במהלך שנת הלימודים יוצאים התלמידים בבתי הספר לטיול שנתי, לעיתים ליום אחד ולעיתים לכמה ימים, תלוי בשכבת הגיל. אך בנוסף, אנו ממליצים להורים לצאת לטייל ולהכיר את הארץ יחד עם הילדים, כחוויה משותפת. ישנם מסלולי טיול רבים, יפים ומעניינים במדינת ישראל, שיכולים לתרום רבות לילדים להכרת הארץ, הכרת החי והצומח, ולגיבוש המשפחתי. ריכזנו כאן עבורכם כמה מסלולים מומלצים, בחלוקה לפי אזורי טיול בארץ. מידע מפורט על מסלולים רבים תוכלו למצוא באתר מינהלת הטיולים של משרד החינוך.
מקורות הירקון
בעשרות השנים האחרונות הפך את פניו הנחל הגדול והחשוב ביותר במרכז הארץ ממקור עצום של מים צלולים, שהחי והצומח בו היו לאגדה, לתעלה שבה זורמים מי ביוב. אולם, חשוב לדעת שחלקו העליון של הירקון עודו חי ונושם, עם שפע של צמחי מים וגדות, ברכיות וסופיות, שפמנונים ונוטריות, ומאפשר טיול קצר ושליו בלב גוש דן ההומה.
עם כושר ספיקה של כ-200 מיליון מ"ק בשנה, נחשב הירקון לנחל השני בגודלו בארץ אחרי הירדן. מקור מעיינות הירקון במי הגשמים היורדים בהרי שומרון ויהודה, מחלחלים בסלע ונקווים באקוויפר ההר. באזור ראש העין פורצים המים במעיינות הפזורים על פני שטח של כ-350 דונם. מי המעיינות נשאבים כאן למוביל הארצי, וביחד הם זורמים בשני קווי מים גדולים המרווים את הנגב, ובקו נוסף לגוש דן. בסך הכל עוברת כאן כשליש מכמות המים של ישראל. שאיבת מקורות המים של הירקון הביאה לייבוש הביצה שהייתה במקום ולהיעלמותו של החי והצומח שהתלווה לה. החיים בירקון מתאפשרים רק הודות לזרימה שעדיין קיימת בערוץ העליון, המגיעה ממעיינות קטנים ומקומיים ומגשמי חורף.
מפת סימון שבילים: מפה מס' 7, השרון ומערב השומרון
דרגת קושי: קל, למשפחות
אורך המסלול: כ-1 ק"מ, מסלול מעגלי
מקום: ליד ראש העין
נקודת מוצא וסיום: תחנת הרכבת סגולה, פתח תקווה
עונות מומלצות לטיול: כל השנה
משך הטיול: עד שעתיים
כניסה: בתשלום
בין תחנת הרכבת סגולה לגן לאומי מקורות ירקון מפרידים 1.7 קילומטרים של דרך בצדי כבישים שלא הוכשרה כראוי להולכי רגל. אם החלטתם לא לקחת מונית, הדרך תיקח לכם בסביבות 20-30 דקות הליכה. מתחנת הרכבת יוצאים רגלית לכיוון צפון, בקצה המתחם המסחרי פונים ימינה לכביש הגישה ומיד מגיעים לצומת עם כביש 40. חוצים את הכביש וממשיכים מזרחה עם כביש הגישה לכפר הבפטיסטים, העובר תחילה במתחם "חצי חינם" וממשיך מזרחה. בכפר הבפטיסטים פונים ימינה, דרומה, אל הכביש ולאחר כ-300 מטרים שמאלה לעבר הכניסה לגן הלאומי. משלמים, נכנסים ופונים שמאלה לחניון הראשון.
אל הגן הלאומי
את הטיול הזה במקורות הירקון נהדר לשלב עם פיקניק בגן הלאומי. יוצאים מהחנייה צפונה, לעבר המבנה הגדול והמקושת שבמרכז הפארק – טחנת הקמח אל-מיר, הקרויה כך על שם הכפר שישב בסמוך לה. תושבי הכפר, שהגיעו מסודן, היו עמידים לקדחת הביצות שהשתוללה כאן במאה ה-19. אל-מיר, העליונה מבין חמש טחנות שנבנו לאורך הירקון, הפסיקה לפעול בתחילת המאה ה-20, אחרי כ-2,000 שנות פעילות (על אותו בסיס עבדו לאורך השנים טחנות שונות). אם מתחשק לכם להרחיב את המסלול, הנה המלצה קטנה: ממול טחנת הקמח אל-מיר יוצא "השביל הרומנטי", העובר בתוך מנהרה של צמחיית קנה ובוגנוויליה אדומת פריחה. אחרי כקילומטר מגיע השביל לבית הבטון הראשון שנבנה בארץ. בשנת 1912 שוכנה בבית אחר כבוד משאבת המים הממונעת הראשונה בשרון, שהשקתה את פרדסי פתח תקווה.
