוצע ה-OECD. בנוסף, כ-88% מהאוכלוסייה בישראל השלימה השכלה תיכונית, מעל לממוצע OECD העומד על כ-80%.
ישראל מדורגת באמצע המדינות בהוצאה פרטית על חינוך
- הארגון ציין בדוח את ההוצאה הפרטית על חינוך משנת 2019. נתון זה הופיע גם בדוח הקודם. בהתאם למצויין בדוח הנוכחי שיעור ההוצאה של משקי בית בישראל על חינוך מדרג את ישראל במקום ה- 15 מתוך 34 מדינות שבארגון.
פירוט עיקרי הדוח
הדוח המלא