דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי
mainContent
לכל חבריי ועמיתיי, אנשי החינוך
שלום וברכה,


בימים אלה אני נכנס בדחילו ורחימו לתפקיד מנכ"ל משרד החינוך, לאחר שנעניתי בחיוב להצעתו של שר החינוך נפתלי בנט. אני מודה לו על האמון שהוא נותן בי ומתפלל שתצלח דרכי- דרכנו.

כפי שמן הסתם זכור לרבים מכם, אין אני זר הבא מן החוץ. שנים רבות מחיי הקדשתי לשליחות ציבורית בשדות החינוך, חלקן גם בתפקיד זה אליו אני חוזר כעת.
הניסיון שצברתי, בשילוב הכרתי העמוקה בדבר חשיבותו העליונה של החינוך, הובילוני להחלטה ליטול על עצמי שוב את השליחות ולהירתם למשימה הלאומית שבהובלת מערכת החינוך הישראלית אל ההישגים שהיא ראויה להם.

רבים וטובים חרשו בתלם לפניי, וראו ברכות גדולות במעשיהם. האחרונה שבהם היא כמובן המנכ"לית היוצאת, מיכל כהן, שניהלה את המערכת בנאמנות ובכישרון.

בענווה ובחרדת קודש אני מתחיל את משמרתי המחודשת. אני רואה את החינוך כאבן הראשה של בית חיינו. חיינו הפרטיים, חיינו המשפחתיים, חיינו הקהילתיים, וכמובן גם חיינו הלאומיים. החינוך הוא גם, לפיכך, משתנה המפתח במשוואת החוסן הישראלי.

לפני קרוב למאה ועשרים שנה, בשחר ימי הציונות, כתב זאב ז'בוטינסקי על חשיבותו העליונה של החינוך העברי, מסה המתעלה מעל לזמן. לדבריו, "בתחייתם של כל שאר העמים, תפס תמיד מורה בית- הספר ביודעין את עמדות- הקרב הראשונות".

זה היה ונותר המצב אז, כעת וגם בעתיד. האתגרים העומדים בפני ילדינו, לימודיים וערכיים כאחד, הולכים ונעשים שאפתניים ומורכבים. בחיק כולנו, כל העוסקים בחינוך, נפלה הזכות, שהיא גם החובה, לתת בידי הדורות הבאים את הכלים להמשיך לחזק את החברה הישראלית על גווניה, בחומר וברוח, במסע התמיד האנושי.

אני רואה אתכם, שותפיי אנשי החינוך, כמובחרים שבחרו במעשה המובחר, מאמין אמונה עמוקה בכוחכם ונרגש ושמח לשוב אליכם. היו ברוכים.



שלכם,

שמואל אבואב
מנכ"ל משרד החינוך