תוכים בירקון
כ-200 מטר אחרי הטחנה (עדיין צפונה) מגיעים לגדות נחל הירקון. עצי אקליפטוס ענקיים מצלים על המים הירוקים וחיים שלמים ומלאים רוחשים על הגדות ובתוך המים. בצמרות האקליפטוסים דוגרים עורבים אפורים ובזי עצים. מתוך הסבך מציצים פשושים קטנים וחמודים, חוחיות צבעוניות ופטפטניות, וגם השחרור שחור הגלימה וכתום המקור, ששירתו הרמה מהדהדת כאן בקיץ ובאביב. על גדות הנחל הולכים סופיות, אגמיות ושאר ברווזים, נוטריות, נמיות, ארנבות וחוגלות. בתוך המים שוחים ומקפצים אמנונים ודגי שפמנון אימתניים, ותוכי דררה ירוקי זנב צווחים להם ממעל, לומר אנחנו לא מקומיים אבל באנו כדי להישאר. פונים ימינה (מזרחה) והולכים לאורך הירקון. מהר מאוד מבחינים על הגדה השנייה במבנה אבן, שריד לבית חווה מהתקופה העות'מאנית, שבעליו בחרו למקם אותו על שפת הנחל ממש, ולידו בנו משאבת מים שהשקתה את שדותיהם.
הנופר הצהוב
מבית האבן ממשיך המסלול לכיוון דרום-מזרח, לאורך הנחל השליו וצמחיית הגדות השופעת המעטרת אותו. אחרי כ-300 מטר צפים על פני המים, בצפיפות גדלה והולכת, כתמים רחבים וירוקים – עליה של מלכת פרחי המים, הנופר הצהוב. לנופר הצהוב יש קנה-שורש מעובה, הנאחז בקרקעית ושולח עלים ופרחים על פני המים. פטוטרת העלה ארוכה מאוד והיא המעלה את חלקו השטוח של העלה, כשהוא מגולגל כמגילה, אל פני המים. כאן מתיישר העלה, ובעזרת חללי האוויר הרבים שבו הוא צף לאורך חלק ניכר מהשנה. אם תגיעו לכאן בין מאי לספטמבר תוכלו לראות את פריחתה הצהובה המרהיבה של המלכה. מגיעים לגשר הרכבת, העובר מעל הירקון ומקורו ברכבת בריטית מתחילת המאה ה-20. ליד הגשר הוקמה עמדת פילבוקס (קופסת כדורים) שנועדה לשמור עליו מפני פיגועים. אם רוצים, אפשר להמשיך מכאן כ-400 מטר מזרחה, עם השביל העובר מחוץ לפארק ומסתיים ב"בריכת הנופרים" היפה. מהגשר חוזרים מערבה, בדרך העוברת בתוך הפארק, בין האקליפטוסים, דרך החנייה, בנתיב זהה לדרך ההגעה, עד לתחנת הרכבת.
כדאי לדעת
שעות פתיחה: א'-ה', שבת 08:00-17:00, שישי 08:00-16:00
נחל שורק- פלמחים
מפת סימון שבילים: מפה 10 – גוש דן וחוף פלשת, אזור גן לאומי נחל רובין.
דרגת קושי: משפחות.
אורך המסלול: כ- 3 ק"מ.
סימון: שחור 10360, מלווה בסימון של המועצה האזורית.
מסלול נוח, מוצל בחלקו הראשון ומתאים לימים חמים. כמו כן, חלק זה מותאם לבעלי מוגבלויות תנועה. תחילת המסלול ב"חורשת הצנחים" בצידו הדרומי של כביש 4311 המוביל לפלמחים, נ.צ. 1242-1491. מהחורשה, שביל מסומן בריבועי בטון שעליהם נקודות צבע, העובר מדרומו של נחל שורק ומתחת לכביש. חלקו הראשון של המסלול עובר בחורשת אקליפטוס, כ-600 מ' ממנו מוכשרים לתנועת מוגבלי תנועה. בשביל ישנן תחנות הסברה על מערכת טיהור מי השופכין ו"אי הצבים" – את הצבים ניתן לראות מפעם לפעם מציצים מהנחל.
