אודות משרד החינוך ובעלי תפקידם לאורך השנים

משרד החינוך  אחראי על מערכת החינוך בישראל, וכולל את המוסדות הבאים: גנים, בתי ספר, השכלה גבוהה וחינוך בלתי פורמלי.

המשרד הוקם בשנת 1949 כהמשך של מחלקת החינוך של הוועד הלאומי בראשות זלמן שזר. בתחילת דרכה, מערכת החינוך הייתה חצי פרטית, ורוב בתי הספר השתייכו לאחד מארבעה זרמי חינוך: זרם העובדים, זרם כללי, זרם דתי והחינוך העצמאי של אגודת ישראל.

בשנת 1949 נחקק בכנסת חוק לימוד חובה, שחייב תלמידים ללמוד אך ורק בבתי ספר מוכרים. משנה זו ואילך, הקים המשרד בתי ספר משלו במחנות העולים ובמעברות ואסר על הקמת בתי ספר מתחרים. בעקבות חילוקי דעות בין גורמים דתיים, שטענו שבמקרים רבים בתי ספר אלו אינם מאפשרים לתלמידים ללמוד תורה לפי רצונם, בשנת 1953, הוביל משרד החינוך בראשות פרופסור בן-ציון דינור לחקיקת חוק חינוך ממלכתי, שהלאים את בתי הספר של שלושת הזרמים ואיחד את בתי הספר של זרם העובדים והזרם הכללי למערכת החינוך הממלכתית והפך את בתי הספר של הזרם הדתי למערכת החינוך הממלכתי-דתי.

במהלך השנים עברה מערכת החינוך הרבה מאוד שינויים מבניים, ארגוניים, חוקיים, תוכניים וכדומה, אף שרבים מיסודותיה שהונחו בתקופה שלפני המדינה ממשיכים להיות תקפים גם היום.

בעבר, היה משרד החינוך אחראי גם על כלל הפעילות התרבותית בארץ בתחומי הקולנוע, תיאטרון, טלוויזיה ומוזיקה וגם על ענפי הספורט בישראל. כיום האחריות על תחומי התרבות והספורט הועברה למשרד התרבות והספורט.

המבנה הארגוני במשרד החינוך

מנהלי מחלקת החינוך

 שרים שכיהנו במשרד

מנהלים כלליים שכיהנו במשרד

יושבי ראש המזכירות הפדגוגית שכיהנו במשרד

   המידע באודות המשרד באדיבותו של ד"ר יוסף יונאי ז"ל, חוקר תולדות מערכת החינוך ​