לאחר "אי הצבים", המסלול יוצא לשטח חולי ופתוח עד לנקודת תצפית הנראית מרחוק. המסלול עובר למרגלות הגבעה אך מומלץ לעלות. לאורך קטע זה כרמי גפנים נטושים ועצי דקל. השביל עוקף את הגבעה מצפון ועובר בתוך חולות ים עמוקים, עד לחניית חוף פלמחים, תוך עקיפת הקיבוץ מצפון וממערב. לכל אורך המסלול מפוזרות קוביות בטון עם הסברים על הנוף והחי בו.
נוף, טבע ונקודת חן:
תחנות הסברה לאורך המסלול, חורשת האקליפטוס עם צמחי אגבה מגביהים, תצפית מדהימה וחולות הים.
עונות מומלצות:
בכל השנה, להוציא בימי עומס חום.
המלצות למקומות הורדה ואיסוף המטיילים:
הורדה בחורשת הצנחנים, נ.צ. 1242-1491, איסוף בחוף פלמחים, נ.צ. 1219-1489.
משך הליכה:
כשעתיים. מותנה במשך העצירות בדרך. עיתוי אחרון לכניסה - 3 שעות לפני החשיכה.
מקומות מומלצים להפסקה / חניה:
בתחילת המסלול- חורשת הצנחנים ובסיומו- חוף פלמחים. בכל נקודה בחורשת האקליפטוס.
שילוט:
סימון שחור 10360, ברור ומסודר. קצת בעייתי בתחילת המסלול, אך שם התוואי מסומן בקוביות בטון עם שילוט והכוונה.
נקודות מלוי מים:
רק בסיום המסלול בחוף פלמחים
הדיונה הגדולה
מפת סימון שבילים: מפה 10 - גוש דן וחוף פלשת, אזור אשדוד .
דרגת קושי: משפחות.
אורך המסלול: כ- 2 ק"מ.
סימון: שחור - 10560, ירוק - 10561.
מסלול קל ונוח להליכה, כולו חולי. המסלול משלב הליכה בין גבעות חוליות וצמחיית חול אופיינית והגעה בסופו לדיונה הגדולה כאתר ייחודי במדינה - המשמש כאטרקציה למשחקי גלישה לצעירים. המיוחד במסלול - ההגעה של הדיונה עד לפאתיה הדרומיים של אשדוד. אתר חול פראי-טבעי ששורד אל מול התפשטות אשדוד דרומה. תצפית יפה אל אשדוד, הים וכל המרחב הנשקף מהדיונה. מסלול מעגלי.
המסלול מתחיל מכביש הכניסה הדרומית לאשדוד ,נ.צ. 1318-1184, פונה דרומה לכיוון חניון השקמים - חורש שקמים ענקיים ומיוחדים ביופיים. מהחניון ממשיך המסלול (ירוק) אל הדיונה הגדולה. המסלול מטפס ויורד בין גבעות חול מכוסות צמחייה חולית אופיינית. הדיונה ייחודית בגודלה במזרח התיכון כולו (משמשת למשחקי גלישה לצעירים) מדהימה ביופייה. מהדיונה חוזרים לנקודת ההתחלה. מסלול חולי חשוף כולו.
נוף, טבע ונקודת חן:
חניון השקמים הענקיים, הדיונה.
עונות מומלצות לטיול:
חורף, אביב, סתיו.
המלצות למקומות הורדה ואיסוף המטיילים:
הורדה ליד הכביש או בחניון השקמים. איסוף בחניון השקמים. מסלול מעגלי.
משך הליכה, המלצה לעיתוי אחרון לכניסה:
3-2 שעות. עיתוי אחרון לכניסה כ- 4 שעות לפני החשיכה.
מקומות מתאימים להפסקה / חניה/ חניון:
חניון השקמים והעצים שבתחתית הדיונה.
שילוט והכוונה במסלול:
יש שילוט ושלטי הסבר - שחור וירוק.
נקודת מילוי מים:
אין. יש לבוא עם מים